משתמש:ישראל בטח בהשם/פיצול בחבד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־16:48, 28 באפריל 2022

ערך זה נמצא במרחב האישי שלי לכן לפי כללי חב"דפדיה אסור למשתמשים אחרים לערוך ערך זה כלל וכלל!

להרחבה בנושא זה ראו בדף השיחה

התפצלות חסידות חב"ד (תשנ"ד)
אדמו"ר שליט"א, הפיצול החל לאחר הסתתרותו מעייננו
תאריך התחלה	ג' תמוז תשנ"ד, לאחר הסתתרות אדמו"ר שליט"א
ענפים שקמו	הענף המשיחסטי, הענף המתון
משך הפיצול	27 שנים, 9 חודשים ו־24 ימים
מייסדי הענפים	הענף המשיחיסטי - זמרוני ציק, דוד נחשון. הענף המתון - חיים יהודא קרינסקי.
אירועים משמעותיים	הקמת מוסדות חב"ד כפולים וקביעת כינוסים שונים
ראו גם

התפצלות חסידות חב"ד הוא מאורע שהתרחש בתוצאה להסתתרות הרבי מעיננו בג' תמוז תשנ"ד בעקבות המאורע נוצרו שני ענפים חדשים בחב"ד: "המתון" וה"משיחיסטי".

לאורך השנים ניסו שני הצדדים להגיע לאחדות אבל בעקבות כשלים רבים דבר זה עדיין לא נוצר, רבים מעריכים כי איחוד זה יקרה רק בהתגלותו של הרבי בגאולה האמיתית והשלימה^[1].

רקעעריכה

חב"ד ליובאוויטש והפיצולעריכה

הענפים השונים שנפתחועריכה

לאחר ההסתתרות חלה תחושת בלבול בקרב החסידים בנוגע לזהות העכשוית של הרבי ובעקבות מחלוקות רבות קמו שני ענפים וישנם אף אומרים שלושה:

הענף המתוןעריכה

הענף המתון, הוא הענף אליו משתייכים רוב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

בענף עצמו ישנם כמה סוגי דרגות, ובפועל הענף כולו טוען שבג' תמוז תשנ"ד קרה לא אחר מאשר הסתלקות, אנשי הענף טוענים כי אין להתכחש למציאות אשר ראינו אך עם זאת הרבי ממשיך להנהיג את חב"ד בצורה רוחנית שאינה מוסברת ומורשתו עדיין קיימת ופועלת.

רוב המוסדות והארגונים של חב"ד אשר רובם הוקמו בתחילת נשיאותו של הרבי מוחזקים בידי אנשי הענף ולצורך כך אנשי הענף מנהלים מאבק נרחב עם אנשי הזרם המשיחיסטי בעניין מעמדם של הארגונים והמוסדות השונים.

הענף המשיחיסטיעריכה

הענף המשיחיסטי הוא הענף השני בגדלו בחב"ד.

הענף דוגל בשיטה בה הרבי - נשיא הדור אינו יכול להסתלק מהעולם, זאת לאור שיחותיו החוזרות והנשנות אותם אמר הרבי במשך השנים.

בנוסף, ענף זה מפרסם בגלוי את זהותו של הרבי כמשיח ואת היותו חי וקיים לנצח.

אנשי הענף מאמינים כי הכל זה נסיון של הדור האחרון ובמהרה בימנו הרבי יתגלה ויוביל אותנו לגאולה.

במשך השנים עקב הצורך הרב הענף הקים לעצמו מוסדות וארגונים שונים אשר דומים במהותם לארגונים שקיימים אך עקב התנגדות מוחלטת של מנהלי הארגונים הממסדיים אנשי הענף הקימו ארגונים דומים כדי להילחם בתופעה ולתת מקום שבו יוכלו להיות כלל חסידי חב"ד באשר הם.

הענף האמצעיעריכה

יש הטוענים כי קיים ענף נוסף בחב"ד - הענף האמצעי, הענף דוגל בשיטטיות בה הוא לא מזדהה עם אף צד, הוא נוהג לכנות את הרבי כ'נשיא דורנו' ללא שום כינוי אחר אשר יקבע את מעמדו לצד זה או אחר.

יש המגדירים אותו כאגף נוסף בענף המתון של חסידות חב"ד.

הקריאות והנסיונות לאחדותעריכה

↑ עקב כך שאתר זה מאמין כי הרבי חיי וקיים לנצח נצחים נתייחס בערך זה לרבי באופן כזה שייכבד את שמו וללא תארים אשר מורדים בשיחות שמסר לאורך השנים

[1] עקב כך שאתר זה מאמין כי הרבי חיי וקיים לנצח נצחים נתייחס בערך זה לרבי באופן כזה שייכבד את שמו וללא תארים אשר מורדים בשיחות שמסר לאורך השנים

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{| class="toccolours" style="solid: both; margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center; width: 100%;" align=" center;"
+|-
+|style="(c): chalukat kontresim; padding-cd=center:0px;background:#E5E5CD;" align="center"|<font size=5>ערך זה נמצא במרחב האישי שלי לכן לפי [[חב"דפדיה:דף משתמש#דפי משתמש שאינם שלך|כללי חב"דפדיה]] אסור למשתמשים אחרים לערוך ערך זה כלל וכלל!
+להרחבה בנושא זה ראו ב[[שיחת משתמש:ישראל בטח בהשם/פיצול בחבד|דף השיחה]]</font>
+|}
 {{הפיצול בחב"ד|
 |שם=התפצלות חסידות חב"ד (תשנ"ד)
@@ שורה 14: / שורה 19: @@
 |[[נצחיות חייו של נשיא הדור]]
 }}
-'''התפצלות חסידות חב"ד''' היה מאורע היסטורי בו התפצלה בהדרגתיות [[חסידות חב"ד]] למספר ענפים. הדבר התרחש לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשנת [[תרכ"ו]], במהלכו שלושה מבניו ([[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ל]], [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|הרחש"ז]], ו[[ישראל נח שניאורסון|המהרי"ן]]) פתחו חצרות נפרדות מ[[חסידות חב"ד|חב"ד-ליובאוויטש]]. ממשיך דרכו הרשמי של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]] היה בנו הצעיר [[אדמו"ר המהר"ש]] ששימש באדמו"רות ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|על פי פסק בית הדין שדן בעניין יורשו של [[מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק)|הצמח צדק]], להרחבה ראה בפסקה [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)#הצוואות, פסק הבית דין והפיצול|הצוואות, פסק הבית דין והפיצול]]}} ובמקביל אליו שימשו שלושת אחיו כאדמו"רים: [[המהרי"ל מקאפוסט|רבי יהודה לייב]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[קאפוסט]], רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ליאדי]], ורבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שהיה אדמו"ר בעיירה [[ניעז'ין]].
+'''התפצלות חסידות חב"ד''' הוא מאורע שהתרחש בתוצאה להסתתרות הרבי מעיננו בג' תמוז תשנ"ד בעקבות המאורע נוצרו שני ענפים חדשים בחב"ד: "המתון" וה"משיחיסטי".
+לאורך השנים ניסו שני הצדדים להגיע לאחדות אבל בעקבות כשלים רבים דבר זה עדיין לא נוצר, רבים מעריכים כי איחוד זה יקרה רק בהתגלותו של הרבי בגאולה האמיתית והשלימה{{הערה|עקב כך שאתר זה מאמין כי הרבי חיי וקיים לנצח נצחים נתייחס בערך זה לרבי באופן כזה שייכבד את שמו וללא תארים אשר מורדים בשיחות שמסר לאורך השנים}}.
-במהלך השנים חזרו רוב חסידי הענפים הללו ל[[חסידות חב"ד|חסידות חב"ד - ליובאוויטש]]. הפיצול הסתיים בשנת [[תרפ"ג]], לאחר שאחרון אדמו"רי קאפוסט, [[רבי שמריה נח שניאורסון]], שהיה אדמו"ר בעיר בוברויסק, הסתלק ולא נמצא לו יורש. לאחר פטירתו חזרו רבים מחסידי קאפוסט לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ובמקביל חלק מחסידיו עזבו את חב"ד או את דרך החסידות בכלל.
 ==רקע==
-ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] היו שבעה בנים{{הערה|ראה ספר התולדות אדמו"ר הצמח צדק, עמ' 228 ואילך, פרק "משפחתו". בספר [[לשמע אוזן]] (מדור הצמח צדק סיפור ט"ו), כותב הרב [[שניאור זלמן דוכמן]] שלאדמו"ר הצמח צדק היה בן נוסף בשם ירחמיאל, שנפטר בגיל צעיר, אך אודות ילדו זה לא מובא בשום מקום מלבד בספר זה.}}: רבי [[ברוך שלום שניאורסון]]{{הערה|כונה הרב"ש, לאחר הפיצול התקשר ל[[אדמו"ר המהר"ש]].}}, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]{{הערה|כונה המהרי"ל, ייסד את ענף [[חב"ד קאפוסט]].}}, רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]]{{הערה|כונה הרחש"ז, ייסד את ענף [[חב"ד ליאדי]].}}, רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]]{{הערה|כונה המהרי"ן, ייסד את ענף [[חב"ד ניעז'ין]].}}, רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]]{{הערה|כונה הריי"ץ, כיהן כ[[אדמו"ר]] בעיירה אוורוטש בסגנון חצרות טשערנוביל עוד בחיי אביו אדמו"ר הצמח צדק.}}, רבי [[יעקב שניאורסון|יעקב]]{{הערה|כונה רבי יעקב מאורשה, נפטר עוד בחיי אביו [[הצמח צדק]] בשנת [[תקצ"ז]].}}, ורבי [[רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש)|שמואל]] - [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ממלא מקום אביו ב[[ליובאוויטש]].}}.
 ==חב"ד ליובאוויטש והפיצול==
-[[חב"ד ליובאוויטש]] כאמור היא ממשיכתה של שושלת חב"ד, על פי פסיקת הבית דין וכפי רצונו של הצמח צדק, שממשיך דרכו יהיה [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|שם=ספר התולדות 37}}.
-מסופר שכאשר נודע לחסיד ר' [[יקותיאל מליעפלי]] על דבר פטירתו של [[הצמח צדק]], הוא החל לפרוץ בבכי ולשבור את החלונות, ומיד נסע ל[[ליובאוויטש]] לקברו של הצמח צדק, כשהגיע לליובאוויטש הודיע שהוא לא יתפלל ולא יאכל כלום עד שישמע מה יאמר לו הצמח צדק וכך עשה. ר' יקותיאל מליעפלי שהה על הציון במשך כל היום, ולאחר זמן, שר' יקותיאל לא יצא, נכנסו החסידים לציון וראו אותו מעולף. לאחר שהתעורר מעלפונו יצא בריקוד, והחל לחזור על מאמר חסידות ששמע מהצמח צדק בציון. לאחר מכן שמע ר' יקותיאל מאמר חסידות מכל האחים, ולאחר ששמע את מאמר החסידות של אדמו"ר המהר"ש, בחר רבי יקותיאל באדמו"ר המהר"ש כרבי, באומרו:ואמר {{ציטוטון|עד עתה דברתי אליך בלשון נוכח, ואילו מעתה הנך ה"רבי" שלי, לבש כובע ואמור חסידות}}{{הערה|ראה ספר "רבנו הצמח צדק" עמ' 191}}{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] ה'תש"ב עמ' 104 - 103}} .
-מסופר שהחסיד ר' [[שמואל דובער ליפקין מבוריסוב|שמואל דב מבוריסוב]] שאל את [[אדמו"ר המהר"ש]] מה יהיה עם החסידים{{הערה|בהתכוונו למספרם המועט של חסידי [[אדמו"ר המהר"ש]], שכאמור בזמן זה הייתה ליובאוויטש קטנה}}, ואדמו"ר המהר"ש ענה לו ש{{ציטוטון|אל תדאג, זה לזמן קצר}}{{מקור}}. ואכן לאחר חצי שנה (לאחר עלותו של הרבי מהר"ש לנשיאות) ב[[חודש חשון]] שנת [[תרכ"ז]] נפטר [[המהרי"ל מקאפוסט]], וחסידי קאפוסט רבים חזרו בחזרה לליובאוויטש וקבלו עליהם את נשיאותו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
-עד שנת [[תרפ"ג]] התמזגו ענפיה השונים של חב"ד ורוב חסידי חב"ד מהענפים השונים חזרו לליובאוויטש כליל וקבלו עליהם את מרותו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
+==הענפים השונים שנפתחו==
+לאחר ההסתתרות חלה תחושת בלבול בקרב החסידים בנוגע לזהות העכשוית של הרבי ובעקבות מחלוקות רבות קמו שני ענפים וישנם אף אומרים שלושה:
-==הענפים שנפתחו והתפצלו מליובאוויטש==
+===הענף המתון===
+הענף המתון, הוא הענף אליו משתייכים רוב חסידי חב"ד בארץ ובעולם.
-שלושה מבני הצמח צדק פתחו ענפים חדשים ונהגו באדמו"רות כל אחד בעיירה אחרת. שלושת הענפים שקמו בעקבות כך הם:
+בענף עצמו ישנם כמה סוגי דרגות, ובפועל הענף כולו טוען שב[[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] קרה לא אחר מאשר [[הסתלקות]], אנשי הענף טוענים כי אין להתכחש למציאות אשר ראינו אך עם זאת הרבי ממשיך להנהיג את חב"ד בצורה רוחנית שאינה מוסברת ומורשתו עדיין קיימת ופועלת.
-===חב"ד קאפוסט===
+רוב המוסדות והארגונים של חב"ד אשר רובם הוקמו בתחילת נשיאותו של הרבי מוחזקים בידי אנשי הענף ולצורך כך אנשי הענף מנהלים מאבק נרחב עם אנשי הזרם המשיחיסטי בעניין מעמדם של הארגונים והמוסדות השונים.
-{{ערך מורחב|חסידות קאפוסט}}
-<gallery widths="150px" heights="145px" style="float: left; text-align: center;">
-קובץ:מיוחס למהר"ש.jpg|ציור המיוחס לאדמו"ר המהר"ש, ממשיכו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]
-קובץ:מהריל.jpg|מצבתו של [[המהרי"ל]], מייסד [[חסידות קאפוסט]] בעיירה [[קאפוסט]]
-</gallery>
-מייסד הענף היה [[המהרי"ל מקאפוסט]].
-בגלל שהמהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר של הצמח צדק שהסכים לנהוג באדמו"רות, והיה אף זה שזכה לראות את פני [[אדמו"ר הזקן]], נהרו אליו מרבית החסידים, והענף  [[חב"ד קאפוסט]] היה בתחילה הענף הגדול ביותר ב[[חסידות חב"ד]]. בחגי תשרי של שנת [[תרכ"ז]] התאספו בחצרו של [[המהרי"ל]] רבבות חסידים ממקומות רבים, גם כאילו שלא נמנו על עדת חסידי חב"ד{{הערה|היכל הבעש"ט חלק ט"ו עמ' 173, [[הקריאה והקדושה]] חשון [[תש"ב]]}}
+===הענף המשיחיסטי===
+הענף המשיחיסטי הוא הענף השני בגדלו בחב"ד.
-המהרי"ל הסתלק כחצי שנה אחר אביו, ועיקר החצר הוקמה והתקיימה על ידי בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה[[מגן אבות]]. לאחר שהסתלק מילאו את מקומו שני אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[רציצא]], ורבי [[שמריהו נח שניאורסון]] שנהג בנשיאות בעיירה [[בוברויסק]].
+הענף דוגל בשיטה בה הרבי - נשיא הדור אינו יכול להסתלק מהעולם, זאת לאור שיחותיו החוזרות והנשנות אותם אמר הרבי במשך השנים.
-הענף התקיים במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]].
+בנוסף, ענף זה מפרסם בגלוי את זהותו של הרבי כמשיח ואת היותו חי וקיים לנצח.
-===חב"ד ליאדי===
+אנשי הענף מאמינים כי הכל זה נסיון של הדור האחרון ובמהרה בימנו הרבי יתגלה ויוביל אותנו לגאולה.
-{{ערך מורחב|חסידות ליאדי}}
-מייסד הענף היה רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]. עוד לפני שאדמו"ר [[הצמח צדק]] [[הסתלקות|הסתלק]], היו חסידים רבים שנקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|אלו]], כגון החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]] מהאמלי, אחיו ר' זלמן דוכמן מקארמה, ועוד. לאחר פטירתו של [[המהרי"ל מקאפוסט]] נהרו מאות מחסידיו לליובאוויטש, ומקצתם נקשרו ל[[חיים שניאור זלמן שניאורסון|רחש"ז]] שהתגורר אז עדיין בעיירה [[ליובאוויטש]], כגון ר' משה ישראל מדריסא (בנו של ר' [[מרדכי מליעפלי]]), ר' מרדכי מקאמיל, ועוד{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.
-כאשר נסע לעיירה ליאדי בשנת [[תרכ"ח]], בקשו ממנו החסידים במקום, שינהג באדמו"רות וישמש להם כרבי, ואכן רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון|חיים שניאור זלמן]] הסכים לכך והחל לנהוג שם בנשיאות. מסופר כאשר הוא הגיע לשם התבטא:{{ציטוטון|ודור רביעי ישובו הנה}}{{הערה|היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתיישב ב[[ליאדי]]}}{{הערה|שם=ליאדי ב'|ראה היכל הבעש"ט, חלק י"ח עמ' ק"ג - ק"ד, ועוד..}}. עד שהגיע ל[[ליאדי]] הייתה הקהילה במקום קטנה ונידחת, וכשהגיע לליאדי הוא החיה מחדש את המקום והחזיר עטרה ליושנה{{הערה|[[בית רבי]] חלק א', פרק כ"ג}}. לליאדי נהרו אליו עוד רבים מגדולי תלמידיו של הצמח צדק, ביניהם הר"ז מדיסנא{{הערה|[[בית רבי]] חלק ג', פרק י'}}, החסיד ר' רפאל נחמן מנאווע, ועוד עשרות חסידים גדולים וחשובים{{הערה|שם=ליאדי ב'}}.
+במשך השנים עקב הצורך הרב הענף הקים לעצמו מוסדות וארגונים שונים אשר דומים במהותם לארגונים שקיימים אך עקב התנגדות מוחלטת של מנהלי הארגונים הממסדיים אנשי הענף הקימו ארגונים דומים כדי להילחם בתופעה ולתת מקום שבו יוכלו להיות כלל חסידי חב"ד באשר הם.
-חסידות [[חב"ד ליאדי]] התקיימה במשך שני דורות, במשך ארבעים ושלוש שנה, כאשר בדור השני התפצלה החסידות בין רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] (בנו של מייסד הענף רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון) לבין גיסו, רבי [[לוי יצחק מסירטשין]] שחסידותו נקראה "סירטשין-ליאדי". לאחר שהסתלקו האדמו"רים חזרו רוב חסידי ליאדי ל[[ליובאוויטש]] ומקצתם ל[[חב"ד קאפוסט]]. לאחר פטירתם חזרו חלק גדול מחסידיהם לחב"ד ליובאוויטש.
+===הענף האמצעי===
+יש הטוענים כי קיים ענף נוסף בחב"ד - הענף האמצעי, הענף דוגל בשיטטיות בה הוא לא מזדהה עם אף צד, הוא נוהג לכנות את הרבי כ'נשיא דורנו' ללא שום כינוי אחר אשר יקבע את מעמדו לצד זה או אחר.
-===חב"ד ניעז'ין===
+יש המגדירים אותו כאגף נוסף בענף המתון של חסידות חב"ד.
-{{ערך מורחב|חסידות ניעז'ין}}
-מייסד הענף היה רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]] בנו של [[הצמח צדק]].
-הענף התקיים במשך כחמש עשרה שנה, משנת [[תרכ"ח]] ועד לשנת [[תרמ"ג]], לאחר פטירתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון]] בשנת תרמ"ג עברו רוב חסידי ניעז'ין ל[[חב"ד קאפוסט]] ומקצתם לליובאוויטש.
+==הקריאות והנסיונות לאחדות==