אמונת חכמים – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־16:31, 15 באוקטובר 2025

אמונת חכמים הוא מושג הנזכר בפרקי אבות^[1] כאחד מן הדברים שהתורה נקנית בהם.

מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמונת חכמים או כפי שהיא נקראת בחסידות אמונת צדיקים, היא מושג חיוני ביהדות המתאר אמונה ללא עוררין אחר דברי הרב. בתורה רמוזה מצווה זו פעמיים, אחת עשה ואחת לא תעשה:^[2].

"על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה"
"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"

רש"י כותב על הפסוק (בשם הספרי^[3]): "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין וכל שכן שאומר לך על ימין, ימין ועל שמאל, שמאל".

בגמרא מובא^[4] שאם חכם טימא אין חברו רשאי לטהר וכן להיפך. וכך גם פוסק הרמ"א^[5].

במסכת אבות^[6] מובא המושג אמונת חכמים כאחד הדברים הנדרשים בכדי ללמוד תורה בשלמות.

בראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

האברבנאל^[7] מסביר שאמונת חכמים היא לציית להוראת חכמי הדור אף כשנדמה למאמין שהחכמים נטו מהדין לצורך סיבה מסויימת, על המאמין להאמין שדעת החכמים רחבה דיה.

בתורת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מציאותה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבעל שם טוב מסביר שראשית האמונת חכמים אינה תלויה בעבודת האדם אלא בשורש נשמתו^[8].

אדמו"ר האמצעי בקונטרס 'להבין ענין ההשתטחות'^[9] מבאר שכמו שהאמונה בבורא היא מהיות היהודי 'חלק אלוקה ממעל ממש' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו.

הרבי הריי"צ^[10] מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' מנחם מענדל מהורודוק כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, "כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת". (וכן כתב ר' הלל מפאריטש בספרו אמרי נועם^[11] "כשישראלים מחשיבים לאחד וממנים אותו עליהם לשר, נגיד ומצווה, שוב יש לו כל אותו הכוח - להיות נענה בתפלתו - ככל אותם הצדיקים הראשונים").

הבאתה לפועל[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב נוסף מזכיר הרבי הריי"צ את הסיפור שוב, ומוסיף שבשביל שהאמונה תפעל לא מספיקה אמירה בלבד או אמונה בלב, אלא צריך לבא בפועל, לפי היכולת בקביעות עתים לתורה, בזהירות בשמירת שבת, בטהרת המשפחה, בחינוך הבנים והבנות, ובדומה לזה.

בדומה לכך מציין הרבי^[12] שסדר של אמונת צדיקים ללא עבודה שייך בעיקר לחסידי פולין. במקום נוסף מציין הרבי^[13], שדרך כזו מועילה לנפש האלוקית בלבד.

הרבי מציין^[14] את "אחינו בני תימן ופרס וכו'" כמוכשרים ביראת שמים ובאמונת צדיקים, ומפאת כן - מוכשרים לקבל את תורת החסידות.

בדברי החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצינו כמה הגדרות מחסידים למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה:

ר' אייזיק מהומיל מגדיר את האמונת חכמים (ביחס לאדמו"ר הזקן) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל חכמות אומות העולם השונות), וממילא סומכים עליו שנראה שגם שאר דבריו נכונים^[15].

בספר ויכוחא רבה (ספר)^[16] מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול.

בקובץ 'התמים'^[17] מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מהשמש אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.

ובספרי אדמו"רי פולין^[18] מובאת הבחנה בין האמונה מצד חכמתו ומדותיו וגודל קדושתו ורוב צדקתו - שהיא אצל החכמים ובעלי מדע, לאמונה שמצד אותות ומופתים שרואים - שהיא אצל המון העם.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמונת חכמים, שלושה מכתבים מהגאון רבי יצחק אייזיק מהומיל 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 28

הערות שוליים

↑ פרק ו' משנה ו'.
↑ דברים י"ז , י"א.
↑ פרשת שופטים פיסקא קנד.
↑ תלמוד בבלי, מסכת נדה דף כ עמוד ב.
↑ יורה דעה סימן רמב סעיף לא.
↑ ו', ו'.
↑ נחלת אבות, פרק ששי (מ"ח דברים), ע' שצו ד"ה השלשה ועשרים.
↑ כתר שם טוב, הוספות, קנד.
↑ ע' כ"ח
↑ אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ
↑ עמ' ח.
↑ אגרות קודש כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.
↑ שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט אות כ"ג
↑ אגרות קודש כרך ד אגרת א'קפד
↑ ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.
↑ ע' 90 במהדורה החדשה.
↑ חוברת ז' עמודים 742-744.
↑ ראה "פרקים בתורת החסידות" ע' קלו - מאמרי קודש השלם ע' רטז ושמך חכמה פ' בא.

[1] פרק ו' משנה ו'.

[2] דברים י"ז , י"א.

[3] פרשת שופטים פיסקא קנד.

[4] תלמוד בבלי, מסכת נדה דף כ עמוד ב.

[5] יורה דעה סימן רמב סעיף לא.

[6] ו', ו'.

[7] נחלת אבות, פרק ששי (מ"ח דברים), ע' שצו ד"ה השלשה ועשרים.

[8] כתר שם טוב, הוספות, קנד.

[9] ע' כ"ח

[10] אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ

[11] עמ' ח.

[12] אגרות קודש כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.

[13] שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט אות כ"ג

[14] אגרות קודש כרך ד אגרת א'קפד

[15] ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.

[16] ע' 90 במהדורה החדשה.

[17] חוברת ז' עמודים 742-744.

[18] ראה "פרקים בתורת החסידות" ע' קלו - מאמרי קודש השלם ע' רטז ושמך חכמה פ' בא.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{להשלים|כל הערך=כן}}
 '''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} כאחד מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם.
@@ שורה 12: / שורה 11: @@
 במסכת אבות{{הערה|ו', ו'.}} מובא המושג אמונת חכמים כאחד הדברים הנדרשים בכדי ללמוד תורה בשלמות.
+===בראשונים===
+ה[[אברבנאל]]{{הערה|נחלת אבות, פרק ששי (מ"ח דברים), ע' שצו ד"ה השלשה ועשרים.}} מסביר שאמונת חכמים היא לציית להוראת חכמי הדור אף כשנדמה למאמין שהחכמים נטו מהדין לצורך סיבה מסויימת, על המאמין להאמין שדעת החכמים רחבה דיה.
 ==בתורת רבותינו נשיאינו==
@@ שורה 19: / שורה 21: @@
 [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[קונטרס]] 'להבין ענין ההשתטחות'{{הערה|ע' כ"ח}} מבאר שכמו שה[[אמונה בבורא]] היא מהיות ה[[יהודי]] '[[חלק אלוקה ממעל ממש]]' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו.
-[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ}} מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".'''
+[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ}} מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".''' (וכן כתב [[ר' הלל מפאריטש]] בספרו אמרי נועם{{הערה|עמ' ח.}} "כשישראלים מחשיבים לאחד וממנים אותו עליהם לשר, נגיד ומצווה, שוב יש לו כל אותו הכוח - להיות נענה בתפלתו - ככל אותם הצדיקים הראשונים").
 ===הבאתה לפועל===
@@ שורה 31: / שורה 33: @@
 מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה:
-ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}.
+ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}.
 בספר [[ויכוחא רבה (ספר)]]{{הערה|ע' 90 במהדורה החדשה.}} מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול.
-בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
+בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מ[[השמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
+ובספרי אדמו"רי פולין{{הערה|ראה "פרקים בתורת החסידות" ע' קלו - מאמרי קודש השלם ע' רטז ושמך חכמה פ' בא.}} מובאת הבחנה בין האמונה מצד חכמתו ומדותיו וגודל קדושתו ורוב צדקתו - שהיא אצל החכמים ובעלי מדע, לאמונה שמצד אותות ומופתים שרואים - שהיא אצל המון העם.
 ==ראו גם==
 *[[נשיא הדור]]