כולא קמיה כלא חשיב – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ החלפת טקסט – "דוגמא " ב־"דוגמה "
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 8: שורה 8:
הפירוש השגור יותר, מקורו בספר הזהר{{הערה|הקדמת הזוהר, חלק א' יא, ב: "יִרְאָ''ה דְּאִיהִי עִקָּרָא, לְמִדְחַל בַּר נָשׁ לְמָארֵיהּ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיבִין. כְּמָה דְּאִתְּמָר (דניאל ד) וְכָל דָּיְירֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין".}}, המשנה מעט את לשון הפסוק הלשון וכותב 'וְכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיבִין'{{הערה|ועל דרך זה במצודת דוד על הפסוק: "וכל – דיירי כל יושבי ארץ כלא דבר המה חשובים למולו".}}, ובמשמעות המובאת תדיר בחסידות, שלא מדבר רק על 'דיירי ארעא' (כלשון הפסוק), אלא על הנבראים כולם, כולל הנבראים העליונים, שכולם כאין נחשבים לפניו{{הערה|וראה ב[[ראשית חכמה]] שער היראה בתחילתו, שהתבוננות בדבר זה 'זו היא המצוה הראשונה שנצטוינו בתורה'.}}.
הפירוש השגור יותר, מקורו בספר הזהר{{הערה|הקדמת הזוהר, חלק א' יא, ב: "יִרְאָ''ה דְּאִיהִי עִקָּרָא, לְמִדְחַל בַּר נָשׁ לְמָארֵיהּ בְּגִין דְּאִיהוּ רַב וְשַׁלִּיט עִקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיבִין. כְּמָה דְּאִתְּמָר (דניאל ד) וְכָל דָּיְירֵי אַרְעָא כְּלָא חֲשִׁיבִין".}}, המשנה מעט את לשון הפסוק הלשון וכותב 'וְכֹלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיבִין'{{הערה|ועל דרך זה במצודת דוד על הפסוק: "וכל – דיירי כל יושבי ארץ כלא דבר המה חשובים למולו".}}, ובמשמעות המובאת תדיר בחסידות, שלא מדבר רק על 'דיירי ארעא' (כלשון הפסוק), אלא על הנבראים כולם, כולל הנבראים העליונים, שכולם כאין נחשבים לפניו{{הערה|וראה ב[[ראשית חכמה]] שער היראה בתחילתו, שהתבוננות בדבר זה 'זו היא המצוה הראשונה שנצטוינו בתורה'.}}.


בחסידות מבואר על פי ביאור זה, שדווקא אצל הנבראים העליונים יותר הביטול גדול יותר מאשר אצל הנבראים הנמוכים.
===מצד הנבראים===
ביטול זה (שכולם שווים לפניו) הוא מצד '''הבורא'''. אבל מוסבר בחסידות במקומות רבים שמצד הנבראים אכן אין אין הדבר כך, אלא מצדם קיים הבדל הן בדרגת (כמות) הביטול והן באיכותו{{הערה|היינו, מצד ה"כמות" הנבראים העליונים בטלים יותר, ואילו מצד ה"איכות" הדבר הפוך{{הערה|כימי צאתך מארץ מצרים תשי"ב אות ו', ובכמה מקומות.}}.}}. ולדוגמא, ב[[אגרת הקודש - סימן ב']] מבאר אדמו"ר הזקן את המשמעות של ביטוי זה בעבודת השם, ומדייק בלשון 'כולא '''קמיה''' דווקא כלא חשיב' - אבל מצד האדם ככל שהוא קרוב יותר 'לפניו' אצל הקב"ה, הוא מרגיש יותר ב[[ביטול]] מוחלט וכ[[אין ואפס]]{{הערה|ולכן האבות הקדושים שהיו קרובים לקב"ה, הרגישו בטלים בתכלית, כמו שרואים אצל אברהם אבינו לדוגמה שאמר 'ואנכי עפר ועפר', דווקא מצד הקירוב שלו לקב"ה.}}


ב[[אגרת הקודש - סימן ב']] מבאר אדמו"ר הזקן את המשמעות של ביטוי זה בעבודת השם, ומדייק בלשון 'כולא '''קמיה''' דווקא כלא חשיב', כלומר שככל שהאדם יותר קרוב ויותר 'לפניו' אצל הקב"ה, הוא מרגיש יותר ב[[ביטול]] מוחלט וכאין ואפס (ולכן האבות הקדושים שהיו קרובים לקב"ה, הרגישו בטלים בתכלית, כמו שרואים אצל אברהם אבינו לדוגמא שאמר 'ואנכי עפר ועפר', דווקא מצד הקירוב שלו לקב"ה).
[[אדמו"ר הריי"צ]] מקשר זאת{{הערה|על יסוד הגמרא בנדרים ח, ב: "חירגא דיומא - מסי".}} עם לימוד החסידות, הפועל באדם ביטול המרפא את כל המחלות שבעולם{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=408 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד שפב].}}].
 
[[אדמו"ר הריי"צ]] מקשר זאת{{הערה|על יסוד הגמרא בנדרים ח, ב: "חירגא דיומא - מסי".}} עם לימוד החסידות, הפועל באדם ביטול המרפא את כל המחלות שבעולם{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=408 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד שפב].}}.


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[ס'איז דאך אלץ הבל הבלים]]
*[[ס'איז דאך אלץ הבל הבלים]]
*[[אין ואפס]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ביטול]]
[[קטגוריה:ביטול]]
[[קטגוריה:ביטויים בחסידות]]
[[קטגוריה:ביטויים בחסידות]]