נקודה קו שטח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | |||
{{מפנה|נקודה קו שטח|נקודה}} | {{מפנה|נקודה קו שטח|נקודה}} | ||
'''נקודה - קו - שטח''', הוא משל לאופן התפשטות האור ב[[סדר השתלשלות]] מ[[העלם העצמי]] של ה[[משפיע]] אל הגילוי אצל ה[[מקבל]]. | '''נקודה - קו - שטח''', הוא משל לאופן התפשטות האור ב[[סדר השתלשלות]] מ[[העלם העצמי]] של ה[[משפיע]] אל הגילוי אצל ה[[מקבל]]. | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
השלב השלישי הוא התיישבות ההשפעה בכלי המקבל בשלימות, פעולה הנמשלת לשטח, שיש בו אחיזה. | השלב השלישי הוא התיישבות ההשפעה בכלי המקבל בשלימות, פעולה הנמשלת לשטח, שיש בו אחיזה. | ||
ב[[השתלשלות העולמות]], הנקודה היא ראשית גילוי [[אור הקו]], [[מחשבה הקדומה דאדם קדמון]], הקו הוא עולמות האין סוף שלמעלה מאצילות, ובאופן פרטי הוא [[כתר דאצילות]], והשטח הם האורות המתלבשים ב[[עולם האצילות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/4/483.htm ספר המאמרים תרצ"ג, י"ג תשרי].}}. | ===נקודה=== | ||
הצורך בנקודה היא, כאשר המשפיע חפץ להשפיע, אך האור אינו בערך לזולת, מכיון שלעולם אי אפשר שהזולת יתפוס בפנימיות של הדבר כמו שהוא, אלא רק בחיצוניות של הדבר, ואצל המשפיע מאיר פנימיות האור. על כן מוכרח הוא לצמצם את האור בתוך נקודה קצרה. אמנם גם נקודה קצרה זו אינה אלא מחיצוניות האור, החלק השייך להסביר ולהוריד אל מציאות נפרדת ממציאות האור. אלא שבכדי שיוכל לצמצם את חיצוניות האור בנקודה קצרה, הוצרך לסלק קודם את פנימיות האור. | |||
בנקודה זו מוצאים אנו שני קצוות הפכיים: מצד אחד מטרתו של הנקודה היא לצמצם את האור, שלא יאיר ויורגש כל מהותו האמיתית. מצד שני, מנקודה זו נמשך אחר כך הקו, וענין הקו הוא גילוי אל הזולת. הדבר שמאפשר שני הפכים אלו, הוא אכן רק משום שכל מטרת הצמצום לכתחילה היתה בשביל שהאור יוכל להגיע למציאות של זולת, ואם כן ההעלם והגילוי אינם הפכים, אלא יחד משיגים מטרה אחת (משא"כ נקודה סתם, שענינה להעלים, שאז אכן אינו שייך שיהיה ממנה גם גילוי, כיון שזהו היפך מהותה){{הערה|ספר המאמרים תרס"א עמוד קפה.}}. | |||
===קו=== | |||
בקו האור אינו משתנה עדיין, ונשאר באותה מדריגה כפי שהיה כלול בנקודה. אמנם ציור הקו הוא שמתארך מלמעלה למטה, אך אין זה מורה על השתנות האור בין מדריגה של מעלה למדריגה של מטה, אלא חלוקה זו פרטים ומדריגות של מעלה ומטה היו כבר כלולים בנקודה, והקו רק מפרטם. על כן הקו אינו קו אחד ארוך, אלא הוא קו העשוי מנקודות, כיון שענינו לגלות את הנקודות הפרטיות שהיו כלולות בנקודה האחת. אך אין זה שישנו אור אחד שמשתנה ע"י הקו{{הערה|שם.}}. | |||
===נקודה קו שטח - למלעלה=== | |||
שלש שלבים אלו בהשפעה, נמצאים גם ב[[השתלשלות העולמות]], וישנם שני אופנים שונים כיצד למוצאם: | |||
* הנקודה היא ראשית גילוי [[אור הקו]], [[מחשבה הקדומה דאדם קדמון]], הקו הוא עולמות האין סוף שלמעלה מאצילות, ובאופן פרטי הוא [[כתר דאצילות]], והשטח הם האורות המתלבשים ב[[עולם האצילות]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/maamarei/692/2/4/483.htm ספר המאמרים תרצ"ג, י"ג תשרי].}}. | |||
*הנקודה היא [[רשימו|נקודת הרשימו]], הקו הוא [[אור הקו]] שנמשך מנקודה זו להאיר את כל סדר ההשתלשלות, והשטח הם ה[[כלים|כלים דאצילות]]{{הערה|ספר המאמרים תרס"א עמוד קפו.}}. | |||
==באותיות שם הוי'== | ==באותיות שם הוי'== | ||
| שורה 30: | שורה 45: | ||
==מושגים מקבילים== | ==מושגים מקבילים== | ||
===נקודה ספירות פרצוף=== | ===נקודה ספירות פרצוף=== | ||
בדומה למושגים נקודה-קו-שטח המוזכרים במקומות רבים יותר, מוסבר בחסידות שהמושגים מקבילים לג' המדריגות של נקודות-ספירות-פרצוף. | בדומה למושגים נקודה-קו-שטח המוזכרים במקומות רבים יותר, מוסבר בחסידות שהמושגים מקבילים לג' המדריגות של נקודות-ספירות-פרצוף{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/s1/4/7/185a.htm תורת חיים שמות קפה, א].}}. | ||
===עקודים נקודים ברודים=== | |||
בחינות אלו מקבילות לעולמות [[עקודים נקודים ברודים]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b1/2/3/65d.htm סה, ד].}}. | |||
===לארקא לאמשכא לאנהרא=== | ===לארקא לאמשכא לאנהרא=== | ||
| שורה 36: | שורה 54: | ||
[[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ביאר שמושגים אלו מקבילים לבחינת חב"ד, ולשלישיה של נקודה-קו-שטח, כאשר 'לארקא' הוא באות יו"ד (שענינו הוא דווקא 'להוריק' המורה על המשכת העצם ולא הארה בלבד), 'לאמשכא' באות וא"ו שצורתה היא המשכה מהעליון לתחתון, ו'לאנהרא' הוא באות דל"ת המורה על ההתיישבות בכלי המקבל, שהשפע מאיר אצלו{{הערה|1=לקוטי לוי יצחק הערות לזח"ג ע' תנח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9191.htm אגרות קודש חלק כ"ד אגרת ט'קצא]. שיחת ש"פ עקב כ"ף מנ"א תש"כ. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/252/255.htm תשכ"ו]. ד"ה ואכלת ושבעת תשל"ג (סה"מ תשל"ג ס"ע 460 ואילך. לקו"ש שם ע' 267).}}. | [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ביאר שמושגים אלו מקבילים לבחינת חב"ד, ולשלישיה של נקודה-קו-שטח, כאשר 'לארקא' הוא באות יו"ד (שענינו הוא דווקא 'להוריק' המורה על המשכת העצם ולא הארה בלבד), 'לאמשכא' באות וא"ו שצורתה היא המשכה מהעליון לתחתון, ו'לאנהרא' הוא באות דל"ת המורה על ההתיישבות בכלי המקבל, שהשפע מאיר אצלו{{הערה|1=לקוטי לוי יצחק הערות לזח"ג ע' תנח. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9191.htm אגרות קודש חלק כ"ד אגרת ט'קצא]. שיחת ש"פ עקב כ"ף מנ"א תש"כ. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-3/252/255.htm תשכ"ו]. ד"ה ואכלת ושבעת תשל"ג (סה"מ תשל"ג ס"ע 460 ואילך. לקו"ש שם ע' 267).}}. | ||
==בעבודת השם== | ==בעבודת השם== | ||
| שורה 48: | שורה 65: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:השתלשלות העולמות]] | [[קטגוריה:השתלשלות העולמות]] | ||
[[קטגוריה:קבוצות מושגים בחסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:11, 6 בנובמבר 2022
| סדר השתלשלות |
|---|
| לפני הצמצום |
| עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה |
| הצמצום והקו |
| צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף |
| בי"ע דכללות |
| אבי"ע (השתלשלות כללית)
אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן |
| אבי"ע דפרטות |
| עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה
עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא |
| סוגי השתלשלות |
| יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך |
המונח "נקודה קו שטח" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נקודה.
נקודה - קו - שטח, הוא משל לאופן התפשטות האור בסדר השתלשלות מהעלם העצמי של המשפיע אל הגילוי אצל המקבל.
ראשית הגילוי היא באופן של נקודה, שאף שאין לה התפשטות כלל, היא כבר יציאה מההעלם והכל טמון בה, קו הוא ההתקשרות וההמשכה אל המקבל, ושטח הוא כאשר הדבר בא לידי גילוי אצל המקבל[1].
ביאור המושג[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר צריכה להיות המשכה והשפעה חדשה, שאצל המקבל אין מאומה וצריך ליצור אצלו יש מאין, אופן ההמשכה הוא בשלושה שלבים כלליים[2]:
השלב הראשון הוא עצם הרצון של המשפיע לצמצם את עצמו ולהשפיע למקבל. אף שעדיין אין כאן כל השפעה, בצמצום הזה מונח כל מה שיתפשט ויומשך ויושפע לאחר מכן. פעולה זו היא בעיקר אצל המשפיע, והיא נמשלת לנקודה כי ההשפעה עדיין בהעלם ואין לה כל התפשטות.
השלב השני הוא ההמשכה למקבל, אף שזו עדיין פעולה מצד המשפיע, היא כבר מגיעה אל המקבל. פעולה זו נמשלת לקו, והיא מוכרחת היות וכל השפעה שיש בה ציור פרטים מורכבת וכלולה מקווים, אם כי 'קו' אמיתי (בשונה מחוט) הוא רק מושג מופשט שעדיין לו אחיזה, היות ואין לו מימדים וממשות.
השלב השלישי הוא התיישבות ההשפעה בכלי המקבל בשלימות, פעולה הנמשלת לשטח, שיש בו אחיזה.
נקודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הצורך בנקודה היא, כאשר המשפיע חפץ להשפיע, אך האור אינו בערך לזולת, מכיון שלעולם אי אפשר שהזולת יתפוס בפנימיות של הדבר כמו שהוא, אלא רק בחיצוניות של הדבר, ואצל המשפיע מאיר פנימיות האור. על כן מוכרח הוא לצמצם את האור בתוך נקודה קצרה. אמנם גם נקודה קצרה זו אינה אלא מחיצוניות האור, החלק השייך להסביר ולהוריד אל מציאות נפרדת ממציאות האור. אלא שבכדי שיוכל לצמצם את חיצוניות האור בנקודה קצרה, הוצרך לסלק קודם את פנימיות האור.
בנקודה זו מוצאים אנו שני קצוות הפכיים: מצד אחד מטרתו של הנקודה היא לצמצם את האור, שלא יאיר ויורגש כל מהותו האמיתית. מצד שני, מנקודה זו נמשך אחר כך הקו, וענין הקו הוא גילוי אל הזולת. הדבר שמאפשר שני הפכים אלו, הוא אכן רק משום שכל מטרת הצמצום לכתחילה היתה בשביל שהאור יוכל להגיע למציאות של זולת, ואם כן ההעלם והגילוי אינם הפכים, אלא יחד משיגים מטרה אחת (משא"כ נקודה סתם, שענינה להעלים, שאז אכן אינו שייך שיהיה ממנה גם גילוי, כיון שזהו היפך מהותה)[3].
קו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקו האור אינו משתנה עדיין, ונשאר באותה מדריגה כפי שהיה כלול בנקודה. אמנם ציור הקו הוא שמתארך מלמעלה למטה, אך אין זה מורה על השתנות האור בין מדריגה של מעלה למדריגה של מטה, אלא חלוקה זו פרטים ומדריגות של מעלה ומטה היו כבר כלולים בנקודה, והקו רק מפרטם. על כן הקו אינו קו אחד ארוך, אלא הוא קו העשוי מנקודות, כיון שענינו לגלות את הנקודות הפרטיות שהיו כלולות בנקודה האחת. אך אין זה שישנו אור אחד שמשתנה ע"י הקו[4].
נקודה קו שטח - למלעלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלש שלבים אלו בהשפעה, נמצאים גם בהשתלשלות העולמות, וישנם שני אופנים שונים כיצד למוצאם:
- הנקודה היא ראשית גילוי אור הקו, מחשבה הקדומה דאדם קדמון, הקו הוא עולמות האין סוף שלמעלה מאצילות, ובאופן פרטי הוא כתר דאצילות, והשטח הם האורות המתלבשים בעולם האצילות[5].
- הנקודה היא נקודת הרשימו, הקו הוא אור הקו שנמשך מנקודה זו להאיר את כל סדר ההשתלשלות, והשטח הם הכלים דאצילות[6].
באותיות שם הוי'[עריכה | עריכת קוד מקור]
האות הראשונה בשם הוי' היא האות יו"ד, שהיא במילואה רומזת לגילוי באופן של נקודה-קו-שטח:
- נקודה - האות י' עצמה מזכירה צורה של נקודה ביחס לשאר האותיות, אך הכוונה היא אכן לנקודה אמיתית, שאין לה כל התפשטות, שזהו עצם היציאה מהעלם אל הגילוי, בדוגמת 'הברק המבריק' של כח החכמה, שעדיין אין התפשטות לאורך ורוחב, רק עצם הגילוי[7], (וביחס לקדוש ברוך הוא, זהו עיקר הצמצום, שמסלק את אור האין סוף ומותיר רק את הנקודה המועטת הנצרכת להשפעה לעולמות[8].
- קו - האות ו' מזכירה בצורתה קו שנמשך מלמעלה למטה, המורה על ירידת השפע אל המקבל. הקו עצמו נעשה מריבוי נקודות[9].
- שטח - האות ד' שמתפרסת הן לאורך והן לרוחב מזכירה צורה של שטח, המורה על התפשטות האור באופן שיש לו מציאות של מקום.
בדומה לביטוי של נקודה-קו-שטח באות יו"ד עצמה, כך הוא גם בשם הוי'[10]:
- יו"ד - צמצום האור מהמשפיע למקבל
- (ה"א ראשונה - ההתפשטות בעצמות המשפיע שיהיה כפי הצריך לבוא אל המקבל)
- וא"ו - ההמשכה למקבל
- ה"א אחרונה - התיישבות השפע בכלי המקבל[11].
מושגים מקבילים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נקודה ספירות פרצוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדומה למושגים נקודה-קו-שטח המוזכרים במקומות רבים יותר, מוסבר בחסידות שהמושגים מקבילים לג' המדריגות של נקודות-ספירות-פרצוף[12].
עקודים נקודים ברודים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחינות אלו מקבילות לעולמות עקודים נקודים ברודים[13].
לארקא לאמשכא לאנהרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר הזוהר[14] מובא אודות נוסח הברכות, שפירוש תיבת 'ברוך' הוא להמשיך את האור האלוקי מהמקור העליון להאיר את התחתונים[15], ובנוגע לכך משתמש הזוהר בג' הלשונות: "לארקא ולאמשכא ולאנהרא", להוריק, להמשיך ולהאיר.
רבי לוי יצחק שניאורסון ביאר שמושגים אלו מקבילים לבחינת חב"ד, ולשלישיה של נקודה-קו-שטח, כאשר 'לארקא' הוא באות יו"ד (שענינו הוא דווקא 'להוריק' המורה על המשכת העצם ולא הארה בלבד), 'לאמשכא' באות וא"ו שצורתה היא המשכה מהעליון לתחתון, ו'לאנהרא' הוא באות דל"ת המורה על ההתיישבות בכלי המקבל, שהשפע מאיר אצלו[16].
בעבודת השם[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשמעות של מושגים אלו בעבודת השם, היא בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה.
בפרטיות יותר:
- נקודה - כוונת המצוות, שעיקרה במחשבה
- קו - עבודת התפילה המחברת את כוונת המצוות עם המעשה בפועל, שעיקרה בדיבור
- שטח - קיום המצוות, שעיקרו במעשה[17].
הערות שוליים
- ↑ לכללות הערך, ראו: ד"ה מי מנה תער"ב (הועתק ונת' בסד"ה אפס בלתך תרצ"ד - בס' המאמרים תשי"א), ד"ה למרבה המשרה, ש"ת (בס' המאמרים - קונטרסים ח"ב) פ"ד.
- ↑ תורת חיים קפה, א, ובהנסמן בהערות שם.
- ↑ ספר המאמרים תרס"א עמוד קפה.
- ↑ שם.
- ↑ ספר המאמרים תרצ"ג, י"ג תשרי.
- ↑ ספר המאמרים תרס"א עמוד קפו.
- ↑ תורת חיים בראשית קפז, ב.
- ↑ שם, קנ, ב.
- ↑ במקומות אחרים בחסידות מוסבר באופן שונה, שהקו הוא אחד פשוט שיש בו מעלה ומטה (סה"מ תרנ"ב ע' צז ואילך. שיחת י"ט כסלו תשי"ג).
- ↑ תורת חיים בשלח קנא, א.
- ↑ שם קנ, ג.
- ↑ תורת חיים שמות קפה, א.
- ↑ סה, ד.
- ↑ ריש פרשת עקב.
- ↑ בלשון הזוהר: "ברוך דא רזא דמקורא עילאה מכלא לארקא ולאמשכא ולאנהרא כל בוצינין".
- ↑ לקוטי לוי יצחק הערות לזח"ג ע' תנח. אגרות קודש חלק כ"ד אגרת ט'קצא. שיחת ש"פ עקב כ"ף מנ"א תש"כ. תשכ"ו. ד"ה ואכלת ושבעת תשל"ג (סה"מ תשל"ג ס"ע 460 ואילך. לקו"ש שם ע' 267).
- ↑ שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ג.