לדלג לתוכן

צבי הירש שיפרין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ר' צבי הירש (במרכז)

ר' צבי הירש (הירשל) שיפרין (יליד שנת ת"ש, 1940) הוא מזקני חסידי חב"ד בקראון הייטס, גבאי בבית הכנסת 770 מונטגומרי ומהפעילים הקבועים בדוכן חב"ד בשדה התעופה JFK.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בויטבסק בשנת ת"ש לר' ברוך שיפרין ולמרת שרה. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו[1].

במהלך מלחמת העולם השניה, בני המשפחה שלו נמלטו לקזחסטן שם זכה ר' צבי הירש לראות את רבי לוי יצחק שניאורסון.

עם סיומה של מלחמת העולם השניה, כמו חסידים רבים אחרים, ניצלו הוריו את ההזדמנות ויצאו את ברית המועצות בבריחה הידועה, והמשיכו לפריז.

בשנת תש"ח נכנס ללמוד בתלמוד תורה שעל ידי ישיבת תומכי תמימים בפריז, ולמד בסניפים השונים של ישיבת תומכי תמימים עד שנת תשכ"ג.

במשך תקופה נמנה על פעילי חב"ד בפנסליבניה[2].

בשנת תשכ"ה התחתן בניו יורק עם גולדה מרים בת ר' חנניה ופייגה רוזה האלר[3], ולאחר החתונה קבעו בני הזוג את מגוריהם בקראון הייטס.

בשבת כ"ה בטבת תשל"ד הרב שיפרין יחד עם שלום דובער שור ואליקים וולף סייעו לרבי להגיע ל-770 על האף השלג שכיסה את רחובות העיר, הרב שיפרין ראה את הרבי הולך על הכביש והעיר לרבי שיותר נוח ללכת על המדרכה, בתגובה נענה "אן התפעלות"[4]

בהתוועדות ליל שמחת תורה תשנ"ב, זכה להיות זה שעשה את הקידוש על פי בקשת הרבי, להוציא ידי חובת קידוש את הקהל שחזר מהתהלוכה, כשהוא עומד בשעת מעשה מימין לרבי[5].

משמש מידי פעם כחזן בחדרו של הרבי.

רעייתו שימשה כסייעת בגני ילדים ובמקביל הייתה פעילה בחברה קדישא, מדריכת כלות, ומתנדבת קהילתית בתוכנית JNet Learning, ובתחומים נוספים. נפטרה בגיל 73 במוצאי שבת, ליל י"א ניסן תש"פ מנגיף הקורונה[6].

לאחר פרישתו לגמלאות, החל להשתתף בקביעות בפעילות דוכן חב"ד בשדה התעופה קנדי, ומאייש אותו מידי יום ראשון במשך שעות ארוכות.

בחודש מנחם אב תשפ"ד הסתיימה העבודה על חדר בבית המדרש היכל לוי יצחק בירושלים שתרם לעילוי נשמתו הטהורה של אביו הרב ברוך שיפרין ע"ה.

הרב שיפרין משמש כגבאי בבית הכנסת חב"ד 770 מונטגומרי של ר' דוד פישר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
  2. ראו תצלום בארכיון ספריית ליובאוויטש במבצע מצה ובמבצע תפילין.
  3. בני המשפחה לא היו חסידי חב"ד אך היו קרובים לרבי ואף זכו ליחידות ושלחו את ביתם למחנה אמונה שם התקרבה לחסידות חב"ד, בעיקר בהשפעתה של מרת חיה קרמר (חודוקוב), ובעקבות כך אף התחתנה עם בחור חסיד חב"ד.
  4. יומן שור,תשל"ד,פורסם בעלון א חסידישע פיענטלע,תשפ"ד
  5. 'ימי ברכה' עמוד 120.
  6. סקירה על תולדות חייה ופטירתה, באתר בית חב"ד.