שמעון לביא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''שמעון לביא''' ([[ה'רמ"ו]] 1485/6–1586) היה [[משורר]], [[פילוסוף]] ו[[מקובל]] מדור [[גירוש ספרד]]. מחבר הספר "[[כתם פז]]" והפיוט המפורסם "[[בר יוחאי (פיוט)|בר יוחאי]]" ורבה של [[יהדות לוב]].
+{{קשר חב"די|מלבד ביטוי של הרבי על פיוטיו אין הקשר חב"די}}
+רבי '''שמעון לביא''' מכונה גם '''רבי שמעון בן לביא''' או '''רבי שמעון אבן לביא''' (נולד בספרד שנת ה'רמ"ו - נפטר בטריפולי [[י"ג בניסן]] ה'שמ"ה), רופא, משורר, פילוסוף, ו[[מקובל]] מדור [[גירוש ספרד]]. מחבר הספר "כתם פז" והפיוט המפורסם "[[פיוט בר יוחאי]]" שהתקבל בכל תפוצות ישראל לכל החוגים והעדות, רב יהדות טריפולי-לוב.
-==קורות חייו==
+==ביוגרפיה==
-שמעון לביא נולד ב[[ספרד]] בשלהי [[המאה ה-15]]. בעקבות [[גירוש ספרד]] הגיע בילדותו לעיר [[פאס]] שב[[מרוקו]] ושם גדל ופעל כרב. בשנת 1551 החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]], אך בהגיעו ל[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] החליט להישאר בה ולהתמנות לרב הקהילה היהודית עקב מצבה הקשה באותן שנים. לפי כתבים מאוחרים יותר, הוא הנחיל את המנהג הספרדי ליהדות טריפולי, והתקין מספר שינויים שהשתלבו במסורת של [[יהדות לוב]]. פרופ' [[רפאל פטאי]] מזכיר אותו בספרו על [[אלכימיה|אלכימאים]] יהודים, כמי שעסק ב[[אלכימיה]] תאורטית.
+רבי שמעון לביא נולד ב[[ספרד]] בשנת רמ"ו, בעקבות [[גירוש ספרד]] הגיע בצעירותו עם משפחתו בשנת רנ"ב (1492) בהיות ילד בן 6 לעיר פאס ב[[מרוקו]], בה למד וגדל בתורה ובסודותיה, ועם השנים נעשה רב. בשנת ה'ש"ט (1549) ויש אומרים ה'שי"א (1551) שם פעמיו לעלות ל[[ארץ ישראל]], אך בהגיעו ל[[טריפולי (לוב)|טריפולי]] החליט להישאר בה ולהתמנות לרב הקהילה היהודית עקב מצבה הרוחני הקשה באותן שנים שלא הייתה בה תורה ורבה העזובה הרוחנית והגשמית.
-עבודתו החשובה ביותר של רבי שמעון לביא היא ספרו "[[כתם פז]]", פרשנות על [[ספר הזוהר]].
+==במקצוע הרפואה==
+רבי שמעון לביא היה גם רופא, ושימש רופאו של הביי - השליט התורכי בטריפולי באותה עת יחיא פאשה. הקשרים איתו סייעו להתאוששות של הקהילה היהודית בטריפולי. בחסות השלטון העות'מאני, יהודים, שברחו לפנים הארץ בשל רדיפות הספרדים והמלטזים, החלו לחזור לטריפולי, התחדשה הגירת יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל ומליוורנו (הגוארנים), והחלה התאוששות כלכלית, בשל הרחבת המסחר עם הקיסרות העות'מאנית וערי אירופה.
-==פיוטים==
+==תורתו==
-בנוסף הוא חיבר שירים, שהמפורסם שבהם הוא "[[בר יוחאי (פיוט)|בר יוחאי]]" לכבודו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. שיר זה וכן שיר [[ואמרתם כה לחי]] של הרב [[בן איש חי|יוסף חיים מבבל]] הבן איש חי שהתחבר לכבוד [[רבי שמעון בר יוחאי]] מושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל התפוצות בארץ ישראל וברחבי העולם.
+הוא התפרסם בעיקר עבור עבודתו החשובה ביותר שהיא ספרו "כתם פז", ספר פרשנות על [[ספר הזוהר]].
-==הרבי והפיוט==
+הספר כתם פ"ז הוזכר כמה פעמים בספרי חב"ד שונים.
-באחד מימי ל"ג בעומר תועד הרבי כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר [[בר יוחאי]] בניגון המפורסם.
+בנוסף חיבר את הספר 'מנות הלוי' העוסק בהלכות מגילה ופורים, ונחשב לספר יסוד בנושא.
+==פיוט בר יוחאי==
+{{ערך מורחב|ערך=[[פיוט בר יוחאי]]}}
+חיבר פיוטים, שהמפורסם שבהם הוא "[[בר יוחאי (פיוט)|בר יוחאי]]" לכבודו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. שיר זה מושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל התפוצות בארץ ישראל וברחבי העולם.
+הוא חיבר את הפיוט הנפוץ בכל קהילות ישראל לשוררו פיוט בר יוחאי.
+הרב [[מרדכי אליהו]] זצ"ל היה אומר, כי מי שיש לו נשמה שכוללת את כללות ישראל, זוכה ששיריו ופיוטיו יתפרסמו בקרב כל ישראל. הוא הזכיר בהקשר לכך את הפיוט "בר יוחאי", שחיבר הרב שמעון לביא זיע"א, ואת הפיוט "[[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי (פִּיוּטֶי מִּירוֹן)]]", שחיבר הרב [[רבינו יוסף חיים]] בעל ה[[בן איש חי]] זיע"א המכונה '''הרי"ח הטוב'''. שני הפיוטים הללו נתקבלו והם מושרים בפי כל העדות כבר עשרות או מאות שנים.
+[https://archive.jdn.co.il/breakingnews/1187658/ ראה רבי שמעון בן לביא].
+באחד מימי [[ל"ג בעומר]] תועד [[הרבי]] כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר [[פיוט בר יוחאי]] בניגון המפורסם.
+הרבי התבטא בחשיבות הפיוטים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, ומובא בשם הרבי בספר תורת מנחם בזו הלשון: "וגם הפיוטים בשבחו של רשב"י (כמו פיוט 'בר יוחאי') שלא ראינו שיאמרו אצל רבותינו נשיאינו, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה" (תורת-מנחם - התוועדויות' תשמ"ז ח"ג עמ' 271).
+==צאצאיו==
+מצאצאיו התפרסם '''הרב יהודה אבן לביא''' בן רבי שבתאי לביא, שכיהן רב בטריפולי והיה מקובל וסגי נהור וכל התורה שגורה על לשונו, ובכל שנה ביום [[ראש חודש]] [[אלול|אלול חודש הרחמים]] עושים לו הילולא קהילות לוב בכבוד גדול עם סעודה גדולה, ונשבעים בשמו ולא ימירו.
 ==לקריאה נוספת==
-===חיבוריו בדפוס===
+===ספריו שהודפסו===
 *{{HebrewBooks|רבי שמעון לביא|כתם פז - חלק א'|22655|מהדורת ליוורנו, 1795}}
 *{{HebrewBooks|רבי שמעון לביא|כתם פז - חלק ב'|22654|מהדורת ליוורנו, 1795}}
+*
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ הרבי והפיוט בר יוחאי] {{אינפו}}
-===על משנתו===
+[[קטגוריה:אישים באפריקה]]
-*[[בועז הוס]], '''על אדני פז: הקבלה של ר' שמעון אבן לביא''', ירושלים: [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|י״ל מאגנס]], 2000.
+[[קטגוריה:מקובלים]]
-*בועז הוס, 'חייו וכתביו של רבי שמעון לביא מחבר ספר כתם פז', [[אסופות (ספר שנה)|אסופות]] י' (תשנ"ז), עמ' קט–קלד.
+[[קטגוריה:מגורשי ספרד]]