ישראל לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דבר מלכות פנחס (שיחה | תרומות) מ (←א חסידישער מלמד: הגהה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (34 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|ויקיזציה}} | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לוין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לוין מכפר חב"ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב"ד]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=ר' ישראל לוין מנעוועל|אחר=ר' ישראל לוין מכפר חב"ד|ראו=[[ישראל לווין כפר חב"ד]]}} | ||
[[קובץ:ישראל לוין (נעוועל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל לוין]] | [[קובץ:ישראל לוין (נעוועל).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל לוין]] | ||
הרב '''ישראל לוין''' ([[ט"ו מנחם אב]] [[תרמ"ה]] - [[ט' אייר]] [[תש"ח]]) (כונה גם '''ישראל נעוולער''' על שם עיירת הולדתו [[נעוול]]) היה חסיד של [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאחריו של [[אדמו"ר הריי"צ]], בתקופה ה[[ברית המועצות|קומוניסטית]] היה מפעילי המחתרת הבולטים להפצת יהדות ואף נאסר בשל כך. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[ט"ו מנחם אב]] [[תרמ"ה]] בעיירה החסידית [[נעוועל]] לאביו הרב [[דוד אבא לוין]] ואימו מרת חנה-עלקא. | ||
[[קובץ:ישראל נעוולער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל ליד ר' [[משה זליבנסקי]]]] | [[קובץ:ישראל נעוולער.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ישראל ליד ר' [[משה זליבנסקי]]]] | ||
כשהגיע לגיל [[בר-מצוה]] נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] שייסד ש[[הרבי הרש"ב]] והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה. | |||
בשלהי שנות ה"סמך" הגיע ל[[ליובאוויטש]] הרב [[מרדכי פבזנר]] מ[[קלימוביץ]], לבקש מ[[אדמו"ר הרש"ב]] הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא'לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל. | |||
בשלהי שנות ה"סמך" הגיע ל[[ליובאוויטש]] הרב [[מרדכי | |||
עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל "סמיכה" לרבנות וכן "קבלה" לשחיטה והסמכה להיות מוהל. | עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל "סמיכה" לרבנות וכן "קבלה" לשחיטה והסמכה להיות מוהל. | ||
לאחר נישואיו עבר לגור ב[[קלימוביץ]]. בקלימוביץ גר אז הרב הנגיד ר' [[שמואל גוראריה]]. באחת מנסיעותיו לליובאוויטש נכנס אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ודיבר עמו בין השאר גם על מלמד לבניו. אמר לו הרבי בערך כך: שמואל, כדאי שתיקח את ישראל נעוועלער בתור מלמד לבניך, ואז הם ידעו מה זה "א חסידישער מלמד" (מלמד חסידי){{מקור}}. | |||
לאחר נישואיו עבר לגור ב[[קלימוביץ]] | |||
ר' ישראל נעשה | ר' ישראל נעשה מלמד לבניו של ר' שמואל, וכשזה האחרון עקר מקלימוביץ, לקח עמו את המלמד. אשתו של ר' ישראל נשארה בבית הוריה, ור' ישראל היה חוזר הביתה אחת לכמה חודשים - וכך נמשך הדבר מספר שנים. | ||
בינתיים נולדו להם שלושה ילדים, וכשר' שמואל עבר לגור לעיר [[קרמנצ'וג]] ב[[אוקראינה]] הצטרפו אליו ר' ישראל וכל משפחתו. בין תלמידיו של ר' ישראל באותה תקופה היה גם | בינתיים נולדו להם שלושה ילדים, וכשר' שמואל עבר לגור לעיר [[קרמנצ'וג]] ב[[אוקראינה]] הצטרפו אליו ר' ישראל וכל משפחתו. בין תלמידיו של ר' ישראל באותה תקופה היה גם הרב [[שמריהו גוראריה|הרש"ג]] שמאוחר יותר נהיה חתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
===ברוסטוב, ליד [[אדמו"ר הרש"ב]]=== | |||
==ברוסטוב, ליד [[אדמו"ר הרש"ב]]== | |||
כארבע שנים התגורר ר' ישראל ב[[קרמנצ'וג]], משנת [[תרע"ג]] עד [[תרע"ח]]. בשלהי [[תרע"ח]] עזבו ר' ישראל ובני-ביתו את [[קרמנצ'וג]] ועברו בעקבות הרבי ל[[רוסטוב]]. | כארבע שנים התגורר ר' ישראל ב[[קרמנצ'וג]], משנת [[תרע"ג]] עד [[תרע"ח]]. בשלהי [[תרע"ח]] עזבו ר' ישראל ובני-ביתו את [[קרמנצ'וג]] ועברו בעקבות הרבי ל[[רוסטוב]]. | ||
אחרי [[חג הפורים]] [[תר"פ]], כשמצב בריאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הלך והתערער, שהה ר' ישראל רוב הזמן בבית רבנו, וכמעט שלא חזר לביתו. | אחרי [[חג הפורים]] [[תר"פ]], כשמצב בריאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הלך והתערער, שהה ר' ישראל רוב הזמן בבית רבנו, וכמעט שלא חזר לביתו. | ||
| שורה 49: | שורה 29: | ||
לאחר ה[[הסתלקות]] ב[[מוצאי שבת]] [[ב' ניסן תר"פ]] אחר חצות, חיפשו בין התמימים וזקני החסידים שנכחו במקום את אלה שטבלו באותו יום ונשארו בבית הרבי כל הזמן, כדי להוריד את גופו הקדוש מהמיטה לארץ. בין אלה שנמצאו היה גם ר' ישראל. גם למחרת, ביום ראשון, כשאנשי החברא-קדישא ביקשו למנות אנשים שילכו לבית-החיים לבחור מקום וכו', היה ר' ישראל בין חברי המשלחת. | לאחר ה[[הסתלקות]] ב[[מוצאי שבת]] [[ב' ניסן תר"פ]] אחר חצות, חיפשו בין התמימים וזקני החסידים שנכחו במקום את אלה שטבלו באותו יום ונשארו בבית הרבי כל הזמן, כדי להוריד את גופו הקדוש מהמיטה לארץ. בין אלה שנמצאו היה גם ר' ישראל. גם למחרת, ביום ראשון, כשאנשי החברא-קדישא ביקשו למנות אנשים שילכו לבית-החיים לבחור מקום וכו', היה ר' ישראל בין חברי המשלחת. | ||
===חזרה לנעוועל=== | |||
מצב היהדות באותם זמנים החמיר יותר ויותר, ונציגי השלטון החלו להתחקות אחרי מלמדי תינוקות ולהצר את צעדיהם. ר' ישראל שחש את טבעת החנק נסגרת סביבו, נאלץ לעזוב את רוסטוב ובשנת [[תרפ"ב]] עבר עם בני ביתו לעיר הולדתו, [[נעוועל]]. זמן מה לאחר-מכן עברה גם ישיבת [[תומכי תמימים נעוועל|תומכי תמימים לנעוועל]]. לצד הישיבה הוקם בנעוועל גם [[בית מדרש לרבנים בנעוועל|בית-המדרש לרבנים]]. | |||
כשש שנים חי ר' ישראל בנעוועל וכל אותו זמן לימד תורה במחתרת לבני-ישראל. כשהיה מדובר בבני 18 ומעלה, היה אפשר לטעון שהם לומדים בעצמם, דבר שלא נאסר על-פי חוק, אבל הקטנים היו חייבים על-פי חוק ללכת לבית-ספר ממלכתי, ואילו תפסו את ר' ישראל מלמדם היה מוצא להורג. אך ר' ישראל לא ויתר. הוא פשוט החליף את מקום ה'חדר' המחתרתי אחת לכמה שבועות והמשיך ללמד בחירוף-נפש. | |||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] נשאר בבית רבנו תקופה ממושכת ימים ולילות, ולא חזר כלל לביתו. עד היום מהלך הסיפור הבא על חזרתו הביתה: כאשר לחצו עליו לחזור הביתה והוא סוף-סוף הסכים, ניגש ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להודיע לו על כך. נאנח האדמו"ר ואמר: "ישראל, אויף וועמען לאזסטו מיר?" [=ישראל, על מי אתה משאיר אותי]. | |||
לאחר מכן התקשר ר' ישראל תוך זמן קצר אל [[אדמו"ר הריי"צ]] והיה לבן-בית בבית הרבי כפי שהיה בבית אביו הרבי הרש"ב, ואף בנותיו היו לחברותיהן של בנות אדמו"ר הריי"צ והרבו לבקרן בביתן. | |||
לאחר מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], החמיר מצב היהודים בכל רחבי [[רוסיה]], וממילא גם בנעוועל. כשהרגיש ר' ישראל שהמעקב היומי אחריו הולך ומתהדק והבין שלא יהיה מנוס ממאסר, קם וברח לעיירה טארופיץ הסמוכה ל[[לנינגרד]], והביא לשם את בני ביתו. הדבר היה בשנת [[תרפ"ח]]. | לאחר מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[קיץ]] [[תרפ"ז]], החמיר מצב היהודים בכל רחבי [[רוסיה]], וממילא גם בנעוועל. כשהרגיש ר' ישראל שהמעקב היומי אחריו הולך ומתהדק והבין שלא יהיה מנוס ממאסר, קם וברח לעיירה טארופיץ הסמוכה ל[[לנינגרד]], והביא לשם את בני ביתו. הדבר היה בשנת [[תרפ"ח]]. | ||
כשהגיע לטארופיץ מצא שם עזובה מסוימת בכל הנוגע ליהדות וקיום מצוות. במקום לא היו [[שוחט]] ו[[מוהל]], וילדים רבים בגילים שונים לא נימולו. ר' ישראל | כשהגיע לטארופיץ מצא שם עזובה מסוימת בכל הנוגע ליהדות וקיום מצוות. במקום לא היו [[שוחט]] ו[[מוהל]], וילדים רבים בגילים שונים לא נימולו. ר' ישראל הפעיל את כל כוח השכנוע שלו, קרא להורים ודיבר גם עם הילדים, יזם וארגן והביא את הילדים בבריתו של אברהם אבינו והכל בסתר, כשהוא-עצמו משמש המוהל ולפעמים גם הסנדק. | ||
עתה, משנימולו, אסף את הילדים בחדר מחתרתי חדש והחל ללמדם תורה | עתה, משנימולו, אסף את הילדים בחדר מחתרתי חדש והחל ללמדם תורה. | ||
==במאסר== | ===במאסר=== | ||
באחד מערבי הקיץ בשנת [[תרצ"ב]] הגיעה חוליה של אנשי ה[[ג.פ.או.]] וערכו חיפוש מדוקדק בבית ר' ישראל. | באחד מערבי הקיץ בשנת [[תרצ"ב]] הגיעה חוליה של אנשי ה[[ג.פ.או.]] וערכו חיפוש מדוקדק בבית ר' ישראל. | ||
הבלשים לא העלו בחיפוש שום ממצא מפליל כי ר' ישראל החביא עוד קודם-לכן את החלפים וסכין המילה, אך הסוכנים בכל-זאת ביקשו ממנו "להילוות אליהם" לבירור | הבלשים לא העלו בחיפוש שום ממצא מפליל כי ר' ישראל החביא עוד קודם-לכן את החלפים וסכין המילה, אך הסוכנים בכל-זאת ביקשו ממנו "להילוות אליהם" לבירור. ר' ישראל נלקח לעיר המחוז וויליקי-לוקי והוחזק שם מספר שבועות במעצר ובחקירות. | ||
ר' ישראל אמנם שוחרר, אך חש שסוכני הג.פ.או. עוקבים אחריו ללא הפסק. הוא הבין שמיצה במקום את כל האפשרויות ועתה עליו לחזור וליטול את מקל-הנדודים. שוב לקח עמו את משפחתו, עזב את טארופיץ וחזר לקלימוביץ. | ר' ישראל אמנם שוחרר, אך חש שסוכני הג.פ.או. עוקבים אחריו ללא הפסק. הוא הבין שמיצה במקום את כל האפשרויות ועתה עליו לחזור וליטול את מקל-הנדודים. שוב לקח עמו את משפחתו, עזב את טארופיץ וחזר לקלימוביץ. | ||
ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], חשפה הבולשת החשאית הרוסית את ה'חדר' הסודי שניהל ר' ישראל נעוולער, והוא נלקח לחקירה במוסקבה. במסירת השיעורים החליפו ר' [[משה זלמן קמינצקי]]. | ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], חשפה הבולשת החשאית הרוסית את ה'חדר' הסודי שניהל ר' ישראל נעוולער, והוא נלקח לחקירה במוסקבה. במסירת השיעורים החליפו ר' [[משה זלמן קמינצקי]]. | ||
13 חודשים נמצא ר' ישראל בבתי-הכלא - מ[[אלול]] [[תרצ"ז]] עד [[תשרי]] [[תרצ"ט]]. לאחר [[יום הכיפורים]] [[תרצ"ט]] הגיע מברק מאחד מבניו שהתגורר במוסקבה: "אבא הגיע בריא ושלם". | 13 חודשים נמצא ר' ישראל בבתי-הכלא - מ[[אלול]] [[תרצ"ז]] עד [[תשרי]] [[תרצ"ט]]. לאחר [[יום הכיפורים]] [[תרצ"ט]] הגיע מברק מאחד מבניו שהתגורר במוסקבה: "אבא הגיע בריא ושלם". | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו ר' ישראל ובני-ביתו מיגורבסק ופנו כרוב היהודים הנמלטים - מזרחה, ולאחר תלאות רבות הגיעו גם הם ל[[טשקנט]]. | עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברחו ר' ישראל ובני-ביתו מיגורבסק ופנו כרוב היהודים הנמלטים - מזרחה, ולאחר תלאות רבות הגיעו גם הם ל[[טשקנט]]. | ||
בטשקנט המשיך ר' ישראל להיות מלמד לנערים והפעם בצורה די גלויה | בטשקנט המשיך ר' ישראל להיות מלמד לנערים והפעם בצורה די גלויה. | ||
==בפוקינג - גרמניה== | ===בפוקינג - גרמניה=== | ||
ב[[תש"ו]] הצליח ר' ישראל לעזוב את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]' והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. | ב[[תש"ו]] הצליח ר' ישראל לעזוב את [[רוסיה]] במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]' והגיע ל[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. | ||
עתה חי במדינה חופשית והיה יכול לשבת וללמד תורה בגלוי | עתה חי במדינה חופשית והיה יכול לשבת וללמד תורה בגלוי. | ||
בפוקינג התעסק בעזרה לזולת בפרט ושלום בית. | |||
ר' ישראל הלך ונחלש, כשבני משפחתו (פרט לזוגתו) עזבו בשנת [[תש"ח]] את פוקינג ל[[צרפת]] ומשם ל[[ארץ ישראל]], נשאר ר' ישראל ב[[פוקינג]] מחמת חלישותו, כשהוא [[מקווה]] להתחזק ולהצטרף אליהם מאוחר יותר. | ר' ישראל הלך ונחלש, כשבני משפחתו (פרט לזוגתו) עזבו בשנת [[תש"ח]] את פוקינג ל[[צרפת]] ומשם ל[[ארץ ישראל]], נשאר ר' ישראל ב[[פוקינג]] מחמת חלישותו, כשהוא [[מקווה]] להתחזק ולהצטרף אליהם מאוחר יותר. | ||
חולשתו גברה והלכה וב[[ט' באייר]] [[תש"ח]] השיב נשמתו לבוראו, כשזוגתו נשארת לידו כל הזמן. | |||
==משפחתו== | |||
לר' ישראל נעוולער היו 11 ילדים. מתוכם נפטרו בחייו שמונה{{הערה|במכתבו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב: "אודה לה' בעד שלושת ילדי הנותרים לי".}}. | |||
לר 'ישראל נעוולער היו 11 ילדים. מתוכם נפטרו בחייו שמונה{{הערה|במכתבו ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב: "אודה לה' בעד שלושת ילדי הנותרים לי"}}. | |||
בין ילדיו שנפטרו בחייו היו: | בין ילדיו שנפטרו בחייו היו: | ||
*בנו ר' דוד אבא (חתנו של ר' יהושע זעליג ריבקין) | *בנו ר' דוד אבא (חתנו של ר' יהושע זעליג ריבקין) | ||
*בתו רבקה אשת ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] (בזיוו"ר) | *בתו רבקה אשת ר' [[יצחק מרדכי פבזנר]] (בזיוו"ר) | ||
*בתו רישא אשת ר' [[דובער פלטיאל]] (בזיוו" | *בתו רישא אשת ר' [[דובער פלטיאל]] (בזיוו"ר) | ||
בנו ר'דובער | *בנו ר' דובער לוין. | ||
ילדיו שהאריכו ימים אחריו היו | ילדיו שהאריכו ימים אחריו היו | ||
| שורה 129: | שורה 84: | ||
*בתו שיינא בתיה, אשת ר' [[שמריהו פלדמן]] (ובזיווג ראשון אשת ר' דוד פייסין). | *בתו שיינא בתיה, אשת ר' [[שמריהו פלדמן]] (ובזיווג ראשון אשת ר' דוד פייסין). | ||
*בתו מוסיא, אשת ר' [[זאב וולף זלמנוב]]. | *בתו מוסיא, אשת ר' [[זאב וולף זלמנוב]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*אליעזר יהושע | *[[אליעזר יהושע זקליקובסקי]], '''ר' ישראל נעוולער - רשמים ביוגרפים''', [[תש"ס]]. | ||
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד | * יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד. | ||
*'''זיידע''', סיפורים על ר' ישראל נעוולער מאת נכדתו מרת מרים פלטיאל | *'''זיידע''', סיפורים על ר' ישראל נעוולער מאת נכדתו מרת מרים פלטיאל. | ||
*'''[https://drive.google.com/file/d/1A0QW6cfb9nvr5hGtB5akOReBwWQGbaH_/view?usp=drivesdk ברע ובטוב - נאמן לתכליתו'''] שבועון {{בית משיח}} 401. | |||
* [[היציאה מרוסיה (ספר)]], שער שני: במחנה פוקינג, פרק ר' ישראל נעוולער | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־19:47, 22 ביולי 2024
|
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ויקיזציה. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
.jpg)
הרב ישראל לוין (ט"ו מנחם אב תרמ"ה - ט' אייר תש"ח) (כונה גם ישראל נעוולער על שם עיירת הולדתו נעוול) היה חסיד של אדמו"ר הרש"ב ולאחריו של אדמו"ר הריי"צ, בתקופה הקומוניסטית היה מפעילי המחתרת הבולטים להפצת יהדות ואף נאסר בשל כך.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בט"ו מנחם אב תרמ"ה בעיירה החסידית נעוועל לאביו הרב דוד אבא לוין ואימו מרת חנה-עלקא.
כשהגיע לגיל בר-מצוה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש שייסד שהרבי הרש"ב והיה בין צעירי התמימים שלמדו בישיבה.
בשלהי שנות ה"סמך" הגיע לליובאוויטש הרב מרדכי פבזנר מקלימוביץ, לבקש מאדמו"ר הרש"ב הצעת שידוכין לבתו חנה-מיכלא שהגיעה לפרקה. אמר לו הרבי: לומד כאן בנו של דוד-אבא'לע מנעוועל, סבורני שזה שידוך מתאים. ואכן, כעבור זמן-מה סוכמו הדברים והשידוך יצא לפועל.
עוד לפני כן, החל ר' ישראל ללמוד יורה-דעה לפי הוראת הרבי, וקיבל "סמיכה" לרבנות וכן "קבלה" לשחיטה והסמכה להיות מוהל.
לאחר נישואיו עבר לגור בקלימוביץ. בקלימוביץ גר אז הרב הנגיד ר' שמואל גוראריה. באחת מנסיעותיו לליובאוויטש נכנס אל אדמו"ר הרש"ב ודיבר עמו בין השאר גם על מלמד לבניו. אמר לו הרבי בערך כך: שמואל, כדאי שתיקח את ישראל נעוועלער בתור מלמד לבניך, ואז הם ידעו מה זה "א חסידישער מלמד" (מלמד חסידי)[דרוש מקור].
ר' ישראל נעשה מלמד לבניו של ר' שמואל, וכשזה האחרון עקר מקלימוביץ, לקח עמו את המלמד. אשתו של ר' ישראל נשארה בבית הוריה, ור' ישראל היה חוזר הביתה אחת לכמה חודשים - וכך נמשך הדבר מספר שנים.
בינתיים נולדו להם שלושה ילדים, וכשר' שמואל עבר לגור לעיר קרמנצ'וג באוקראינה הצטרפו אליו ר' ישראל וכל משפחתו. בין תלמידיו של ר' ישראל באותה תקופה היה גם הרב הרש"ג שמאוחר יותר נהיה חתנו של אדמו"ר הריי"צ.
ברוסטוב, ליד אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
כארבע שנים התגורר ר' ישראל בקרמנצ'וג, משנת תרע"ג עד תרע"ח. בשלהי תרע"ח עזבו ר' ישראל ובני-ביתו את קרמנצ'וג ועברו בעקבות הרבי לרוסטוב.
אחרי חג הפורים תר"פ, כשמצב בריאותו של אדמו"ר הרש"ב הלך והתערער, שהה ר' ישראל רוב הזמן בבית רבנו, וכמעט שלא חזר לביתו.
לאחר ההסתלקות במוצאי שבת ב' ניסן תר"פ אחר חצות, חיפשו בין התמימים וזקני החסידים שנכחו במקום את אלה שטבלו באותו יום ונשארו בבית הרבי כל הזמן, כדי להוריד את גופו הקדוש מהמיטה לארץ. בין אלה שנמצאו היה גם ר' ישראל. גם למחרת, ביום ראשון, כשאנשי החברא-קדישא ביקשו למנות אנשים שילכו לבית-החיים לבחור מקום וכו', היה ר' ישראל בין חברי המשלחת.
חזרה לנעוועל[עריכה | עריכת קוד מקור]
מצב היהדות באותם זמנים החמיר יותר ויותר, ונציגי השלטון החלו להתחקות אחרי מלמדי תינוקות ולהצר את צעדיהם. ר' ישראל שחש את טבעת החנק נסגרת סביבו, נאלץ לעזוב את רוסטוב ובשנת תרפ"ב עבר עם בני ביתו לעיר הולדתו, נעוועל. זמן מה לאחר-מכן עברה גם ישיבת תומכי תמימים לנעוועל. לצד הישיבה הוקם בנעוועל גם בית-המדרש לרבנים.
כשש שנים חי ר' ישראל בנעוועל וכל אותו זמן לימד תורה במחתרת לבני-ישראל. כשהיה מדובר בבני 18 ומעלה, היה אפשר לטעון שהם לומדים בעצמם, דבר שלא נאסר על-פי חוק, אבל הקטנים היו חייבים על-פי חוק ללכת לבית-ספר ממלכתי, ואילו תפסו את ר' ישראל מלמדם היה מוצא להורג. אך ר' ישראל לא ויתר. הוא פשוט החליף את מקום ה'חדר' המחתרתי אחת לכמה שבועות והמשיך ללמד בחירוף-נפש.
לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב נשאר בבית רבנו תקופה ממושכת ימים ולילות, ולא חזר כלל לביתו. עד היום מהלך הסיפור הבא על חזרתו הביתה: כאשר לחצו עליו לחזור הביתה והוא סוף-סוף הסכים, ניגש לאדמו"ר הריי"צ להודיע לו על כך. נאנח האדמו"ר ואמר: "ישראל, אויף וועמען לאזסטו מיר?" [=ישראל, על מי אתה משאיר אותי].
לאחר מכן התקשר ר' ישראל תוך זמן קצר אל אדמו"ר הריי"צ והיה לבן-בית בבית הרבי כפי שהיה בבית אביו הרבי הרש"ב, ואף בנותיו היו לחברותיהן של בנות אדמו"ר הריי"צ והרבו לבקרן בביתן.
לאחר מאסרו של אדמו"ר הריי"צ בקיץ תרפ"ז, החמיר מצב היהודים בכל רחבי רוסיה, וממילא גם בנעוועל. כשהרגיש ר' ישראל שהמעקב היומי אחריו הולך ומתהדק והבין שלא יהיה מנוס ממאסר, קם וברח לעיירה טארופיץ הסמוכה ללנינגרד, והביא לשם את בני ביתו. הדבר היה בשנת תרפ"ח.
כשהגיע לטארופיץ מצא שם עזובה מסוימת בכל הנוגע ליהדות וקיום מצוות. במקום לא היו שוחט ומוהל, וילדים רבים בגילים שונים לא נימולו. ר' ישראל הפעיל את כל כוח השכנוע שלו, קרא להורים ודיבר גם עם הילדים, יזם וארגן והביא את הילדים בבריתו של אברהם אבינו והכל בסתר, כשהוא-עצמו משמש המוהל ולפעמים גם הסנדק.
עתה, משנימולו, אסף את הילדים בחדר מחתרתי חדש והחל ללמדם תורה.
במאסר[עריכה | עריכת קוד מקור]
באחד מערבי הקיץ בשנת תרצ"ב הגיעה חוליה של אנשי הג.פ.או. וערכו חיפוש מדוקדק בבית ר' ישראל.
הבלשים לא העלו בחיפוש שום ממצא מפליל כי ר' ישראל החביא עוד קודם-לכן את החלפים וסכין המילה, אך הסוכנים בכל-זאת ביקשו ממנו "להילוות אליהם" לבירור. ר' ישראל נלקח לעיר המחוז וויליקי-לוקי והוחזק שם מספר שבועות במעצר ובחקירות.
ר' ישראל אמנם שוחרר, אך חש שסוכני הג.פ.או. עוקבים אחריו ללא הפסק. הוא הבין שמיצה במקום את כל האפשרויות ועתה עליו לחזור וליטול את מקל-הנדודים. שוב לקח עמו את משפחתו, עזב את טארופיץ וחזר לקלימוביץ.
באלול תרצ"ז, חשפה הבולשת החשאית הרוסית את ה'חדר' הסודי שניהל ר' ישראל נעוולער, והוא נלקח לחקירה במוסקבה. במסירת השיעורים החליפו ר' משה זלמן קמינצקי.
13 חודשים נמצא ר' ישראל בבתי-הכלא - מאלול תרצ"ז עד תשרי תרצ"ט. לאחר יום הכיפורים תרצ"ט הגיע מברק מאחד מבניו שהתגורר במוסקבה: "אבא הגיע בריא ושלם".
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחו ר' ישראל ובני-ביתו מיגורבסק ופנו כרוב היהודים הנמלטים - מזרחה, ולאחר תלאות רבות הגיעו גם הם לטשקנט.
בטשקנט המשיך ר' ישראל להיות מלמד לנערים והפעם בצורה די גלויה.
בפוקינג - גרמניה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתש"ו הצליח ר' ישראל לעזוב את רוסיה במסגרת 'הבריחה הגדולה' והגיע לפוקינג שבגרמניה.
עתה חי במדינה חופשית והיה יכול לשבת וללמד תורה בגלוי.
בפוקינג התעסק בעזרה לזולת בפרט ושלום בית.
ר' ישראל הלך ונחלש, כשבני משפחתו (פרט לזוגתו) עזבו בשנת תש"ח את פוקינג לצרפת ומשם לארץ ישראל, נשאר ר' ישראל בפוקינג מחמת חלישותו, כשהוא מקווה להתחזק ולהצטרף אליהם מאוחר יותר.
חולשתו גברה והלכה ובט' באייר תש"ח השיב נשמתו לבוראו, כשזוגתו נשארת לידו כל הזמן.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לר' ישראל נעוולער היו 11 ילדים. מתוכם נפטרו בחייו שמונה[1].
בין ילדיו שנפטרו בחייו היו:
- בנו ר' דוד אבא (חתנו של ר' יהושע זעליג ריבקין)
- בתו רבקה אשת ר' יצחק מרדכי פבזנר (בזיוו"ר)
- בתו רישא אשת ר' דובער פלטיאל (בזיוו"ר)
- בנו ר' דובער לוין.
ילדיו שהאריכו ימים אחריו היו
- בנו - ר' מרדכי (מוט'ל) לוין.
- בתו שיינא בתיה, אשת ר' שמריהו פלדמן (ובזיווג ראשון אשת ר' דוד פייסין).
- בתו מוסיא, אשת ר' זאב וולף זלמנוב.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אליעזר יהושע זקליקובסקי, ר' ישראל נעוולער - רשמים ביוגרפים, תש"ס.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת חזק, תשע"ד.
- זיידע, סיפורים על ר' ישראל נעוולער מאת נכדתו מרת מרים פלטיאל.
- ברע ובטוב - נאמן לתכליתו שבועון
401. - היציאה מרוסיה (ספר), שער שני: במחנה פוקינג, פרק ר' ישראל נעוולער
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המלמד החסידי שהעדיף להישאר בכלא
(אנגלית) - תשורה פלטיאל-ווערנר סיון תשפ"ב, זכרונות וסיפורים אודותיו
הערות שוליים
- ↑ במכתבו לאדמו"ר הריי"צ כתב: "אודה לה' בעד שלושת ילדי הנותרים לי".