שחיטת ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
(המותג יאפנישע חלפים לא קשור לערך - חב"דפדיה איננה פרסום ביטול גרסה 700568 של עקשן להבאת הגאולה (שיחה))
תגית: ביטול
 
(9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 12: שורה 12:
בדורות קודמים, בכל קהילה חב"דית היה קיים שוחט שהחסידים אכלו משחיטתו בלבד{{הערה|ובשל כך לא קיים הביטוי 'שחיטת ליובאוויטש' אצל רבותינו נשיאינו וכתבי החסידים בדורות קודמים.}}, ועם המהפכה התעשייתית, והאפשרות לייבא בשר ממקומות מרוחקים, ולאחסן אותו לטווח ארוך, התייתר הצורך בשוחט חסידי-מקומי, והתאפשר לרכוש בשר מהודר שנשחט במקומות מרוחקים, כאשר טיב הכשרות וההידור של הבשר תלויים במידה רבה גם במשחטה ובגוף הכשרות המפקח עליה, ולא רק ביראת השמים הספציפית של השוחט עצמו.
בדורות קודמים, בכל קהילה חב"דית היה קיים שוחט שהחסידים אכלו משחיטתו בלבד{{הערה|ובשל כך לא קיים הביטוי 'שחיטת ליובאוויטש' אצל רבותינו נשיאינו וכתבי החסידים בדורות קודמים.}}, ועם המהפכה התעשייתית, והאפשרות לייבא בשר ממקומות מרוחקים, ולאחסן אותו לטווח ארוך, התייתר הצורך בשוחט חסידי-מקומי, והתאפשר לרכוש בשר מהודר שנשחט במקומות מרוחקים, כאשר טיב הכשרות וההידור של הבשר תלויים במידה רבה גם במשחטה ובגוף הכשרות המפקח עליה, ולא רק ביראת השמים הספציפית של השוחט עצמו.


הרבי עצמו הוא זה שטבע את המושג 'שחיטת ליובאוויטש', והשתמש בו הן ב[[התוועדות]] פומבית, והן ב[[יחידות|יחידויות]] ו[[מענות קודש|מענות פרטיים]] לרבני קהילות חב"ד{{הערה|1=[media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2020/06/12-06-2020-00-21-18-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F3.pdf וזבחת כאשר ציויתיך], הערה 75.}}, ועל פי הקו שהנחה הרבי, ב'שחיטת ליובאוויטש' מלבד השוחטים עצמם גם שאר בעלי התפקידים בשרשרת הכשרת הבשר צריכים לעמוד באותם הדרישות שנדרשות מהשוחטים עצמם, היות וגם להם יש השפעה רוחנית על הבשר הנשחט{{הערה|הרב הענדל שאל את הרבי האם ניתן להציב 'בודק פנים' (בשחיטה של בשר בקר) יהודי ירא שמים שלא נמנה על עדת חסידי חב"ד, והרבי השיב שאם הוא סומך על יראת השמים שלו אפשר, אך אז השחיטה לא תוכל להיקרא בשם 'שחיטת ליובאוויטש'.}}.
הרבי עצמו הוא זה שטבע את המושג 'שחיטת ליובאוויטש', והשתמש בו הן ב[[התוועדות]] פומבית, והן ב[[יחידות|יחידויות]] ו[[מענות קודש|מענות פרטיים]] לרבני קהילות חב"ד{{הערה|1=[media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2020/06/12-06-2020-00-21-18-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F3.pdf וזבחת כאשר ציויתיך], הערה 75.}}, ועל פי הקו שהנחה הרבי, ב'שחיטת ליובאוויטש' מלבד השוחטים עצמם גם בודקי הריאה צריכים לעמוד באותם הדרישות שנדרשות מהשוחטים עצמם, היות וגם להם יש השפעה רוחנית על הבשר הנשחט{{הערה|הרב הענדל שאל את הרבי האם ניתן להציב 'בודק פנים' (בשחיטה של בשר בקר) יהודי ירא שמים שלא נמנה על עדת חסידי חב"ד, והרבי השיב שאם הוא סומך על יראת השמים שלו אפשר, אך אז השחיטה לא תוכל להיקרא בשם 'שחיטת ליובאוויטש'.}}.


==חשיבות יראת השמיים==
==יראת השמים של השוחטים והבודקים==
[[רבותינו נשיאינו]] הקפידו בכל הדורות, שה[[שוחט]] יהיה דווקא אדם ירא שמים מאד, אף יותר מהרב, ושהוא יהיה [[חסיד]] שעוסק ב[[עבודת התפילה]]{{הערה|1='במענה על שאלתו במכתבו דכ"ג מנחם אב, על דבר אופני לימוד הדינים ואופני לימוד השו"ב [=שוחט ובודק] וחילוק השעות בזה. הנה עליו להתייעץ עם זקני אנ"ש הנמצאים על אתר, ויודעים תנאי המקום וכישרונות. אבל מתאים להמובא בהפוסקים ובשולחן ערוך לרבינו הזקן ושו"ת הצמח צדק, אשר שו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר, עליו להוסיף בלימוד חסידות חב"ד, המביאה ליראת השם - יראה תתאה ויראה עילאה שבחכמה שבנפש וכמובאר בתניא בכמה מקומות - והקדמה לזה והכלי לקבלת הנ"ל, על ידי עבודת התפילה כדבעי, וכשירצה באמת יצליח'. [[אגרות קודש הרבי]] חלק ט' עמוד רסט.}}.
[[רבותינו נשיאינו]] הקפידו בכל הדורות, שה[[שוחט]] יהיה דווקא אדם [[יראת שמים|ירא שמים]] מאד, אף יותר מה[[רב]], ויהיה [[חסיד]] שלומד [[תורת החסידות|חסידות]] ועוסק ב[[עבודת התפילה]]{{הערה|1='במענה על שאלתו במכתבו דכ"ג מנחם אב, על דבר אופני לימוד הדינים ואופני לימוד השו"ב [=שוחט ובודק] וחילוק השעות בזה. הנה עליו להתייעץ עם זקני אנ"ש הנמצאים על אתר, ויודעים תנאי המקום וכישרונות. אבל מתאים להמובא בהפוסקים ובשולחן ערוך לרבינו הזקן ושו"ת הצמח צדק, אשר שו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר, עליו להוסיף בלימוד חסידות חב"ד, המביאה ליראת השם - יראה תתאה ויראה עילאה שבחכמה שבנפש וכמובאר בתניא בכמה מקומות - והקדמה לזה והכלי לקבלת הנ"ל, על ידי עבודת התפילה כדבעי, וכשירצה באמת יצליח'. [[אגרות קודש הרבי]] חלק ט' עמוד רסט.}}.


למעשה, דבר זה נפסק כבר להלכה בשולחן ערוך שיש למנות [[שוחט]] שמיוחד ביראת השמים שלו, הרבה מעבר לחזקת הכשרות הקיימת אצל כל יהודי (שמספיקה בהחלט לשחיטה לצורך עצמי), כי בדיקת הסכין, שהיא פסיקת הלכה לכל דבר, ניתנה לשוחט ועליו להיות ראוי לפסוק בענין זה, שדורש ריכוז מיוחד (ובוודאי בתנאי הזמן והמקום הלא-קלים של השחיטה), וכן יש להקפיד ביותר על השחיטה שתתקיים ללא חשש חמשת הדברים הפוסלים אותה (שהיה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור) וחלק מדברים אלו דורשים תשומת לב יתרה, קל להיכשל בהם מבלי משים ורק השוחט עצמו (וה' הרואה ללבב) יודע אם מלאכתו התבצעה כדין.
למעשה, דבר זה נפסק כבר להלכה בשולחן ערוך שיש למנות [[שוחט]] שמיוחד ביראת השמים שלו, הרבה מעבר לחזקת הכשרות הקיימת אצל כל יהודי (שמספיקה בהחלט לשחיטה לצורך עצמי), כי בדיקת הסכין, שהיא פסיקת הלכה לכל דבר, ניתנה לשוחט ועליו להיות ראוי לפסוק בענין זה, שדורש ריכוז מיוחד (ובוודאי בתנאי הזמן והמקום הלא-קלים של השחיטה), וכן יש להקפיד ביותר על השחיטה שתתקיים ללא חשש חמשת הדברים הפוסלים אותה (שהיה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור) וחלק מדברים אלו דורשים תשומת לב יתרה, קל להיכשל בהם מבלי משים ורק השוחט עצמו (וה' הרואה ללבב) יודע אם מלאכתו התבצעה כדין.
שורה 22: שורה 22:


מסופר כי פעם פוטר שוחט ממלאכתו בשל העובדה שלבש 'ערדליים' שנחשבו אז ללבוש אופנתי. הרבי מציין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm אגרות קודש אגרת ב'תתלד].}} כי ברור שלא היתה בעיה הלכתית בעצם נעילת הערדליים אך זה הראה היכן השוחט 'מונח'.
מסופר כי פעם פוטר שוחט ממלאכתו בשל העובדה שלבש 'ערדליים' שנחשבו אז ללבוש אופנתי. הרבי מציין{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2834.htm אגרות קודש אגרת ב'תתלד].}} כי ברור שלא היתה בעיה הלכתית בעצם נעילת הערדליים אך זה הראה היכן השוחט 'מונח'.
[[הרבי]] התבטא ב[[יחידות]] בפני הרב [[יצחק הנדל]]:
:{{ציטוטון|שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה ש[[הרבי מליובאוויטש]] רצה, ולכן השוחטים צריכים ללמוד '''דוקא''' [[חסידות חב"ד]]}}.


== השחיטה ==
== השחיטה ==
[[קובץ:שחיטה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוחט בודק את העופות לפני השחיטה אם יכולים לצעוד ד' אמות]]
[[קובץ:שחיטה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוחט בודק את העופות לפני השחיטה אם יכולים לצעוד ד' אמות]]
שחיטת ליובאוויטש הוגדרה על ידי [[הרבי]] ב[[יחידות]] לרב [[יצחק הנדל]]:
:{{ציטוטון|שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה ש[[הרבי מליובאוויטש]] רצה, ולכן השוחטים צריכים ללמוד '''דוקא''' [[חסידות חב"ד]]}}.


===הקפדות והידורים===
===הקפדות והידורים===
הרבי הביע פעם את דעתו ששחיטת ליובאוויטש צריכה להיות בהידור המקסימלי לפי תנאי המקום והזמן. בשל כך, אין קו ברור באיכות השחיטה ולכל מערכת כשרות יש החמרות והקפדות משלה בהתאם להוראה זו. אך כמובן ששחיטת ליובאוויטש מחוייבת לנהוג כפי פסקי רבותינו נשיאינו, גם במקומות שבהם דעתם להחמיר מול הפסיקה הנהוגה בדרך כלל.
הרבי הביע פעם את דעתו ששחיטת ליובאוויטש צריכה להיות בהידור המקסימלי לפי תנאי המקום והזמן{{מקור}}. בשל כך, ייתכן ויהיו שינויים בהקפדות ובחומרות כפי שמנהיג הרב החב"די המקומי, אך כמובן ששחיטת ליובאוויטש מחוייבת לנהוג כפי פסקי רבותינו נשיאינו, גם במקומות שבהם דעתם להחמיר מול הפסיקה הנהוגה בדרך כלל, ומשתדלים לקבוע את הסטנדרטים המהודרים ביותר.


===העמדת הסכין===
===העמדת הסכין ובדיקתו===
העמדת הסכין לשחיטה היא אומנות המחייבת יראת שמים רבה, והדברים קל וחומר: בנוגע לבדיקה שאכן נשחט רובו של הסימן (ולא חלילה רק חציו), שהיא בדיקה בדבר הנגלה לעין באופן יחסית ברור וקל הזהירה התורה{{הערה|ויקרא כ' כ"ה.}} להקפיד בדבר הקפדה יתירה, שנאמר "והבדלתם בין הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור" - על אחת כמה וכמה בנוגע לבדיקת הסכין שנפסל בפגם דק מן הדק, וכרוכה פעמים רבות בטרחה יתירה ומרובה בהעמדת הסכין כהלכה ובעיקר ברגשה – דברים התלויים ועומדים על חוט השערה (במצבו של הבודק, במצבה של ידו אם חמה היא או צוננת, וכמובן גם במידת יראת השמיים של השוחט).
העמדת הסכין לשחיטה היא אומנות ייחודית, ובדיקתה מחייבת יראת שמים רבה, והדברים קל וחומר: בנוגע לבדיקה שאכן נשחט רובו של הסימן (ולא חלילה רק חציו), שהיא בדיקה בדבר הנגלה לעין באופן יחסית ברור וקל הזהירה התורה{{הערה|ויקרא כ' כ"ה.}} להקפיד בדבר הקפדה יתירה, שנאמר "והבדלתם בין הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור" - על אחת כמה וכמה בנוגע לבדיקת הסכין שנפסל בפגם דק מן הדק, וכרוכה פעמים רבות בטרחה יתירה ומרובה בהעמדת הסכין כהלכה ובעיקר בהרגשה – דברים התלויים ועומדים על חוט השערה (במצבו של הבודק, במצבה של ידו אם חמה היא או צוננת, וכמובן גם במידת יראת השמיים של השוחט).


===אופן ההשחזה===
בכל הנוגע לסכין, עיקר ההקפדה ביראת שמים היא בנוגע ל'''בדיקה''', ובשל כך אפילו על השוחט עצמו - שאנו סומכים על שחיטתו - ראוי להעמיד בשחיטה תעשייתית מהודרת בודק נוסף, שכל תפקידו הוא לבדוק את סכיני השוחטים שלא נפגמו במהלך השחיטה (ולא סומכים על השוחטים עצמם שמא מהמאמץ והטרדה של השחיטה התעשייתית הנעשית על פי רוב תחת דרישות הספק העלולות להלחיץ את השוחט, דעתו לא תהיה מיושבת מספיק).
מלבד הכתוב בהלכה לבדוק הסכין '''לפני''' השחיטה{{הערה|שו"ע סימן יח ס"ג, שמלה חדשה ס"א, בית דוד סימן יח, יסוד הבית סק"ה בשם המהר"ץ.}}, '''בזמן''' השחיטה{{הערה|שו"ע שם סי"א כף החיים סימן י"ח סקנ"ו.}} '''ואחריה'''{{הערה|שו"ע שם סי"ב רשב"א, הובאו דבריו בשמלה חדשה סימן ח"י ס"י, בשו"ע אדה"ז הלכות שחיטה סקח"י.}}, הורה הרבי הריי"ץ{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ו עמ' שסא.}}{{ציטוט|"בדבר השחזת הסכין של שחיטה טוב יותר לשני הצדדים ושלא להשחיזו בפעם אחת לכל אורך הסכין כי צדקו דברי האומרים שאז אין הליטוש וייטל כדבעי ובשעה שלמדתי האומנות בשנת תר"ס למדוני השובי"ם הכי גדולים באומנתם באופן כזה והשי"ת יצליח לו להתלמד בכי טוב".}}
 
את הסכין יש לבדוק הן '''לפני''' השחיטה{{הערה|שו"ע סימן יח ס"ג, שמלה חדשה ס"א, בית דוד סימן יח, יסוד הבית סק"ה בשם המהר"ץ.}}, הן '''בזמן''' השחיטה{{הערה|שו"ע שם סי"א כף החיים סימן י"ח סקנ"ו.}} והן '''לאחריה'''{{הערה|שו"ע שם סי"ב רשב"א, הובאו דבריו בשמלה חדשה סימן ח"י ס"י, בשו"ע אדה"ז הלכות שחיטה סקח"י.}}.


ובנוסף לכן ישנן הוראות נוספות רבות, חלקן בהלכה, חלקן נהוגות בין השוחטים, וחלקן הן תקנות שהתווספו בדורינו:
====הקפדות שונות בבדיקת הסכין====
בנוגע לבדיקת הסכין, ישנן הוראות שונות, חלקן מופיעות בהלכה, חלקן נהוגות בין השוחטים, וחלקן הן תקנות שהתווספו בדורנו:


לפני בדיקת הסכין להתפלל{{הערה|ולא נהגו בזה אצל אנ"ש.}}, לטבול במקווה, לבדוק ביישוב הדעת{{הערה|לא לדבר אם איש בשעת הבדיקה, וכל אדם יודע מהם הדברים המפריעים לו וגורמים לו טרדות ומחשבות.}}, לבדוק לאט לאט, לבדוק רק כשחום היד ממוצע, לא לבדוק את הסכין לאחר בדיקת ריאה{{הערה|שאז הציפורן רכה ואינו יכול לבדוק יפה.}}, לרחוץ הסכין קודם לבדיקתו, לא לבדוק כשהשוחט עייף אפילו בעיפות קלה, לבדוק אך ורק בעמידה, לבדוק דווקא בציפורן{{הערה|הוראת אדמו"ר הזקן בשו"ת, שער המילואים ס"ד, וראה גם דעת קדושים סימן ח"י סקי"ד.}}, לבדוק ללא כפפות, לבדוק מכל פגם אף בראשו וסופו{{הערה|במקומו השפיץ – אף שבודאי לא ישחטו במקום הזה.}} לא לבדוק מול מאוורר, לבדוק תחת מרות הרב, ועוד.
לפני בדיקת הסכין לטבול במקווה, לבדוק ביישוב הדעת{{הערה|לא לדבר אם איש בשעת הבדיקה, וכל אדם יודע מהם הדברים המפריעים לו וגורמים לו טרדות ומחשבות.}}, לבדוק לאט לאט, לבדוק רק כשחום היד ממוצע, לא לבדוק את הסכין לאחר בדיקת ריאה{{הערה|שאז הציפורן רכה ואינו יכול לבדוק יפה.}}, לרחוץ הסכין קודם לבדיקתו, לא לבדוק כשהשוחט עייף אפילו בעיפות קלה, לבדוק דווקא בציפורן{{הערה|הוראת אדמו"ר הזקן בשו"ת, שער המילואים ס"ד, וראה גם דעת קדושים סימן ח"י סקי"ד.}}, לבדוק ללא כפפות, לבדוק מכל פגם אף בראשו וסופו{{הערה|במקומו השפיץ – אף שבודאי לא ישחטו במקום הזה.}} לא לבדוק מול מאוורר, לבדוק תחת מרות הרב, ועוד.


במענה לאחד השוחטים ובודקים מאנ"ש שהגיע לסכסוך עם הרבנות בעירו ולא היה מוכן להראות להם סכיני השחיטה שלו כתב הרבי "ודאי כמנהג כל שו"ב מראה הסכין להרבנים, ויבשר בשורות טובות"{{הערה|מקדש מלך ח"א עמ' 53.}}, ובהזדמנות אחרת כתב הרבי "נהוג בקהילות קודש שהשו"ב מראה סכינו להרבנים ואינה מובנת התנגדותו למנהג זה שיסודה בשו"ע. המשער הפירצה באם כל השו"ב יסרבו להראות הסכינים?"{{הערה|מקדש מלך ח"א עמ' 54.}}.
במענה לאחד השוחטים ובודקים מאנ"ש שהגיע לסכסוך עם הרבנות בעירו ולא היה מוכן להראות להם סכיני השחיטה שלו כתב הרבי "ודאי כמנהג כל שו"ב מראה הסכין להרבנים, ויבשר בשורות טובות"{{הערה|מקדש מלך ח"א עמ' 53.}}, ובהזדמנות אחרת כתב הרבי "נהוג בקהילות קודש שהשו"ב מראה סכינו להרבנים ואינה מובנת התנגדותו למנהג זה שיסודה בשו"ע. המשער הפירצה באם כל השו"ב יסרבו להראות הסכינים?"{{הערה|מקדש מלך ח"א עמ' 54.}}.


===בדיקת הסכין===
===אופן ההשחזה===
{{ערך מורחב|ערך=[[סכינים מלוטשות]]}}
על יסוד תקנת אדמו"ר הזקן בדבר ה[[סכינים מלוטשות]], הורה הרבי הריי"ץ{{הערה|אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ו עמ' שסא.}}{{ציטוט|"בדבר השחזת הסכין של שחיטה טוב יותר לשני הצדדים, ושלא להשחיזו בפעם אחת לכל אורך הסכין כי צדקו דברי האומרים שאז אין הליטוש וייטל כדבעי ובשעה שלמדתי האומנות בשנת תר"ס למדוני השובי"ם הכי גדולים באומנתם באופן כזה. והשי"ת יצליח לו להתלמד בכי טוב".}}
 
===תפקיד ה'בודק'===
מכיון ששחיטה בסכין פגום מנבלת את בעל החיים, חובה לבדוק את הסכין לפני השחיטה, וכפי שאמר רב חסדא{{הערה|חולין יז א'.}} "מניין לבדיקת הסכין מן התורה שנאמר{{הערה|שמואל א' י"ד ל"ד.}} "ושחטתם בזה ואכלתם". זה שאמר להם '''בזה''' בא לומר שבדק להם סכין.
מכיון ששחיטה בסכין פגום מנבלת את בעל החיים, חובה לבדוק את הסכין לפני השחיטה, וכפי שאמר רב חסדא{{הערה|חולין יז א'.}} "מניין לבדיקת הסכין מן התורה שנאמר{{הערה|שמואל א' י"ד ל"ד.}} "ושחטתם בזה ואכלתם". זה שאמר להם '''בזה''' בא לומר שבדק להם סכין.


והקפדה זו אינה מנהג טוב בעלמא, אלא נקבעה בהלכה. כתב הרא"ש כי "הרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין"{{הערה|רא"ש חולין פ"א ס כ"ד.}}, ובשולחן ערוך הובא מרבינו יונה "הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלש ולא ירגיש בפגימה דקה ואח"כ ימצאנה כי הכין ליבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב"{{הערה| שו"ע יו"ד סי' ח"י סי"ז.}}.
והקפדה זו אינה מנהג טוב בעלמא, אלא נקבעה בהלכה. כתב הרא"ש כי "הרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין"{{הערה|רא"ש חולין פ"א ס כ"ד.}}, ובשולחן ערוך הובא מרבינו יונה "הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלוש ולא ירגיש בפגימה דקה ואחר כך ימצאנה כי הכין ליבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב"{{הערה| שו"ע יו"ד סי' ח"י סי"ז.}}.


ואם בשנים קדמוניות כך, בזמננו על אחת כמה וכמה. דהרי אז שחטו מספר מצומצם של עופות וגם אותם שחטו באיטיות, לעומת זמננו שהשחיטה תעשייתית, היד מתעייפת וכוח ההרגש פוחת והולך. ועל כן בימינו אין די בבדיקת הסכין ע"י השוחט עצמו, ואפילו לא בבדיקת שני שוחטים שהבודקים האחד לרעהו, מפני שכאמור לעיל '''שניהם''' לא מרגישים כראוי ואין אפוטרופוס לזה - אלא יש להעמיד על המשמר בודק סכינים, וצריך להקפיד שגם הוא ינוח.
ואם בשנים קדמוניות כך, בזמננו על אחת כמה וכמה. דהרי אז שחטו מספר מצומצם של עופות וגם אותם שחטו באיטיות, לעומת זמננו שהשחיטה תעשייתית, היד מתעייפת וכוח ההרגש פוחת והולך. ועל כן בימינו אין די בבדיקת הסכין על ידי השוחט עצמו, ואפילו לא בבדיקת שני שוחטים שהבודקים האחד לרעהו, מפני שכאמור לעיל '''שניהם''' לא מרגישים כראוי ואין אפוטרופוס לזה - אלא יש להעמיד על המשמר בודק סכינים, וצריך להקפיד שגם הוא ינוח.


וכן הורה הרבי: "מה שכתב אודות הנחיצות דבדיקת הסכין ע"י שני שוחטים ובודקים בודאי נכון הוא במאד, אלא שהדבר תלוי בהרבנים והעיקר בהשוחטים ובודקים, ולצערנו רק לאט לאט הולך המצב ומשתפר. אף שאין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם היו הרבנים והשוחטים ובודקים רוצים באמת ובתוקף המתאים היו מצליחים בזה"{{הערה|אגרות קודש ח"ט עמ' שיג.}}.
וכן הורה הרבי: "מה שכתב אודות הנחיצות דבדיקת הסכין על ידי שני שוחטים ובודקים בודאי נכון הוא במאד, אלא שהדבר תלוי בהרבנים והעיקר בהשוחטים ובודקים, ולצערנו רק לאט לאט הולך המצב ומשתפר. אף שאין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם היו הרבנים והשוחטים ובודקים רוצים באמת ובתוקף המתאים היו מצליחים בזה"{{הערה|אגרות קודש ח"ט עמ' שיג.}}.


== השוחט ==
=== השוחט ===
==== שוחט ירא שמיים ====
==== שוחט ירא שמיים ====
על השוחט להיות ירא שמים במיוחד (אף יותר מרב), מכמה סיבות:
על השוחט להיות ירא שמים במיוחד (אף יותר מרב), מכמה סיבות:
#הוא האחראי העיקרי על בדיקת הסכין, שצריכה להיות במתינות וביישוב הדעת (גם בתנאי מקום וזמן קשים), ולשם כך יש צורך ביראת שמים עצומה.
#הוא האחראי העיקרי על בדיקת הסכין, שצריכה להיות במתינות וביישוב הדעת (גם בתנאי מקום וזמן קשים), ולשם כך יש צורך ביראת שמים עצומה.
#רק אדם בעל יראת שמים אמיתית יבין את גודל האחריות הרובצת עליו והקו הדק המפריד בין זיכוי הרבים להפכו רח"ל, ועל כן רק על אדם כזה ניתן לסמוך שלעולם לא יוותר על קוצו של יוד, גם בעניינים שנראים "פעוטים".
#רק אדם בעל יראת שמים אמיתית יבין את גודל האחריות הרובצת עליו והקו הדק המפריד בין זיכוי הרבים להפכו רח"ל, ועל כן רק על אדם כזה ניתן לסמוך שלעולם לא יוותר על 'קוצו של יו"ד', גם בעניינים שנראים "פעוטים".


====מנהגים מקובלים אצל שוחטים מאנ"ש====
====מנהגים מקובלים אצל שוחטים מאנ"ש====
בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד, אך מהוראות רבותינו נשיאינו ניתן לומר כי על השוחט ללמוד חסידות בכל יום, וכן לעסוק בעבודת התפילה לפי ערכו. רבני חב"ד בכל אתר הקפידו על הנהגות מסויימות. לדוגמא - טבילה במקווה קודם השחיטה.  
בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד, אך מהוראות רבותינו נשיאינו ניתן לומר כי על השוחט ללמוד חסידות בכל יום, וכן לעסוק בעבודת התפילה לפי ערכו, ובענייני הכלל. רבני חב"ד בכל אתר הקפידו על הנהגות מסויימות, חלקן אינן שייכות בהכרח לכל מקום וזמן. בהם:
 
#באופן כללי - הנהגה יומיומית המהווה [[דוגמא חיה‎]] לאברך ירא שמים וחסידי, על כל המשתמע מכך.
בנוסף, רבנים חב"דיים רבים הקפידו במקומותיהם על הנהגות מסויימות (והנהגות אלו אינן בהכרח שייכות לכל מקום וזמן). לדוגמא:
#[[קביעות עיתים]] ללימוד תורה, ובדגש על קביעות עיתים יומית בלימוד חסידות חב"ד.
#[[טבילה במקווה]] מידי יום, וביום השחיטה - לפני כל פעולה השייכת לתהליך השחיטה (העמדת הסכין, בדיקתו, והשחיטה עצמה).
#חינוך הילדים במוסדות חב"ד בלבד (גם אם יש מוסדות אחרים ברמה רוחנית גבוהה יותר).
#חינוך הילדים במוסדות חב"ד בלבד (גם אם יש מוסדות אחרים ברמה רוחנית גבוהה יותר).
#אי התעסקות בכל ענף כלכלי אחר לצורך פרנסה (לבד מענפים שהינם בגדר "כלי קודש" כרב, מלמד, שליח וכיו"ב).
#אי התעסקות בכל ענף כלכלי אחר לצורך פרנסה (לבד מענפים שהינם בגדר "כלי קודש" כרב, מלמד, שליח וכיו"ב).
#שלילת העסקת שוחט שלא הופיע לאמירת תהלים בשבת מברכים לפני תפילת שחרית.
#שלילת העסקת שוחט שלא הופיע לאמירת [[תהלים]] ב[[שבת מברכים]] לפני תפילת שחרית.
#באופן כללי - הנהגה יומיומית המהווה [[דוגמא חיה‎]] לאברך ירא שמים וחסידי, על כל המשתמע מכך.


==ראה גם==
==ראה גם==
שורה 73: שורה 80:
*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]], '''[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/7163202_6334606.pdf קובץ שחיטת ליובאוויטש]''', תשס"ט{{הערה|1=[https://col.org.il/news/45386 סקירה על החוברת] באתר {{COL}}}}
*הרב [[מרדכי ביסטריצקי]], '''[https://col.org.il/files/old/pics/inbox/7163202_6334606.pdf קובץ שחיטת ליובאוויטש]''', תשס"ט{{הערה|1=[https://col.org.il/news/45386 סקירה על החוברת] באתר {{COL}}}}
*הרב שלום דובער דיקשטיין, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/12-06-2020-00-21-18-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F3.pdf וזבחת כאשר ציויתיך]''' {{PDF}}{{אינפו}} תשורה משמחת משפחות דיקשטיין-גינזבורג, סיון תש"פ
*הרב שלום דובער דיקשטיין, '''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/06/12-06-2020-00-21-18-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F3.pdf וזבחת כאשר ציויתיך]''' {{PDF}}{{אינפו}} תשורה משמחת משפחות דיקשטיין-גינזבורג, סיון תש"פ
*הרב שלום דובער דיקשטיין, '''[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D%20%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf שחיטת ליובאוויטש]''', השחיטה והבדיקה במשנת רבותינו נשיאינו בהלכה, בחסידות ובאגדה, י"ג ניסן תשפ"ד
*זלמן צרפתי, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ מה זה שחיטת ליובאוויטש?]''' {{בית משיח}} שבועון בית משיח, פרשת עקב תשע"ז
*זלמן צרפתי, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ מה זה שחיטת ליובאוויטש?]''' {{בית משיח}} שבועון בית משיח, פרשת עקב תשע"ז
*'''הרבי מליובאוויטש אחראי על השחיטה''', סקירה על שחיטת ליובאוויטש במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1930 עמוד 40{{הערה|ובעיתונים שיצאו לאור במשך החודש שלאחר מכן, התפרסמו תגובות על הכתבה במדור 'קוראים כותבים'.}}
*'''הרבי מליובאוויטש אחראי על השחיטה''', סקירה על שחיטת ליובאוויטש במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד 1930 עמוד 40{{הערה|ובעיתונים שיצאו לאור במשך החודש שלאחר מכן, התפרסמו תגובות על הכתבה במדור 'קוראים כותבים'.}}
שורה 79: שורה 87:
* שיעור של [[מרדכי ביסטריצקי|הרב ביסטריצקי]], {{קישור חבד אינפו ישן|80959|'''מהי שחיטת ליובאוויטש'''}}
* שיעור של [[מרדכי ביסטריצקי|הרב ביסטריצקי]], {{קישור חבד אינפו ישן|80959|'''מהי שחיטת ליובאוויטש'''}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Dickshtein-Harel%20-%20Av%2028%2C%205777.pdf שמלה חדשה - עם בגדי מלכות]''' {{PDF}}
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Dickshtein-Harel%20-%20Av%2028%2C%205777.pdf שמלה חדשה - עם בגדי מלכות]''' {{PDF}}
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/%d7%94%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%9c-%d7%a9%d7%97%d7%99%d7%98%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/ מהי המשמעות הפנימית של שחיטת חב"ד?]''' {{אינפו}}
*הרב [[ברוך בועז יורקוביץ]], '''[https://chabad.info/beis-medrash/המשמעות-הפנימית-של-שחיטת-ליובאוויטש/ מהי המשמעות הפנימית של שחיטת חב"ד?]''' {{אינפו}}
*'''[https://halacha.co/%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%98%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9-%D7%95%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3/ שחיטת ליובאוויטש ו'חלק' לשיטת הבית יוסף]''' באתר 'הלכ"ה'
*'''[https://halacha.co/שחיטת-ליובאוויטש-וחלק-בית-יוסף/ שחיטת ליובאוויטש ו'חלק' לשיטת הבית יוסף]''' באתר 'הלכ"ה'
*'''[https://col.org.il/news/61144 האמת מאחורי שחיטת ליובאוויטש]''', כתבת וידאו {{וידאו}}{{COL}}
*'''[https://col.org.il/news/61144 האמת מאחורי שחיטת ליובאוויטש]''', כתבת וידאו {{וידאו}}{{COL}}
*מוטי הולצברג, '''[https://chabad.info/news/477409/ שחיטת ליובאוויטש - תחקיר]''', בתוך מגזין 'דרך המלך' {{אינפו}}
*מוטי הולצברג, '''[https://chabad.info/news/477409/ שחיטת ליובאוויטש - תחקיר]''', בתוך מגזין 'דרך המלך' {{אינפו}}
שורה 86: שורה 94:
* אברמי זקס, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66282 שחיטת ליובאוויטש, בעיניים של קריקטוריסט]{{תמונה}} - {{אינפו}}
* אברמי זקס, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66282 שחיטת ליובאוויטש, בעיניים של קריקטוריסט]{{תמונה}} - {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/816897/ מפתיע: כדי להיות שוחט 'ירא שמיים' יש להתפלל באריכות]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/816897/ מפתיע: כדי להיות שוחט 'ירא שמיים' יש להתפלל באריכות]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabadinfo.com/magazine/lubavitcher-shechita-what-when-why-who/ ליובאוויטש שחיטה: מה, מתי, למה ומי?]''' כתבה בשבועון בית משיח בשפה האנגלית באתר chabadinfo.com


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:כשרות]]
[[קטגוריה:כשרות]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]
[[קטגוריה:מנהגי חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־20:34, 8 ביולי 2024

שוחט חסיד חב"ד בבדיקת סכינו

שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה המיוחדת לחסידי חב"ד. על השוחט להיות ירא שמים, והשחיטה באופן כללי צריכה לעמוד על רמת ההידור המקסימלי בהתאם לתנאי המקום והזמן, וכן להיות בהתאם לפסקי רבותינו נשיאינו.

אודות שחיטת ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל חסידים הקפידו בכל הדורות על הידור מקסימלי באכילה, היות והדברים שהאדם אוכל הופכים להיות דם ובשר כבשרו, ומשפיעים על תכונותיו ואופיו, וכן על ילדיו.

רבותינו נשיאינו ראו בהעמדת שחיטת הבשר כראוי חשיבות רבה כדבר שיש לו השפעה רוחנית על האוכלים אותו, עד כדי כך שהרבי קרא למושג 'שחיטת ליובאוויטש' "מוסד של הפצת המעיינות", כלומר שבאמצעות שחיטה חב"דית הנעשית כראוי בהידור ובהתאם להוראות רבותינו נשיאינו, משפיע הדבר על אלו שאוכלים את הבשר להיות קשורים עם רבותינו נשיאינו ותורת החסידות.

כפועל יוצא מהאמור, חלק מהגדרתה של שחיטת ליובאוויטש, היא שחיטה הנעשית בהידור הרב ביותר, תוך הקפדה מוחלטת על שוחטים יראי שמים ועם השגחה צמודה ופיקוח רבני-חב"די.

בדורות קודמים, בכל קהילה חב"דית היה קיים שוחט שהחסידים אכלו משחיטתו בלבד[1], ועם המהפכה התעשייתית, והאפשרות לייבא בשר ממקומות מרוחקים, ולאחסן אותו לטווח ארוך, התייתר הצורך בשוחט חסידי-מקומי, והתאפשר לרכוש בשר מהודר שנשחט במקומות מרוחקים, כאשר טיב הכשרות וההידור של הבשר תלויים במידה רבה גם במשחטה ובגוף הכשרות המפקח עליה, ולא רק ביראת השמים הספציפית של השוחט עצמו.

הרבי עצמו הוא זה שטבע את המושג 'שחיטת ליובאוויטש', והשתמש בו הן בהתוועדות פומבית, והן ביחידויות ומענות פרטיים לרבני קהילות חב"ד[2], ועל פי הקו שהנחה הרבי, ב'שחיטת ליובאוויטש' מלבד השוחטים עצמם גם בודקי הריאה צריכים לעמוד באותם הדרישות שנדרשות מהשוחטים עצמם, היות וגם להם יש השפעה רוחנית על הבשר הנשחט[3].

יראת השמים של השוחטים והבודקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבותינו נשיאינו הקפידו בכל הדורות, שהשוחט יהיה דווקא אדם ירא שמים מאד, אף יותר מהרב, ויהיה חסיד שלומד חסידות ועוסק בעבודת התפילה[4].

למעשה, דבר זה נפסק כבר להלכה בשולחן ערוך שיש למנות שוחט שמיוחד ביראת השמים שלו, הרבה מעבר לחזקת הכשרות הקיימת אצל כל יהודי (שמספיקה בהחלט לשחיטה לצורך עצמי), כי בדיקת הסכין, שהיא פסיקת הלכה לכל דבר, ניתנה לשוחט ועליו להיות ראוי לפסוק בענין זה, שדורש ריכוז מיוחד (ובוודאי בתנאי הזמן והמקום הלא-קלים של השחיטה), וכן יש להקפיד ביותר על השחיטה שתתקיים ללא חשש חמשת הדברים הפוסלים אותה (שהיה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור) וחלק מדברים אלו דורשים תשומת לב יתרה, קל להיכשל בהם מבלי משים ורק השוחט עצמו (וה' הרואה ללבב) יודע אם מלאכתו התבצעה כדין.

ידוע בדברי ימי החסידים שרבותינו נשיאינו העדיפו בפועל להעניק את משרת הרב למתנגד, תמורת הענקת משרת השוחט לחסיד, כיון שראו במשרת השוחט חשיבות רבה יותר בעלת השפעה מכרעת יותר.

מסופר כי פעם פוטר שוחט ממלאכתו בשל העובדה שלבש 'ערדליים' שנחשבו אז ללבוש אופנתי. הרבי מציין[5] כי ברור שלא היתה בעיה הלכתית בעצם נעילת הערדליים אך זה הראה היכן השוחט 'מונח'.

הרבי התבטא ביחידות בפני הרב יצחק הנדל:

"שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה שהרבי מליובאוויטש רצה, ולכן השוחטים צריכים ללמוד דוקא חסידות חב"ד".

השחיטה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שוחט בודק את העופות לפני השחיטה אם יכולים לצעוד ד' אמות

הקפדות והידורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הביע פעם את דעתו ששחיטת ליובאוויטש צריכה להיות בהידור המקסימלי לפי תנאי המקום והזמן[דרוש מקור]. בשל כך, ייתכן ויהיו שינויים בהקפדות ובחומרות כפי שמנהיג הרב החב"די המקומי, אך כמובן ששחיטת ליובאוויטש מחוייבת לנהוג כפי פסקי רבותינו נשיאינו, גם במקומות שבהם דעתם להחמיר מול הפסיקה הנהוגה בדרך כלל, ומשתדלים לקבוע את הסטנדרטים המהודרים ביותר.

העמדת הסכין ובדיקתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

העמדת הסכין לשחיטה היא אומנות ייחודית, ובדיקתה מחייבת יראת שמים רבה, והדברים קל וחומר: בנוגע לבדיקה שאכן נשחט רובו של הסימן (ולא חלילה רק חציו), שהיא בדיקה בדבר הנגלה לעין באופן יחסית ברור וקל הזהירה התורה[6] להקפיד בדבר הקפדה יתירה, שנאמר "והבדלתם בין הטהורה לטמאה ובין העוף הטמא לטהור" - על אחת כמה וכמה בנוגע לבדיקת הסכין שנפסל בפגם דק מן הדק, וכרוכה פעמים רבות בטרחה יתירה ומרובה בהעמדת הסכין כהלכה ובעיקר בהרגשה – דברים התלויים ועומדים על חוט השערה (במצבו של הבודק, במצבה של ידו אם חמה היא או צוננת, וכמובן גם במידת יראת השמיים של השוחט).

בכל הנוגע לסכין, עיקר ההקפדה ביראת שמים היא בנוגע לבדיקה, ובשל כך אפילו על השוחט עצמו - שאנו סומכים על שחיטתו - ראוי להעמיד בשחיטה תעשייתית מהודרת בודק נוסף, שכל תפקידו הוא לבדוק את סכיני השוחטים שלא נפגמו במהלך השחיטה (ולא סומכים על השוחטים עצמם שמא מהמאמץ והטרדה של השחיטה התעשייתית הנעשית על פי רוב תחת דרישות הספק העלולות להלחיץ את השוחט, דעתו לא תהיה מיושבת מספיק).

את הסכין יש לבדוק הן לפני השחיטה[7], הן בזמן השחיטה[8] והן לאחריה[9].

הקפדות שונות בבדיקת הסכין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנוגע לבדיקת הסכין, ישנן הוראות שונות, חלקן מופיעות בהלכה, חלקן נהוגות בין השוחטים, וחלקן הן תקנות שהתווספו בדורנו:

לפני בדיקת הסכין לטבול במקווה, לבדוק ביישוב הדעת[10], לבדוק לאט לאט, לבדוק רק כשחום היד ממוצע, לא לבדוק את הסכין לאחר בדיקת ריאה[11], לרחוץ הסכין קודם לבדיקתו, לא לבדוק כשהשוחט עייף אפילו בעיפות קלה, לבדוק דווקא בציפורן[12], לבדוק ללא כפפות, לבדוק מכל פגם אף בראשו וסופו[13] לא לבדוק מול מאוורר, לבדוק תחת מרות הרב, ועוד.

במענה לאחד השוחטים ובודקים מאנ"ש שהגיע לסכסוך עם הרבנות בעירו ולא היה מוכן להראות להם סכיני השחיטה שלו כתב הרבי "ודאי כמנהג כל שו"ב מראה הסכין להרבנים, ויבשר בשורות טובות"[14], ובהזדמנות אחרת כתב הרבי "נהוג בקהילות קודש שהשו"ב מראה סכינו להרבנים ואינה מובנת התנגדותו למנהג זה שיסודה בשו"ע. המשער הפירצה באם כל השו"ב יסרבו להראות הסכינים?"[15].

אופן ההשחזה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – סכינים מלוטשות

על יסוד תקנת אדמו"ר הזקן בדבר הסכינים מלוטשות, הורה הרבי הריי"ץ[16]

"בדבר השחזת הסכין של שחיטה טוב יותר לשני הצדדים, ושלא להשחיזו בפעם אחת לכל אורך הסכין כי צדקו דברי האומרים שאז אין הליטוש וייטל כדבעי ובשעה שלמדתי האומנות בשנת תר"ס למדוני השובי"ם הכי גדולים באומנתם באופן כזה. והשי"ת יצליח לו להתלמד בכי טוב".

תפקיד ה'בודק'[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכיון ששחיטה בסכין פגום מנבלת את בעל החיים, חובה לבדוק את הסכין לפני השחיטה, וכפי שאמר רב חסדא[17] "מניין לבדיקת הסכין מן התורה שנאמר[18] "ושחטתם בזה ואכלתם". זה שאמר להם בזה בא לומר שבדק להם סכין.

והקפדה זו אינה מנהג טוב בעלמא, אלא נקבעה בהלכה. כתב הרא"ש כי "הרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין"[19], ובשולחן ערוך הובא מרבינו יונה "הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלוש ולא ירגיש בפגימה דקה ואחר כך ימצאנה כי הכין ליבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב"[20].

ואם בשנים קדמוניות כך, בזמננו על אחת כמה וכמה. דהרי אז שחטו מספר מצומצם של עופות וגם אותם שחטו באיטיות, לעומת זמננו שהשחיטה תעשייתית, היד מתעייפת וכוח ההרגש פוחת והולך. ועל כן בימינו אין די בבדיקת הסכין על ידי השוחט עצמו, ואפילו לא בבדיקת שני שוחטים שהבודקים האחד לרעהו, מפני שכאמור לעיל שניהם לא מרגישים כראוי ואין אפוטרופוס לזה - אלא יש להעמיד על המשמר בודק סכינים, וצריך להקפיד שגם הוא ינוח.

וכן הורה הרבי: "מה שכתב אודות הנחיצות דבדיקת הסכין על ידי שני שוחטים ובודקים בודאי נכון הוא במאד, אלא שהדבר תלוי בהרבנים והעיקר בהשוחטים ובודקים, ולצערנו רק לאט לאט הולך המצב ומשתפר. אף שאין לך דבר העומד בפני הרצון, ואם היו הרבנים והשוחטים ובודקים רוצים באמת ובתוקף המתאים היו מצליחים בזה"[21].

השוחט[עריכה | עריכת קוד מקור]

שוחט ירא שמיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

על השוחט להיות ירא שמים במיוחד (אף יותר מרב), מכמה סיבות:

  1. הוא האחראי העיקרי על בדיקת הסכין, שצריכה להיות במתינות וביישוב הדעת (גם בתנאי מקום וזמן קשים), ולשם כך יש צורך ביראת שמים עצומה.
  2. רק אדם בעל יראת שמים אמיתית יבין את גודל האחריות הרובצת עליו והקו הדק המפריד בין זיכוי הרבים להפכו רח"ל, ועל כן רק על אדם כזה ניתן לסמוך שלעולם לא יוותר על 'קוצו של יו"ד', גם בעניינים שנראים "פעוטים".

מנהגים מקובלים אצל שוחטים מאנ"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד, אך מהוראות רבותינו נשיאינו ניתן לומר כי על השוחט ללמוד חסידות בכל יום, וכן לעסוק בעבודת התפילה לפי ערכו, ובענייני הכלל. רבני חב"ד בכל אתר הקפידו על הנהגות מסויימות, חלקן אינן שייכות בהכרח לכל מקום וזמן. בהם:

  1. באופן כללי - הנהגה יומיומית המהווה דוגמא חיה‎ לאברך ירא שמים וחסידי, על כל המשתמע מכך.
  2. קביעות עיתים ללימוד תורה, ובדגש על קביעות עיתים יומית בלימוד חסידות חב"ד.
  3. טבילה במקווה מידי יום, וביום השחיטה - לפני כל פעולה השייכת לתהליך השחיטה (העמדת הסכין, בדיקתו, והשחיטה עצמה).
  4. חינוך הילדים במוסדות חב"ד בלבד (גם אם יש מוסדות אחרים ברמה רוחנית גבוהה יותר).
  5. אי התעסקות בכל ענף כלכלי אחר לצורך פרנסה (לבד מענפים שהינם בגדר "כלי קודש" כרב, מלמד, שליח וכיו"ב).
  6. שלילת העסקת שוחט שלא הופיע לאמירת תהלים בשבת מברכים לפני תפילת שחרית.

ראה גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ↑ ובשל כך לא קיים הביטוי 'שחיטת ליובאוויטש' אצל רבותינו נשיאינו וכתבי החסידים בדורות קודמים.
  2. ↑ [media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2020/06/12-06-2020-00-21-18-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F3.pdf וזבחת כאשר ציויתיך], הערה 75.
  3. ↑ הרב הענדל שאל את הרבי האם ניתן להציב 'בודק פנים' (בשחיטה של בשר בקר) יהודי ירא שמים שלא נמנה על עדת חסידי חב"ד, והרבי השיב שאם הוא סומך על יראת השמים שלו אפשר, אך אז השחיטה לא תוכל להיקרא בשם 'שחיטת ליובאוויטש'.
  4. ↑ 'במענה על שאלתו במכתבו דכ"ג מנחם אב, על דבר אופני לימוד הדינים ואופני לימוד השו"ב [=שוחט ובודק] וחילוק השעות בזה. הנה עליו להתייעץ עם זקני אנ"ש הנמצאים על אתר, ויודעים תנאי המקום וכישרונות. אבל מתאים להמובא בהפוסקים ובשולחן ערוך לרבינו הזקן ושו"ת הצמח צדק, אשר שו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר, עליו להוסיף בלימוד חסידות חב"ד, המביאה ליראת השם - יראה תתאה ויראה עילאה שבחכמה שבנפש וכמובאר בתניא בכמה מקומות - והקדמה לזה והכלי לקבלת הנ"ל, על ידי עבודת התפילה כדבעי, וכשירצה באמת יצליח'. אגרות קודש הרבי חלק ט' עמוד רסט.
  5. ↑ אגרות קודש אגרת ב'תתלד.
  6. ↑ ויקרא כ' כ"ה.
  7. ↑ שו"ע סימן יח ס"ג, שמלה חדשה ס"א, בית דוד סימן יח, יסוד הבית סק"ה בשם המהר"ץ.
  8. ↑ שו"ע שם סי"א כף החיים סימן י"ח סקנ"ו.
  9. ↑ שו"ע שם סי"ב רשב"א, הובאו דבריו בשמלה חדשה סימן ח"י ס"י, בשו"ע אדה"ז הלכות שחיטה סקח"י.
  10. ↑ לא לדבר אם איש בשעת הבדיקה, וכל אדם יודע מהם הדברים המפריעים לו וגורמים לו טרדות ומחשבות.
  11. ↑ שאז הציפורן רכה ואינו יכול לבדוק יפה.
  12. ↑ הוראת אדמו"ר הזקן בשו"ת, שער המילואים ס"ד, וראה גם דעת קדושים סימן ח"י סקי"ד.
  13. ↑ במקומו השפיץ – אף שבודאי לא ישחטו במקום הזה.
  14. ↑ מקדש מלך ח"א עמ' 53.
  15. ↑ מקדש מלך ח"א עמ' 54.
  16. ↑ אגרות קודש כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ו עמ' שסא.
  17. ↑ חולין יז א'.
  18. ↑ שמואל א' י"ד ל"ד.
  19. ↑ רא"ש חולין פ"א ס כ"ד.
  20. ↑ שו"ע יו"ד סי' ח"י סי"ז.
  21. ↑ אגרות קודש ח"ט עמ' שיג.
  22. ↑ סקירה על החוברת באתר
  23. ↑ ובעיתונים שיצאו לאור במשך החודש שלאחר מכן, התפרסמו תגובות על הכתבה במדור 'קוראים כותבים'.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שחיטת_ליובאוויטש&oldid=700757"