משתמש:הרב משה המר/"מועלם" ה"תולדות אהרן ומשה" מבגדאד: הבדלים בין גרסאות בדף
הרב משה המר (שיחה | תרומות) (עריכה מחדש) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף הרב משה המר/"מועלם" ה"תולדות אהרן ומשה" מבגדאד לשם משתמש:הרב משה המר/"מועלם" ה"תולדות אהרן ומשה" מבגדאד בלי להשאיר הפניה: טעות) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''אהרן משה''' בן רבי ציון יצחק בנו של חכם ברוך '''מועלם''', מחבר הספרים "[[תולדות אהרן ומשה]]" ו"מוסר ישמח לב" וכונה [[מגנן של ישראל]] בפרהסיה ובפומבי על ידי הרב [[יהודה צדקה]] | |||
מחבר הספרים " | |||
=== פרטים === | === פרטים === | ||
* מקום הולדתו | * מקום הולדתו [[בגדאד]] שב[[בבל]] [= עיראק] בשנות ה' תרע"ב לערך ביום א' בשבט ||מקום פטירה: ירושלם. [[ישראל]]. | ||
* עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך | * עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך | ||
* כינוי שם משפחה: | * כינוי שם משפחה: מעלם (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: חכם ברוך (על שם סבו, האבא של אביו חכם ציון יצחק <ref>על אביו של הרב ציון יצחק, חכם ברוך, בספר "קץ הימין" כתב רבי יהושע משה: הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו'</ref>). הרב חכם ברוך מועלם עצמו נהג לחתום את שמו ב[[כתב חצי קולמוס]] במילים אהרן ציון ח' ברוך, חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו. | ||
== חייו ופעולותיו ומסירותו לכלל == | == חייו ופעולותיו ומסירותו לכלל == | ||
הרב חכם ברוך מעלם הלך רגלי לכל מקום שבקדושה כדי לטרוח למען זכות המצוה{{הערה|1=כך סיפר משמשו ויד ימינו הר' שמואל כהן - גבאי ביהכנ״ס ״עזרא הסופר״}}. רבי יאשיהו פולק מק״ק 'ביאלה' סיפר כי כל מה שדבק כ״כ ברב חכם ברוך מועלם, הוא לאחר שגילהו יחידי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע״ה באותם ימים שמרוב קשיים להגיע לציונו היה המקום כשמם והיאך שפך שיחו שם בבכיו על צער השכינה הקדושה. | הרב חכם ברוך מעלם הלך רגלי לכל מקום שבקדושה כדי לטרוח למען זכות המצוה{{הערה|1=כך סיפר משמשו ויד ימינו הר' שמואל כהן - גבאי ביהכנ״ס ״עזרא הסופר״}}. רבי יאשיהו פולק מק״ק 'ביאלה' סיפר כי כל מה שדבק כ״כ ברב חכם ברוך מועלם, הוא לאחר שגילהו יחידי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע״ה באותם ימים שמרוב קשיים להגיע לציונו היה המקום כשמם והיאך שפך שיחו שם בבכיו על צער השכינה הקדושה. | ||
כבר אחרי מלחמת העולם השניה, קבע לעצמו מנהג קבע ללכת ברגל מתחנת דלק אחת למשניה מבלי לחמול על כוחותיו וכדי לזכות בשכר פסיעות על ידי ההליכה רגלי, כדי להניח תפילין לכאלו שאינם זוכים להניח. | כבר אחרי מלחמת העולם השניה, קבע לעצמו מנהג קבע ללכת ברגל מתחנת דלק אחת למשניה מבלי לחמול על כוחותיו וכדי לזכות בשכר פסיעות על ידי ההליכה רגלי, כדי להניח תפילין לכאלו שאינם זוכים להניח. | ||
הוא גם לא הסתפק בהנחת תפילין לסברת רש"י בלבד, אלא הוא היה כמכה על הקדקוד לפני הניצב לפניו ושואל 'אם רבינו תם יפנה אליך בעולם הבא וישאל אותך, מדוע לסברתו לא הנחת תפילין, אז מה תענה לו. אך הוא עצמו הקפיד גם על תפילין לסברת בעל "שימושא רבה".. | הוא גם לא הסתפק בהנחת תפילין לסברת רש"י בלבד, אלא הוא היה כמכה על הקדקוד לפני הניצב לפניו ושואל 'אם רבינו תם יפנה אליך בעולם הבא וישאל אותך, מדוע לסברתו לא הנחת תפילין, אז מה תענה לו. אך הוא עצמו הקפיד גם על תפילין לסברת בעל "שימושא רבה".. | ||
על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור. | |||
בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת | על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל[[ישיבות]] ול[[מוסדות תורה]] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור. | ||
חמק מכל משרה וכל כסף שניתן לו היה מיד הולך לחלוקת | |||
בין מקומות התורה להם העביר [[כספים]] נמצאים גם ישיבת "[[פורת יוסף]]" תכב"ץ וארגון "[[יד לאחים]]". | |||
חמק מכל משרה וכל כסף שניתן לו היה מיד הולך לחלוקת תפילין מהודרים מאוד של [[רש"י]], של [[ר"ת]] ושל [[שימושא רבה]] לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת [[רבינו תם]] ולפיכך הוא עצמו נשאר כדל אמצעים בעוני ומחסור. | |||
כשהרב יוסף זיאת – משגיח ב"חברת אהבת שלום" סיים ללמד יהודי שלא ידע אפילו קרוא וכתוב את מצוות ה', בחר להגיע עמו אל מגנן של ישראל הרב חכם ברוך מעלם ולהפגישו עם קדושת הצדיק, בחר הרב חכם ברוך מעלם לתת לו דווקא תפילין יקרות מאוד שהיו בידו מדורי דורות, הרב זיאת התפלא איך לא חמל הרב חכם ברוך מעלם על עצמו וויתר עליהן כה מהר למען יהודי זה, אך התשובה לא איחרה להגיע כי מיד כשהחל יהודי זה בהנחת התפילין הללו- התקדש מאוד והחל נכנס לעומקן של סוגיות ומקרב נפשות רבות לצור מחצבתן. | כשהרב יוסף זיאת – משגיח ב"חברת אהבת שלום" סיים ללמד יהודי שלא ידע אפילו קרוא וכתוב את מצוות ה', בחר להגיע עמו אל מגנן של ישראל הרב חכם ברוך מעלם ולהפגישו עם קדושת הצדיק, בחר הרב חכם ברוך מעלם לתת לו דווקא תפילין יקרות מאוד שהיו בידו מדורי דורות, הרב זיאת התפלא איך לא חמל הרב חכם ברוך מעלם על עצמו וויתר עליהן כה מהר למען יהודי זה, אך התשובה לא איחרה להגיע כי מיד כשהחל יהודי זה בהנחת התפילין הללו- התקדש מאוד והחל נכנס לעומקן של סוגיות ומקרב נפשות רבות לצור מחצבתן. | ||
הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של | |||
בעריכת חיבורו | הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של [[רש"י]] ו[[ר"ת]] יחדיו ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף [[שימושא רבה]] ב[[תפילת המנחה]] כמנהג [[האר"י הקדוש]]. | ||
בעריכת חיבורו "תולדות אהרן ומשה" התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב [[שמואל דרזי]] - ראש ישיבת "ניות ברמה", ברבי שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה - ראש ישיבת "בית א-ל" וברבי [[מרדכי אליהו]]<ref>רבי מרדכי צמח ב"ר סלמאן בן אליהו</ref> ואילו בחיבורו "מוסר ישמח לב" כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים. | |||
יצוין כי הספר "תולדות אהרן ומשה" שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה. | יצוין כי הספר "תולדות אהרן ומשה" שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב [[מרדכי אליהו]] ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה. | ||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
הרב שאול שמעון בנו של הרב חכם ברוך מעלם הגיע ל-770 בניו-יורק אל הרבי ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי הוא אף הגיש לפניו את הספר "תולדות אהרן ומשה", הרבי נטל דף ועט וכתב אז מכתב לרב חכם ברוך מעלם שאותו ביקש לשלוח אליו. באותו מכתב הרבי פתח במילים "חן חן על התשורה הנאה". | הרב שאול שמעון בנו של הרב חכם ברוך מעלם הגיע ל-770 בניו-יורק אל הרבי ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי הוא אף הגיש לפניו את הספר "תולדות אהרן ומשה", הרבי נטל דף ועט וכתב אז מכתב לרב חכם ברוך מעלם שאותו ביקש לשלוח אליו. באותו מכתב הרבי פתח במילים "חן חן על התשורה הנאה". | ||
מתלמידיו נמנים גם בן אחותו, הרב [[מרדכי יצחקי]], רב ה[[מושב פורת]], שחתימתו מוצבת בין ה[[חותמים]] על כך ש[[הרבי]] הוא ה[[משיח]]. | |||
==תיקון לקירוב הגאולה== | |||
היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו חכם [[סלמאן מוצפי]] ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי<ref>ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" מסיפורו של בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי</ref>. | |||
=== התעסקותו בתיקונים רוחניים === | === התעסקותו בתיקונים רוחניים === | ||
עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה | עסק בתיקונים ובתיקוני [[נפטרים]]. באחד מתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה דמות יונה בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר הרב חכם ברוך מעלם סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך<ref>מובא בספרו "[[תולדות אהרן ומשה]]", הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו</ref>. | ||
=== רווחים נוספים לכלל === | === רווחים נוספים לכלל === | ||
* ממייסדי ישיבת | * ממייסדי ישיבת "[[בני ציון]]" על קבר [[רחל אמנו]] | ||
* הוציא לאור את ספריו של זקנו | * הוציא לאור את ספריו של זקנו [[מהרש"ם שנדוך]] בטרם הופסדו | ||
* הוציא לאור את ה[[ספר]] | * הוציא לאור את ה[[ספר]] "[[לשון חכמים]]" ביחד עם ידידו הרב [[רפאל שלמה לנידאו]] | ||
=== ייחוס === | |||
* צאצא לרבינו המהרש"ם שנדוך בעל ה"קול ששון" ועוד ומיוחס דרך אמו ל[[נשיאי בבל]] עד [[דוד המלך]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה אחרונה מ־23:02, 29 במרץ 2022
רבי אהרן משה בן רבי ציון יצחק בנו של חכם ברוך מועלם, מחבר הספרים "תולדות אהרן ומשה" ו"מוסר ישמח לב" וכונה מגנן של ישראל בפרהסיה ובפומבי על ידי הרב יהודה צדקה
פרטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מקום הולדתו בגדאד שבבבל [= עיראק] בשנות ה' תרע"ב לערך ביום א' בשבט ||מקום פטירה: ירושלם. ישראל.
- עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך
- כינוי שם משפחה: מעלם (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: חכם ברוך (על שם סבו, האבא של אביו חכם ציון יצחק [1]). הרב חכם ברוך מועלם עצמו נהג לחתום את שמו בכתב חצי קולמוס במילים אהרן ציון ח' ברוך, חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.
חייו ופעולותיו ומסירותו לכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב חכם ברוך מעלם הלך רגלי לכל מקום שבקדושה כדי לטרוח למען זכות המצוה[2]. רבי יאשיהו פולק מק״ק 'ביאלה' סיפר כי כל מה שדבק כ״כ ברב חכם ברוך מועלם, הוא לאחר שגילהו יחידי בציונו של רבי שמעון בר יוחאי ע״ה באותם ימים שמרוב קשיים להגיע לציונו היה המקום כשמם והיאך שפך שיחו שם בבכיו על צער השכינה הקדושה.
כבר אחרי מלחמת העולם השניה, קבע לעצמו מנהג קבע ללכת ברגל מתחנת דלק אחת למשניה מבלי לחמול על כוחותיו וכדי לזכות בשכר פסיעות על ידי ההליכה רגלי, כדי להניח תפילין לכאלו שאינם זוכים להניח.
הוא גם לא הסתפק בהנחת תפילין לסברת רש"י בלבד, אלא הוא היה כמכה על הקדקוד לפני הניצב לפניו ושואל 'אם רבינו תם יפנה אליך בעולם הבא וישאל אותך, מדוע לסברתו לא הנחת תפילין, אז מה תענה לו. אך הוא עצמו הקפיד גם על תפילין לסברת בעל "שימושא רבה"..
על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים לישיבות ולמוסדות תורה על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור.
בין מקומות התורה להם העביר כספים נמצאים גם ישיבת "פורת יוסף" תכב"ץ וארגון "יד לאחים".
חמק מכל משרה וכל כסף שניתן לו היה מיד הולך לחלוקת תפילין מהודרים מאוד של רש"י, של ר"ת ושל שימושא רבה לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת רבינו תם ולפיכך הוא עצמו נשאר כדל אמצעים בעוני ומחסור.
כשהרב יוסף זיאת – משגיח ב"חברת אהבת שלום" סיים ללמד יהודי שלא ידע אפילו קרוא וכתוב את מצוות ה', בחר להגיע עמו אל מגנן של ישראל הרב חכם ברוך מעלם ולהפגישו עם קדושת הצדיק, בחר הרב חכם ברוך מעלם לתת לו דווקא תפילין יקרות מאוד שהיו בידו מדורי דורות, הרב זיאת התפלא איך לא חמל הרב חכם ברוך מעלם על עצמו וויתר עליהן כה מהר למען יהודי זה, אך התשובה לא איחרה להגיע כי מיד כשהחל יהודי זה בהנחת התפילין הללו- התקדש מאוד והחל נכנס לעומקן של סוגיות ומקרב נפשות רבות לצור מחצבתן.
הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של רש"י ור"ת יחדיו ואילו בתפילת המנחה אף שימושא רבה בתפילת המנחה כמנהג האר"י הקדוש.
בעריכת חיבורו "תולדות אהרן ומשה" התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב שמואל דרזי - ראש ישיבת "ניות ברמה", ברבי שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה - ראש ישיבת "בית א-ל" וברבי מרדכי אליהו[3] ואילו בחיבורו "מוסר ישמח לב" כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים.
יצוין כי הספר "תולדות אהרן ומשה" שחיבר חכם אהרן משה חכם ברוך מעלם לא מש מסדר יומו הקבוע של הרב מרדכי אליהו ואותו ספר שהיה מונח בביתו של הרב מרדכי אליהו מולא על ידו בסימונים לפתיחה קלה.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שאול שמעון בנו של הרב חכם ברוך מעלם הגיע ל-770 בניו-יורק אל הרבי ותוך כדי שאלות ששאל את הרבי הוא אף הגיש לפניו את הספר "תולדות אהרן ומשה", הרבי נטל דף ועט וכתב אז מכתב לרב חכם ברוך מעלם שאותו ביקש לשלוח אליו. באותו מכתב הרבי פתח במילים "חן חן על התשורה הנאה".
מתלמידיו נמנים גם בן אחותו, הרב מרדכי יצחקי, רב המושב פורת, שחתימתו מוצבת בין החותמים על כך שהרבי הוא המשיח.
תיקון לקירוב הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו חכם סלמאן מוצפי ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי[4].
התעסקותו בתיקונים רוחניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
עסק בתיקונים ובתיקוני נפטרים. באחד מתיקוני הנפטרים סיפרה רעייתו שהיתה דמות יונה בבית כשהבית סגור וקור עז בחוץ, דמות היונה הגיעה למיטתו והקיפה את המיטה וכשהתעורר הרב חכם ברוך מעלם סיפר שהדבר ידוע לו ממה שחלם באותה עת וזוהי הנשמה שתוקנה שבאה להודות לו על כך[5].
רווחים נוספים לכלל[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ממייסדי ישיבת "בני ציון" על קבר רחל אמנו
- הוציא לאור את ספריו של זקנו מהרש"ם שנדוך בטרם הופסדו
- הוציא לאור את הספר "לשון חכמים" ביחד עם ידידו הרב רפאל שלמה לנידאו
ייחוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ על אביו של הרב ציון יצחק, חכם ברוך, בספר "קץ הימין" כתב רבי יהושע משה: הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו'
- ↑ כך סיפר משמשו ויד ימינו הר' שמואל כהן - גבאי ביהכנ״ס ״עזרא הסופר״
- ↑ רבי מרדכי צמח ב"ר סלמאן בן אליהו
- ↑ ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" מסיפורו של בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי
- ↑ מובא בספרו "תולדות אהרן ומשה", הוצאה חמישית, בהקדמה שנערכה לספרו אחרי פטירתו