שבתי מרשקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
דוד בן יפת (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
לפי עדות [[הרבי]]{{הערה|משיחות חג הפסח תשכ"ד}}, אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ומסתמא גם אצל אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], בעת התקיעות היה לפניו סידור האריז"ל ("סידור ר' שבתי מרשקוב"). סידור זה היה גם אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעת התקיעות וכן בעת אמירת [[הגדה של פסח]] ב[[ליל הסדר]]. | לפי עדות [[הרבי]]{{הערה|משיחות חג הפסח תשכ"ד}}, אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ומסתמא גם אצל אביו [[אדמו"ר הרש"ב]], בעת התקיעות היה לפניו סידור האריז"ל ("סידור ר' שבתי מרשקוב"). סידור זה היה גם אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעת התקיעות וכן בעת אמירת [[הגדה של פסח]] ב[[ליל הסדר]]. | ||
גם הרבי היה לוקח עמו לפעמים לתקיעות גם את סידור האריז"ל של רבי שבתי מרשקוב (בנוסף לסידור [[תורה אור]]). | גם הרבי היה לוקח עמו לפעמים לתקיעות גם את סידור האריז"ל של רבי שבתי מרשקוב (בנוסף לסידור [[תורה אור]]), וכן הרבי השתמש בהגדה של פסח בליל הסדר (בנוסף ל[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]]). | ||
בשיחה אודות השינויים בין נוסח סידור האריז"ל ל[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח אדמו"ר הזקן]], אמר הרבי כי מבין סידורי האריז"ל הרבים שהודפסו, סידור רבי שבתי מרשקוב הוא המוסמך ביותר לקבוע מהו נוסח האריז"ל{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&st=&pgnum=410&hilite= שיחת ש"פ משפטים תשמ"ב].}}. | בשיחה אודות השינויים בין נוסח סידור האריז"ל ל[[סידור אדמו"ר הזקן|נוסח אדמו"ר הזקן]], אמר הרבי כי מבין סידורי האריז"ל הרבים שהודפסו, סידור רבי שבתי מרשקוב הוא המוסמך ביותר לקבוע מהו נוסח האריז"ל{{הערה|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15995&st=&pgnum=410&hilite= שיחת ש"פ משפטים תשמ"ב].}}. |
גרסה אחרונה מ־21:49, 16 באפריל 2023
רבי שבתי מרשקוב (תט"ו - כ"א בסיון תקכ"ה) היה מקובל מבני היכלו של הבעל שם טוב. מחבר סידור רבי שבתי מרשקוב שנדפס בקוריץ בשנת תקנ"ו. כמו כן חיבר את הספר כללות תיקון ועליית העולמות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
סידורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי שבתי ידוע בעיקר על שם סידורו הידוע בתואר "סידור רבי שבתי מרשקוב" - סידור על פי קבלת האר"י. נדפס במהדורות רבות, ואדמו"רים רבים נהגו להשתמש בו בתפילות היום יום.
סידור זה מוזכר בספרי רבותינו, ובספרי חסידות בכלל, ונחשב כמקור בר סמכא בנוגע לדעתו של הבעל שם טוב בנושאים רבים. בסידור מופיעים חידושים בקבלה ששמע מחבר הספר מהבעל שם טוב בעצמו.
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי עדות הרבי[1], אצל אדמו"ר הריי"צ, ומסתמא גם אצל אביו אדמו"ר הרש"ב, בעת התקיעות היה לפניו סידור האריז"ל ("סידור ר' שבתי מרשקוב"). סידור זה היה גם אצל אדמו"ר הצמח צדק בעת התקיעות וכן בעת אמירת הגדה של פסח בליל הסדר.
גם הרבי היה לוקח עמו לפעמים לתקיעות גם את סידור האריז"ל של רבי שבתי מרשקוב (בנוסף לסידור תורה אור), וכן הרבי השתמש בהגדה של פסח בליל הסדר (בנוסף להגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים).
בשיחה אודות השינויים בין נוסח סידור האריז"ל לנוסח אדמו"ר הזקן, אמר הרבי כי מבין סידורי האריז"ל הרבים שהודפסו, סידור רבי שבתי מרשקוב הוא המוסמך ביותר לקבוע מהו נוסח האריז"ל[2].
הערות שוליים
- ↑ משיחות חג הפסח תשכ"ד
- ↑ שיחת ש"פ משפטים תשמ"ב.