מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל): הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:משפחת טברסקי באמצעות HotCat) |
|||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 61: | שורה 61: | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]] | [[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]] | [[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]] |
גרסה אחרונה מ־22:20, 29 באוגוסט 2023
מרדכי דב טברסקי | |
---|---|
לידה | כ"ט כסלו ת"ר |
פטירה | כ"ב אלול תרס"ג |
רבי מרדכי דב טברסקי (כ"ט בכסלו ה'ת"ר – כ"ב באלול ה'תרס"ג) היה האדמו"ר הראשון לשושלת הורנסטייפל, ונינו של אדמו"ר האמצעי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בהורניסטייפל שבאוקראינה בכ"ט בכסלו ה'ת"ר, לרבי משולם זוסיא אוירבך מטלומאץ'[1] ולרבנית שטערנא רחל בתו של רבי יעקב ישראל טברסקי מטשערקאס, חתנו של אדמו"ר האמצעי.
לאחר פטירת אמו בילדותו אביו התחתן בשנית ועבר להתגורר בגליציה, והוא נשאר עם שתי אחיותיו אצל סבו שגדלו וחנכו, ומאז כונה שם משפחתו 'טברסקי'. נשא את רייצא בתו השמינית של רבי חיים מצאנז.
שנתיים לאחר חתונתו, עבר סבו להתגורר בטשערקאס, והוא הצטרף אליו.
בהוראת סבו[2] החל רבי מרדכי דב בשנת תרכ"א לנהוג באדמו"רות בהורנסטייפל שם התקבצו סביבו חסידים רבים. לאחר פטירת סבו בי"ג באלול תרל"ו נהרו אליו חסידים רבים מחסידי צ'רקס.
הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו והקפיד מאוד שלא יצלמו אותו.
בשנת תרנ"ח קרא פעם אחת לבניו ואמר להם "אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז"ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר", באותו זמן חלה הדרדרות במצבו הרפואי.
בכל שנה היה נוהג לנסוע לטשערקאס ליום ההילולא של זקינו, וכמנהג בית טשרנוביל חלץ נעליו בפתח האהל, וכשסיים תפילתו חיפש את נעליו ולא מצאם, באותו רגע נשתנו פניו. במוצאי שבת כ"ב באלול תרס"ג ישב אל שלחנו לכתוב תשובה ולאחר מכן ישב לקבל חסידים שבאו לשחר פניו ב"קויטלעך" לפני ימים הנוראים, אחרי שסעד מלוה מלכה לקח שנית את התשובה ותיקן את יום הכתיבה במקום "אור ליום א'" כתב "מוצאי שבת", ונכנס לחדרו וקרוב לחצות נפטר בגיל 63 שנים בלבד.
בנו רבי יהודה לייב בן-ציון טברסקי מילא את מקומו.
תולדותיו נדפסו בספר "רבינו הקדוש מהארנסטייפל"[3].
אדמו"ר הריי"צ מונה אותו בין נכדי הרב מטשערקאס[4].
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו שטרנא פייגה, אשת רבי נחום זלמן שניאורסון מצ'רקס (נכדו של דודו רבי יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק) מאוורוטש).
- בתו חיה מלכה, אשת רבי משה גוטרמן מקייב בנו של רבי דוד מסאווראן.
- בנו רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן, חתן רבי משה הורוביץ מרוזבדוב, שימש כאדמו"ר באיגנטובקה שברוסיה ואחר כך בקרוסנא שבגליציה.
- בתו שרה מרים, אשת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט.
- בנו רבי חיים משה צבי, חתן רבי מנחם נחום טברסקי מרחמסטריווקה, שימש כאדמו"ר אחר פטירת אביו.
- בנו רבי בן ציון יהודה לייב, ממלא מקום אביו בהורנסטייפל, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה.
- בתו יוכבד רבקה, אשת רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ.
- בנו רבי ברוך דוד מקלינקוביץ', חתן רבי שלמה זלמינא מראשקוב.
- אסתר הנדל, אשת רבי חיים ישעיה שניאורסון בנו של רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה).
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- עמק שאלה - שו"ת
- עמק החכמה על התורה - פלפולים
- פלא יועץ על התורה ומועדים - תורת החסידות
- חיבור לטהרה הלכות נטילת ידיים ומקוואות
- תורי זהב - הלכות רבית
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- צבי בריננער, רבינו הקדוש מהארנסטייפל, מכון "זיכרון משה", בני ברק, שבט תשע"ז, ספר מיוחד לתולדותיו.
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' כא-סא.
- צבי בריננער, רבינו הקדוש מראצפערט, מכון "זיכרון משה", בני ברק תשס"ח, עמ' לו-מא, שלה-שמה.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספרו "שו"ת עמק שאלה" באתר היברובוקס.
- ספרו "תורי זהב" על הלכות ריבית באתר היברובוקס.
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |
הערות שוליים
- ↑ בן רבי יחיאל מיכל אוירבך בן רבי צבי מנחם אוירבך מאניפולי בן רבי משולם זושא מאניפולי
- ↑ היה זה כאשר סבו נפל למשכב, והוא אמר לו: "צא להארניסטייפעל, הגיעה שעתך למלוך, וכבר אמרו חז"ל אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא, אם יש את נפשך שאחיה עוד בהכרח עלינו להפרד". היה זה בהיותו אברך בן עשרים ושלוש שנים בלבד. לאחר מכן הבריא סבו והמשיך להנהיג את העדה בטשערקאס עוד שבע עשרה שנים.
- ↑ על ידי הרב צבי בריננער, בהוצאת מכון "זיכרון משה" בני ברק שבט תשע"ז.
- ↑ אגרת שסא