אגרת הקודש – הבדלי גרסאות

לא מופיע באגרת מילת 'בעלה'
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==הרחבה==
==הרחבה==
התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1976), אך ללא שני החלקים האחרונים 'אגרת הקודש' ו'[[קונטרס אחרון - ספר התניא|קונטרס אחרון]]'. רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.
התניא הודפס לראשונה בשנת תקנ"ז (1796), אך ללא שני החלקים האחרונים 'אגרת הקודש' ו'[[קונטרס אחרון - ספר התניא|קונטרס אחרון]]'. רק בשנה שאחרי הסתלקות [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]] הדפיסו בניו{{הערה|[[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבינו האמצעי]], [[חיים אברהם שניאורי|ר' חיים אברהם]] [[משה שניאורי|ור' משה]].}} את התניא פעם נוספת{{הערה|הייתה זו ההוצאה לאור השמינית, 17 שנים לאחר הדפוס הראשון.}}, והוסיפו לו את שני החלקים האחרונים.


בהקדמה לספר התניא, מעידים בניו של אדמו"ר הזקן שאגרות אלו נכתבו בכתב יד קדשו ובלשונו הקדוש של רבנו הזקן, והשם "אגרת הקודש" ניתן, מפני שרוב הסימנים שבחלק זה, הם אגרות שנשלחו על ידי רבנו הזקן אל החסידים "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון", ובגלל זה מצאו לנכון לצרף אגרות קודש אלו לספר ה"תניא".  
בהקדמה לספר התניא, מעידים בניו של אדמו"ר הזקן שאגרות אלו נכתבו בכתב יד קדשו ובלשונו הקדוש של רבנו הזקן, והשם "אגרת הקודש" ניתן, מפני שרוב הסימנים שבחלק זה, הם אגרות שנשלחו על ידי רבנו הזקן אל החסידים "להורות לעם ה' הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון", ובגלל זה מצאו לנכון לצרף אגרות קודש אלו לספר ה"תניא".  
שורה 12: שורה 12:
אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר"ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - סימן י"ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י"ט, [[אגרת הקודש - סימן כ"ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ"ב.
אחד השינויים המשמעותיים ביותר [[אשר גרוסמן#הגהת והדפסת התניא|בדפוס תר"ס]] היה הוספת 2 אגרות קודש (שלא "זכו" לסימן משלהן אלא צורפו לאגרות שכבר היו): [[אגרת הקודש - סימן י"ט|האותיות הנגלות לנו]] התווספה לסימן י"ט, [[אגרת הקודש - סימן כ"ב|ומגודל טרדותי]] צורפה לסימן כ"ב.


עד היום הגיעו לידינו קרוב ל-200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]]), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו-3 ב[[קונטרס אחרון]].}} עןד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.
עד היום הגיעו לידינו קרוב ל-200 אגרות שכתב רבינו הזקן{{הערה|רובן ככולן נאספו בספר [[אגרות קודש (אדמו"ר הזקן)|אגרות קודש]] של רבינו הזקן.}} (רובן המכריע [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]]), אך רק 32 מתוכן נבחרו ע"י בני הגאון המחבר להכנס לתניא{{הערה|ו5 נוספו בשנים מאוחרות יותר: שני מכתבים הוכנסו בחלק [[אגרת הקודש]], ו-3 ב[[קונטרס אחרון]].}} עוד ראוי לציין, כי כמחצית מהאגרות (15 מתוך 32) עוסקות ב[[צדקה]], ובכל אגרת מוסברת מעלה אחרת.


מעיון בתוכן האגרות נראה, שעשרים וששה מהם נכתבו לכתחילה כאגרת, ושישה מתוכן, נכתבו ככל הנראה לכתחילה כביאור בחסידות (ולא כאגרת){{הערה|הסימנים: טו. יח. יט. כ. כו. כט.}}.
מעיון בתוכן האגרות נראה, שעשרים וששה מהם נכתבו לכתחילה כאגרת, ושישה מתוכן, נכתבו ככל הנראה לכתחילה כביאור בחסידות (ולא כאגרת){{הערה|הסימנים: טו. יח. יט. כ. כו. כט.}}.
שורה 29: שורה 29:
*'''[[אגרת הקודש - סימן ה'|סימן נ' - ויעש דוד שם]]''' - צדקה איננה עניין פרטי המשפיע על האדם בלבד, אלא בה תלוי קיום העולם הגשמי.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ה'|סימן נ' - ויעש דוד שם]]''' - צדקה איננה עניין פרטי המשפיע על האדם בלבד, אלא בה תלוי קיום העולם הגשמי.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ו'|סימן ו' - זורע צדקה שכר אמת - תתן אמת ליעקב]]''' - צדקה לא רק מגלה את פנימיות הלב אלא מסוגלת להביא לאהבה בתענוגים.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ו'|סימן ו' - זורע צדקה שכר אמת - תתן אמת ליעקב]]''' - צדקה לא רק מגלה את פנימיות הלב אלא מסוגלת להביא לאהבה בתענוגים.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ז'|סימן ז' - אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו]]''' - בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ז'|סימן ז' - אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו]]''' - בכללות חייב כל אחד בכל המצוות, אבל בפרטיות לכל דור העבודה המיוחדת לו, ובפרטי פרטיות לכל אחד ואחת העבודה המיוחדת לו לשמה ירדה נשמתו הפרטית לעולם.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ח'|סימן ח' - זורע צדקות מצמיח ישועות]]''' - משמעות ה'צמיחה' שעל ידי 'זריעת' הצדקה והיחס בין הזרע והצמיחה העולה ממנו, במשל ובנמשל (שרק '''מעורר'' את כח הצומח הנמצא '''כבר'' בארץ).
*'''[[אגרת הקודש - סימן ח'|סימן ח' - זורע צדקות מצמיח ישועות]]''' - משמעות ה'צמיחה' שעל ידי 'זריעת' הצדקה והיחס בין הזרע והצמיחה העולה ממנו, במשל ובנמשל (שרק '''מעורר'' את כח הצומח הנמצא '''כבר'' בארץ).
*'''[[אגרת הקודש - סימן ט'|סימן ט' - אהובי אחיי]]''' - על ידי הצדקה מתקשר יהודי לקב"ה לא רק בשעת עבודתו ב"תחום הקדושה" אלא כל היום כולו.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ט'|סימן ט' - אהובי אחיי]]''' - על ידי הצדקה מתקשר יהודי לקב"ה לא רק בשעת עבודתו ב"תחום הקדושה" אלא כל היום כולו.
שורה 53: שורה 53:
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ"ט|סימן כ"ט - אשת חיל עטרת בעלה]]''' - ביאור מעלת התורה שבעל פה שהיא למעלה מתורה שבכתב וכן למעלה ממצוות מעשיות, ועד שחז"ל קראו ללימוד ההלכות "תגא" - הכתר של התורה!  
*'''[[אגרת הקודש - סימן כ"ט|סימן כ"ט - אשת חיל עטרת בעלה]]''' - ביאור מעלת התורה שבעל פה שהיא למעלה מתורה שבכתב וכן למעלה ממצוות מעשיות, ועד שחז"ל קראו ללימוד ההלכות "תגא" - הכתר של התורה!  
*'''[[אגרת הקודש - סימן ל'|סימן ל' - כל הרגיל לבוא לבית הכנסת]]''' - נתינת הצדקה ברצון הטוב וסבר פנים יפות.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ל'|סימן ל' - כל הרגיל לבוא לבית הכנסת]]''' - נתינת הצדקה ברצון הטוב וסבר פנים יפות.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ל"א|סימן ל"א - נודע בשערים בעלה]]''' - מעלת אהבת ישראל ודיבור חברים, כמו שקלקול בזרימת הדם בגוף פועל חולי בגוף כולו. שנאת חינם גורמת לגלות השכינה, ובאהבת ישראל תלויה הגאולה.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ל"א|סימן ל"א - נודע בשערים]]''' - מעלת אהבת ישראל ודיבור חברים, כמו שקלקול בזרימת הדם בגוף פועל חולי בגוף כולו. שנאת חינם גורמת לגלות השכינה, ובאהבת ישראל תלויה הגאולה.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ל"ב|סימן ל"ב - ברך ה' חילם]]''' - מעלת הצדקה והחסד שעושים ישראל בזמן הגלות.
*'''[[אגרת הקודש - סימן ל"ב|סימן ל"ב - ברך ה' חילם]]''' - מעלת הצדקה והחסד שעושים ישראל בזמן הגלות.