יוסף בגטין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(שהוא ירש רבנותו מחותנו רש''ז לוריא)
 
(16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:יוסף בגטין.png|200px|ממוזער|ר' יוסף בגטין]]
[[קובץ:יוסף בגטין.png|200px|ממוזער|ר' יוסף בגטין]]
הרב '''יוסף בגטין''' ([[תר"נ]] - [[ב' טבת]] [[תרצ"ח]]) היה רבה של הערים ליעפלי וסטרדוב, נרצח על ידי השלטונות הסובייטים.
הרב '''יוסף בגטין''' (? [[תר"מ]] - [[ב' טבת]] [[תרצ"ח]]) היה רב הערים [[ליעפלי]] ו[[סרטוב]], נרצח על ידי השלטונות הסובייטים. בצעירותו למד בישיבות ליטאיות, אך מתיק החקירה עולה כי היה קשור לחסידים.
 
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"נ]] לר' יעקב בגטין בנובהרדוק שבפלך [[מינסק]] שב[[רוסיה]]. למד אצל רבי [[חיים מוולוז'ין]].
נולד בשנת [[תר"מ]] לר' יעקב בגטין בנובהרדוק שבפלך מינסק, שב[[רוסיה]]. נשא לאישה את ביתו של רב העיירה ליעפלי  הרב שניאור זלמן לוריא, ולאחר פטירת חותנו ירש את כס הרבנות.  


בשנת [[תרס"ז]] החל לכהן כ"[[רב מטעם]]" וכ"רב רוחני" בעיר ליעפלי. באזור שנת ה[[תר"פ]] כיהן כרב העיר [[סטרדוב]].
בשנת [[תרס"ז]] החל לכהן כ"[[רב]] מטעם" וכ"רב רוחני" בעיר [[ליעפלי]]. החל משנת ה[[תר"פ]] כיהן כרב העיר סרטוב.


ב[[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ח]] נאסר על ידי השלטונות הסובייטים, בשל השתייכותו לחסידים. מספר ימים לאחר מכן ב[[ל' כסלו]] [[תרצ"ח]] בעיצומו של [[שבת קודש]] נידון למוות. על אף שחויב לחתום על הגזר דין, הוא סירב לכך מכיוון שזה היה בשבת. למחרת אור ליום שני [[ב' טבת]] הוא נרצח.
ב[[כ"ה כסלו]] [[תרצ"ח]] נאסר על ידי השלטונות הסובייטים, ב'אשמת' פעילות 'אנטי מהפכנית' ו'אנטי סובייטית' בשל השתייכותו לחסידים.  
 
בתוך פחות משבוע, בעיצומה של [[שבת קודש|שבת]] [[חנוכה]] [[ל' כסלו]] [[תרצ"ח]] נידון למוות ע"י הטרויקה{{הערה|הטרויקה הייתה שלישית פקידים, המדמה בית משפט ותפקידם היה לפסוק ולגזור הדין ללא שמיעת הנאשם ובודאי לא עו"ד}}. על אף שחויב לחתום על הגזר דין, כיוון שהיה זה בשבת הוא סירב והודיע שבשום אופן לא יחתום . למחרת, אור ליום שני [[ב' טבת]] [[תרצ"ח]], בהיותו בן 58 בלבד, הרב יוסף נרצח בירייה.
 
ב[[כ"ז כסלו]] [[תשל"ח]] טוהר שמו{{הערה|[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 42 - 44.}}.
 
==לקריאה נוספת==
*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 1943 עמ' 72


ב[[כ"ז כסלו]] [[תשל"ח]] טוהר שמו.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 42 - 44.
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/02/62167b0a12c1c_1645640458.pdf הרוגי מלכות], עמ' 42 - 44.
*'''[https://col.org.il/news/160558 הגמרא שהיתה ברשותו ותצלום חתימתו]''' {{col}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בגטין יוסף}}
{{מיון רגיל:בגטין יוסף}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד בעבר]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]][[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"נ]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרצ"ח]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו בנסיבות טרגיות]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]

גרסה אחרונה מ־22:14, 27 ביוני 2024

ר' יוסף בגטין

הרב יוסף בגטין (? תר"מ - ב' טבת תרצ"ח) היה רב הערים ליעפלי וסרטוב, נרצח על ידי השלטונות הסובייטים. בצעירותו למד בישיבות ליטאיות, אך מתיק החקירה עולה כי היה קשור לחסידים.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תר"מ לר' יעקב בגטין בנובהרדוק שבפלך מינסק, שברוסיה. נשא לאישה את ביתו של רב העיירה ליעפלי הרב שניאור זלמן לוריא, ולאחר פטירת חותנו ירש את כס הרבנות.

בשנת תרס"ז החל לכהן כ"רב מטעם" וכ"רב רוחני" בעיר ליעפלי. החל משנת התר"פ כיהן כרב העיר סרטוב.

בכ"ה כסלו תרצ"ח נאסר על ידי השלטונות הסובייטים, ב'אשמת' פעילות 'אנטי מהפכנית' ו'אנטי סובייטית' בשל השתייכותו לחסידים.

בתוך פחות משבוע, בעיצומה של שבת חנוכה ל' כסלו תרצ"ח נידון למוות ע"י הטרויקה[1]. על אף שחויב לחתום על הגזר דין, כיוון שהיה זה בשבת הוא סירב והודיע שבשום אופן לא יחתום . למחרת, אור ליום שני ב' טבת תרצ"ח, בהיותו בן 58 בלבד, הרב יוסף נרצח בירייה.

בכ"ז כסלו תשל"ח טוהר שמו[2].

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הטרויקה הייתה שלישית פקידים, המדמה בית משפט ותפקידם היה לפסוק ולגזור הדין ללא שמיעת הנאשם ובודאי לא עו"ד
  2. הרוגי מלכות, עמ' 42 - 44.