אמונת חכמים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
תיקון קישור לפירושונים |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
במסכת אבות{{הערה|ו', ו'.}} מובא המושג אמונת חכמים כאחד הדברים הנדרשים בכדי ללמוד תורה בשלמות. | במסכת אבות{{הערה|ו', ו'.}} מובא המושג אמונת חכמים כאחד הדברים הנדרשים בכדי ללמוד תורה בשלמות. | ||
===בראשונים=== | |||
ה[[אברבנאל]]{{הערה|נחלת אבות, פרק ששי (מ"ח דברים), ע' שצו ד"ה השלשה ועשרים.}} מסביר שאמונת חכמים היא לציית להוראת חכמי הדור אף כשנדמה למאמין שהחכמים נטו מהדין לצורך סיבה מסויימת, על המאמין להאמין שדעת החכמים רחבה דיה. | |||
==בתורת רבותינו נשיאינו== | ==בתורת רבותינו נשיאינו== | ||
| שורה 18: | שורה 21: | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] ב[[קונטרס]] 'להבין ענין ההשתטחות'{{הערה|ע' כ"ח}} מבאר שכמו שה[[אמונה בבורא]] היא מהיות ה[[יהודי]] '[[חלק אלוקה ממעל ממש]]' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו. | [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[קונטרס]] 'להבין ענין ההשתטחות'{{הערה|ע' כ"ח}} מבאר שכמו שה[[אמונה בבורא]] היא מהיות ה[[יהודי]] '[[חלק אלוקה ממעל ממש]]' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו. | ||
[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ}} מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".''' | [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ}} מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".''' (וכן כתב [[ר' הלל מפאריטש]] בספרו אמרי נועם{{הערה|עמ' ח.}} "כשישראלים מחשיבים לאחד וממנים אותו עליהם לשר, נגיד ומצווה, שוב יש לו כל אותו הכוח - להיות נענה בתפלתו - ככל אותם הצדיקים הראשונים"). | ||
===הבאתה לפועל=== | ===הבאתה לפועל=== | ||
| שורה 30: | שורה 33: | ||
מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה: | מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה: | ||
ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו | ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}. | ||
בספר [[ויכוחא רבה (ספר)]]{{הערה|ע' 90 במהדורה החדשה.}} מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול. | בספר [[ויכוחא רבה (ספר)]]{{הערה|ע' 90 במהדורה החדשה.}} מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול. | ||
בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה | בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מ[[השמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו. | ||
ובספרי אדמו"רי פולין{{הערה|ראה "פרקים בתורת החסידות" ע' קלו - מאמרי קודש השלם ע' רטז ושמך חכמה פ' בא.}} מובאת הבחנה בין האמונה מצד חכמתו ומדותיו וגודל קדושתו ורוב צדקתו - שהיא אצל החכמים ובעלי מדע, לאמונה שמצד אותות ומופתים שרואים - שהיא אצל המון העם. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[נשיא הדור]] | *[[נשיא הדור]] | ||