אהרן אליעזר צייטלין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(76 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}[[קובץ:אהרן לייזר צייטלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהרן לייזר צייטלין]]הרה"ח ר' '''אהרן לייזר צייטלין''' היה חסיד בעל מסירות נפש. נולד לאביו הרה"ח [[לייב צייטלין]] בשנת [[תרנ"ה]] בעיירה [[ז’וראוויץ]] שברוסיה הלבנה. אשתו מרת אלטא (רבקה).
[[קובץ:אהרן לייזר צייטלין.jpg|שמאל|ממוזער|אהרן לייזר צייטלין]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד שנפטר ברוסיה|אחר=יורשת גני חב"ד בצפת|ראו=[[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)]]}}


==הפצת היהדות==
הרב '''אהרן לייזר צייטלין''' ([[כ"ד אב]] [[תרנ"ו]] – [[א' במנחם אב]] [[תרח"צ]]) היה חסיד בעל מסירות נפש.


באמצע שנת [[תרפ”ו]] עזב ר’ אהרן לייזר את [[הומיל]] - מקום מגוריו עד אז והגיע אל המושבה [[קאמינקא]] שם התמנה לשוחט, מוהל ומשפיע. בעבודתו זו בתור שו”ב ובבניית בית הטבילה לא הסתפק ר’ אהרן לייזר והתעסק גם בהגדת שיעורים ברבים ובלימוד עם הילדים.
== תולדות חיים ==
נולד לאביו הרב יהודה ליב צייטלין ב[[כ"ד אב]] [[תרנ"ו]] ב[[עיירה]] ז'וראוויץ שב[[רוסיה]] הלבנה.


בשנת [[תרצ”ה]] עבר ר’ אהרן אליעזר לעיר [[מאזייסק]] שבפרברי מוסקבה שם שימש כשו”ב המקומי. גם בעיר זו, מאזייסק, החל ר’ אהרן אליעזר להפריח את חיי היהדות במקום עד כמה שניתן היה. מתוך סיכון עצום הוא קיים בביתו מניין חשאי שהיו מגיעים אליו יהודי המקום, ואף עזר בהקמת ה’חדר’ המקומי ובאחזקתו.
למד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] בין השנים [[תרס"ח]] - [[תרע"ה]].  


פעילותו של ר’ אהרן לייזר בהפצת יהדות הייתה מסועפת. בביתו נערכו בחשאי שלוש תפילות ביום, ואף תלמוד תורה הוקם שם. הדבר נודע לרשויות המקומיות והללו התרו בר’ אהרן לייזר אולם לא חייל כמוהו יירתע, והם הלשינו עליו לשלטונות במוסקבה.  
נשא את רעייתו מרת אלטא (רבקה) בת ר' [[יהושע העשיל לוין]] - נפטרה י"ז אלול תשכ"ג -, לאחרי נישואיו בשנת [[תרע"ז]] (לערך) עבר להתגורר בעיר [[הומיל]].


==הרדיפות==
באמצע שנת [[תרפ"ו]] עזב ר' אהרן לייזר את [[הומיל]] - מקום מגוריו עד אז והגיע אל המושבה קאמינקא שב[[פולין]] שם התמנה לשוחט, מוהל ומשפיע. התעסק גם בהגדת שיעורים ברבים ובלימוד עם הילדים.


פקידי הנ.ק.וו.ד. החלו אפוא לרדוף אחריו והוא נאלץ לרדת למחתרת ולהתחבא מאימת ציידי הנ.ק.וו.ד. שהגיעו לביתו לעתים תכופות כדי ללכדו. בלילות ישן במקומות סתר שונים, אולם כששב לביתו בליל ראשון של חג הסוכות [[תרח"צ]], פרצו אנשי הנק.וו.ד. לביתו ואסרוהו. הוא נלקח לבית הסהר ומאז לא חזר לביתו.  
בשנת [[תרצ"ה]] עבר ר' אהרן אליעזר לעיר מאזייסק שבפרברי [[מוסקבה]] שם שימש כ[[שו"ב]] המקומי. גם בעיר זו פעל למען היהדות במקום.


הרה”ח ר’ [[בצלאל שיף]] הצליח לקבל לידיו את תיק החקירה  בו מואשם הרב אהרן אליעזר צייטלין ובו נכתב:
בשנת תרצ"ח עקב הלשנה, הוא נאלץ לרדת למחתרת ולהתחבא מה[[נ.ק.וו.ד.]] שהגיעו לביתו לעיתים תכופות כדי לתופסו. בלילות ישן במקומות סתר שונים, אולם כששב לביתו בליל ראשון של חג הסוכות [[תרח"צ]], פרצו אנשי הנק.וו.ד. לביתו ואסרוהו.
"צייטלין אהרן ליבוביץ’. נולד בשנת 1895 בעיירה ז’וראוויץ שברוסיה הלבנה. סיים עשר שנות לימוד בבית ספר יסודי. בשנת 1917 היה חבר באגודה הציונית לאומנית בעיר גומיל. בשנת 1926 נשללה ממנו זכות ההצבעה לשלטון ברוסיה. בתחילת 1935 התגורר במזרח העיר טורנוב ועסק בייצור חפצים בביתו. באמצע השנה עזב את העיר ושוב חזר אליה. משלהי שנת 1935 מתגורר בכפר יאמסקא-סלובודה. בדירתו התקיים בית כנסת. במשפחתו אשה ושני בנים בגיל 16 ו-‏10."


ע"פ כתב החקירה שנתגלה ע"י הרב בצלאל שיף הוא נאשם כי היה "חבר בקבוצה המחתרתית וניהל בין הפועלים היהודיים תעמולה אנטי-מהפכנית בגנות השלטון הסובייטי והעומדים בראשו, וכן נגד פריחת הסוציאליזם בברית-המועצות, ובעד פריחת הקפיטליזם. כן שכנע יהודים לעלות לפלסטינה".  
ובאותו זמן אסרו עוד כ10 חסידים בהם ר' [[נתן קוק]] שהוצא להורג ביריה בטענה 'שהמניינים היו אצלו בבית'.


==נשלח לגלות==
הידיעה הראשונה ממנו הגיעה רק כעבור חמישה חודשים, ב[[חודש אדר]] ראשון תרח"צ. אל אשתו הגיע מכתב מבעלה בו הוא מספר כי נמצא הוא יחד עם קבוצת אסירים והם נשלחים למקום כלשהו. הוא עצמו אינו יודע לאן הם נשלחים ולכמה זמן. ההשערה שלהם הייתה שהם נשלחים למחנה בעיר כאבראווסק, שם ישובץ במחנה לעבודת פרך. בסופו של דבר הגיע ר' אהרן צייטלין לוולדיווסטוק.


ולכן - "ע"פ החלטת בית המשפט של הנ.ק.וו.ד. באזור מוסקבה, מיום 20 בדצמבר 1937 [= שלושה חודשים לאחר מאסרו] נשלח צייטלין לשמונה שנות עבודה שיקומית בסיביר".
במכתב נוסף שהצליח הרב אהרן לייזר לשלוח לאשתו ממחנה מאסרו, נודע כי מצב בריאותו הולך ומידרדר והוא נחלה במחלת "גרודנל זעקע" (מחלה בה היו נחלים אסירים רבים). התברר כי הרעב מציק לו וכי הוא נפוח רעב. בנוסף לזאת גם סבל ייסורים מרים ברגלו.


חודשים ארוכים לא נודע מקומו של הרב אהרן אליעזר צייטלין, וכל הנסיונות לברר זאת - עלו בתוהו.  
כשנודע הדבר לגיסו הרב [[יחזקאל פייגין]] הזדרז הלה לשלוח לו חבילה ובה מעט אוכל. בעקבות זאת הוטב מעט מצבו, אך מכיוון שהיה ידוע שכוחותיו לא יעמדו בעבודת הפרך נעשו מאמצים לשחרורו, במיוחד ע"י גיסו הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] (שהתגורר אז בארצה"ב), וגיסו הרב יחזקאל פייגין.


הידיעה הראשונה הגיעה רק כעבור חמישה חודשים, בחודש אדר ראשון תרח”צ. אל מרת אלטא (רבקה) צייטלין הגיע מכתב מבעלה הדגול ובו הוא מספר כי נמצא הוא יחד עם קבוצת אסירים והם נשלחים למקום כלשהו. הוא עצמו אינו יודע לאן הם נשלחים ולכמה זמן. ההשערה שלהם הייתה שהם נשלחים למחנה בעיר [[כאבראווסק]], שם ישובץ במחנה לעבודת פרך. בסופו של דבר הגיע ר’ אהרן צייטלין ל[[וולדיווסטוק]] הרחוקה.
ב[[ראש חודש מנחם אב]] [[תרח"צ]] נפטר בגלות.


במכתב נוסף שהצליח הרב אהרן לייזר לשלוח לאשתו ממחנה מאסרו, נודע כי מצב בריאותו הולך ומידרדר והוא נחלה במחלת “גרודנל זעקע” (מחלה בו היו נחלים אסירים רבים). התברר כי הרעב מציק לו וכי הוא נפוח רעב. בנוסף לזאת גם סבל ייסורים מרים ברגלו.  
הרב [[בצלאל שיף]] הצליח לקבל לידיו את תיק החקירה בו הוא נאשם כי היה "חבר בקבוצה המחתרתית וניהל בין הפועלים היהודיים תעמולה אנטי-מהפכנית בגנות השלטון הסובייטי והעומדים בראשו, וכן נגד פריחת הסוציאליזם בברית-המועצות, ובעד פריחת הקפיטליזם. כן שכנע יהודים לעלות לפלסטינה".


כשנודע הדבר לגיסו הרה"ח [[יחזקאל פייגין]] הזדרז הלה לשלוח לו חבילה ובה מעט אוכל. בעקבות זאת הוטב מעט מצבו, אולם הכל ידעו כי כוחותיו לא יעמדו לו אם ימשיך לחיות במקום זה ובעבודות הפרך שעסק בהן. נעשו אפוא השתדלויות מרובות לגרום לשחרורו.
ולכן - "על פי החלטת בית המשפט של הנ.ק.וו.ד. באזור מוסקבה, מיום 20 בדצמבר 1937 [=[[ט"ז טבת]] [[תרח"צ]], שלושה חודשים לאחר מאסרו] נשלח צייטלין לשמונה שנות עבודה שיקומית ב[[סיביר]]".
 
==פטירתו==
 
על אף ההשתדלויות הרבות, עלו המאמצים בתוהו, ובראש חודש מנחם אב תרח”צ החזיר את נשמתו לבורא עולם בגלות המרה מתוך רעב ויגון.


==משפחתו==
==משפחתו==
[[קובץ:אהרן לייזר צייטלין ב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהרן לייזר ובניו]]
[[קובץ:אהרן לייזר צייטלין ב.jpg|שמאל|ממוזער|אהרן לייזר ובניו]]
בניו:
בניו:
*[[יהושע העשיל צייטלין]] - אשר למד ב[[ברדיטשוב]] בין תלמידי התמימים אשר ברוסיא. יהושע העשיל נאסר יחד עם קבוצת נערים בעת שלמדו תורה בברדיטשוב.  
*[[יהושע העשיל צייטלין]] - אשר למד ב[[ברדיטשוב]] בין תלמידי התמימים אשר ברוסיא. יהושע העשיל נאסר יחד עם קבוצת נערים בעת שלמדו תורה בברדיטשוב.
*[[לייבל צייטלין]].
*[[לייבל צייטלין]].
גיסיו:  
גיסיו:
*הרה"ח [[ישראל ג'ייקובסון]].
*הרב [[ישראל ג'ייקובסון]]. - בעל אחות אשתו.
*הרה"ח [[יחזקאל פייגין]].
*הרב [[יחזקאל פייגין]]. - בעל אחותו סאָשע.
*הרב [[שלום פוזנר]]. בעל אחותו חי'ה.
 
==לקריאה נוספת==
* [[מנחם זיגלבוים]], '''חסידים ואנשי אמת'''. ביוגרפיה.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1403 כתבה על הרב צייטלין בבית משיח]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1403 כתבה על הרב צייטלין בבית משיח]
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 13 - 14.
 
{{מיון רגיל:צייטלין אהרן לייזר}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|צייטלין אהרן לייזר]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפחת צייטלין]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]

גרסה אחרונה מ־17:54, 4 באוגוסט 2024

אהרן לייזר צייטלין

הרב אהרן לייזר צייטלין (כ"ד אב תרנ"וא' במנחם אב תרח"צ) היה חסיד בעל מסירות נפש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו הרב יהודה ליב צייטלין בכ"ד אב תרנ"ו בעיירה ז'וראוויץ שברוסיה הלבנה.

למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בין השנים תרס"ח - תרע"ה.

נשא את רעייתו מרת אלטא (רבקה) בת ר' יהושע העשיל לוין - נפטרה י"ז אלול תשכ"ג -, לאחרי נישואיו בשנת תרע"ז (לערך) עבר להתגורר בעיר הומיל.

באמצע שנת תרפ"ו עזב ר' אהרן לייזר את הומיל - מקום מגוריו עד אז והגיע אל המושבה קאמינקא שבפולין שם התמנה לשוחט, מוהל ומשפיע. התעסק גם בהגדת שיעורים ברבים ובלימוד עם הילדים.

בשנת תרצ"ה עבר ר' אהרן אליעזר לעיר מאזייסק שבפרברי מוסקבה שם שימש כשו"ב המקומי. גם בעיר זו פעל למען היהדות במקום.

בשנת תרצ"ח עקב הלשנה, הוא נאלץ לרדת למחתרת ולהתחבא מהנ.ק.וו.ד. שהגיעו לביתו לעיתים תכופות כדי לתופסו. בלילות ישן במקומות סתר שונים, אולם כששב לביתו בליל ראשון של חג הסוכות תרח"צ, פרצו אנשי הנק.וו.ד. לביתו ואסרוהו.

ובאותו זמן אסרו עוד כ10 חסידים בהם ר' נתן קוק שהוצא להורג ביריה בטענה 'שהמניינים היו אצלו בבית'.

הידיעה הראשונה ממנו הגיעה רק כעבור חמישה חודשים, בחודש אדר ראשון תרח"צ. אל אשתו הגיע מכתב מבעלה בו הוא מספר כי נמצא הוא יחד עם קבוצת אסירים והם נשלחים למקום כלשהו. הוא עצמו אינו יודע לאן הם נשלחים ולכמה זמן. ההשערה שלהם הייתה שהם נשלחים למחנה בעיר כאבראווסק, שם ישובץ במחנה לעבודת פרך. בסופו של דבר הגיע ר' אהרן צייטלין לוולדיווסטוק.

במכתב נוסף שהצליח הרב אהרן לייזר לשלוח לאשתו ממחנה מאסרו, נודע כי מצב בריאותו הולך ומידרדר והוא נחלה במחלת "גרודנל זעקע" (מחלה בה היו נחלים אסירים רבים). התברר כי הרעב מציק לו וכי הוא נפוח רעב. בנוסף לזאת גם סבל ייסורים מרים ברגלו.

כשנודע הדבר לגיסו הרב יחזקאל פייגין הזדרז הלה לשלוח לו חבילה ובה מעט אוכל. בעקבות זאת הוטב מעט מצבו, אך מכיוון שהיה ידוע שכוחותיו לא יעמדו בעבודת הפרך נעשו מאמצים לשחרורו, במיוחד ע"י גיסו הרב ישראל ג'ייקובסון (שהתגורר אז בארצה"ב), וגיסו הרב יחזקאל פייגין.

בראש חודש מנחם אב תרח"צ נפטר בגלות.

הרב בצלאל שיף הצליח לקבל לידיו את תיק החקירה בו הוא נאשם כי היה "חבר בקבוצה המחתרתית וניהל בין הפועלים היהודיים תעמולה אנטי-מהפכנית בגנות השלטון הסובייטי והעומדים בראשו, וכן נגד פריחת הסוציאליזם בברית-המועצות, ובעד פריחת הקפיטליזם. כן שכנע יהודים לעלות לפלסטינה".

ולכן - "על פי החלטת בית המשפט של הנ.ק.וו.ד. באזור מוסקבה, מיום 20 בדצמבר 1937 [=ט"ז טבת תרח"צ, שלושה חודשים לאחר מאסרו] נשלח צייטלין לשמונה שנות עבודה שיקומית בסיביר".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אהרן לייזר ובניו

בניו:

גיסיו:

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]