אגדה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.
'''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.


האגדות הם בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5c.htm?q=%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 לקוטי תורה ויקרא ה, ג]. וראה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/3c.htm לקוטי תורה שיר השירים סוף עמוד ג]}}.
לעניין החיוב על האדם לשלש את לימודו למקרא, משנה ותלמוד{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh5/6/2/1.htm?q=%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ב הלכה א'] לפרטי חיוב זה.}}, נחשבים האגדות בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5c.htm?q=%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 לקוטי תורה ויקרא ה, ג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/3c.htm לקוטי תורה שיר השירים סוף עמוד ג]. וראה הלכות תלמוד תורה שם. [https://drive.google.com/file/d/1guNJG-rz-NmeSBvC-90z7Xjh8m50-i1U/view?pli=1 לקוטי שיחות חלק לו עמוד 22].}}.  


אלא שהאגדתא היא בחינת תרגום מלשון הקודש, שהוא [[בחינת אחוריים]] - חיצוניות - של המקרא.
האגדות נחשבות חשבת היא ל[[בחינת אחוריים]] (חיצוניות) של הקדושה, ולכן כשנעשית בהם המשכה נמשך על ידי זה גם בחושך העולם{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/42d.htm?q=%D7%90%D7%92%D7%93%D7%AA%D7%90%20%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D לקוטי תורה מקץ מב, ד].}}.


ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא{{הערה|אבות דרבי נתן כ״ט:א.}}. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים [[אור אין סוף]] ברוך הוא ש[[למעלה מטעם ודעת]] - בחינת אמונה.
ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא{{הערה|אבות דרבי נתן כ״ט:א.}}. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים [[אור אין סוף]] ברוך הוא ש[[שטות דקדושה|למעלה מטעם ודעת]] - בחינת אמונה.


אגדה שבספר [[עין יעקב]] - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל{{הערה|ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.}}. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.
אגדה שבספר [[עין יעקב]] - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל{{הערה|ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.}}. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.

גרסה אחרונה מ־21:03, 19 בספטמבר 2023

אגדה היא חלק מהתורה שבעל פה. אבל נחשבת כתורה שבכתב לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.

לעניין החיוב על האדם לשלש את לימודו למקרא, משנה ותלמוד[1], נחשבים האגדות בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא[2].

האגדות נחשבות חשבת היא לבחינת אחוריים (חיצוניות) של הקדושה, ולכן כשנעשית בהם המשכה נמשך על ידי זה גם בחושך העולם[3].

ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא[4]. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים אור אין סוף ברוך הוא שלמעלה מטעם ודעת - בחינת אמונה.

אגדה שבספר עין יעקב - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל[5]. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.

הערות שוליים

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")