לדלג לתוכן

צבי הירש שיפרין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ שוחזר מעריכות של יוסף בן מלמד (שיחה) לעריכה האחרונה של מענדל150
תגית: שחזור
 
(19 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''צבי הירש (הירשל) שיפרין''' (יליד שנת [[ת"ש]], 1940) הוא מזקני חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], ומהפעילים הקבועים בדוכן חב"ד בשדה התעופה JFK.
[[קובץ:08-05-2023-21-40-57-IMG 5917-768x512.jpg|ממוזער|ר' צבי הירש (במרכז)]]
[[קובץ:08-05-2023-21-40-57-IMG 5917-768x512.jpg|ממוזער|ר' צבי הירש (במרכז)]]
ר' '''צבי הירש (הירשל) שיפרין''' (יליד שנת [[ת"ש]], 1940) הוא מזקני חסידי חב"ד ב[[קראון הייטס]], גבאי בבית הכנסת 770 מונטגומרי ומהפעילים הקבועים בדוכן חב"ד בשדה התעופה JFK.
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ויטבסק]] בשנת [[ת"ש]] לאביו ר' [[ברוך שיפרין]] ולאמו מרת שרה. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/21_087.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.
נולד ב[[ויטבסק]] בשנת [[ת"ש]] לר' [[ברוך שיפרין]] ולמרת שרה. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/21_087.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.


עם סיומה של [[מלחמת העולם השניה]], כמו חסידים רבים אחרים, ניצלו הוריו את ההזדמנות ויצאו את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והמשיכו לפאריז.
במהלך [[מלחמת העולם השניה]], בני המשפחה שלו נמלטו לקזחסטן שם זכה ר' צבי הירש לראות את רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]].


בשנת [[תש"ח]] נכנס ללמוד בתלמוד תורה שעל ידי ישיבת תומכי תמימים בפריז, ולמד בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים עד שנת תשכ"ג.
עם סיומה של מלחמת העולם השניה, כמו חסידים רבים אחרים, ניצלו הוריו את ההזדמנות ויצאו את ברית המועצות ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והמשיכו ל[[פריז]].


במשך תקופה נמנה על פעילי חב"ד בפנסליבניה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=12355&limit=0&field=TAPY&search=%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&search_mode=simple ראו תצלום בארכיון ספריית ליובאוויטש במבצע מצה] וב[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=7969&limit=0&field=TAPY&search=%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&search_mode=simple מבצע תפילין].}}.
בשנת [[תש"ח]] נכנס ללמוד בתלמוד תורה שעל ידי ישיבת תומכי תמימים בפריז, ולמד בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים עד שנת [[תשכ"ג]].


בהגיעו לגיל נישואין, התחתן  בשנת [[תשכ"ה]] בניו יורק עם רעייתו מרת גולדה מרים בת ר' חנניה ופייגה רוזה האלר{{הערה|בני המשפחה לא היו חסידי חב"ד אך היו קרובים לרבי ואף זכו ליחידות ושלחו את ביתם ל[[מחנה אמונה]] שם התקרבה לחסידות חב"ד, בעיקר בהשפעתה של מרת חיה קרמר (חודוקוב), ובעקבות כך אף התחתנה עם בחור חסיד חב"ד.}}, ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בקראון הייטס.
במשך תקופה נמנה על פעילי חב"ד ב[[פנסליבניה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=12355&limit=0&field=TAPY&search=%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&search_mode=simple ראו תצלום בארכיון ספריית ליובאוויטש במבצע מצה] וב[https://chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=tcatalog&mode=details&volno=7969&limit=0&field=TAPY&search=%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9F&search_mode=simple מבצע תפילין].}}.
 
בשנת [[תשכ"ה]] התחתן בניו יורק עם גולדה מרים בת ר' חנניה ופייגה רוזה האלר{{הערה|בני המשפחה לא היו חסידי חב"ד אך היו קרובים לרבי ואף זכו ליחידות ושלחו את ביתם ל[[מחנה אמונה]] שם התקרבה לחסידות חב"ד, בעיקר בהשפעתה של מרת חיה קרמר (חודוקוב), ובעקבות כך אף התחתנה עם בחור חסיד חב"ד.}}, ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בקראון הייטס.
 
בשבת [[כ"ה בטבת]] [[תשל"ד]] הרב שיפרין יחד עם [[שלום דובער שור]] ו[[אליקים וולף]] סייעו לרבי להגיע ל-770 על האף השלג שכיסה את רחובות העיר, הרב שיפרין ראה את הרבי הולך על הכביש והעיר לרבי שיותר נוח ללכת על המדרכה, בתגובה נענה "אן התפעלות"<ref>יומן שור,תשל"ד,פורסם בעלון א חסידישע פיענטלע,[[תשפ"ד]]</ref>


בהתוועדות ליל שמחת תורה תשנ"ב, זכה להיות זה שעשה את הקידוש על פי בקשת הרבי, להוציא ידי חובת קידוש את הקהל שחזר מה[[תהלוכה]], כשהוא עומד בשעת מעשה מימין לרבי{{הערה|'ימי ברכה' עמוד 120.}}.
בהתוועדות ליל שמחת תורה תשנ"ב, זכה להיות זה שעשה את הקידוש על פי בקשת הרבי, להוציא ידי חובת קידוש את הקהל שחזר מה[[תהלוכה]], כשהוא עומד בשעת מעשה מימין לרבי{{הערה|'ימי ברכה' עמוד 120.}}.


רעייתו שימש כסייעת בגני ילדים ובמקביל הייתה פעילה בחברה קדישא, מדריכת כלות, ומתנדבת קהילתית בתוכנית JNet Learning, ובתחומים נוספים. נפטרה בגיל 73 במוצאי שבת, ליל י"א ניסן תש"פ מ[[נגיף הקורונה]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4782153/jewish/Goldie-Shifrin-73-Brooklyn-NY.htm סקירה על תולדות חייה ופטירתה, באתר בית חב"ד].}}.
משמש מידי פעם כחזן ב[[החדר של הרבי|חדרו של הרבי]].
 
רעייתו שימשה כסייעת בגני ילדים ובמקביל הייתה פעילה בחברה קדישא, מדריכת כלות, ומתנדבת קהילתית בתוכנית JNet Learning, ובתחומים נוספים. נפטרה בגיל 73 במוצאי שבת, ליל י"א ניסן תש"פ מ[[נגיף הקורונה]]{{הערה|1=[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4782153/jewish/Goldie-Shifrin-73-Brooklyn-NY.htm סקירה על תולדות חייה ופטירתה, באתר בית חב"ד].}}.
 
לאחר פרישתו ל[[גמלאות]], החל להשתתף בקביעות בפעילות דוכן חב"ד בשדה התעופה קנדי, ומאייש אותו מידי יום ראשון במשך שעות ארוכות.


לאחר פרישתו לגמלאות, החל להשתתף בקביעות בפעילות דוכן חבבשדה התעופה קנדי, ומאייש אותו מידי יום ראשון במשך שעות ארוכות.
בחודש [[מנחם אב]] [[תשפ]] הסתיימה העבודה על חדר בבית המדרש היכל לוי יצחק בירושלים שתרם לעילוי נשמתו הטהורה של אביו הרב [[ברוך שיפרין]] ע"ה.


הרב שיפרין משמש כגבאי בבית הכנסת חב"ד 770 מונטגומרי של ר' [[דוד פישר]].
==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' זאב שיפרין - קליפורניה
*אחותו,תמרא ע"ה אשת הרב [[זאוויל איידלקופ]].
*בנו, ר' אליהו (אלי) שיפרין - קראון הייטס
*אחותו, רבקה שתחי' אשת הרב [[דוד אליהו משה יוניק]].
*בתו, מרת שרה שטיינמץ - סרסוטה, פלורידה
*בנו, ר' זאב שיפרין - קליפורניה.
*בנו, ר' [[אליהו שיפרין]] - שליח בליטל נעק, קווינס.
*חתנו,ר' [[חיים שאול שטיינמץ]],סרסוטה פלורידה.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 30: שורה 42:
[[קטגוריה:משפחת פאר]]
[[קטגוריה:משפחת פאר]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]S
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

גרסה אחרונה מ־13:34, 7 בנובמבר 2025

ר' צבי הירש (במרכז)

ר' צבי הירש (הירשל) שיפרין (יליד שנת ת"ש, 1940) הוא מזקני חסידי חב"ד בקראון הייטס, גבאי בבית הכנסת 770 מונטגומרי ומהפעילים הקבועים בדוכן חב"ד בשדה התעופה JFK.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בויטבסק בשנת ת"ש לר' ברוך שיפרין ולמרת שרה. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו[1].

במהלך מלחמת העולם השניה, בני המשפחה שלו נמלטו לקזחסטן שם זכה ר' צבי הירש לראות את רבי לוי יצחק שניאורסון.

עם סיומה של מלחמת העולם השניה, כמו חסידים רבים אחרים, ניצלו הוריו את ההזדמנות ויצאו את ברית המועצות בבריחה הידועה, והמשיכו לפריז.

בשנת תש"ח נכנס ללמוד בתלמוד תורה שעל ידי ישיבת תומכי תמימים בפריז, ולמד בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים עד שנת תשכ"ג.

במשך תקופה נמנה על פעילי חב"ד בפנסליבניה[2].

בשנת תשכ"ה התחתן בניו יורק עם גולדה מרים בת ר' חנניה ופייגה רוזה האלר[3], ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בקראון הייטס.

בשבת כ"ה בטבת תשל"ד הרב שיפרין יחד עם שלום דובער שור ואליקים וולף סייעו לרבי להגיע ל-770 על האף השלג שכיסה את רחובות העיר, הרב שיפרין ראה את הרבי הולך על הכביש והעיר לרבי שיותר נוח ללכת על המדרכה, בתגובה נענה "אן התפעלות"[4]

בהתוועדות ליל שמחת תורה תשנ"ב, זכה להיות זה שעשה את הקידוש על פי בקשת הרבי, להוציא ידי חובת קידוש את הקהל שחזר מהתהלוכה, כשהוא עומד בשעת מעשה מימין לרבי[5].

משמש מידי פעם כחזן בחדרו של הרבי.

רעייתו שימשה כסייעת בגני ילדים ובמקביל הייתה פעילה בחברה קדישא, מדריכת כלות, ומתנדבת קהילתית בתוכנית JNet Learning, ובתחומים נוספים. נפטרה בגיל 73 במוצאי שבת, ליל י"א ניסן תש"פ מנגיף הקורונה[6].

לאחר פרישתו לגמלאות, החל להשתתף בקביעות בפעילות דוכן חב"ד בשדה התעופה קנדי, ומאייש אותו מידי יום ראשון במשך שעות ארוכות.

בחודש מנחם אב תשפ"ד הסתיימה העבודה על חדר בבית המדרש היכל לוי יצחק בירושלים שתרם לעילוי נשמתו הטהורה של אביו הרב ברוך שיפרין ע"ה.

הרב שיפרין משמש כגבאי בבית הכנסת חב"ד 770 מונטגומרי של ר' דוד פישר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
  2. ^ ראו תצלום בארכיון ספריית ליובאוויטש במבצע מצה ובמבצע תפילין.
  3. ^ בני המשפחה לא היו חסידי חב"ד אך היו קרובים לרבי ואף זכו ליחידות ושלחו את ביתם למחנה אמונה שם התקרבה לחסידות חב"ד, בעיקר בהשפעתה של מרת חיה קרמר (חודוקוב), ובעקבות כך אף התחתנה עם בחור חסיד חב"ד.
  4. ^ יומן שור,תשל"ד,פורסם בעלון א חסידישע פיענטלע,תשפ"ד
  5. ^ 'ימי ברכה' עמוד 120.
  6. ^ סקירה על תולדות חייה ופטירתה, באתר בית חב"ד.