חיים הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←בניו: יותר מדי אדום) |
(←חתניו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
רבי חיים מזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת דברי חיים{{הערה|אבן העזר ח"ב סימן פ}} "מחותני הגאון החסיד מו"ה מענדיל נ"י מליבאוויטש". | רבי חיים מזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת דברי חיים{{הערה|אבן העזר ח"ב סימן פ}} "מחותני הגאון החסיד מו"ה מענדיל נ"י מליבאוויטש". | ||
מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע | מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנה ואנה ב[[דביקות]] עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת [[אדמו"ר הצמח צדק|הרבי מליובאוויטש]] בעל ה"צמח צדק" בענין [[היתר עגונה]] ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי [[תורת הסוד]]. | ||
בשו"ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות [[עגונה]] שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}. | בשו"ת צמח צדק{{הערה|חלק א' אבן העזר סימן פו}} יש תשובה אודות [[עגונה]] שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר [[פלפול]] דוחה הצמח צדק את דעת רבי [[שלמה קלוגר]] שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר{{הערה|רבינו הקדוש מצאנז (ירושלים תשלו), ע' קסח}}. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
* רבי משה אונגר מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]], בעלה של מרים (בתו השישית). | * רבי משה אונגר מ[[חסידות דומברובה|דומברובה]], בעלה של מרים (בתו השישית). | ||
* רבי אליעזר ירוחם בארון מ[[קראקא]]. בנו של רבי ישראל יצחק מ[[חסידות רדושיץ|רדושיץ]]. בעלה של יוטא (בתו השביעית). | * רבי אליעזר ירוחם בארון מ[[קראקא]]. בנו של רבי ישראל יצחק מ[[חסידות רדושיץ|רדושיץ]]. בעלה של יוטא (בתו השביעית). | ||
* רבי [[מרדכי דב טברסקי ( | * רבי [[מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל)|מרדכי דב מהורנסטייפל]] מייסד [[חסידות הורניסטייפול]]. בעלה של רייצא (בתו השמינית). | ||
* הרב יצחק טוביה רובין מ[[חסידות גלגוב|צאנז]]. בעלה של נחמה (בתו התשיעית). | * הרב יצחק טוביה רובין מ[[חסידות גלגוב|צאנז]]. בעלה של נחמה (בתו התשיעית). | ||
* רבי אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש. בעלה של טילא (בתו העשירית). | * רבי אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש. בעלה של טילא (בתו העשירית). | ||
גרסה אחרונה מ־23:21, 6 באוקטובר 2024
המונח "חיים הלברשטאם" מפנה לכאן. לערך העוסק במנהל מכון WLCC וחבר בדק הבית של 770, ראו חיים ברוך הלברשטאם.
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (תקנ"ז - כ"ה בניסן תרל"ו), המכונה "הדברי חיים" - על שם ספרו, היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז, ומגדולי ומנהיגי יהדות מזרח אירופה בדורו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקנ"ז בעיר טארנוגרוד שבגליציה למרים, בתו של ר' משולם זלמן אשכנזי ולרבי אריה ליבוש. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 13 נלקח כחתן לרחל פיגא בתו של ר' ברוך פרנקל-תאומים, בעל ה"ברוך טעם". התחתן אחר כך עוד שלוש פעמים, בשנית עם אחות אשתו הראשונה, בשלישית עם בתו של הרב יחיאל צבי הירש אונגר מטרנוב (בנו של רבי מרדכי דוד אונגר מדומברובה) וברביעית עם בתו של הרב אלימלך טארים (בנו של רבי נתן לייב בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב). מאשתו הראשונה והשלישית (שאף שמה היה רחל) נולדו לו שמונה בנים ושבע בנות.
רבותיו בחסידות היו רבי נפתלי צבי מרופשיץ ורבי צבי הירש מזידיטשוב. הוסמך להוראה על ידי הרב אפרים זלמן מרגליות מברודי. רבי חיים היה ידוע בדורו כאחד מגדולי הדור גאון בנגלה ובנסתר וכאיש צדיק וקדוש עליון , כפי שניתן ללמוד מהתכתבויות שהיו לו עם גדולי רבני דורו. תפילתו הייתה בהתלהבות ובדבקות בהתפשטות הגשמיות ונהג לחלק את כל כספו ממש לעניים וכך נודע כענק בכל שלשת העמודים עליהם העולם עומד תורה עבודה וגמילות חסדים.עוד בזמנו כללה חסידות צאנז אלפי חסידים.
רוב בניו וחתניו שימשו באדמו"רות, כשהמפורסם שבהם הינו בנו הבכור הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. אחד מבניו, רבי אהרן, מונה על ידו לכהן ברבנות צאנז. צאצאיו הנהיגו חצרות חסידיות רבות. החצרות הממשיכות את שושלת צאנז היום הינן: צאנז-קלויזנבורג, צאנז-זאמיגראד, באבוב, סטרופקוב, חסידות צאנז-גריבוב.
נפטר ביום כ"ה בניסן תרל"ו.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי חיים כותב על אדמו"ר הזקן בהערצה "מי לנו גדול באחרונים ממנו."[1]
רבי חיים מזכיר את אדמו"ר הצמח צדק בשו"ת דברי חיים[2] "מחותני הגאון החסיד מו"ה מענדיל נ"י מליבאוויטש".
מסופר כי פעם כאשר הדברי חיים עבר בסקירה על המכתבים שהגיעו אליו, נטל אחד מהמכתבים והניחו בצד. וביקש מבנו רבי יחזקאל שיזכיר לו להשיב על המכתב לאחר ארוחת הצהרים. לאחר הצהרים נטל את המכתב ואז פסע אנה ואנה בדביקות עילאית כשפניו בוערות כגחלי אש ולאחר שהות קצרה התיישב לערוך תשובה בדחילו ורחימו. כששאל אותו בנו לפשר הדבר הסבירו לו כי מכתב זה ערוך אליו מאת הרבי מליובאוויטש בעל ה"צמח צדק" בענין היתר עגונה ולאשר ידוע לו כי הוא חכם הרזים, לכן טרח ביגיעה רבה להשיב לו מכתב שיהיה מכון גם על פי תורת הסוד.
בשו"ת צמח צדק[3] יש תשובה אודות עגונה שהתירוה ונשיאת ושוב בא אחד שטען שהוא בעלה ונתן סימנים מובהקים. ונאמר בה כי המכתב הגיע יחד עם דעת "הרה"ג החסיד מצאנז" להתיר, ולאחר פלפול דוחה הצמח צדק את דעת רבי שלמה קלוגר שאסר והכריע כדברי הרבי מצאנז להיתר[4].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם מחסידות שינובא. משושלתו יצאה חסידות סטרופקוב.
- בנו , רבי דוד הלברשטאם, מייסד חסידות קשאנוב.
- בנו, רבי מאיר נתן הלברשטאם, אביו של רבי שלמה הלברשטאם מייסד חסידות באבוב.
- בנו, רבי אהרן הלברשטאם, ממלא מקומו ברבנות צאנז. משושלתו יצאה חסידות גריבוב.
- בנו,, רבי ברוך הלברשטאם מרודניק, מייסד חסידות גורליץ, משושלתו התפצלו בין היתר: חסידות צאנז-ז'מיגראד, חסידות טשאקאווא וחסידות צאנז-קלויזנבורג.
- בנו, אריה לייביש, נפטר בגיל 7.
- בנו, רבי שלום אליעזר הלברשטאם, מייסד חסידות ראצפרט נרצח על ידי הנאצים בשואה.
- בנו, רבי יצחק ישעיה הלברשטאם מטשכויב, נרצח על ידי הנאצים בשואה.
חתניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי משה אונגר מדומברובה, בעלה של מרים (בתו השישית).
- רבי אליעזר ירוחם בארון מקראקא. בנו של רבי ישראל יצחק מרדושיץ. בעלה של יוטא (בתו השביעית).
- רבי מרדכי דב מהורנסטייפל מייסד חסידות הורניסטייפול. בעלה של רייצא (בתו השמינית).
- הרב יצחק טוביה רובין מצאנז. בעלה של נחמה (בתו התשיעית).
- רבי אהרן הורוויץ מדז'יקוב-בייטש. בעלה של טילא (בתו העשירית).
- רבי אלעזר רוזנפלד מאושפיצין, בנו של רבי יהושע מחסידות קמינקא. בעלה של פראדיל (בתו הארבע עשרה).
- רבי בצלאל יהושע מושקוביץ מחסידות גלינא. בעלה של גיטשא (בתו החמש עשרה).
כמו כן גידל את בתו החורגת, הינדא רחמה (בת אשתו רבקה והרב נפתלי צבי פרנס) שנישאה לרבי מאיר מחסידות לינסק. רבי מאיר גר אצלו לאחר חתונתו ושימש כדיין בבית דינו.
מספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספריו של רבי חיים נקראו בשם "דברי חיים" הנושאים עליהם כתב: