קישינב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:39, 28 באוקטובר 2024

קישינב היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה המונה למעלה מחצי מליון נפש.

בעיר התקיימה קהילה יהודית וחסידית גדולה, שסבלה מפרעות קישינב ונכחדה ברובה בשואה. שרידי הקהילה התמודדו עם דיכוי השלטון הקומוניסטי, עד התפרקות ברית המועצות, אז הוקמו בעיר מוסדות חב"ד ובית הכנסת המרכזי שב להוות מרכז של חיים יהודיים בעיר.

הסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבר בראשית ימי החסידות, עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, העיר קישינב הייתה מרכז יהודי חשוב ויהודים רבים התגוררו בה. בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב כמחצית מתושבי קישינב היו יהודים, אחד האחוזים הגבוהים באירופה בזמן ההוא. בעיר פעלו כשבעים בתי כנסת וחיים יהודים תוססים.

בעיר קישינב התגורר גם רבי אברהם שניאורסון, חותנו של אדמו"ר הריי"צ^[1]. קברו שופץ על ידי נכדו הרב מנחם מענדל זלמנוב

בחודש תמוז תש"א כבשו הנאצים את העיר והחלו ברצח המוני של יהודיה בסיוע הצבא הרומני. רצח היהודים נעשה בשיטת בורות הריגה ששימשה גם במקומות רבים אחרים במזרח אירופה. בעיר הוקם גטו שממנו יצאו משלוחים של מאות יהודים בכל פעם עד לחיסולם.

הצבא האדום שחרר את קישינב בחודש אב תש"ד. ליהודים ששרדו את השואה, ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. בראשית שנת תש"נ, התמוטט המשטר הקומוניסטי, וברית המועצות התפרקה ל-15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.

בשנת תש"נ הגיעו בשליחות הרבי לעיר הרב זלמן טוביה אבלסקי ורעייתו והחלו וייסדו את הפעילות היהודית במדינה. מייסד ומנהל חב״ד ליובאוויטש מולדובה הרב זלמן הכהן אבעלסקי שהקים בעמל רב, מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר, קהילה יהודית ומוסדות יהודיים בקישינב. נוסף לכך חותמו החזק ברחבי המדינה של הרב של הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, ובהנהגתו הוקמו בית כנסת, מקווה טהרה, מוסדות חינוך ומרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילות היהודיות, התיירים והמבקרים במולדובה. בשנת ה'תשע"ד נפטר לעולמו הרב זלמן ע"ה. את מקומו ממלא כיום בנו הרב זושא שי' אשר נושא את עול הקהילה במולדובה על שכמו. את תפקיד רבה הראשי של מולדובה ממלא השליח הרב מענדל אקסלרוד שליט"א. בעיר קישינב מתגוררות שתי משפחות שלוחים: הרב מענדל וחי' מושקא אקסלרוד, והרב שמואל וחיה זלמנוב. בעיר בנדרי מתגוררים השלוחים הרב מענדל ולאה גוצל המשמשים כשלוחים לערים בנדרי, טירספול והסביבה.

פעילות בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר קישינב ישנם כיום בית חב"ד בשדה התעופה, ובית חב"ד במרכז העיר בבית הכנסת המרכזי. בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש" ממוקם ברחוב חב"ד ליובאוויטש, והוא בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. בשנת ה'תשפ"ב שופץ בית הכנסת ונבנה כחדש. בקרבת בית הכנסת נבנה מקווה טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. בימים אילו ממש נבנית מקווה טהרה חדשה לנשים. רחוב חב״ד ליובאוויטש נקרה בעקבות יוזמת השליח הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, כמו גם מבנה המקווה ומסוגות תורה וחסד נוספים.

במקום פועל ארגון "בית חם" התומך תזונתית ביהודים רבים ומספק שלוש ארוחות מזינות ומבושלות ביום. לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.

בעיר נוסדה ישיבה "תומכי תמימים קישינב" חב״ד ליובאוויטש על ידי הרב זלמן אבלסקי השליח למדינה. עם הגעתו למקום והוציא עשרות בחורים בוגרים שכיום משמשים כשלוחים פעילי חב״ד מוסרי שיעורים ומשפחות יהודיות המקיימות תורה ומצוות לקבלת פני משיח צדקנו.

בעקבות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הקים וייסד השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.

בעיר ממוקמים משרד "מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה", הדואג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים של יהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, מארגן משלוחים קבועים של תשמישי קדושה, וצורכי החג בחגי ישראל. ביוזמתו וביסודו של הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב.

בעיר פועל מכון הוצאה לאור שמפיק מדי חודש עיתון בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה הרוסית, על תולדות חייהם של המהר"ל מפראג והשל"ה, על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, ועל מלך המשיח. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי.

פוגרום קישינב[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרעות קישינב פרצו בפסח תרמ"ג (1903). אז קישינב השתייכה לבסרביה שסופחה לאימפריה הרוסית. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי.

היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודי העיר לכבוד חג הפסחא הנוצרי. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם.

פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים.

המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זעזע את דעת הקהל.

מידי שנה בשנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית בקישינב.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תגית: קישינב באתר חב"ד אינפו

הערות שוליים

↑ בשנת תשס"ב לערך התגלה קברו בבית הקברות היהודי הישן בקישינב ובשנת תשע"ב שופץ.

[1] בשנת תשס"ב לערך התגלה קברו בבית הקברות היהודי הישן בקישינב ובשנת תשע"ב שופץ.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''קישינב''' היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר ישנו [[בית חב"ד]] שמתופעל על ידי שלוחי [[הרבי]] [[מלך המשיח]] בראשותו של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]].
+[[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] במסירות שיעור בישיבה בקישינב לצעירים.]]
+'''קישינב''' היא בירת רפובליקת [[מולדובה]] והעיר הגדולה במדינה המונה למעלה מחצי מליון נפש.
+בעיר התקיימה קהילה יהודית וחסידית גדולה, שסבלה מ[[פרעות קישינב]] ונכחדה ברובה ב[[שואה]]. שרידי הקהילה התמודדו עם דיכוי השלטון הקומוניסטי, עד התפרקות [[ברית המועצות]], אז הוקמו בעיר מוסדות חב"ד ובית הכנסת המרכזי שב להוות מרכז של חיים יהודיים בעיר.
-==פעילות חב"דית במקום==
+==הסטוריה==
+כבר בראשית ימי החסידות, עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, העיר קישינב הייתה מרכז יהודי חשוב ויהודים רבים התגוררו בה. בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] כמחצית מתושבי קישינב היו יהודים, אחד האחוזים הגבוהים ב[[אירופה]] בזמן ההוא. בעיר פעלו כשבעים בתי כנסת וחיים יהודים תוססים.
-===בית כנסת===
+בעיר קישינב התגורר גם רבי [[אברהם שניאורסון]], חותנו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בשנת [[תשס"ב]] לערך התגלה קברו בבית הקברות היהודי הישן בקישינב ובשנת [[תשע"ב]] שופץ.}}.
-ברחוב [[חב"ד]] [[ליובאוויטש]], ממוקם בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. יצויין כי לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים.
+קברו שופץ על ידי נכדו הרב מנחם מענדל זלמנוב
-===בית חם===
+בחודש תמוז [[תש"א]] כבשו הנאצים את העיר והחלו ברצח המוני של יהודיה בסיוע הצבא הרומני. רצח היהודים נעשה בשיטת בורות הריגה ששימשה גם במקומות רבים אחרים במזרח אירופה. בעיר הוקם גטו שממנו יצאו משלוחים של מאות יהודים בכל פעם עד לחיסולם.
-יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.
-===ישיבת "תומכי תמימים"===
+הצבא האדום שחרר את קישינב בחודש אב [[תש"ד]]. ליהודים ששרדו את [[השואה]], ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. בראשית שנת [[תש"נ]], התמוטט המשטר הקומוניסטי, ו[[ברית המועצות]] התפרקה ל-15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.
-עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה הוא התיישב בבירתה קישינב, פתח ישיבת [[תומכי תמימים]], וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב ל[[רבי]] על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לה "אחי תמימים" או "תומכי תמימים". המענה שקיבל הרב סלונים: "ישיבת תומכי תמימים, ברכה והצלחה".
-===מקווה טהרה===
+בשנת תש"נ הגיעו בשליחות הרבי לעיר הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ורעייתו והחלו וייסדו את הפעילות היהודית במדינה. מייסד ומנהל חב״ד ליובאוויטש מולדובה הרב זלמן הכהן אבעלסקי שהקים בעמל רב, מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר,  קהילה יהודית ומוסדות יהודיים בקישינב. נוסף לכך חותמו החזק ברחבי המדינה של הרב של הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, ובהנהגתו הוקמו בית כנסת, מקווה טהרה, מוסדות חינוך ומרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילות היהודיות, התיירים והמבקרים במולדובה. בשנת ה'תשע"ד נפטר לעולמו הרב זלמן ע"ה. את מקומו ממלא כיום בנו הרב זושא שי' אשר נושא את עול הקהילה במולדובה על שכמו. את תפקיד רבה הראשי של מולדובה ממלא השליח הרב מענדל אקסלרוד שליט"א. בעיר קישינב מתגוררות שתי משפחות שלוחים: הרב מענדל וחי' מושקא אקסלרוד, והרב שמואל וחיה זלמנוב. בעיר בנדרי מתגוררים השלוחים הרב מענדל ולאה גוצל המשמשים כשלוחים לערים בנדרי, טירספול והסביבה.
-ברחוב חב"ד ליובאוויטש נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. המנה נבנה בסיועו של ר' [[זושא אבלסקי]] מנהל עזרת אחים - ידידי יהדות חב"ד קישינב מולדובה והרב [[יצחק רייטפארט]] מבורו פארק.
-'''מעונות חב"ד'''
+==פעילות בתי חב"ד בעיר==
-מעונות חב"ד פועלים בקישינב הבירה במבנה רחב ממימדים המכיל גם את הגנים
+בעיר קישינב ישנם כיום בית חב"ד בשדה התעופה, ובית חב"ד במרכז העיר בבית הכנסת המרכזי.
+בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש" ממוקם ברחוב חב"ד ליובאוויטש, והוא בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. בשנת ה'תשפ"ב שופץ בית הכנסת ונבנה כחדש. בקרבת בית הכנסת נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. בימים אילו ממש נבנית מקווה טהרה חדשה לנשים.
+רחוב חב״ד ליובאוויטש נקרה בעקבות יוזמת השליח הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, כמו גם מבנה המקווה ומסוגות תורה וחסד נוספים.
-'''גני חב"ד'''
+במקום פועל ארגון "בית חם" התומך תזונתית ביהודים רבים ומספק שלוש ארוחות מזינות ומבושלות ביום. לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.
-גני חב"ד בקישינב פועלים ומחכנים את ילדי יהודי קישינב הבירה עוד בקטונתם, הגנים ממוקמים יחד במבנה משותף למעונות והגנים חב"ד ליובאוויטש קישינב.
+בעיר נוסדה ישיבה "[[תומכי תמימים קישינב]]" חב״ד ליובאוויטש על ידי הרב זלמן אבלסקי השליח למדינה. עם הגעתו למקום והוציא עשרות בחורים בוגרים שכיום משמשים כשלוחים פעילי חב״ד מוסרי שיעורים ומשפחות יהודיות המקיימות תורה ומצוות לקבלת פני משיח צדקנו.
-===חב"ד סטודנטים===
-הגעתם של עשרות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הצריך הקמת בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.
-===מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה===
+בעקבות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הקים וייסד השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.
-משרדי הקילות היהודיות, הדואגות ליהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, משלוח קבוע של תשמישי קדושה, וצורכי החג, בחגי ישראל.
+בעיר ממוקמים משרד "מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה", הדואג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים של יהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, מארגן משלוחים קבועים של תשמישי קדושה, וצורכי החג בחגי ישראל. ביוזמתו וביסודו של הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב.
-===מכון הוצאה לאור===
+בעיר פועל מכון הוצאה לאור שמפיק מדי חודש עיתון בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה הרוסית, על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]] מליובאוויטש, ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי.
-במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב"ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים", המופץ בכל רחבי המדינה, ואף מחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ארבע ספרי יהדות בשפה הרוסית, הראשון על תולדות חייו של המהר"ל מפארג, השני על תולדות חייו של השל"ה, השלישי על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, והרביעי, על מלך המשיח. מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.
-===בית חי'ה מושקא===
+==פוגרום קישינב==
-מכללה ומכון לנשים ונערות ללימודי יהדות וחסידיות, על שם הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]]. יחד עם פעילות בענייני [[מבצעים]] ברחבי העיר בחלוקת נרות שבת ביקורי בית אצל נשים מבוגרות. בית חי'ה מושקא מאגד תחתיו את הארגונים לנשים: נשי ובנות חב"ד, שפרה ופועה - עזר ליולדות, סדנאות ושיעורים לנשים, חב"ד סטודנטיות.
+פרעות קישינב פרצו ב[[פסח]] [[תרמ"ג]] (1903). אז קישינב השתייכה לבסרביה שסופחה לאימפריה הרוסית. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי.
+היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודי העיר לכבוד חג הפסחא הנוצרי. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם.
+פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים.
+המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זעזע את דעת הקהל.
+מידי שנה בשנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית בקישינב.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://chabad.info/tag/%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%91/ תגית: קישינב]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]