משה יחיאל אפשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129}}. | בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד [[מבצע תפילין|מבצע התפילין]] על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129}}. | ||
לאחר כל ספר שהיה מוציא לאור, היה שולח שליח לרבי להעביר לו את ספרו. הרבי | לאחר כל ספר שהיה מוציא לאור, היה שולח שליח לרבי להעביר לו את ספרו. הרבי גילה התעניינות רבה בספריו{{הערה|1=מתוך [http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 קלטת וידאו, (23:10 שניות)], [[חב"ד אינפו]]}}. | ||
במכתב | במכתב מ[[ח' טבת]] [[תשי"ט]] כותב הרבי לאדמו"ר מאוז'רוב: "בהזדמנות זו, אאשר קבלת ספרו אש דת חלק ו', ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים ירבה חיילים לאורייתא ויהי רצון שיוסיף בזה בהנקודה התיכונה ע"ד גודל ההכרח על כאו"א מבנ"י ללמוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וההדגשה בזה על הענין דלימוד באופן דהשגה והבנה, וכדין לימוד תורה שבע"פ שנחשב ללימוד דוקא באם מבינים ומשיגים, יעוין מג"א שו"ע או"ח סי' נו"ן, הובא בלקו"ת לרבנו הזקן בויקרא ד"ה לא תשבית (ה, ב), וכבר מפורסמים דברים חוצבים להבות אש מהרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות, ומבוארים הענינים בארוכה לאדמו"ר מוהרש"ב בקונטרס עץ חיים שלו, ובודאי שלדכוותי' אין הענין דורש אריכות כלל וכלל". {{הערה|אגרות קודש, חלק יח, ע' קלב.}}. | ||
האדמו"ר מאוז'רוב גם התכתב עם הרבי בנושאי עסקנות הכלל, וחילופי המכתבים בנושא נמצאים אצל נכדו {{הערה|ראו: בלבת אש, חלק ב, ע' רד, ובהערה 37 שם}}. | האדמו"ר מאוז'רוב גם התכתב עם הרבי בנושאי עסקנות הכלל, וחילופי המכתבים בנושא נמצאים אצל נכדו {{הערה|ראו: בלבת אש, חלק ב, ע' רד, ובהערה 37 שם}}. | ||
בספריו מצטט רבי משה יחיאל רבות מספר ה[[תניא]]{{הערה|ראו למשל [להלן דוגמאות בלבד מתוך הכרכים הרבים של הספר "אש דת":] בספרו "אש דת", חלק ז: עמ' קיז, עמ' שפה, עמ' תקסב. בחלק י: עמ' ריז, עמ' שג. חלק יא: עמ' נה. שם, עמ' קיב. עמ' קכח. עמ' תקעח.}}. וכן מספרים נוספים מחסידות חב"ד{{הערה|למשל: לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן (אש דת, חלק יא, ע' שי.) בונה ירושלים (אש דת, חלק ח, עמ' תנב. חלק יא, עמ' שנז). סידור עם דא"ח (אש דת, חלק י, עמ' לה. חלק יא, עמ' תרמט).}} | |||
==ציפייתו לגאולה== | ==ציפייתו לגאולה== | ||
| שורה 52: | שורה 53: | ||
*סדרת הספרים '''באר משה''' - חמישה כרכים על חומשי התורה וכרך אחד על נביאים. | *סדרת הספרים '''באר משה''' - חמישה כרכים על חומשי התורה וכרך אחד על נביאים. | ||
==לקריאה נוספת == | |||
*'''בלבת אש''', מאת אהרן סורסקי (ב' חלקים), פרקי חייהם ומשנתם של כ"ק ... רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין ושלשלת אבותיו ... אדמור"י בית אוז'רוב-חנצ'ין (ניתן לעיין ב"אוצר החכמה"). | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:07, 1 באפריל 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין (ו' טבת תר"נ - א' שבט תשל"א) היה האדמו"ר החמישי בשושלת אוז'רוב. מענקי הרוח בדורו, מפורסם בגאונותו בנגלה ובנסתר, ובצדקותו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו האדמו"ר רבי אברהם שלמה הלוי מאוז'רוב, מחבר ספר שארית ברכה, בו' טבת תר"נ.
החל מגיל שלוש, נהג אביו להכניסו לחדר מלא ספרי קודש ולסגור בעדו את הדלת, וכך התרגל ללמוד ללא הפסקה. בילדותו למד אצל אביו ואצל סבו - האדמו"ר הרב אריה לייב (לייבוש). אביו לקחו גם לאדמו"רים מחסידויות אחרות.
בגיל 17 התחתן הרב משה יחיאל עם הרבנית חנה, בתו של הרב עמנואל וולטפרייד, האדמו"ר מבאפיניץ ריוספשא. בט"ו באייר תרע"ט נפטרה הרבנית בהיותה בת 29 בלבד, ממחלת טיפוס הבטן שבה נדבקה, עת טיפלה בחולים. לאחר מותה נשא את הרבנית קילא, בתו של הרב מנחם מנדל טננבוים, ומאוחר יותר את הרבנית שינדל יוכבד בת הרב משה דוד לנדאו.
עד גיל 20 למד ר' משה תלמוד ומפרשים. לעיתים למד 20 שעות ברצף. החל מגיל זה החל ללמוד גם קבלה.
בגיל 22 התמנה לרב באוז'רוב. כדי לקבל את אישור השלטונות למד את שפת המדינה, עם הרב יחזקאל האלטשיק, בנו של האדמו"ר מאוסטרובצה.
בשנת תרפ"ו לחץ עליו סבו להגר לאמריקה, באמרו שהתגלה לו שאחד מנכדיו חייב לעבור לשם. הרב משה יחיאל עשה כדבריו ועבר לניו יורק, למרות חששו לחינוך הילדים באמריקה. כמה חודשים לאחר הגיעם לניו יורק נולד לבני הזוג ילדם הרביעי, לאחר ששלושת הקודמים, בן ושתי בנות, נפטרו.
בי"ז בתמוז תשי"ג עלה ארצה. חסידיו בבני ברק רצו רצו לשכור לו דירה שם, כדי שיהיה קרוב אליהם, אך ר' משה העדיף לגור בדרום תל אביב. בארץ היה לנשיא אגודת ישראל. הוא ארגן כנסים ונתן הרצאות כדי לעודד אנשים להצביע למפלגה.
ר' משה יחיאל היה מראשי היוצאים כנגד חילול השבת ההמוני. הוא עודד אנשים לצאת, להפגין ולהיאבק על השבת שנזנחה. נהג לומר שהמחלל שבת הוא כמי שמבטל את כל התורה, שהרי אמרו חז"ל ש"שקולה שבת כנגד כל המצוות".
נפטר באור לראש חודש שבט תשל"א.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים[1].
לאחר כל ספר שהיה מוציא לאור, היה שולח שליח לרבי להעביר לו את ספרו. הרבי גילה התעניינות רבה בספריו[2]. במכתב מח' טבת תשי"ט כותב הרבי לאדמו"ר מאוז'רוב: "בהזדמנות זו, אאשר קבלת ספרו אש דת חלק ו', ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים ירבה חיילים לאורייתא ויהי רצון שיוסיף בזה בהנקודה התיכונה ע"ד גודל ההכרח על כאו"א מבנ"י ללמוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וההדגשה בזה על הענין דלימוד באופן דהשגה והבנה, וכדין לימוד תורה שבע"פ שנחשב ללימוד דוקא באם מבינים ומשיגים, יעוין מג"א שו"ע או"ח סי' נו"ן, הובא בלקו"ת לרבנו הזקן בויקרא ד"ה לא תשבית (ה, ב), וכבר מפורסמים דברים חוצבים להבות אש מהרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות, ומבוארים הענינים בארוכה לאדמו"ר מוהרש"ב בקונטרס עץ חיים שלו, ובודאי שלדכוותי' אין הענין דורש אריכות כלל וכלל". [3]. האדמו"ר מאוז'רוב גם התכתב עם הרבי בנושאי עסקנות הכלל, וחילופי המכתבים בנושא נמצאים אצל נכדו [4].
בספריו מצטט רבי משה יחיאל רבות מספר התניא[5]. וכן מספרים נוספים מחסידות חב"ד[6]
ציפייתו לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
העיד על עצמו שמיום עמדו על דעתו, לא הסיח דעתו אף לשעה קלה ממשיח צדקנו.
בשולחנו האחרון, שערך בח"י טבת, אחד-עשר יום קודם פטירתו, לרגל הילולת זקנו, האדמו"ר מחנצ'ין, דיבר אודות הקץ ותחיית המתים, באותו מעמד גם השמיע אמרה רבת משמעות, שהצדיק בבואו לעלמא דקשוט אומר שם חידושי תורה שבהם הוא מגלה את מדתו שעליה עבד כל ימי חייו.
שאלו אותו פעם, שכתוב בתלמוד הירושלמי, כי השטן בשומעו את קול השופר, נבהל שמא זה קול השופר הגדול, שופרו של משיח, שאז תועבר רוח הטומאה מן הארץ, ולכן הוא מתבלבל ואינו מקטרג על עם ישראל. עולה כאן השאלה: והלוא השטן שמע גם אשתקד את קול השופר, ונוכח בסופו של דבר כי זה לא היה שופרו של משיח, ואם כן, מדוע הוא נבהל מחדש?
השיב האדמו"ר: "תקיעת השופר מעוררת את הנקודה הפנימית שבכל יהודי, ולכן השטן נתקף אימה — מי יודע, אולי הפעם יעשו יהודים תשובה אמיתית ומשיח אכן יבוא בפועל"[7].
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סדרת הספרים אש דת - 11 כרכים, הסדרה עוסקת בעיקר בענייני אהבת ה', אהבת התורה ואהבת ישראל. הספר מסודר לפי פרשיות התורה והוא מבוסס גם על תורת הקבלה.
- סדרת הספרים באר משה - חמישה כרכים על חומשי התורה וכרך אחד על נביאים.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בלבת אש, מאת אהרן סורסקי (ב' חלקים), פרקי חייהם ומשנתם של כ"ק ... רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין ושלשלת אבותיו ... אדמור"י בית אוז'רוב-חנצ'ין (ניתן לעיין ב"אוצר החכמה").
הערות שוליים
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129
- ↑ מתוך קלטת וידאו, (23:10 שניות), חב"ד אינפו
- ↑ אגרות קודש, חלק יח, ע' קלב.
- ↑ ראו: בלבת אש, חלק ב, ע' רד, ובהערה 37 שם
- ↑ ראו למשל [להלן דוגמאות בלבד מתוך הכרכים הרבים של הספר "אש דת":] בספרו "אש דת", חלק ז: עמ' קיז, עמ' שפה, עמ' תקסב. בחלק י: עמ' ריז, עמ' שג. חלק יא: עמ' נה. שם, עמ' קיב. עמ' קכח. עמ' תקעח.
- ↑ למשל: לקוטי תורה לאדמו"ר הזקן (אש דת, חלק יא, ע' שי.) בונה ירושלים (אש דת, חלק ח, עמ' תנב. חלק יא, עמ' שנז). סידור עם דא"ח (אש דת, חלק י, עמ' לה. חלק יא, עמ' תרמט).
- ↑ מתוך שיחת השבוע