אש"ף: הבדלים בין גרסאות בדף
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[תשל"ו]] צורף ארגון אש"ף למועצת הביטחון של ה[[או"ם]], מהלך שהוביל לסיכון רב לביטחונם של תושבי ישראל. [[הרבי]] בעקבות כך, הורה במהלך התוועדות [[י' שבט]] באותה שנה, ששבעים ושניים רבנים כנגד שבעים ושניים אומות העולם, יעמדו ויפסקו שארץ שייכת לעם ישראל על פי התורה, ואין לאיש רשות לקבל פיסת קרקע מארץ ישראל. ואכן במהלך ההתוועדות, נעמד הרב [[אפרים אליעזר הכהן יאלעס]] ונשא נאום בשייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל, ואליו הצטרפו שבעים ואחד רבנים שענו "אמן" על דבריו. בנוסף לכך נאמו עוד מספר רבנים, ביניהם על פי בקשת הרבי, הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הרב [[דובער ריבקין]], הרב [[ישראל יצחק פיקארסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]]. לאחר ספירת שבעים ושניים רבנים, ביקש הרבי שכל הקהל יגיד "לחיים", בתור השתתפות בסעודת שמחה על המאורע{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5757834/jewish/page.htm התוועדות י' שבט תשל"ו, סעיף כ"א], חלק שלישי, קונטרס וענד הנחות בלה"ק, יצא לאור בשנת [[תשפ"ג]].}}. | בשנת [[תשל"ו]] צורף ארגון אש"ף למועצת הביטחון של ה[[או"ם]], מהלך שהוביל לסיכון רב לביטחונם של תושבי ישראל. [[הרבי]] בעקבות כך, הורה במהלך התוועדות [[י' שבט]] באותה שנה, ששבעים ושניים רבנים כנגד שבעים ושניים אומות העולם, יעמדו ויפסקו שארץ שייכת לעם ישראל על פי התורה, ואין לאיש רשות לקבל פיסת קרקע מארץ ישראל. ואכן במהלך ההתוועדות, נעמד הרב [[אפרים אליעזר הכהן יאלעס]] ונשא נאום בשייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל, ואליו הצטרפו שבעים ואחד רבנים שענו "אמן" על דבריו. בנוסף לכך נאמו עוד מספר רבנים, ביניהם על פי בקשת הרבי, הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], הרב [[דובער ריבקין]], הרב [[ישראל יצחק פיקארסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]]. לאחר ספירת שבעים ושניים רבנים, ביקש הרבי שכל הקהל יגיד "לחיים", בתור השתתפות בסעודת שמחה על המאורע{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5757834/jewish/page.htm התוועדות י' שבט תשל"ו, סעיף כ"א], חלק שלישי, קונטרס וענד הנחות בלה"ק, יצא לאור בשנת [[תשפ"ג]].}}. | ||
במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]] גירשה ישראל את אש"ף מביירות ודרום לבנון ומטה הארגון עבר לתוניסיה, שם הסדירה לו [[ארצות הברית]] מקלט טרם הפינוי, עם זאת, חלק מאנשי אש"ף נשארו בצפון לבנון (באזור טריפולי) עד שבשנת [[תשמ"ג]] החליטה סוריה לנסות להשתלט על אש"ף ולהדיח את יאסר ערפאת. הניסיון נכשל אמנם אבל גרם לפילוג בפת"ח ולגירושו הסופי של אש"ף מלבנון בשנת [[תשמ"ה]]. | |||
בתוניס הקים ערפאת את מטה אש"ף במלון פאר, משם הוא ניהל חזית דיפלומטית בינלאומית כנגד ישראל. בעקבות המעבר, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה. | |||
ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב [[ניסן פינסון]], וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב. | ארגון הביון הישראלי, [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]], פנה לרב [[ניסן פינסון]], וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בניסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה{{הערה|{{אוצר החכמה|מנחם זיגלבוים|מעבר לקווי האיוב|196214|עמ' 81|עמוד=81}}}}. | המוסד שלח אל הרבי את [[אפרים הלוי]] בניסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה{{הערה|{{אוצר החכמה|מנחם זיגלבוים|מעבר לקווי האיוב|196214|עמ' 81|עמוד=81}}}}. | ||
ב[[כ"ח ניסן]] [[תש"נ]] תכנן אש"ף לערוך פיגועים במספר מיקומים ברחבי העולם, וביניהם ב-[[770]] [[ניסיון ההתנקשות ברבי|על מנת לפגוע ברבי]]{{הערה|על הכוונות, עמ' 101 - 102.}}. [[יצחק שמיר]] מיהר להודיע על כך לרבי, שיצא כשעה קלה לאחר מכן לתפילת מנחה של יום [[כ"ח ניסן]] תש"נ, ולאחר מכן אמר שיחה בה הודיע על כך שקיבל עדכון על הפיגועים שהולכים להתרחש, וביקש מהקהל לומד שלושה מזמורי תהילים ולתת לצדקה תשלום שלושה סעודות במקום תענית. על פי בקשת הרבי פורסמו הדברים בעיתונות הכללית. ואכן בסופו של דבר לא התרחש דבר{{הערה|[https://col.org.il/news/92704 השיחה הדרמטית על אש"ף שברק'ה העביר לכלי התקשורת] {{חב"ד און ליין}}}}. | בשנת [[תשמ"ו]] [[צה"ל]] תקף המפקדה בתוניס במסגרת [[מבצע רגל עץ]], בה נהרגו מעל 60 מאנשי אש"ף - מהלך שהרבי ביקר. | ||
ב[[כ"ח ניסן]] [[תש"נ]] תכנן אש"ף לערוך פיגועים במספר מיקומים ברחבי העולם, וביניהם ב-[[770]] [[ניסיון ההתנקשות ברבי|על מנת לפגוע (היל"ת) ברבי]]{{הערה|על הכוונות, עמ' 101 - 102.}}. [[יצחק שמיר]] מיהר להודיע על כך לרבי, שיצא כשעה קלה לאחר מכן לתפילת מנחה של יום [[כ"ח ניסן]] תש"נ, ולאחר מכן אמר שיחה בה הודיע על כך שקיבל עדכון על הפיגועים שהולכים להתרחש, וביקש מהקהל לומד שלושה מזמורי תהילים ולתת לצדקה תשלום שלושה סעודות במקום תענית. על פי בקשת הרבי פורסמו הדברים בעיתונות הכללית. ואכן בסופו של דבר לא התרחש דבר{{הערה|[https://col.org.il/news/92704 השיחה הדרמטית על אש"ף שברק'ה העביר לכלי התקשורת] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שלימות הארץ]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:31, 7 במאי 2024
הארגון לשחרור פלסטין (ידוע בראשי תיבותיו: אש"ף) הוא ארגון טרור ערבי המאגד תחתיו מספר תנועות טרור, שמטרתו היא השמדת מדינת ישראל וכיבושה.
הארגון הוקם בשנת תשכ"ד, והחל את פעולותיו בביצוע פיגועי טרור בארץ ישראל. הארגון התבסס עם עלייתו של המחבל יאסר ערפאת לניהול הארגון בשנת תשכ"ט. הארגון עמד מאחורי מלחמת שלום הגליל שהתרחשה בלבנון יחד עם החיזבאללה וממשלת סוריה. בסוף שנות המ"מים עמד הארגון מאחורי האינתפאדה הראשונה שפרצה בישראל.
בשנת תשנ"ג חתם יצחק רבין את הסכמי אוסלו, שבמסגרתו נמסרו שטחים רבים בארץ ישראל לידי אש"ף. ההסכם עורר גל של מחאות בארץ, שבראשם עמדו צעירי חב"ד באישורו של הרבי.
החל מתחילת שנות הסמכי"ם החל הארגון לדעוך, ובשנת תשס"ז מת ערפאת, ובמקומו מונה מחמוד עבאס ליו"ר הארגון.
התייחסות מהרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ו צורף ארגון אש"ף למועצת הביטחון של האו"ם, מהלך שהוביל לסיכון רב לביטחונם של תושבי ישראל. הרבי בעקבות כך, הורה במהלך התוועדות י' שבט באותה שנה, ששבעים ושניים רבנים כנגד שבעים ושניים אומות העולם, יעמדו ויפסקו שארץ שייכת לעם ישראל על פי התורה, ואין לאיש רשות לקבל פיסת קרקע מארץ ישראל. ואכן במהלך ההתוועדות, נעמד הרב אפרים אליעזר הכהן יאלעס ונשא נאום בשייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל, ואליו הצטרפו שבעים ואחד רבנים שענו "אמן" על דבריו. בנוסף לכך נאמו עוד מספר רבנים, ביניהם על פי בקשת הרבי, הרב זלמן שמעון דבורקין, הרב דובער ריבקין, הרב ישראל יצחק פיקארסקי והרב מרדכי מנטליק. לאחר ספירת שבעים ושניים רבנים, ביקש הרבי שכל הקהל יגיד "לחיים", בתור השתתפות בסעודת שמחה על המאורע[1].
במהלך מלחמת לבנון הראשונה גירשה ישראל את אש"ף מביירות ודרום לבנון ומטה הארגון עבר לתוניסיה, שם הסדירה לו ארצות הברית מקלט טרם הפינוי, עם זאת, חלק מאנשי אש"ף נשארו בצפון לבנון (באזור טריפולי) עד שבשנת תשמ"ג החליטה סוריה לנסות להשתלט על אש"ף ולהדיח את יאסר ערפאת. הניסיון נכשל אמנם אבל גרם לפילוג בפת"ח ולגירושו הסופי של אש"ף מלבנון בשנת תשמ"ה.
בתוניס הקים ערפאת את מטה אש"ף במלון פאר, משם הוא ניהל חזית דיפלומטית בינלאומית כנגד ישראל. בעקבות המעבר, התעורר חשש בקהילה היהודית כי אש"ף יעשה פיגועים בקרב יהודי המדינה.
ארגון הביון הישראלי, המוסד, פנה לרב ניסן פינסון, וביקש ממנו עזרה בהעלאת יהודי תוניסיה לארץ ישראל, אך הוא סירב ואמר כי הרבי הורה שלא לעזוב.
המוסד שלח אל הרבי את אפרים הלוי בניסיון לשכנע את הרבי להסכים לעליית יהודי תוניסיה לארץ, אך הרבי אמר לו כי לא נשקפת סכנה ליהודים המתגוררים שם. לימים אמר הלוי כי הרבי צדק והמוסד טעה[2].
בשנת תשמ"ו צה"ל תקף המפקדה בתוניס במסגרת מבצע רגל עץ, בה נהרגו מעל 60 מאנשי אש"ף - מהלך שהרבי ביקר.
בכ"ח ניסן תש"נ תכנן אש"ף לערוך פיגועים במספר מיקומים ברחבי העולם, וביניהם ב-770 על מנת לפגוע (היל"ת) ברבי[3]. יצחק שמיר מיהר להודיע על כך לרבי, שיצא כשעה קלה לאחר מכן לתפילת מנחה של יום כ"ח ניסן תש"נ, ולאחר מכן אמר שיחה בה הודיע על כך שקיבל עדכון על הפיגועים שהולכים להתרחש, וביקש מהקהל לומד שלושה מזמורי תהילים ולתת לצדקה תשלום שלושה סעודות במקום תענית. על פי בקשת הרבי פורסמו הדברים בעיתונות הכללית. ואכן בסופו של דבר לא התרחש דבר[4].
הערות שוליים
- ↑ התוועדות י' שבט תשל"ו, סעיף כ"א, חלק שלישי, קונטרס וענד הנחות בלה"ק, יצא לאור בשנת תשפ"ג.
- ↑ מנחם זיגלבוים, מעבר לקווי האיוב, עמ' 81, באתר אוצר החכמה
- ↑ על הכוונות, עמ' 101 - 102.
- ↑ השיחה הדרמטית על אש"ף שברק'ה העביר לכלי התקשורת
