ט' בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
*ב'תמ"ט – אבידן בן גדעוני, [[נשיא]] [[שבט בנימין]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]]. | *ב'תמ"ט – אבידן בן גדעוני, [[נשיא]] [[שבט בנימין]], הקריב [[קרבן]] לחנוכת ה[[משכן]]. | ||
*[[תשכ"ט]] – רבי [[אריה לוין]] ראש ישיבת עץ חיים ירושלים, מכונה '''הצדיק הירושלמי''', 'אבי האסירים', נפטר ונקבר בבית העלמין סנהדריה ירושלים. | *[[תשכ"ט]] – רבי [[אריה לוין]] ראש ישיבת עץ חיים ירושלים, מכונה '''הצדיק הירושלמי''', 'אבי האסירים', נפטר ונקבר בבית העלמין סנהדריה ירושלים. | ||
*[[תקפ"ה]] – רבי [[יעקב צבי יאליש]], רב אב בית דין בערים שונות בפולניה, בהן: דינוב, הוסאקוב, גלוגוב, רישא, ומחבר הספר 'מלוא הרועים', נפטר ונקבר בז'שוב ב[[פולניה]]. | *[[תקפ"ה]] – רבי [[יעקב צבי יאליש]] מכונה '''בוצינא קדישא'''{{הערה|נוסח מציבתו}}, רב אב בית דין בערים שונות בפולניה, בהן: דינוב, הוסאקוב, גלוגוב, רישא, ומחבר הספר 'מלוא הרועים', נפטר ונקבר בז'שוב ב[[פולניה]]. | ||
*[[תשל"ב]] – רבי [[חיים מאיר הגר]], האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]] מהעיר בני ברק, ומחבר הספר 'אמרי חיים', נפטר ונקבר בבני ברק. | *[[תשל"ב]] – רבי [[חיים מאיר הגר]], האדמו"ר מ[[ויז'ניץ]] מהעיר בני ברק, ומחבר הספר 'אמרי חיים', נפטר ונקבר בבני ברק. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
{{להיום יום|ט'|ניסן}} | {{להיום יום|ט'|ניסן}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב ט]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב ט]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:48, 12 ביולי 2022
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ט' בניסן הוא היום התשיעי בחודש ניסן.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב'תמ"ט – אבידן בן גדעוני, נשיא שבט בנימין, הקריב קרבן לחנוכת המשכן.
- תשכ"ט – רבי אריה לוין ראש ישיבת עץ חיים ירושלים, מכונה הצדיק הירושלמי, 'אבי האסירים', נפטר ונקבר בבית העלמין סנהדריה ירושלים.
- תקפ"ה – רבי יעקב צבי יאליש מכונה בוצינא קדישא[1], רב אב בית דין בערים שונות בפולניה, בהן: דינוב, הוסאקוב, גלוגוב, רישא, ומחבר הספר 'מלוא הרועים', נפטר ונקבר בז'שוב בפולניה.
- תשל"ב – רבי חיים מאיר הגר, האדמו"ר מויז'ניץ מהעיר בני ברק, ומחבר הספר 'אמרי חיים', נפטר ונקבר בבני ברק.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תר"פ – אדמו"ר הריי"צ אמר את מאמרו הראשון, דיבור המתחיל "ראשית גויים עמלק".
- תרצ"ט – רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, נלקח למאסר על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד..
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרצ"ג – הרב אברהם אלעזר סגל, מנהל תלמוד תורה 'תורת אמת' בירושלים.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תש"ג – הרב דוד קיובמן (הורודוקער), מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש, רב בוויטקא ומשפיע בכמה קהילות בברית המועצות ועובד ה' מופלא.
- תשי"ב – מרת שרה קצנלבויגן ('המומע שרה'), מראשי ועד ההצלה ביציאת רוסיה תש"ו.
- תשמ"ב – הרב דוד קוק, מהפעילים הבולטים בוועד הצלה ביציאת רוסיה תש"ו-תש"ז ולאחר מכן בכפר חב"ד.
- תשס"ג – הרב חיים שניאור זלמן מרוזוב, משפיע קהילת חב"ד במונטריאול.
- תשס"ד – הרב רפאל נימוטין, חסיד חב"ד מלנינגרד ששרד את כל תקופת השלטון הקומוניסטי עד סופו, ובאחרית ימים בירושלים.
- תשע"ט – הרב אהרן סרברנסקי, שליח הרבי ומנהל המל"ח באוסטרליה.
- תש"פ – הרב אברהם אהרון רובשקין, בורו פארק.
| הפתגם היומי - ט' בניסן - מלוח היום יום |
|---|
| ניט הייזער און געלד איז דער אידישער רייכטום. דער אידישער אייביקער רייכטום איז, אז מען איז אידען וואס היטען אפ תורה און מצות און מ'בריינגט אויף דער וועלט קינדער און אייניקלאך וואס היטען אפ תורה און מצות.
תרגום מאידיש: לא בתים וכסף הוא העושר היהודי. העושר היהודי הנצחי הוא, שאנו יהודים השומרים תורה ומצוות ומביאים לעולם ילדים ונכדים השומרים תורה ומצוות. |
הערות שוליים
- ↑ נוסח מציבתו