דאגה – הבדלי גרסאות

(27 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 1:

'''דאגה''' היא סניף והבאה ~~למידת~~ ה[[~~עצב~~]].~~<REF>~~[[~~ספר התניא~~]] פכ"ו.~~</REF>~~

'''דאגה''' הוא רגש של חשש ממה שהוא. דאגה היא סניף והבאה ל[[עצב]]{{הערה|שם=כ"ו|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|תניא פרק כ"ו]].}}.

== שלילתו ==

בחסידות מובא שדאגה היא מדה שלילית, שמפריעה לזריזות ב[[עבודת ה']] שמצריך לב שמח ופתוח, ולכן צריכים להרחיק אותה{{הערה|שם=כ"ו}}.

מהעצות לשחרר מדאגה:

* להבין שהכל בא מלמעלה{{הערה|שם=כ"ו}}, ולתקוע מחשבתו (דהיינו שזה לא ישאר ידיעה בדרך מקיף) כי ה' מנהיג אותנו ב[[השגחה פרטית]] וזה ברור שהוא ינהג באופן היותר טוב, והדבר שאנו דואגים עליו לא מוטלת על שכמנו{{הערה|[[אגרות-קודש]] ח"ד אגרת תתקכט.}}.

* בנוסף לזה אין לחשוב על ענין שצריך לעשותו שאין בידך לעשותו עכשיו, אלא שבבוא הזמן שיבוא לפועל אז עושים הכול{{הערה|[[אגרות-קודש]] חלק י"ט אגרת ז'מד.}}.

* לימוד [[תהלים כ"ג|פרק כ"ג בתהלים]] עם מפרשים ומזמן לזמן יחזור על זה{{הערה|[[אגרות-קודש]] חלק כ"ג אגרת ח'תשנז. בחי"ז אגרת ו'תפו מוזכר שכדאי ללמדו בעל פה. ענין זה יוסיף בבטחון (העצה הבאה) שה' רועי וכו' עיין [[תהלים כ"ג#ביאור הרבי]].}}.

* [[בטחון]] בה'{{הערה|הרבה מכתבי הרבי ראו לדוגמה [[אגרות קודש]] חלק ח' אגרת ב'תקפ.}} - [[טראכט גוט וועט זיין גוט]]{{הערה|[[מענות קודש]] תש"נ מענה ו.}}.

* מי שאינו חש בטוב מבריאותו, כתב הרבי שאין להעמיק ברפואתו (שזה תפקידו של הרופא) אלא רק ימלא הוראותיו (היסח הדעת){{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט' אגרת ב'תתקג.}}.

*לדאוג על מה שצריכים אותו - דהיינו תפקידו בעולם - לשמש את קונו{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ח אגרת ב'תקמ"ז.}}.

== דאגה גשמית ==

על דאגות [[גשמיות]] אמרו [[חז"ל]], "דאגה בלב איש ישיחנה". ויש בזה שני פירושים{{הערה|[[מסכת סוטה]] דף מב.}}:

#יסיחנה מדעתו.

#ישיחנה לאחרים.

~~דאגה בלב איש ישיחנה. אמרו רז"ל שני פירושים: יסיחנה מדעתו, ישיחנה לאחרים.~~

ופירש [[הרבי הצמח צדק]]: {{ציטוטון|לאחרים רק בגוף אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו}}{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה סיון|היום יום כ"ה סיון]].}}

ופירש הצמח צדק: לאחרים רק בגוף אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו~~.<REF>~~[[תבנית:היום יום/כ"ה סיון]]~~</REF>~~

העצה והתרופה של ~~הישיחנה~~ לאחרים, היא משום שעל ידי ~~זה יוצא~~ הדאגה~~.<REF>~~ [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/1/1c&search=~~%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94~~ לקוטי תורה פרשת בשלח]~~</REF>~~

העצה והתרופה של ה'ישיחנה לאחרים', היא משום שעל ידי הסיפור לאחר, יוצאת הדאגה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/1/1c&search=דאגה [[לקוטי תורה]] פרשת בשלח].}}.

== דאגה רוחנית ==

דאגה של [[יהודי]] ממצבו הרוחני, היא חיובית, כיוון שעל ידה יתקן את מעשיו.

בספר [[אמרי בינה (ספר)|אמרי בינה]] מובא המעלה ב'דאגה רוחנית', בלימוד [[תורה]]:

{{ציטוט|

|מרכאות=כן

|מקור=[[אמרי בינה (ספר)|אמרי בינה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/2/5a&search=דאגה אמרי בינה]}}

|תוכן=כי העוסק בלימוד התורה לא בנקל יבא לשלימות לימודו כי אם אחרי היגיעה הרבה והצער הנפשו עד היותו מרוחק כמו יאוש בנפשו לעמוד על דבר החכמה, ומצטער בשפלות עצומה, ויגע ללבו בדאגה יתירה על העדר ההשגחה, עד שיחלה בגופו וכדומה, אז דוקא יבא על דעת החכמה לעומקה, באור המאיר בפנים מאירות ומסבירות כו', וכמאמר חז"ל - "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באהל".

}}

ישנה פעמים שהדאגה מדה טובה היא. כי העוסק בלמודו לא בנקל יבא לשלימות למודו כ"א אחרי היגיעה הרבה והצער הנפשו עד היותו מרוחק כמו יאוש בנפשו לעמוד ע"ד החכמה, ומצטער בשפלות עצומה, ויגע ללבו בדאגה יתירה על העדר ההשגחה, עד שיחלה בגופו וכדומה, אז דוקא יבא על דעת החכמה לעומקה, באור המאיר בפנים מאירות ומסבירות כו', וכמאמר חז"ל - אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באהל.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/2/5a&search=%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94 אמרי בינה]</REF>

[[קטגוריה:~~ערכים במבט החסידות~~]]

[[קטגוריה:מידות ורגשות]]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דאגה''' היא סניף והבאה למידת ה[[עצב]].<REF>[[ספר התניא]] פכ"ו.</REF>
+'''דאגה''' הוא רגש של חשש ממה שהוא. דאגה היא סניף והבאה ל[[עצב]]{{הערה|שם=כ"ו|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|תניא פרק כ"ו]].}}.
+== שלילתו ==
+בחסידות מובא שדאגה היא מדה שלילית, שמפריעה לזריזות ב[[עבודת ה']] שמצריך לב שמח ופתוח, ולכן צריכים להרחיק אותה{{הערה|שם=כ"ו}}.
+מהעצות לשחרר מדאגה:
+* להבין שהכל בא מלמעלה{{הערה|שם=כ"ו}}, ולתקוע מחשבתו (דהיינו שזה לא ישאר ידיעה בדרך מקיף) כי ה' מנהיג אותנו ב[[השגחה פרטית]] וזה ברור שהוא ינהג באופן היותר טוב, והדבר שאנו דואגים עליו לא מוטלת על שכמנו{{הערה|[[אגרות-קודש]] ח"ד אגרת תתקכט.}}.
+* בנוסף לזה אין לחשוב על ענין שצריך לעשותו שאין בידך לעשותו עכשיו, אלא שבבוא הזמן שיבוא לפועל אז עושים הכול{{הערה|[[אגרות-קודש]] חלק י"ט אגרת ז'מד.}}.
+* לימוד [[תהלים כ"ג|פרק כ"ג בתהלים]] עם מפרשים ומזמן לזמן יחזור על זה{{הערה|[[אגרות-קודש]] חלק כ"ג אגרת ח'תשנז. בחי"ז אגרת ו'תפו מוזכר שכדאי ללמדו בעל פה. ענין זה יוסיף בבטחון (העצה הבאה) שה' רועי וכו' עיין [[תהלים כ"ג#ביאור הרבי]].}}.
+* [[בטחון]] בה'{{הערה|הרבה מכתבי הרבי ראו לדוגמה [[אגרות קודש]] חלק ח' אגרת ב'תקפ.}} - [[טראכט גוט וועט זיין גוט]]{{הערה|[[מענות קודש]] תש"נ מענה ו.}}.
+* מי שאינו חש בטוב מבריאותו, כתב הרבי שאין להעמיק ברפואתו (שזה תפקידו של הרופא) אלא רק ימלא הוראותיו (היסח הדעת){{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט' אגרת ב'תתקג.}}.
+*לדאוג על מה שצריכים אותו - דהיינו תפקידו בעולם - לשמש את קונו{{הערה|[[אגרות קודש]] ח"ח אגרת ב'תקמ"ז.}}.
 == דאגה גשמית ==
+{{ערך מורחב|ערך=[[ידידים מבינים]]}}
+על דאגות [[גשמיות]] אמרו [[חז"ל]], "דאגה בלב איש ישיחנה". ויש בזה שני פירושים{{הערה|[[מסכת סוטה]] דף מב.}}:
+#יסיחנה מדעתו.
+#ישיחנה לאחרים.
-דאגה בלב איש ישיחנה. אמרו רז"ל שני פירושים: יסיחנה מדעתו, ישיחנה לאחרים.
+ופירש [[הרבי הצמח צדק]]: {{ציטוטון|לאחרים רק בגוף אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו}}{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ה סיון|היום יום כ"ה סיון]].}}
-ופירש הצמח צדק: לאחרים רק בגוף אבל מאוחדים אתו עמו, שמרגישים את ענינו.<REF>[[תבנית:היום יום/כ"ה סיון]]</REF>
-העצה והתרופה של הישיחנה לאחרים, היא משום שעל ידי זה יוצא הדאגה.<REF> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/1/1c&search=%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94 לקוטי תורה פרשת בשלח]</REF>
+העצה והתרופה של ה'ישיחנה לאחרים', היא משום שעל ידי הסיפור לאחר, יוצאת הדאגה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/1/1c&search=דאגה [[לקוטי תורה]] פרשת בשלח].}}.
 == דאגה רוחנית ==
+דאגה של [[יהודי]] ממצבו הרוחני, היא חיובית, כיוון שעל ידה יתקן את מעשיו.
+בספר [[אמרי בינה (ספר)|אמרי בינה]] מובא המעלה ב'דאגה רוחנית', בלימוד [[תורה]]:
+{{ציטוט|
+|מרכאות=כן
+|מקור=[[אמרי בינה (ספר)|אמרי בינה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/2/5a&search=דאגה אמרי בינה]}}
+|תוכן=כי העוסק בלימוד התורה לא בנקל יבא לשלימות לימודו כי אם אחרי היגיעה הרבה והצער הנפשו עד היותו מרוחק כמו יאוש בנפשו לעמוד על דבר החכמה, ומצטער בשפלות עצומה, ויגע ללבו בדאגה יתירה על העדר ההשגחה, עד שיחלה בגופו וכדומה, אז דוקא יבא על דעת החכמה לעומקה, באור המאיר בפנים מאירות ומסבירות כו', וכמאמר חז"ל - "אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באהל".
+}}
-ישנה פעמים שהדאגה מדה טובה היא. כי העוסק בלמודו לא בנקל יבא לשלימות למודו כ"א אחרי היגיעה הרבה והצער הנפשו עד היותו מרוחק כמו יאוש בנפשו לעמוד ע"ד החכמה, ומצטער בשפלות עצומה, ויגע ללבו בדאגה יתירה על העדר ההשגחה, עד שיחלה בגופו וכדומה, אז דוקא יבא על דעת החכמה לעומקה, באור המאיר בפנים מאירות ומסבירות כו', וכמאמר חז"ל -  אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר אדם כי ימות באהל.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/imrei/2/5a&search=%D7%93%D7%90%D7%92%D7%94 אמרי בינה]</REF>
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
+[[קטגוריה:מידות ורגשות]]