רגש – הבדלי גרסאות
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים" |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==משמעות השורש רג"ש== | ==משמעות השורש רג"ש== | ||
השורש רג"ש ב[[לשון הקודש]] מורה על רעש, סער ושאון: הן בפסוקי ה[[תורה]], כגון "למה רגשו גויים"{{הערה| | השורש רג"ש ב[[לשון הקודש]] מורה על רעש, סער ושאון: הן בפסוקי ה[[תורה]], כגון "למה רגשו גויים"{{הערה|תהלים ב' א'.}} ו"בית אלקים נהלך ברגש"{{הערה|תהלים נ"ה ט"ו.}}, הן בלשון חז"ל, כגון "למה מפיסין וחוזרין ומפיסין... כדי להרגיש כל העזרה"{{הערה|יומא כד:}}, ועל דרך זה בלשון [[ארמית]] "אתי רגשא ואתא על ימא"{{הערה|זוהר נשא קל"ב א'}}. | ||
==טעם שרגשות האדם נקראים "רגשות"== | ==טעם שרגשות האדם נקראים "רגשות"== | ||
הטעם לשם זה למידות האדם הוא, כי מידות האדם הן בתנועת התפעלות, רעש ושאון, וזאת בשונה ואף בניגוד לתכונת ה[[מוחין]] | הטעם לשם זה למידות האדם הוא, כי מידות האדם הן בתנועת התפעלות, רעש ושאון, וזאת בשונה ואף בניגוד לתכונת ה[[מוחין]] - ועד שבספרי חסידות נמשלו המוחין ל"[[מים]]" והרגשות ל"[[אש]]": | ||
"דהנה ידוע דמוחין ומדות הן מים ואש, דמדות הן בחינת יסוד האש שהוא חם ויבש והיינו '''שאינו''' מאיר בהם אור האלקי וזהו עניין יבישות מבחינת אור וגילוי וע"י זה הם בבחינת חמימות ורשפי אש כו' וזהו עניין ההתפעלות כו', והמוחין בכלל הן בחינת יסוד המים קר ולח '''שמאיר''' שם האור האלקי ואינם בבחינת התפעלות במורגש כי אם בבחינת קרירות כו'"{{הערה|מאמרים עת"ר קל"ה.}}. | "דהנה ידוע דמוחין ומדות הן מים ואש, דמדות הן בחינת יסוד האש שהוא חם ויבש והיינו '''שאינו''' מאיר בהם אור האלקי וזהו עניין יבישות מבחינת אור וגילוי וע"י זה הם בבחינת חמימות ורשפי אש כו' וזהו עניין ההתפעלות כו', והמוחין בכלל הן בחינת יסוד המים קר ולח '''שמאיר''' שם האור האלקי ואינם בבחינת התפעלות במורגש כי אם בבחינת קרירות כו'"{{הערה|מאמרים עת"ר קל"ה.}}. | ||
ראה גם {{ערכים מורחבים|ערך=[[מידות טובות]], [[מידות (ספירות)|ספירות]]}} | ראה גם {{ערכים מורחבים|ערך=[[מידות טובות]], [[מידות (ספירות)|ספירות]]}} | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
===כפולות=== | ===כפולות=== | ||
על שם שאופן התגלותן הוא "כפול" – באופן "רך" ובאופן "קשה"{{הערה|תיקוני זוהר תיקון ע'}}. ביאור: נאמר [[ | על שם שאופן התגלותן הוא "כפול" – באופן "רך" ובאופן "קשה"{{הערה|תיקוני זוהר תיקון ע'}}. ביאור: נאמר ב[[ספר יצירה]]{{הערה|פרק א'.}} שכ"ב האותיות נחלקות לעשר עיקריות וי"ב פשוטות. עשר העיקריות נחלקות גם הן לשלוש ראשיות (אמ"ש) ושבע משניות (בג"ד כפר"ת). שבע האותיות המשניות הן שבע המידות, ורק הן המקבלות (מבחינה דקדוקית) את נקודת הדגש. ובמידות האדם מתבטא הדבר בכך שפעמים הן בתוקף ופעמים ברכות. | ||
===שבעת ימי הבניין=== | ===שבעת ימי הבניין=== | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | |||