שמואל דוד בלינוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←יחוסו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בהיותו בגיל 14, בשנת [[תרפ"ד]], נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] אצל הרב [[יהודה עבער]] ואצל הרב [[יחזקאל פייגין]], ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ב[[יקטרינוסלב]]. | בהיותו בגיל 14, בשנת [[תרפ"ד]], נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת [[תומכי תמימים נעוועל]] אצל הרב [[יהודה עבער]] ואצל הרב [[יחזקאל פייגין]], ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ב[[יקטרינוסלב]]. | ||
עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב ירחמיאל גולדשמיד רבה של וינוגרד. הזוג הצעיר התיישב ב[[קלימוביץ']], בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו ל[[מוסקבה]] למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו רעייתו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. | עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב [[שמואל לויטין]] ב[[נעוועל]], וב[[י"ח אייר]] [[תרצ"ה]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב [[ירחמיאל גולדשמיד]] רבה של וינוגרד (בנו של החסיד ר׳ [[ישראל דב גולדשמיד]]). הזוג הצעיר התיישב ב[[קלימוביץ']], בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו ל[[מוסקבה]] למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו רעייתו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת. | כאשר פרצה המלחמה נדדו ל[[סמרקנד]] שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך [[לבוב]] בבריחה שכונתה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marasow-Katz%20-%20Adar%20Beis%2027%2C%205765.pdf תשורה מנישואי נכדו ר' יחיאל מיכל מרוזוב]''', י"ט שבט תשס"ז | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marasow-Katz%20-%20Adar%20Beis%2027%2C%205765.pdf תשורה מנישואי נכדו ר' יחיאל מיכל מרוזוב]''', י"ט שבט תשס"ז | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:בלינוב, שמואל דוד}} | {{מיון רגיל:בלינוב, שמואל דוד}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:26, 11 בספטמבר 2023
הרב שמואל דוד בלינוב (י"ח כסלו תר"ע - י"ד שבט תשס"ג), שוחט ומחנך חסידי מקהילת אנ"ש בפריז שבצרפת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה החסידית קלימוביץ' בי"ח כסלו תר"ע לאביו הרב אברהם אשר בלינוב ואמו מרת ביילא, כצאצא לרבי מרדכי פוזנר אחיו של אדמו"ר הזקן.
בהיותו בגיל 14, בשנת תרפ"ד, נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים, ונדד בין הסניפים השונים במשך למעלה מעשר שנים כשאת עיקר חינוכו קיבל בישיבת תומכי תמימים נעוועל אצל הרב יהודה עבער ואצל הרב יחזקאל פייגין, ובמהלך נידודיו נמנה בין הבחורים שנשלחו ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים ביקטרינוסלב.
עם סיום מסלול לימודיו בתומכי תמימים למד במשך תקופה קצרה בבית המדרש לרבנים שייסד הרב שמואל לויטין בנעוועל, ובי"ח אייר תרצ"ה נשא את רעייתו חווה, בתו של החסיד הרב ירחמיאל גולדשמיד רבה של וינוגרד (בנו של החסיד ר׳ ישראל דב גולדשמיד). הזוג הצעיר התיישב בקלימוביץ', בסמיכות למקום מגורי אביו של ר' שמואל דוד. לאחר שעברה עליהם תקופה ארוכה של קשיים בפרנסה, נסע ר' שמואל דוד בגפו למוסקבה למצוא מקור הכנסה מתאים, ובעקבותיו הצטרפה אליו רעייתו יחד עם ילדיהם ובכך ניצלו מגורל בני העיירה שהושמדו על ידי הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה.
כאשר פרצה המלחמה נדדו לסמרקנד שם התגוררו עד לסיומה, אז הצטרפו לאלפי החסידים שהבריחו את הגבול הרוסי דרך לבוב בבריחה שכונתה לימים בשם 'יציאת רוסיה תש"ו'. בזמן ההמתנה לרכבת, נוצרה אפשרות לעלות על רכבת-משא שיוצאת לדרך בעיצומו של יום השבת, ורבני חב"ד שהיו במקום פסקו כי הדבר מותר מחשש פיקוח-נפש, אך ר' שמואל דוד סירב לחלל את קדושת השבת ואפילו במחיר סיכון חייו, ובאופן ניסי חל עיכוב בלוח הזמנים של הרכבת, והיא יצאה לדרכה רק שעות רבות מאוחר יותר, לאחר שיצאה השבת.
כשוחט ובודק[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר היציאה מרוסיה נותרה המשפחה בחוסר כל, ובעידוד זוגתו נסע לאירלנד עם קבוצה של חסידי חב"ד והוכשר כשוחט ובודק, וקיבל רשות לשחוט מאת גדולי רבני החסידים באותה תקופה הרב מנחם מענדל דוברבסקי, הרב נחום שמריהו ששונקין והרב זלמן שמעון דבורקין. עיסוקו במלאכת השחיטה זכה לברכת ה', והוא נודע כמומחה ב'העמדת' הסכין וכירא שמים וכשחזר והתיישב בפריז כל חסידי חב"ד שהתגוררו במקום ביקשו לאכול דווקא משחיטתו והוא החל להתפרנס בכבוד.
במקביל לעבודת השחיטה, שימש גם כמלמד בחיידר המקומי ועשה חיל בעבודת החינוך, כשהוא מקפיד להקדיש גם זמן לשיעורים קבועים ולתפילה באריכות.
שנותיו האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר נכנס לרבי ליחידות בשנת תשל"ב, אמר לו הרבי "אנחנו הרי משפחה" (דרך סב סבו רבי מרדכי פוזנר, אחיו של אדמו"ר הזקן). וכאשר ביקשו הוא וזוגתו לעבור להתגורר בשכונת קראון הייטס בסמיכות לילדיהם, הורה הרבי שהדבר יתאפשר רק לאחר שיצא לפנסיה מעבודה השחיטה, ואכן בשנת תשנ"ח עברו לקראון הייטס והתגוררו בשכונה עד לפטירתם.
ר' שמואל דוד נפטר בי"ד שבט תשס"ג, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ. רעייתו חווה נפטרה שנתיים אחריו בז' כסלו תשס"ה.
יחוסו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב מרדכי פוזנר, אח אדמו"ר הזקן
- בנו ר' משה דוב בער פוזנר
- בנו ר' ברוך צדוק פוזנר
- בתו מרת חנה בלינוב.
- בנה הרב לאביו הרב אברהם אשר בלינוב
- בנו הרב שמואל דוד בלינוב[1]
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב מרדכי בלינוב - סגן אב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת
- בנו, הרב יצחק בלינוב - מרבני חב"ד במילאנו, איטליה
- בתו מרת חנה, אשת הרב צבי הירש מרוזוב - קראון הייטס
- בתו מרת ביילא, אשת הרב צבי ברונשטיין - קראון הייטס
- בתו, מרת פרומא בלינוב
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשורה מנישואי נכדו ר' יחיאל מיכל מרוזוב, י"ט שבט תשס"ז
הערות שוליים
- ↑ אחותו מרת חיה גיטה גולדשמיד