יהודה לייב בן זאב – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:Judah Leib Ben-Ze'ev.png|ממוזער|250px|דיוקנו של יהודה לייב בן זאב]]
-'''יהודה לייב בן זאב''' (ה'תקכ"ד - ה'תקע"א) היה ממייסדי הדור הראשון של תנועת ה[[משכילים]], וחיבר ספרי ביאורים ופירושים בנושאי [[חקירה]], [[אמונה]] ו[[דקדוק]]. חלקים נרחבים ב[[ספר החקירה]] של אדמו"ר [[הצמח צדק]] דנים ומתבססים על ביאור שכתב על ספר '[[אמונות ודעות]]' ל[[סעדיה גאון|רס"ג]].
+'''יהודה לייב בן זאב''' ([[כ' באב]] [[ה'תקכ"ד]], 18 באוגוסט 1764 – [[כ"ג בשבט]] [[ה'תקע"א]], 17 בפברואר 1811) היה ממייסדי הדור הראשון של תנועת ה[[משכילים]], וחיבר ספרי ביאורים ופירושים בנושאי [[חקירה]], [[אמונה]] ו[[דקדוק]]. חלקים נרחבים ב[[ספר החקירה]] של אדמו"ר [[הצמח צדק]] דנים ומתבססים על ביאור שכתב על ספר '[[אמונות ודעות]]' ל[[סעדיה גאון|רס"ג]].
 ==תולדות חיים==
-נולד בעיר [[לבוב]] שב[[פולין]] בכ' באב[[תקכ"ד]], להורים שומרי תורה ומצוות. בילדותו קיבל חינוך תורני ולמד תורה ו[[גמרא]], כסדר הלימוד שהיה נהוג בימים ההם. בהיותו בן שלוש-עשרה התחתן ועבר לגור לצד חותנו בעיר [[קרקוב]]. באותם ימים החל לעסוק בלימוד [[דקדוק]] ומדע, והחל להתעניין בקרב חוגי ה[[תנועת ההשכלה|השכלה]].
+נולד בעיר [[לבוב]] שב[[פולין]] בכ' באב [[תקכ"ד]], להורים שומרי תורה ומצוות. בילדותו קיבל חינוך תורני ולמד תורה ו[[גמרא]], כסדר הלימוד שהיה נהוג בימים ההם. בהיותו בן שלוש-עשרה התחתן ועבר לגור לצד חותנו בעיר [[קרקוב]]. באותם ימים החל לעסוק בלימוד [[דקדוק]] ומדע, והחל להתעניין בקרב חוגי ה[[תנועת ההשכלה|השכלה]].
 לאחר שמת [[משה מנדלסון]], ממקימי [[תנועת ההשכלה]], השתקע בן זאב ב[[ברלין]] והתחבר עם המשכילים הראשונים מתלמידיו של מנדלסון. לאחר מספר שנים חזר לביתו ב[[קרקוב]], שם נרדף על ידי היהודים היראים בעיר שהחשיבוהו ל[[אפיקורס]]. מקרקוב העתיק את ביתו לעיר ברסלאו, שם עבד בבית דפוס בו הוציא לאור רבים מחיבוריו. לאחר כעשר שנים שב בחזרה לקרקוב, שם [[גירושין|התגרש]] מזוגתו עקב דעותיו ה[[כפירה|כפרניות]]. בן זאב העתיק את דירתו כעת לעיר [[וינה]], כאשר גם בה עסק בהדפסת ספריו.
@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 את דעותיו והגותו פרסם מעל גבי כתב העת המשכילי "המאסף" תחת השם "יהודה לייב מקראקא" או ב[[ראשי תיבות]] "יל"ק", כשלאחר מכן עבר להשתמש בשם העט "בן זאב" בו הינו מוכר בתולדות ההיסטוריה.
-היהודים היראים באותה עת כינוהו בתואר הגנאי "בן זאב לכלב" או "בן כלב" לבד, על פי דברי הגמרא במסכת ברכות{{הערה|ברכות ט, ע"ב.}} - "רבי מאיר אומר: משיכיר בין זאב לכלב".
+היהודים היראים באותה עת כינוהו בתואר הגנאי "בן זאב לכלב" או "בן כלב" לבד, על פי דברי הגמרא ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|[[מסכת ברכות|ברכות]] ט, ע"ב.}} - "רבי מאיר אומר: משיכיר בין זאב לכלב".
 ==בתורת רבותינו נשיאנו==
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 למרבה הפלא, על אף היותו מגדולי [[המשכילים]] וממקימי תנועת ה[[השכלה]] בעצמו, חיבוריו הרבים בנושאי דקדוק, [[אמונה]] ו[[חקירה]] התקבלו בקרב תפוצות ישראל וחלקם אף נהיו לאבני דרך ובסיס כפירוש לחיבורים אחרים.
-ב[[ספר החקירה]] של אדמו"ר הצמח צדק מוזכר פעמים רבות חיבורו 'חקר דעת' על ספר '[[אמונות ודעות]]' ל[[סעדיה גאון|רס"ג]] וחלקים נרחבים בספר מתבססים ודנים בדבריו.
+ב[[ספר החקירה]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] מוזכר פעמים רבות חיבורו 'חקר דעת' על ספר '[[אמונות ודעות]]' ל[[סעדיה גאון|רס"ג]] וחלקים נרחבים בספר מתבססים ודנים בדבריו.
-אמנם [[הצמח צדק]] אינו מתייחס לבן זאב כבר סמכא, כי אם כפירוש בלבד - כך שניתן למצוא הזדמנויות רבות בהן דוחה את דבריו ומפריכם. ניתן למצוא קטעים שלמים הדנים בדברי ה[[סעדיה גאון|רס"ג]], כשבחצאי עיגול מופיעים דברי ה'חקר דעת'{{הערה|ראה לדוגמה ב[[ספר החקירה]] חלק כ', עמוד 28.}}.
+אמנם [[הצמח צדק]] אינו מתייחס לבן זאב כבר סמכא, כי אם כפירוש בלבד - כך שניתן למצוא הזדמנויות רבות בהן דוחה את דבריו ומפריכם. ניתן למצוא קטעים שלמים הדנים בדברי הרס"ג, כשבחצאי עיגול מופיעים דברי ה'חקר דעת'{{הערה|ראו לדוגמה ב[[ספר החקירה]] חלק כ', עמוד 28.}}.
-אדמו"ר [[הצמח צדק]] מכנהו בספרו "הרי"ל מקראקא", "הרי"ל", "הח"ד" (=החקר דעת), ולעיתים "המפרש ל[[סעדיה גאון|רס"ג]]" לבד.
+אדמו"ר [[הצמח צדק]] מכנהו בספרו "הרי"ל מקראקא", "הרי"ל", "הח"ד" (=החקר דעת), ולעיתים "המפרש לרס"ג" לבד.
 בהערות וציונים ל[[ספר החקירה]] שנערכו על ידי [[הרבי]], מופיע הציון לפענוח ראשי-התיבות "הח"ד" - '''"כנראה פי' חקר דעת"'''.