אלכסנדר פייגין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אלכסנדר''' הכהן '''פייגין''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הוא | {{אין תמונה}} | ||
הרב '''אלכסנדר''' הכהן '''פייגין''' (יליד שנת [[תשי"ט]], 1959) הוא מרצה ומתרגם מומחה, חסיד חב"ד תושב [[אשקלון]] המחזיק בתוארים אקדמאים ושימש בתפקידים שונים בעולם האקדמיה: דוקטור לפילולוגיה, רב, פרופסור, רקטור לשעבר של המכון היהודי הבינלאומי לכלכלה מימון ומשפט במוסקבה, ועוד. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 6: | שורה 7: | ||
בגיל 11 החל להתעניין ולחקור אודות יהדותו, ולכשגמלה בליבו ההחלטה להתחזק בהקפדה על קיום תורה ומצוות, החל להתפלל בבית כנסת מחתרתי. | בגיל 11 החל להתעניין ולחקור אודות יהדותו, ולכשגמלה בליבו ההחלטה להתחזק בהקפדה על קיום תורה ומצוות, החל להתפלל בבית כנסת מחתרתי. | ||
סבו זקנו שימש כאדמו"ר והנהיג חצר החסידית בוולינצי שבמחוז ויטבסק, וכאשר נפל למשכב בדמי ימיו ונפטר בגיל 31 בלבד, הורה לחסידיו על ערש דווי שלאחר פטירתו [[התקשרות|יתקשרו]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], דבר שהיה לו השפעה על החלטתו להפוך לחסיד חב"ד לאחר שהתקרב ליהדות. | סבו זקנו הרב שמואל שמעון ליברמן שימש כאדמו"ר והנהיג חצר החסידית בוולינצי שבמחוז ויטבסק, וכאשר נפל למשכב בדמי ימיו ונפטר בגיל 31 בלבד, הורה לחסידיו על ערש דווי שלאחר פטירתו [[התקשרות|יתקשרו]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], דבר שהיה לו השפעה על החלטתו להפוך לחסיד חב"ד לאחר שהתקרב ליהדות. | ||
בשנת [[תשמ"ד]] התחתן עם רעייתו, ובגיל 28 עלה עם רעייתו ובנו לארץ הקודש. | בשנת [[תשמ"ד]] התחתן עם רעייתו, ובגיל 28 עלה עם רעייתו ובנו לארץ הקודש. | ||
בשנת [[תשמ"ז]] עלה לארץ הקודש, ערך את עיתון העלייה, עבד כמנכ"ל של מספר חברות הייטק וניהל פעילות הוצאה לאור במכון לחקר היהדות. | בשנת [[תשמ"ז]] עלה לארץ הקודש, ערך את עיתון העלייה, עבד כמנכ"ל של מספר חברות הייטק וניהל פעילות הוצאה לאור במכון לחקר היהדות. במקביל, השקיע בלימודי הלכה אינטנסיביים וקיבל 5 [[סמיכה לרבנות|הסמכות לרבנות]], כולל ההסמכה לשמש כדיין, אך מטרת הלימוד היתה לעיון והעמקה בלבד, ואינו עוסק כלל בפסיקת הלכה. | ||
לאורך השנים למד 24 שפות ורכש ותרגל 12 מקצועות שונים, כאשר החביב עליו ביותר הוא לקסיקוגרפיה. | |||
לאחר עלייתו לארץ שימש במשרה רבנית חלקית במשך שנה אחת, ולאחר מכן השקיע את כל זמנו בתרגום. בין השאר שימש כעורך הראשון של גליון [[שיחת השבוע]] בשפה הרוסית{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=1974&CategoryID=11 דיווח באתר צעירי חבד].}}. | לאחר עלייתו לארץ שימש במשרה רבנית חלקית במשך שנה אחת, ולאחר מכן השקיע את כל זמנו בתרגום. בין השאר שימש כעורך הראשון של גליון [[שיחת השבוע]] בשפה הרוסית{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?ArticleID=1974&CategoryID=11 דיווח באתר צעירי חבד].}}. | ||
| שורה 18: | שורה 21: | ||
בשנת [[תשמ"ח]] התגייס ל[[צה"ל]], ולאחר תקופת טירונות מקוצרת, החל לשרת במילואים, עד גיל 52. | בשנת [[תשמ"ח]] התגייס ל[[צה"ל]], ולאחר תקופת טירונות מקוצרת, החל לשרת במילואים, עד גיל 52. | ||
מחזיק בתוארים אקדמאים ושימש בתפקידים שונים בעולם האקדמיה: דוקטור לפילולוגיה, רב, פרופסור, רקטור לשעבר של המכון היהודי הבינלאומי לכלכלה מימון ומשפט במוסקבה. | |||
במשך שנים ארוכות היה דמות בולטת בקהילה היהודית במוסקבה: תיאולוג, פילולוג ואיש עסקים ומסחר, שהתבלט בשל הצהרותיו ואמירותיו החדות והשנונות, שהיו רחוקות מתקינות פוליטית, ובעקבות כך נאסר אליו בשנת [[תשע"ג]] להיכנס לרוסיה. | |||
משמש כחבר הגילדה הרוסית של איגוד הסופרים בישראל. | משמש כחבר הגילדה הרוסית של איגוד הסופרים בישראל. | ||
בעבר התגורר ב[[ירושלים]], וכיום | בעבר התגורר ב[[ירושלים]], וכיום ב[[אשקלון]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 49: | שורה 46: | ||
[[קטגוריה:אנשי אקדמיה]] | [[קטגוריה:אנשי אקדמיה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ט]] | ||
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:19, 28 באוגוסט 2024
הרב אלכסנדר הכהן פייגין (יליד שנת תשי"ט, 1959) הוא מרצה ומתרגם מומחה, חסיד חב"ד תושב אשקלון המחזיק בתוארים אקדמאים ושימש בתפקידים שונים בעולם האקדמיה: דוקטור לפילולוגיה, רב, פרופסור, רקטור לשעבר של המכון היהודי הבינלאומי לכלכלה מימון ומשפט במוסקבה, ועוד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגיל 11 החל להתעניין ולחקור אודות יהדותו, ולכשגמלה בליבו ההחלטה להתחזק בהקפדה על קיום תורה ומצוות, החל להתפלל בבית כנסת מחתרתי.
סבו זקנו הרב שמואל שמעון ליברמן שימש כאדמו"ר והנהיג חצר החסידית בוולינצי שבמחוז ויטבסק, וכאשר נפל למשכב בדמי ימיו ונפטר בגיל 31 בלבד, הורה לחסידיו על ערש דווי שלאחר פטירתו יתקשרו לאדמו"ר הרש"ב, דבר שהיה לו השפעה על החלטתו להפוך לחסיד חב"ד לאחר שהתקרב ליהדות.
בשנת תשמ"ד התחתן עם רעייתו, ובגיל 28 עלה עם רעייתו ובנו לארץ הקודש.
בשנת תשמ"ז עלה לארץ הקודש, ערך את עיתון העלייה, עבד כמנכ"ל של מספר חברות הייטק וניהל פעילות הוצאה לאור במכון לחקר היהדות. במקביל, השקיע בלימודי הלכה אינטנסיביים וקיבל 5 הסמכות לרבנות, כולל ההסמכה לשמש כדיין, אך מטרת הלימוד היתה לעיון והעמקה בלבד, ואינו עוסק כלל בפסיקת הלכה.
לאורך השנים למד 24 שפות ורכש ותרגל 12 מקצועות שונים, כאשר החביב עליו ביותר הוא לקסיקוגרפיה.
לאחר עלייתו לארץ שימש במשרה רבנית חלקית במשך שנה אחת, ולאחר מכן השקיע את כל זמנו בתרגום. בין השאר שימש כעורך הראשון של גליון שיחת השבוע בשפה הרוסית[1].
לאחר זמן רב שהשקיע בלימוד הרמב"ם, החל להשתתף בשיעוריו של הרב קאפאח, ובהמשך הפך גם לתלמידו הקרוב של הרב עדין אבן ישראל.
בשנת תשמ"ח התגייס לצה"ל, ולאחר תקופת טירונות מקוצרת, החל לשרת במילואים, עד גיל 52.
מחזיק בתוארים אקדמאים ושימש בתפקידים שונים בעולם האקדמיה: דוקטור לפילולוגיה, רב, פרופסור, רקטור לשעבר של המכון היהודי הבינלאומי לכלכלה מימון ומשפט במוסקבה.
במשך שנים ארוכות היה דמות בולטת בקהילה היהודית במוסקבה: תיאולוג, פילולוג ואיש עסקים ומסחר, שהתבלט בשל הצהרותיו ואמירותיו החדות והשנונות, שהיו רחוקות מתקינות פוליטית, ובעקבות כך נאסר אליו בשנת תשע"ג להיכנס לרוסיה.
משמש כחבר הגילדה הרוסית של איגוד הסופרים בישראל.
בעבר התגורר בירושלים, וכיום באשקלון.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, אריה פייגין
- בנו, מרדכי פייגין
- בנו, ניסן פייגין
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- [jewishmagazine.ru/articles/intervyu/aleksandr-feygin-evreystvo-v-moem-predstavlenii-eto-sidet-za-knigami/ יהדות בעיני היא לשבת ליד הספרים]