דביקות – הבדלי גרסאות
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ב[[עבודת ה']] של האדם, דביקות היא מצב בה אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה. | ב[[עבודת ה']] של האדם, דביקות היא מצב בה אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה. | ||
לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] | לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] המביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]]. | ||
==עניינה== | ==עניינה== | ||
דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם ( | דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (בשונה מ[[התקשרות]], שהיא קשר פנימי){{הערה|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}. | ||
דביקות ב[[עבודת ה'|עבודה]] [[מלמטה למעלה]], היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא עבודה על פי טעם ודעת, והיא [[התבוננות]] ב[[אלוקות]] [[התלבשות|המלובשת]] ב[[עולמות]]{{הערה|ד"ה לעולם יהא אדם הנ"ל}}. בהמשכה [[מלמעלה למטה]], היא המשכת [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]], והיא - בכללות - ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] (לעומת ההמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]], שהיא המשכה [[פנימיות|פנימית]]{{הערה|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}). | |||
בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (בדרך זו דבקים ה[[כלים]] ב[[אור אין סוף]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (בדרך זו דביקות ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|תרס"ו]]}}. | בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (בדרך זו דבקים ה[[כלים]] ב[[אור אין סוף]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (בדרך זו דביקות ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|תרס"ו]]}}. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||