מישוש – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "בשונה משאר החושים, '''חוש המישוש''' שייך רק בעולם הזה הגשמי{{הערה|תניא, שער היחוד והאמונ..." |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מהותו: רוחניות הגוף== | ==מהותו: רוחניות הגוף== | ||
ישנם שני סוגי [[רגש|רגשות]] כלליים: רגש של [[הבנה והשגה|הבנה]] ורגש של מגע. ה[[דעת]] הוא רגש של הבנה המאמת אצל ה[[אדם]] את | ישנם שני סוגי [[רגש|רגשות]] כלליים: רגש של [[הבנה והשגה|הבנה]] ורגש של מגע. ה[[דעת]] הוא רגש של הבנה המאמת אצל ה[[אדם]] את כל העניינים הרוחניים, והמישוש הוא רגש של מגע המאמת את כל העניינים הגשמיים. | ||
וביאור העניין: [[גוף]] מצד עצמו אינו [[חי]] ואינו מרגיש, כל חיות הגוף באה אך ורק מצד ה[[נפש]]. אך יחד עם זאת - חלק התחתון שבנפש (שתפקידו להחיות את הגוף) [[התלבשות|מתלבש]] בגוף באופן שהגוף עצמו מרגיש, הוא עצמו רואה והוא עצמו שומע{{הערה|אמר ר' יהושע בן לוי בכל יום ויום, סיון תד"ש.}}. | וביאור העניין: [[גוף]] מצד עצמו אינו [[חי]] ואינו מרגיש, כל חיות הגוף באה אך ורק מצד ה[[נפש]]. אך יחד עם זאת - חלק התחתון שבנפש (שתפקידו להחיות את הגוף) [[התלבשות|מתלבש]] בגוף באופן שהגוף עצמו מרגיש, הוא עצמו רואה והוא עצמו שומע{{הערה|אמר ר' יהושע בן לוי בכל יום ויום, סיון תד"ש.}}. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==פחיתותו== | ==פחיתותו== | ||
כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|מו"נ ח"א רפמ"ז.}} שלא מצאנו ב[[תורה]] לשון "מישוש" לגבי הקב"ה (אף שבנוגע לשאר ה[[חושים]] - [[ראיה]], [[שמיעה]] ו[[ריח]] - "דברה תורה כלשון בני אדם{{הערה|ברכות ל"א ע"ב וש"נ, וראה | כתב ה[[רמב"ם]]{{הערה|מו"נ ח"א רפמ"ז.}} שלא מצאנו ב[[תורה]] לשון "מישוש" לגבי הקב"ה (אף שבנוגע לשאר ה[[חושים]] - [[ראיה]], [[שמיעה]] ו[[ריח]] - "דברה תורה כלשון בני אדם{{הערה|ברכות ל"א ע"ב וש"נ, וראה גם [[רמב"ם]] הל' יסוה"ת פ"א ט'.}}), לפי שחוש המישוש הוא תחתון ופחות הערך כל כך עד ש"אי אפשר לציירו בחק ה' יתעלה", ואפילו לא בשם המושאל לבד (שאינו יכול להיות אפילו משל לאלוקות). | ||
==משל לריחוק אלוקות מרוחניות== | ==משל לריחוק אלוקות מרוחניות== | ||
[[תורת החסידות|בחסידות]] משמש ריחוק הערך בין מישוש ל[[חכמה]] כמשל לריחוק הערך שבין [[רוחניות]]{{הערה|באמצעות השכל ניתן להבין ו"לתפוס" בעניינים רוחניים: לעמוד על מהותם, או לפחות להכיר במציאותם, או באופן דהשגת החיוב, ועל כל פנים באופן דהשגת השלילה.}} [[אלוקות|לאלוקות]]: כשם שלא שייך לתפוס חכמה בידיים, כך לא שייך לתפוס אלוקות ב[[שכל]]{{הערה|תניא שער היחוד והאמונה פרק ט'}}. | [[תורת החסידות|בחסידות]] משמש ריחוק הערך בין מישוש ל[[חכמה]] כמשל לריחוק הערך שבין [[רוחניות]]{{הערה|באמצעות השכל ניתן להבין ו"לתפוס" בעניינים רוחניים: לעמוד על מהותם, או לפחות להכיר במציאותם, או באופן דהשגת החיוב, ועל כל פנים באופן דהשגת השלילה.}} [[אלוקות|לאלוקות]]: כשם שלא שייך לתפוס חכמה בידיים, כך לא שייך לתפוס אלוקות ב[[שכל]]{{הערה|תניא שער היחוד והאמונה פרק ט'.}}. | ||
==חותם שיחות הרבי== | ==חותם שיחות הרבי== | ||