אלתר אשר ריבלין: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
'''אלתר אשר אנשיל ריבלין-דאראגאוו''' (נולד ב[[נוברדוק]] שב[[רוסיה]] [[כ"ט באלול]] ערב [[ראש השנה]] תרכ"א (1860) - נפטר | '''אלתר אשר אנשיל ריבלין-דאראגאוו''' (נולד ב[[נוברדוק]] שב[[רוסיה]] [[כ"ט באלול]] ערב [[ראש השנה]] [[תרכ"א]] (1860) - נפטר ב[[ירושלים]], [[כ"ד בחשון]] [[תרצ"א]] (14 בנובמבר 1930) סוחר ובנקאי חברוני נודע, חסיד חב"ד, מבני משפחת ריבלין הח"בדית בחברון, עסקן ונציג היהודים במועצת עירית חברון, שד"ר מטעם הוועד הכללי "כנסת ישראל", נשיא לשכת ירושלים של [[בני ברית]], חבר "ועדת המכולת"{{הערה|היא הועדה לחלוקת מצרכי המזון ששלחו אמריקה לעזרת הישוב באניה "וולקאן"}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: ריבלין, אלתר אשר}} | |||
[[קטגוריה:משפחת ריבלין]] | [[קטגוריה:משפחת ריבלין]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בחברון]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרכ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:34, 24 בספטמבר 2023
אלתר אשר אנשיל ריבלין-דאראגאוו (נולד בנוברדוק שברוסיה כ"ט באלול ערב ראש השנה תרכ"א (1860) - נפטר בירושלים, כ"ד בחשון תרצ"א (14 בנובמבר 1930) סוחר ובנקאי חברוני נודע, חסיד חב"ד, מבני משפחת ריבלין הח"בדית בחברון, עסקן ונציג היהודים במועצת עירית חברון, שד"ר מטעם הוועד הכללי "כנסת ישראל", נשיא לשכת ירושלים של בני ברית, חבר "ועדת המכולת"[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אביו הוא הרב אברהם דב דאראגאוו משפחה שנמנית עם חסידי חב"ד, ולאמו, בשי (בתיה) דרייזה[2].
בילדותו שנת תרכ"ג עלה ארצה עם הוריו והתיישבו תחילה בטבריה ואחר כך בין חסידי חב"ד בחברון. למד תורה וחסידות והצטיין מגיל צעיר בשתיהן, נודע כל ימיו כבעל-זיכרון נפלא, שידע גם את הפיוטים ואת ספר הזוהר בעל-פה. כמה שנים לאחר עלייתו לישראל התחתן בחברון עם משפחת ריבלין.
סוחר ואיש כלכלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהמשך הקים ביחד בשותפות עם אליעזר קלונסקי את הפירמה "ריבלין את קלונסקי" שעסקה במסחר אריח, בשיווק אקספורט אימפורט לצמר, וצימוקים ושעורה לתעשיית בירה.
בהמשך הקים ריבלין עם קלונסקי את הבנק הראשון (והיחיד בתקופתו) בחברון. שאיפתו הייתה ליסד בנק עברי בארץ לשם פיתוח בכל ענפי כלכלתה באונם ובהונם של יהודים. לאחר שקולונסקי רכש את חלקו של ריבלין בבנק, כונה הבנק בפי ערביי חברון "אליעזר אל-בנק".
שליחותו כשד"ר[עריכה | עריכת קוד מקור]
שימש כשד"ר כשביקר באנגליה בענייני שליחות, פנה בעניין זה בהצעות אל זלמן דוד ליבונטין שהחל לפעול בלונדון בארגונו ובניהולו של "אוצר התיישבות היהודים[3] והחליף מכתבים עם ליבונטין בנוגע להצעות פרטיות. אחר כך, כשנוסד בנק אפ"ק בירושלים, הזמינוֹ ליבונטין טלגרפית ומינהו לגזבר בבנק, ובמשרה זו עבד 18 שנה והיה פעיל בכל ענייני ההנהלה.
עסק גם בפעילות ציבורית. בתרנ"ב יזם יחד עם אברהם סולומיאק, יצחק נחום לוי, ועוד, את אגודת "בני ישראל" והיה נשיאה לשם איחוד היהודים בני העדות השונות.
חיים אישיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נשא לאשה את חאשה ליפשה ריבלין[4] ושינה את שם משפחתו מדורגוב לשם-המשפחה של חותנו: ריבלין.
- צאצאיו: אליהו יוסף (באנגליה).
- מרים גולדה (אשת יהודה מרדכי אזולאי).
- בתיה (אשת ד"ר שלמה שור).
- ססיל (אשת ד"ר יוסף שם-טוב (וטרינר)).
- הדסה.
- אברהם בר.
- אלישבע (אשת חיים לוי, גזבר ראשי באפ"ק בירושלים).
- דוד.
- פנינה.
הערות שוליים
- ↑ היא הועדה לחלוקת מצרכי המזון ששלחו אמריקה לעזרת הישוב באניה "וולקאן"
- ↑ בת ר' משה דרייזה
- ↑ באותו ביקור עסק גם בדברי תורה וחכמה והעתיק בשביל הרא"מ לונץ את כתבי-היד העתיקים של תלמוד ירשלמי ממסכת פאה עד ביכורים ומסכת שקלים שהיו במוזיאון, הוצאת הירושלמי שלונץ החל בה בתרס"ז, ועוד כתבי-יד שונים בה"גניזה" הקאהירית, שהיו אז באוצר-ספרים פרטיים של החכם אלקנה אדלר בלונדון
- ↑ בת ר' דוד צבי ריבלין מחברון, מגדולי הסוחרים בארץ, בן הרב אליהו יוסף ריבלין מדריבין, הראשון מהענף החב"די של גזע ריבלין שעלו ארצה והשתקע בחברון הקרוי על שמו של סבו ר' אליהו פלאטקעס ריבלין, שהצטרף לתנועת החסידות (למורת-רוח אחיו ר' בנימין ריבלין משקלוב, שהיה מאדוקי ה"פרושים"), ובנו הרב הלל ריבלין היה מראשי עלית "חזון ציון" בפרוס ראש שנת תק"ע (ומאבות הישוב האשכנזי-הפרושי בירושלים) ואשתו ראשה (נכדת הגאון ר' שמעון מנשה, רבה של חברון)