רחל שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולדה בסביבות שנת [[תרנ"א]]{{הערה|החישוב המשוער של שנת לידתה נעשה על ידי עורכי הספר שנים ראשונות, חלק א' עמוד 546, בהרחבות להערה 110.}}, לאביה החסיד הנודע הרב [[דוד צבי חן]] רבה של העיר [[צ'רניגוב]]. | |||
בשנת [[תרס"ט]] התקיימה חתונתה עם בעלה הרב [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שלום שלמה שניאורסון]], החתונה התקיימה בעיר צ'רניגוב, ושם גם נותרו בני הזוג להתגורר לאחר החתונה. | בשנת [[תרס"ט]] התקיימה חתונתה עם בעלה הרב [[שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שלום שלמה שניאורסון]], החתונה התקיימה בעיר צ'רניגוב, ושם גם נותרו בני הזוג להתגורר לאחר החתונה. | ||
בשנת תרע"א התמנה בעלה | בשנת תרע"א התמנה בעלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא שבפלך [[חרסון]], וב[[כ"ו סיוון]] [[תרע"ד]] נולדה בתם היחידה מרת שיינא זלדה ('זלדה המשוררת'). | ||
כאשר פרצה המהפכה הבולשביקית חזרו לצ'רניגוב, ובשנת [[תרפ"ה]] עלו ל[[ארץ הקודש]] יחד עם אביה, והשתקעו ב[[ירושלים]]. בעלה ואביו נפטרו כעבור זמן קצר עוד בטרם חלפה שנה מעלייתם [[ארץ הקודש|ארצה]]. | כאשר פרצה המהפכה הבולשביקית חזרו לצ'רניגוב, ובשנת [[תרפ"ה]] עלו ל[[ארץ הקודש]] יחד עם אביה, והשתקעו ב[[ירושלים]]. בעלה ואביו נפטרו כעבור זמן קצר עוד בטרם חלפה שנה מעלייתם [[ארץ הקודש|ארצה]]. | ||
שורה 16: | שורה 16: | ||
לאחר פטירתה ב[[כ"ב טבת]] [[תשכ"ה]], פנתה בתה מרת זלדה לרבי בנוגע לנוסח המצבה, והרבי השיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע [[אדמו"ר הזקן]] וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ){{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג, עמ' שכב.}}, וכן ביקש להשתתף בהוצאות הרפואיות השונות ובעלויות המצבה. | לאחר פטירתה ב[[כ"ב טבת]] [[תשכ"ה]], פנתה בתה מרת זלדה לרבי בנוגע לנוסח המצבה, והרבי השיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע [[אדמו"ר הזקן]] וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ){{הערה|אגרות קודש חלק כ"ג, עמ' שכב.}}, וכן ביקש להשתתף בהוצאות הרפואיות השונות ובעלויות המצבה. | ||
== | ==משפחתה== | ||
*בתה, מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]]. | *בתה, מרת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]]. | ||
גרסה אחרונה מ־08:39, 13 במאי 2022
הרבנית רחל שניאורסון (סביבות תרנ"א-כ"ב טבת תשכ"ה, 1891-1964) היתה דודתו של הרבי (רעיית הרב שלום שלמה שניאורסון, אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן אביו של הרבי).
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדה בסביבות שנת תרנ"א[1], לאביה החסיד הנודע הרב דוד צבי חן רבה של העיר צ'רניגוב.
בשנת תרס"ט התקיימה חתונתה עם בעלה הרב שלום שלמה שניאורסון, החתונה התקיימה בעיר צ'רניגוב, ושם גם נותרו בני הזוג להתגורר לאחר החתונה.
בשנת תרע"א התמנה בעלה לכהן כרב במושבה החלקאית שיראקא שבפלך חרסון, ובכ"ו סיוון תרע"ד נולדה בתם היחידה מרת שיינא זלדה ('זלדה המשוררת').
כאשר פרצה המהפכה הבולשביקית חזרו לצ'רניגוב, ובשנת תרפ"ה עלו לארץ הקודש יחד עם אביה, והשתקעו בירושלים. בעלה ואביו נפטרו כעבור זמן קצר עוד בטרם חלפה שנה מעלייתם ארצה.
במשך שנים רבות התכתב הרבי בתדירות גבוהה עם דודתו הרבנית, כאשר היה פונה אליה בתואר: "דודתי הרבנית מנשים באוהל תבורך (מנב"ת) הצנועה הכבודה מרת רחל תחי'", וכן הקפיד לשלוח לה מדברי הדפוס שיצאו לאור על ידי קה"ת. רובם של מכתבים אלו לא ראו את אור הדפוס, ונותרו בעזבונה של ביתה היחידה מרת זלדה שניאורסון-מישקובסקי.
בין השאר נזקפת לזכותה תמונתו המפורסמת של הרבי זמן קצר קודם האפשערניש במלאות לו שלוש שנים, שהשתמרה בארכיון הפרטי שלה, ונשלחה על ידה לרבנית חנה אמו של הרבי על פי בקשתה[2].
לאחר פטירתה בכ"ב טבת תשכ"ה, פנתה בתה מרת זלדה לרבי בנוגע לנוסח המצבה, והרבי השיב לה: בנוגע לנוסח המצבה שכותבת, לדעתי נכון להזכיר שם האב - דודי - בעל הנפטרת (בהוספה שהוא מגזע אדמו"ר הזקן וכו'), וכמובן שם אבי' (הררד"צ)[3], וכן ביקש להשתתף בהוצאות הרפואיות השונות ובעלויות המצבה.
משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתה, מרת זלדה מישקובסקי (שניאורסון).
הצגהעץ משפחת אדמו"רי חב"ד |
---|
הצגהבית רבי |
---|
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שנים ראשונות חלק א' עמוד 218.