ישראל לוין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:47, 22 ביולי 2024

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ערך זה עוסק בר' ישראל לוין מנעוועל. אם התכוונתם לר' ישראל לוין מכפר חב"ד, ראו ישראל לווין כפר חב"ד.

הרב ישראל לוין (ט"ו מנחם אב תרמ"ה - ט' אייר תש"ח) (כונה גם ישראל נעוולער על שם עיירת הולדתו נעוול) היה חסיד של אדמו"ר הרש"ב ולאחריו של אדמו"ר הריי"צ, בתקופה הקומוניסטית היה מפעילי המחתרת הבולטים להפצת יהדות ואף נאסר בשל כך.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט"ו מנחם אב תרמ"ה בעיירה החסידית נעוועל לאביו הרב דוד אבא לוין ואימו מרת חנה-עלקא.

כשהגיע לגיל בר-מצוה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שייסד שהרבי הרש"ב והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה.

בשלהי שנות ה"סמך" הגיע לליובאוויטש הרב מרדכי פבזנר מקלימוביץ, לבקש מאדמו"ר הרש"ב הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא'לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל.

עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל "סמיכה" לרבנות וכן "קבלה" לשחיטה והסמכה להיות מוהל.

לאחר נישואיו עבר לגור בקלימוביץ. בקלימוביץ גר אז הרב הנגיד ר' שמואל גוראריה. באחת מנסיעותיו לליובאוויטש נכנס אל אדמו"ר הרש"ב ודיבר עמו בין השאר גם על מלמד לבניו. אמר לו הרבי בערך כך: שמואל, כדאי שתיקח את ישראל נעוועלער בתור מלמד לבניך, ואז הם ידעו מה זה "א חסידישער מלמד" (מלמד חסידי)^[^{דרוש מקור]}.

ר' ישראל נעשה מלמד לבניו של ר' שמואל, וכשזה האחרון עקר מקלימוביץ, לקח עמו את המלמד. אשתו של ר' ישראל נשארה בבית הוריה, ור' ישראל היה חוזר הביתה אחת לכמה חודשים - וכך נמשך הדבר מספר שנים.

בינתיים נולדו להם שלושה ילדים, וכשר' שמואל עבר לגור לעיר קרמנצ'וג באוקראינה הצטרפו אליו ר' ישראל וכל משפחתו. בין תלמידיו של ר' ישראל באותה תקופה היה גם הרב הרש"ג שמאוחר יותר נהיה חתנו של אדמו"ר הריי"צ.

ברוסטוב, ליד אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

כארבע שנים התגורר ר' ישראל בקרמנצ'וג, משנת תרע"ג עד תרע"ח. בשלהי תרע"ח עזבו ר' ישראל ובני-ביתו את קרמנצ'וג ועברו בעקבות הרבי לרוסטוב.

אחרי חג הפורים תר"פ, כשמצב בריאותו של אדמו"ר הרש"ב הלך והתערער, שהה ר' ישראל רוב הזמן בבית רבנו, וכמעט שלא חזר לביתו.

לאחר ההסתלקות במוצאי שבת ב' ניסן תר"פ אחר חצות, חיפשו בין התמימים וזקני החסידים שנכחו במקום את אלה שטבלו באותו יום ונשארו בבית הרבי כל הזמן, כדי להוריד את גופו הקדוש מהמיטה לארץ. בין אלה שנמצאו היה גם ר' ישראל. גם למחרת, ביום ראשון, כשאנשי החברא-קדישא ביקשו למנות אנשים שילכו לבית-החיים לבחור מקום וכו', היה ר' ישראל בין חברי המשלחת.

חזרה לנעוועל[עריכה | עריכת קוד מקור]

מצב היהדות באותם זמנים החמיר יותר ויותר, ונציגי השלטון החלו להתחקות אחרי מלמדי תינוקות ולהצר את צעדיהם. ר' ישראל שחש את טבעת החנק נסגרת סביבו, נאלץ לעזוב את רוסטוב ובשנת תרפ"ב עבר עם בני ביתו לעיר הולדתו, נעוועל. זמן מה לאחר-מכן עברה גם ישיבת תומכי תמימים לנעוועל. לצד הישיבה הוקם בנעוועל גם בית-המדרש לרבנים.

כשש שנים חי ר' ישראל בנעוועל וכל אותו זמן לימד תורה במחתרת לבני-ישראל. כשהיה מדובר בבני 18 ומעלה, היה אפשר לטעון שהם לומדים בעצמם, דבר שלא נאסר על-פי חוק, אבל הקטנים היו חייבים על-פי חוק ללכת לבית-ספר ממלכתי, ואילו תפסו את ר' ישראל מלמדם היה מוצא להורג. אך ר' ישראל לא ויתר. הוא פשוט החליף את מקום ה'חדר' המחתרתי אחת לכמה שבועות והמשיך ללמד בחירוף-נפש.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב נשאר בבית רבנו תקופה ממושכת ימים ולילות, ולא חזר כלל לביתו. עד היום מהלך הסיפור הבא על חזרתו הביתה: כאשר לחצו עליו לחזור הביתה והוא סוף-סוף הסכים, ניגש לאדמו"ר הריי"צ להודיע לו על כך. נאנח האדמו"ר ואמר: "ישראל, אויף וועמען לאזסטו מיר?" [=ישראל, על מי אתה משאיר אותי].

לאחר מכן התקשר ר' ישראל תוך זמן קצר אל אדמו"ר הריי"צ והיה לבן-בית בבית הרבי כפי שהיה בבית אביו הרבי הרש"ב, ואף בנותיו היו לחברותיהן של בנות אדמו"ר הריי"צ והרבו לבקרן בביתן.

לאחר מאסרו של אדמו"ר הריי"צ בקיץ תרפ"ז, החמיר מצב היהודים בכל רחבי רוסיה, וממילא גם בנעוועל. כשהרגיש ר' ישראל שהמעקב היומי אחריו הולך ומתהדק והבין שלא יהיה מנוס ממאסר, קם וברח לעיירה טארופיץ הסמוכה ללנינגרד, והביא לשם את בני ביתו. הדבר היה בשנת תרפ"ח.

כשהגיע לטארופיץ מצא שם עזובה מסוימת בכל הנוגע ליהדות וקיום מצוות. במקום לא היו שוחט ומוהל, וילדים רבים בגילים שונים לא נימולו. ר' ישראל הפעיל את כל כוח השכנוע שלו, קרא להורים ודיבר גם עם הילדים, יזם וארגן והביא את הילדים בבריתו של אברהם אבינו והכל בסתר, כשהוא-עצמו משמש המוהל ולפעמים גם הסנדק.

עתה, משנימולו, אסף את הילדים בחדר מחתרתי חדש והחל ללמדם תורה.

במאסר[עריכה | עריכת קוד מקור]

באחד מערבי הקיץ בשנת תרצ"ב הגיעה חוליה של אנשי הג.פ.או. וערכו חיפוש מדוקדק בבית ר' ישראל.

הבלשים לא העלו בחיפוש שום ממצא מפליל כי ר' ישראל החביא עוד קודם-לכן את החלפים וסכין המילה, אך הסוכנים בכל-זאת ביקשו ממנו "להילוות אליהם" לבירור. ר' ישראל נלקח לעיר המחוז וויליקי-לוקי והוחזק שם מספר שבועות במעצר ובחקירות.

ר' ישראל אמנם שוחרר, אך חש שסוכני הג.פ.או. עוקבים אחריו ללא הפסק. הוא הבין שמיצה במקום את כל האפשרויות ועתה עליו לחזור וליטול את מקל-הנדודים. שוב לקח עמו את משפחתו, עזב את טארופיץ וחזר לקלימוביץ.

באלול תרצ"ז, חשפה הבולשת החשאית הרוסית את ה'חדר' הסודי שניהל ר' ישראל נעוולער, והוא נלקח לחקירה במוסקבה. במסירת השיעורים החליפו ר' משה זלמן קמינצקי.

13 חודשים נמצא ר' ישראל בבתי-הכלא - מאלול תרצ"ז עד תשרי תרצ"ט. לאחר יום הכיפורים תרצ"ט הגיע מברק מאחד מבניו שהתגורר במוסקבה: "אבא הגיע בריא ושלם".

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחו ר' ישראל ובני-ביתו מיגורבסק ופנו כרוב היהודים הנמלטים - מזרחה, ולאחר תלאות רבות הגיעו גם הם לטשקנט.

בטשקנט המשיך ר' ישראל להיות מלמד לנערים והפעם בצורה די גלויה.

בפוקינג - גרמניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתש"ו הצליח ר' ישראל לעזוב את רוסיה במסגרת 'הבריחה הגדולה' והגיע לפוקינג שבגרמניה.

עתה חי במדינה חופשית והיה יכול לשבת וללמד תורה בגלוי.

בפוקינג התעסק בעזרה לזולת בפרט ושלום בית.

ר' ישראל הלך ונחלש, כשבני משפחתו (פרט לזוגתו) עזבו בשנת תש"ח את פוקינג לצרפת ומשם לארץ ישראל, נשאר ר' ישראל בפוקינג מחמת חלישותו, כשהוא מקווה להתחזק ולהצטרף אליהם מאוחר יותר.

חולשתו גברה והלכה ובט' באייר תש"ח השיב נשמתו לבוראו, כשזוגתו נשארת לידו כל הזמן.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לר' ישראל נעוולער היו 11 ילדים. מתוכם נפטרו בחייו שמונה^[1].

בין ילדיו שנפטרו בחייו היו:

בנו ר' דוד אבא (חתנו של ר' יהושע זעליג ריבקין)
בתו רבקה אשת ר' יצחק מרדכי פבזנר (בזיוו"ר)
בתו רישא אשת ר' דובער פלטיאל (בזיוו"ר)
בנו ר' דובער לוין.

ילדיו שהאריכו ימים אחריו היו

בנו - ר' מרדכי (מוט'ל) לוין.
בתו שיינא בתיה, אשת ר' שמריהו פלדמן (ובזיווג ראשון אשת ר' דוד פייסין).
בתו מוסיא, אשת ר' זאב וולף זלמנוב.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אליעזר יהושע זקליקובסקי, ר' ישראל נעוולער - רשמים ביוגרפים, תש"ס.
יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד.
זיידע, סיפורים על ר' ישראל נעוולער מאת נכדתו מרת מרים פלטיאל.
ברע ובטוב - נאמן לתכליתו שבועון 401.
היציאה מרוסיה (ספר), שער שני: במחנה פוקינג, פרק ר' ישראל נעוולער

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

המלמד החסידי שהעדיף להישאר בכלא (אנגלית)
תשורה פלטיאל-ווערנר סיון תשפ"ב, זכרונות וסיפורים אודותיו

הערות שוליים

↑ במכתבו לאדמו"ר הריי"צ כתב: "אודה לה' בעד שלושת ילדי הנותרים לי".

[1] במכתבו לאדמו"ר הריי"צ כתב: "אודה לה' בעד שלושת ילדי הנותרים לי".

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לווין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לווין מכפר חב"ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב"ד]]}}
+{{לשכתב|ויקיזציה}}
-ר' ישראל לווין נולד בט”ו [[מנחם אב]] בשנת [[תרמ"ה]] בעיירה החסידית [[נעוועל]], בן להרה”ח ר’ דוד-אבא’לע לוין ומרת חנה-עלקא ונקרא שמו ישראל, ואשר נודע לימים בשם “ר’ ישראל נעוולער”.
+{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לוין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לוין מכפר חב"ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב"ד]]}}
+[[קובץ:ישראל לוין (נעוועל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל לוין]]
+הרב '''ישראל לוין''' ([[ט"ו מנחם אב]] [[תרמ"ה]] - [[ט' אייר]] [[תש"ח]]) (כונה גם '''ישראל נעוולער''' על שם עיירת הולדתו [[נעוול]]) היה חסיד של [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחריו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בתקופה ה[[ברית המועצות|קומוניסטית]] היה מפעילי המחתרת הבולטים להפצת יהדות ואף נאסר בשל כך.
-ר’ ישראל הלוי לעווין מנעוול, או בקיצור “ר’ ישראל נעוולער”, היה “איש אשכולות” נדיר - גם “למדן” בנגלה, גם “משכיל” בחסידות, גם “עובד ומאריך בתפילה”  מלמד בר-פועל ששום רדיפות, חקירות ועינויי מאסר של הג.פ.או. לא יכלו להניאו מנחישותו להמשיך ולהקים בכל עיר ועיירה שהגיע אליהן עוד ‘חדר’ מחתרתי, עוד מקדש נסתר ליהדות  אנשים סביבו חשו תמיד באהבתו אליהם - גם כשהשתמש בחריפתו ובשנינותו הקשות כדי לנזוף בהם ולהצליף בהם בשבט-לשונו.
+==תולדות חיים==
-אחד-עשר ילדים נולדו לו, לר’ ישראל, אך רק שלושה מהם נשארו בחיים.
+נולד ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תרמ"ה]] בעיירה החסידית [[נעוועל]] לאביו הרב [[דוד אבא לוין]] ואימו מרת חנה-עלקא.
-בט’ באייר תש”ח השיב את נשמתו לבוראו.
+[[קובץ:ישראל נעוולער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל ליד ר' [[משה זליבנסקי]]]]
+כשהגיע לגיל [[בר-מצוה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] שייסד ש[[הרבי הרש"ב]] והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה.
-==בישיבה בליובאוויטש==
+בשלהי שנות ה"סמך" הגיע ל[[ליובאוויטש]] הרב [[מרדכי פבזנר]] מ[[קלימוביץ]], לבקש מ[[אדמו"ר הרש"ב]] הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא'לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל.
-בהתאם לחינוך החסידי שספג בבית ההורים, ערגה נפשו מצעירותו לנסוע לרבי. כשהגיע לגיל בר-מצוה ושמע שהרבי יסד ישיבה ב[[ליובאוויטש]], ביקש מיד לעזוב את הבית ולנסוע ללמוד ב”[[תומכי-תמימים]]”. הוריו חששו לשלוח אותו מהבית בגיל כה צעיר, אך ישראל התמיד בהתעקשותו לנסוע, וזמן-מה לאחר-מכן הגשים את שאיפתו, הגיע לליובאוויטש והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה.
+עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל "סמיכה" לרבנות וכן "קבלה" לשחיטה והסמכה להיות מוהל.
-כעשר שנים למד בתומכי-תמימים, הוגה בה יומם וליל פשוטו כמשמעו. כשלמד את שיעורי הנגלה, היה מעמיק לדעת סברתו של כל אחד ואחד - הן בדבריהם של התנאים והאמוראים - כל סוגיא בסברא, קושיה ופירוק - והן בדברי רש”י, תוספות ומפרשים - מה ביקשו לפרש ולהקשות ומה להשיב. גם בלימודי הדא”ח ביקש תמיד לרדת לשורשי הדברים כדי להעלות מתוכם דברים ברורים ובהירים. הוא צלל בענייני ההשכלה העמוקים ביותר שבדא”ח ובירר וליבן כל עניין וכל נושא עד שיצא מליבונו כמרגלית זכה וצלולה. בכל אלה, לא הסתפק בידע והבנה. הוא הפנים כל מה שלמד בהתבוננות מתאימה ואחר-כך היה מתפלל באריכות ומשלב בתפילתו אותם עניינים שקלט והגה.
+לאחר נישואיו עבר לגור ב[[קלימוביץ]]. בקלימוביץ גר אז הרב הנגיד ר' [[שמואל גוראריה]]. באחת מנסיעותיו לליובאוויטש נכנס אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ודיבר עמו בין השאר גם על מלמד לבניו. אמר לו הרבי בערך כך: שמואל, כדאי שתיקח את ישראל נעוועלער בתור מלמד לבניך, ואז הם ידעו מה זה "א חסידישער מלמד" (מלמד חסידי){{מקור}}.
-עד כאן שקידתו והתמדתו, אך לא פחות מאלה היו גדולות חריפותו ושנינותו - מצד אחד התמדה עצומה ועבודת תפילה ומאידך חריפות הגובלת בשובבנות.
+ר' ישראל נעשה מלמד לבניו של ר' שמואל, וכשזה האחרון עקר מקלימוביץ, לקח עמו את המלמד. אשתו של ר' ישראל נשארה בבית הוריה, ור' ישראל היה חוזר הביתה אחת לכמה חודשים - וכך נמשך הדבר מספר שנים.
-==נישואיו==
+בינתיים נולדו להם שלושה ילדים, וכשר' שמואל עבר לגור לעיר [[קרמנצ'וג]] ב[[אוקראינה]] הצטרפו אליו ר' ישראל וכל משפחתו. בין תלמידיו של ר' ישראל באותה תקופה היה גם הרב [[שמריהו גוראריה|הרש"ג]] שמאוחר יותר נהיה חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
-בשלהי שנות ה”סמך” הגיע ל[[ליובאוויטש]] הרה”ח ר’ [[מרדכי פבזנר מקלימוביץ]], מצאצאי הרה”ח ר’ מרדכי פעבזנר, אחיו של אדמו”ר הזקן, לבקש מכ”ק אדמו”ר הרש”ב הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא’לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל.
+===ברוסטוב, ליד [[אדמו"ר הרש"ב]]===
-עוד לפני כן, החל ר’ ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל “סמיכה” לרבנות וכן “קבלה” לשחיטה והסמכה להיות מוהל.
+כארבע שנים התגורר ר' ישראל ב[[קרמנצ'וג]], משנת [[תרע"ג]] עד [[תרע"ח]]. בשלהי [[תרע"ח]] עזבו ר' ישראל ובני-ביתו את [[קרמנצ'וג]] ועברו בעקבות הרבי ל[[רוסטוב]].
-==א חסידישער מלמד==
+אחרי [[חג הפורים]] [[תר"פ]], כשמצב בריאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הלך והתערער, שהה ר' ישראל רוב הזמן בבית רבנו, וכמעט שלא חזר לביתו.
-לאחר נישואיו עבר לגור בקלימוביץ, להיות סמוך על שולחן חותנו, שם המשיך לשקוד על התורה ועל העבודה. בקלימוביץ גר אז הרה”ח הנגיד ר’ [[שמואל גוראריה]]. באחת מנסיעותיו לליובאוויטש נכנס אל כ”ק אדמו”ר הרש”ב ודיבר עמו בין השאר גם על מלמד לבניו. אמר לו הרבי בערך כך: שמואל, כדאי שתיקח את ישראל נעוועלער בתור מלמד לבניך, ואז הם ידעו מה זה “א חסידישער מלמד”.
+לאחר ה[[הסתלקות]] ב[[מוצאי שבת]] [[ב' ניסן תר"פ]] אחר חצות, חיפשו בין התמימים וזקני החסידים שנכחו במקום את אלה שטבלו באותו יום ונשארו בבית הרבי כל הזמן, כדי להוריד את גופו הקדוש מהמיטה לארץ. בין אלה שנמצאו היה גם ר' ישראל. גם למחרת, ביום ראשון, כשאנשי החברא-קדישא ביקשו למנות אנשים שילכו לבית-החיים לבחור מקום וכו', היה ר' ישראל בין חברי המשלחת.
-ר’ ישראל נעשה אפוא מלמד לבניו של ר’ שמואל, וכשזה האחרון עקר מקלימוביץ, לקח עמו את המלמד. אשתו של ר’ ישראל נשארה בבית הוריה, ור’ ישראל היה חוזר הביתה אחת לכמה חודשים - וכך נמשך הדבר מספר שנים.
+===חזרה לנעוועל===
+מצב היהדות באותם זמנים החמיר יותר ויותר, ונציגי השלטון החלו להתחקות אחרי מלמדי תינוקות ולהצר את צעדיהם. ר' ישראל שחש את טבעת החנק נסגרת סביבו, נאלץ לעזוב את רוסטוב ובשנת [[תרפ"ב]] עבר עם בני ביתו לעיר הולדתו, [[נעוועל]]. זמן מה לאחר-מכן עברה גם ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל|תומכי תמימים לנעוועל]]. לצד הישיבה הוקם בנעוועל גם [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית-המדרש לרבנים]].
-בינתיים נולדו להם שלושה ילדים, וכשר’ שמואל עבר לגור לעיר קרמנצ’וג באוקראינה הצטרפו אליו ר’ ישראל וכל משפחתו. בין תלמידיו של ר’ ישראל באותה תקופה היה גם הנער שמריהו, בנו של הרה”ח רבי [[מנחם מענדל גוראריה]], שלימים לקחו כ”ק [[אדמו”ר הריי”צ]] חתן לבתו, הלא הוא [[שמריהו גוראריה|הרש”ג]] נ”ע.
+כשש שנים חי ר' ישראל בנעוועל וכל אותו זמן לימד תורה במחתרת לבני-ישראל. כשהיה מדובר בבני 18 ומעלה, היה אפשר לטעון שהם לומדים בעצמם, דבר שלא נאסר על-פי חוק, אבל הקטנים היו חייבים על-פי חוק ללכת לבית-ספר ממלכתי, ואילו תפסו את ר' ישראל מלמדם היה מוצא להורג. אך ר' ישראל לא ויתר. הוא פשוט החליף את מקום ה'חדר' המחתרתי אחת לכמה שבועות והמשיך ללמד בחירוף-נפש.
-דרך הוראתו היתה לשם-דבר. התייחסותו של ר’ ישראל לכל שאלה של כל תלמיד ואורך-רוחו ביחסו לתלמידיו היו מן המפורסמות, ורבים ביקשו לשלוח אליו את ילדיהם. הוא היה מלמד בר-פועל. כל קטע בגמרא, כל נושא שלימד, כל תשובה שהשיב לתלמיד, היה מסביר במשלים ודוגמאות עד שהיה מובן לכל תלמיד ותלמיד.
+לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר בבית רבנו תקופה ממושכת ימים ולילות, ולא חזר כלל לביתו. עד היום מהלך הסיפור הבא על חזרתו הביתה: כאשר לחצו עליו לחזור הביתה והוא סוף-סוף הסכים, ניגש ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להודיע לו על כך. נאנח האדמו"ר ואמר: "ישראל, אויף וועמען לאזסטו מיר?" [=ישראל, על מי אתה משאיר אותי].
-==ברוסטוב, ליד [[אדמו"ר הרש”ב]]==
+לאחר מכן התקשר ר' ישראל תוך זמן קצר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] והיה לבן-בית בבית הרבי כפי שהיה בבית אביו הרבי הרש"ב, ואף בנותיו היו לחברותיהן של בנות אדמו"ר הריי"צ והרבו לבקרן בביתן.
-כארבע שנים התגורר ר’ ישראל בקרמנצ’וג, משנת תרע”ג עד תרע”ח. בשלהי תרע”ח עזבו ר’ ישראל ובני-ביתו את קרמנצ’וג ועברו בעקבות הרבי לרוסטוב.
+לאחר מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], החמיר מצב היהודים בכל רחבי [[רוסיה]], וממילא גם בנעוועל. כשהרגיש ר' ישראל שהמעקב היומי אחריו הולך ומתהדק והבין שלא יהיה מנוס ממאסר, קם וברח לעיירה טארופיץ הסמוכה ל[[לנינגרד]], והביא לשם את בני ביתו. הדבר היה בשנת [[תרפ"ח]].
-עם הזמן נהפך ביתו של ר’ ישראל ברוסטוב למוסד בפני עצמו. כל מי שהגיע לשהות במחיצת הרבי בחגי תשרי, ביומא-דפגרא או בסתם יום-חול, ידע שבין אם יבוא בשעות יום ובין באחת משעות הלילה, תמיד יתקבל בביתו של ר’ ישראל נעוולער בסבר פנים יפות, ובני-הבית ידאגו לו הן למזון והן ללינה. אם הגיע האורח כאשר ר’ ישראל שהה בביתו, היה בעל-הבית מתיישב לידו, מתעניין במצבו ובמצב בני-ביתו, בפרנסתו, בבריאותו וכו’, ממש כאילו היה אחיו בפועל ממש.
+כשהגיע לטארופיץ מצא שם עזובה מסוימת בכל הנוגע ליהדות וקיום מצוות. במקום לא היו [[שוחט]] ו[[מוהל]], וילדים רבים בגילים שונים לא נימולו. ר' ישראל הפעיל את כל כוח השכנוע שלו, קרא להורים ודיבר גם עם הילדים, יזם וארגן והביא את הילדים בבריתו של אברהם אבינו והכל בסתר, כשהוא-עצמו משמש המוהל ולפעמים גם הסנדק.
-אחרי חג הפורים תר”פ, כשמצב בריאותו של כ”ק אדמו”ר מוהרש”ב נ”ע הלך והתערער, שהה ר’ ישראל רוב הזמן בבית רבנו, וכמעט שלא חזר לביתו.
+עתה, משנימולו, אסף את הילדים בחדר מחתרתי חדש והחל ללמדם תורה.
-לאחר ההסתלקות במוצאי-השבת [[ב’ ניסן]] אחר חצות, חיפשו בין התמימים וזקני החסידים שנכחו במקום את אלה שטבלו באותו יום ונשארו בבית הרבי כל הזמן, כדי להוריד את גופו הקדוש מהמיטה לארץ. בין אלה שנמצאו היה גם ר’ ישראל. גם למחרת, ביום ראשון, כשאנשי החברא-קדישא ביקשו למנות אנשים שילכו לבית-החיים לבחור מקום וכו’, היה ר’ ישראל בין חברי המשלחת.
+===במאסר===
+באחד מערבי הקיץ בשנת [[תרצ"ב]] הגיעה חוליה של אנשי ה[[ג.פ.או.]] וערכו חיפוש מדוקדק בבית ר' ישראל.
-אכן, כבר בגיל 34 היה לר’ ישראל מעמד נכבד ומיוחד בין אנ”ש, גדולי וזקני החסידים, רבנים ומשפיעים וכו’, אך יותר מכל בלטה התקשרותו לבית רבנו, והסתלקות רבנו פגעה בו אישית פגיעה אנושה.
+הבלשים לא העלו בחיפוש שום ממצא מפליל כי ר' ישראל החביא עוד קודם-לכן את החלפים וסכין המילה, אך הסוכנים בכל-זאת ביקשו ממנו "להילוות אליהם" לבירור. ר' ישראל נלקח לעיר המחוז וויליקי-לוקי והוחזק שם מספר שבועות במעצר ובחקירות.
-==התקשרותו לכ"ק אדמו"ר הריי"צ==
+ר' ישראל אמנם שוחרר, אך חש שסוכני הג.פ.או. עוקבים אחריו ללא הפסק. הוא הבין שמיצה במקום את כל האפשרויות ועתה עליו לחזור וליטול את מקל-הנדודים. שוב לקח עמו את משפחתו, עזב את טארופיץ וחזר לקלימוביץ.
-לאחר ההסתלקות נשאר בבית רבנו תקופה ממושכת ימים ולילות, ולא חזר כלל לביתו. כאבו, אבלו וצערו היו עמוקים עד כדי כך, שר’ ישראל לא היה יכול לחזור אל עולם החולין והמעשה. עד היום מהלך הסיפור הבא על חזרתו הביתה: כאשר לחצו עליו לחזור הביתה והוא סוף-סוף הסכים, ניגש לכ”ק אדמו”ר הריי”צ להודיע לו על כך. נאנח האדמו”ר ואמר: “ישראל, אויף וועמען לאזסטו מיר?” [=ישראל, על מי אתה משאיר אותי].
+ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], חשפה הבולשת החשאית הרוסית את ה'חדר' הסודי שניהל ר' ישראל נעוולער, והוא נלקח לחקירה במוסקבה. במסירת השיעורים החליפו ר' [[משה זלמן קמינצקי]].
-כשחזר הביתה, לא היה זה אותו ר’ ישראל עם חיוכו ושובבותו. תקופה ארוכה לא הופיע חיוך על פניו, וזמן ממושך התבודד בחדרו ומי שעבר בסמוך שמע את בכייתו.
+חודשים נמצא ר' ישראל בבתי-הכלא - מ[[אלול]] [[תרצ"ז]] עד [[תשרי]] [[תרצ"ט]]. לאחר [[יום הכיפורים]] [[תרצ"ט]] הגיע מברק מאחד מבניו שהתגורר במוסקבה: "אבא הגיע בריא ושלם".
-אולם, בד-בבד עם כאבו וצערו, התקשר ר’ ישראל תוך זמן קצר ביותר בעבותות אהבה וחיבה אל כ”ק אדמו”ר הריי”צ והיה לבן-בית בבית הרבי לא פחות מכפי שהיה בבית קודמו, ולא רק הוא עצמו אלא אף בנותיו היו לחברותיהן של בנות הריי”צ והרבו לבקרן בביתן.
+עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו ר' ישראל ובני-ביתו מיגורבסק ופנו כרוב היהודים הנמלטים - מזרחה, ולאחר תלאות רבות הגיעו גם הם ל[[טשקנט]].
-==חזרה לנעוועל==
+בטשקנט המשיך ר' ישראל להיות מלמד לנערים והפעם בצורה די גלויה.
-מצב היהדות באותם זמנים החמיר יותר ויותר, ונציגי השלטון החלו להתחקות אחרי מלמדי תינוקות וכו’ ולהצר את צעדיהם. ר’ ישראל שחש את טבעת החנק נסגרת סביבו, נאלץ לעזוב את רוסטוב ובשנת תרפ”ב עבר עם בני ביתו לעיר הולדתו, נעוועל. זמן-מה לאחר-מכן עברה גם ישיבת “תומכי-תמימים” לנעוועל. לצד הישיבה הוקם בנעוועל גם בית-המדרש לרבנים, ועטרת נעוועל חזרה לקדמותה.
+===בפוקינג - גרמניה===
+ב[[תש"ו]] הצליח ר' ישראל לעזוב את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]' והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]].
-כשש שנים חי ר’ ישראל בנעוועל וכל אותו זמן לימד תורה במחתרת לבני-ישראל. כשהיה מדובר בבני 18 ומעלה, היה אפשר לטעון שהם לומדים בעצמם, דבר שלא נאסר על-פי חוק, אבל הקטנים היו חייבים על-פי חוק ללכת לבית-ספר ממלכתי, ואילו תפסו את ר’ ישראל מלמדם היה מתחייב בנפשו ממש. הסכנה סכנה, אך ר’ ישראל לא ויתר. הוא פשוט החליף את מקום ה’חדר’ המחתרתי אחת לכמה שבועות והמשיך ללמד בחירוף-נפש.
+עתה חי במדינה חופשית והיה יכול לשבת וללמד תורה בגלוי.
-==מבצע בריתות==
+בפוקינג התעסק בעזרה לזולת בפרט ושלום בית.
-לאחר מאסרו של אדמו”ר הריי”צ בקיץ תרפ”ז, החמיר מצב היהודים בכל רחבי רוסיה, וממילא גם בנעוועל. כשהרגיש ר’ ישראל שהמעקב היומי אחריו הולך ומתהדק והבין שלא יהיה מנוס ממאסר, קם וברח לעיירה טארופיץ הסמוכה ללנינגרד, והביא לשם את בני ביתו. הדבר היה בשנת תרפ”ח.
+ר' ישראל הלך ונחלש, כשבני משפחתו (פרט לזוגתו) עזבו בשנת [[תש"ח]] את פוקינג ל[[צרפת]] ומשם ל[[ארץ ישראל]], נשאר ר' ישראל ב[[פוקינג]] מחמת חלישותו, כשהוא [[מקווה]] להתחזק ולהצטרף אליהם מאוחר יותר.
-כשהגיע לטארופיץ מצא שם עזובה מסוימת בכל הנוגע ליהדות וקיום מצוות. במקום לא היו שוחט ומוהל, וילדים רבים בגילים שונים לא נימולו. ר’ ישראל לא חשב הרבה, הפעיל את כל כוח השכנוע שלו, קרא להורים ודיבר גם עם הילדים, יזם וארגן והביא את הילדים במבצע מתוכנן היטב, בבריתו של אברהם אבינו - והכל בסתר, במחתרת, כשהוא-עצמו משמש המוהל ולפעמים גם הסנדק.
+חולשתו גברה והלכה וב[[ט' באייר]] [[תש"ח]] השיב נשמתו לבוראו, כשזוגתו נשארת לידו כל הזמן.
-עתה, משנימולו, אסף את הילדים בחדר מחתרתי חדש והחל ללמדם תורה, אולם אירועי התקופה מנעו בעדו המשך תקין.
+==משפחתו==
-==במאסר==
+לר' ישראל נעוולער היו 11 ילדים. מתוכם נפטרו בחייו שמונה{{הערה|במכתבו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב: "אודה לה' בעד שלושת ילדי הנותרים לי".}}.
-באחד מערבי הקיץ בשנת תרצ”ב הגיעה חוליה של אנשי ה”נקודות” (הג.פ.או.) וערכו חיפוש מדוקדק בבית ר’ ישראל.
+בין ילדיו שנפטרו בחייו היו:
+*בנו ר' דוד אבא (חתנו של ר' יהושע זעליג ריבקין)
+*בתו רבקה אשת ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] (בזיוו"ר)
+*בתו רישא אשת ר' [[דובער פלטיאל]] (בזיוו"ר)
+*בנו ר' דובער לוין.
-הבלשים לא העלו בחיפוש שום ממצא מפליל כי ר’ ישראל החביא עוד קודם-לכן את החלפים וסכין המילה, אך הסוכנים בכל-זאת ביקשו ממנו “להילוות אליהם” לבירור, ובני-הבית הבינו נכונה שמדובר בעצם במעצר ממש. ואכן, ר’ ישראל נלקח לעיר המחוז וויליקי-לוקי והוחזק שם מספר שבועות במעצר ובחקירות.
+ילדיו שהאריכו ימים אחריו היו
+*בנו - ר' [[מרדכי לוין|מרדכי (מוט'ל) לוין]].
+*בתו שיינא בתיה, אשת ר' [[שמריהו פלדמן]] (ובזיווג ראשון אשת ר' דוד פייסין).
+*בתו מוסיא, אשת ר' [[זאב וולף זלמנוב]].
-ר’ ישראל אמנם שוחרר, אך חש שסוכני הג.פ.או. עוקבים אחריו ללא הפסק. הוא הבין שמיצה במקום את כל האפשרויות ועתה עליו לחזור וליטול את מקל-הנדודים. שוב לקח עמו את משפחתו, עזב את טארופיץ וחזר לקלימוביץ.
+==לקריאה נוספת==
+*[[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], '''ר' ישראל נעוולער - רשמים ביוגרפים''', [[תש"ס]].
+* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד.
+*'''זיידע''', סיפורים על ר' ישראל נעוולער מאת נכדתו מרת מרים פלטיאל.
+*'''[https://drive.google.com/file/d/1A0QW6cfb9nvr5hGtB5akOReBwWQGbaH_/view?usp=drivesdk ברע ובטוב - נאמן לתכליתו'''] שבועון {{בית משיח}} 401.
+* [[היציאה מרוסיה (ספר)]], שער שני: במחנה פוקינג, פרק ר' ישראל נעוולער
-==המאסר השני==
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://anash.org/the-chassidishe-melamed-who-would-rather-stay-in-prison/ המלמד החסידי שהעדיף להישאר בכלא]''' {{אנש}} (אנגלית)
+*'''[https://chabadpedia.co.il/images/e/e1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A0%D7%A2%D7%A8.pdf תשורה פלטיאל-ווערנר סיון תשפ"ב]''', זכרונות וסיפורים אודותיו
-באלול תרצ”ז, חשפה הבולשת החשאית הרוסית את ה’חדר’ הסודי שניהל ר’ ישראל נעוולער, והוא נלקח לחקירה במוסקווה.
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:לוין ישראל}}
-חודשים נמצא ר’ ישראל בבתי-הכלא - מאלול תרצ”ז עד תשרי תרצ”ט. לאחר יום-הכיפורים תרצ”ט הגיע מברק מאחד מבניו שהתגורר במוסקווה: “אבא הגיע בריא ושלם”.
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-==מלחמת העולם השניה==
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
-עם פרוץ המלחמה ברחו ר’ ישראל ובני-ביתו מיגורבסק ופנו כרוב היהודים הנמלטים - מזרחה, ולאחר תלאות רבות הגיעו גם הם לטשקנט.
+[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
+[[קטגוריה:משפחת לוין]]
-בטשקנט המשיך ר’ ישראל להיות מלמד לנערים והפעם בצורה די גלויה. אהבתו את תלמידיו היתה מן המפורסמות, והם החזירו לו אהבה, גם אם הענישם פה ושם.
+[[קטגוריה:משפחת פבזנר]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]]
-==בפוקינג - גרמניה==
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ח]]
-בתש”ו הצליח ר’ ישראל לעזוב את רוסיה באחד ה”אשאלונים” והגיע לפוקינג שבגרמניה.
-עתה חי במדינה חופשית והיה יכול לשבת וללמד תורה בגלוי, אך גם כאן - כברוסטוב של ימי בחרותו - לא הסתפק בלימוד תורה אלא פתח את ביתו לכל קשה-יום והתערב מאוד בחיי הקהילה. הוא עשה רבות למשל להחזרת “שלום בית” ונהג ‘לבזבז’ שעות רבות בשמיעת טענות הצדדים, משקיע את כל כוחו, מרותו וכושרו הדיבורי עד שהיה מצליח לגשר על הפערים ולהשכין שלום. כל פעם שהצליח ב”שלום בית” - פניו היו קורנות מאושר.
-ההתעסקות בבעיות הזולת מילאה חלק גדול מזמנו וכוחו. עשרות מאנ”ש ולא מאנ”ש היו באים אליו לשטוח לפניו מרי לבם ור’ ישראל הראה לכולם פנים מאירות, השתדל לעזור לכל אחד ומעולם לא השיב פני איש ריקם.
-ר' ישראל הלך ונחלש, כשבני משפחתו (פרט לזוגתו) עזבו בשנת תש”ח את פוקינג לצרפת ומשם לארץ-ישראל, נשאר ר’ ישראל בפוקינג מחמת חלישותו, כשהוא מקווה להתחזק ולהצטרף אליהם מאוחר יותר.
-אך תקוותו לא התגשמה. חולשתו גברה והלכה ובט’ באייר תש”ח השיב נשמתו לבוראו, כשזוגתו נשארת לידו כל הזמן.
-==ערכים נוספים==
-*[[משפחתו של ר' ישראל]]
-*[[כתב השחרור, מתוך תיק החקירה]]
-* [[תיק החקירה של הק.ג.ב.]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ל]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|ל]]