שמחה זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב | נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב בנימין נחום זילברשטרום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}. | ||
בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השנייה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]]. | בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השנייה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]]. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים. | למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו == | ||
'''אחיו:''' | '''אחיו:''' | ||
*'''[[אהרן מרדכי זילברשטרום]]''' | *'''[[אהרן מרדכי זילברשטרום]]''' נפטר י"ז תמוז תשע"ב | ||
*'''יעקב | *''' זאב יעקב זילברשטרום - נפטר ג אייר תשס"ו | ||
*'''[[אליהו פרץ זילברשטרום]]''' - [[ירושלים]]. | *'''[[אליהו פרץ זילברשטרום]]''' - [[ירושלים]]. | ||
*'''רחל לוי''' - אשת הרב בן ציון | *'''רחל לוי''' - אשת הרב בן ציון - נפטרה א מנחם אב תשס"ט. | ||
*'''שרה רות זילברשטרום | *'''שרה רות זילברשטרום - נפטרה כ"א תמוז תשנ"ה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־18:49, 23 ביוני 2024
התמים שמחה זילברשטרום (י"ז במנחם אב תרצ"א – ראש חודש אייר תשט"ז) היה בוגר ישיבות 'תומכי תמימים' ומדריך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע 'רצח יד החמישה'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ז במנחם אב תרצ"א בלייפציג שבגרמניה, לאביו הרב בנימין נחום זילברשטרום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום[1].
בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה מלחמת העולם השנייה, החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת תש"ה. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי צבי הירש רוזנבוים.
משפחתו קבע את מקום מגוריה בכפר חב"ד, והוא נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב. עם השלמת חוק לימודיו, החל לשמש כמדריך ראשי בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ומידי תקופה היה נוסע למרכז הקליטה 'עליית הנוער' בירושלים, ובהשפעתו הלבבית היה משכנע ילדים לבוא ללמוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
חיבר את הניגון "הרבי שלנו".
הרצח בבית הספר למלאכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – רצח יד החמישה |
בעת תפילת ערבית של ראש חודש אייר תשט"ז, הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצרים לשטח כפר חב"ד, וחדרה לבית הכנסת של בית הספר למלאכה, המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי[2].
למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים, לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחיו:
- אהרן מרדכי זילברשטרום נפטר י"ז תמוז תשע"ב
- זאב יעקב זילברשטרום - נפטר ג אייר תשס"ו
- אליהו פרץ זילברשטרום - ירושלים.
- רחל לוי - אשת הרב בן ציון - נפטרה א מנחם אב תשס"ט.
- שרה רות זילברשטרום - נפטרה כ"א תמוז תשנ"ה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מבוא לאגרות קודש - חלק י"ג.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כך חולקו כספי שמחה זילברשטרום - אתר COL.
- כתבתו של שניאור זלמן ברגר אחרי פטירת אחיו, ר' אהרן מרדכי - שבועון בית משיח.
הערות שוליים
- ↑ נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.
- ↑ כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי עדות אחיו, ר' אהרן מרדכי זילברשטרום.