משתמש:הלוחם החסידי/עלון/2

הידעת?

כתב

חסיד של הרבי

במהלכה של פגישה בין אדמו"ר האמצעי ורבי עקיבא איגר (מגדולי רבני ישראל בהונגריה תקכ"א - תקצ"ח), ביקש אדמו"ר האמצעי את ברכתו. בהמשך הפגישה אמר ר' עקיבא איגר שאין לו חלק בהתנגדות לחסידות וזהו שקר גמור מה שכתבו בשמו. אדמו"ר האמצעי העניק לו במתנה את ב' הכרכים של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ספר התניא וספרי חסידות נוספים שלו, ואמר לפניו חלק מהמאמר דיבור המתחיל "אל תצר את מואב".

קהילות חב"ד

כתב: חסיד של הרבי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קהילות שנכחדו

קהילת חב"ד בלודז', פולין.

קהילת חב"ד בלודז', מנתה עשרות משפחות בלבד. מרכז הקהילה היה ב'שטיבל' שנקרא 'בית החסידים ליובאוויטש'. השטיבל שכן ברחוב צעגעלניאנא 25 ובו התפללו ולמדו שיעורים בנגלה וחסידות.

ראשי קהילת ליובאוויטש בעיר ייסדו בי"ז אלול תרפ"ט ישיבת 'תומכי תמימים'. בשנים הראשונות (אלול תרפ"ט - טבת תרצ"ב) שכנה הישיבה ברחוב פאלודניאווא 25, ובשבט תרצ"ב עברו לבנין חדש ברחוב פאמארסקא 41 א שנרכש בתרומתו של ה"ר אלחנן שטיינשניידר. יו"ר הישיבה היה הרה"ג ר' שניאור זלמן שניאורסאהן, ובניו עזרו לו בניהול הישיבה. בנו הרב דובער יצחק היה המנהל, וסייעו לו הבנים האחרים ר' יהושע יעקב ור' לייבל. בצוות הישיבה בתקופה הראשונה היה ראש ישיבה מחסידי קוצק, המשפיע היה הרה"ח ברוך פרידמן, והמשגיח ר' טובי' בוקצין.

בתחילת שנת תרצ"ב שלח הרבי הריי"צ את הרה"ג יצחק ארי' מאנדעלבוים להיות ראש ישיבה ולומר שיעורים בדא"ח.

בשנת תרצ"ד היו בישיבה שלש כתות ("מחלקות"). ראש הישיבה היה הרה"ג מנחם מענדל רוזנמוטר (חתנו של ר' דובער משה שמוטקין). והר"מ השני בישיבה היה הרב נח יצחק מורדקובסקי. בכתה השלישית היה הר"מ הרב חיים דוד גלזמן. המשפיע היה הרב דובער יצחק שניאורסאהן. במשך הזמן גם היה המשגיח ומסר שיעורים הרב קלמן מינקאווסקי חתנו של הרש"ז שניאורסאהן.

בשנים תרצ"ח-תרצ"ט ניהל את הישיבה הרב משה אליהו גערליצקי.

הרבי הריי"צ עסק בפיתוח הישיבה, הביא ראשי ישיבה ומשפיעים, קיבל דו"חות ממצב התלמידים ואף העניק תמיכה חודשית להחזקתה. הישיבה התפתחה ושגשגה ובמשך כעשר שנות קיומה למדו בה מאות תמימים.

בשואה נהרגו מרבית בני הקהילה.

בשנת תרצ"א זכו יהודי העיר, ובראשם חסידי חב"ד, לביקור הרבי הריי"צ.

ישיבת תומכי תמימים וורשה

כתב: חסיד של הרבי

ישיבת תומכי תמימים וורשא נוסדה ביום ב' ניסן תרפ"א. בשנת תרפ"ט נערכה בישיבה חתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא. בקיץ תרצ"ה כשעזב אדמו"ר הריי"צ את וורשא עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד שפרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה. ביום ב' ניסן תרפ"א, נוסדה ישיבת תומכי תמימים בוורשא, פולין - סניף לישיבת תומכי תמימים המרכזית, על ידי הרב שרגא פייביש זלמנוב והרב זלמן שמוטקין.

תחילה התקיימו לימודי הסניף החדש בבית-הכנסת החב"די שברחוב פרנצ'יסקנר, ובתור "משפיע" לחסידות נתמנה הרב ברוך פרידמן. עם התלמידים למד גם הרב דובער משה שמוטקין.

הישיבה התפתחה בהצלחה גדולה וכעבור שנה-שנתיים נתרבו ספסלי בית-המדרש ליותר ממאה עד שהמקום היה צר להכיל את כל התלמידים, ואז עברה הישיבה ללמוד בבית-כנסת גדול יותר.

לראש ישיבה נתמנה הרב שמעון ענגיל ולמנהל רוחני נתמנה הרב אלטר שימחוביץ.

כשהגיע מספר תלמידי הישיבה לשלוש מאות - בשנת תרפ"ה בערך - עברה הישיבה לבנין מיוחד רחב ידים, בעל שלוש קומות, ברחוב מלבסקי, ולועד-ההנהגה של הישיבה נתווסף גם הרב יחיאל צבי גוראריה. למפקח ומרכז לימוד הנגלה בכל מערכות הישיבה נתמנה הרב שמואל זלמנוב.

בשנת תרפ"ח ביקר אדמו"ר הריי"צ בפעם הראשונה בוורשא והביע את שביעות רצונו מסדר והנהגת הישיבה בעיר זו.

בשנת תרפ"ט הגיע שוב אדמו"ר הריי"צ לוורשא, והפעם בכדי לקבוע בחצר הישיבה את חתונת בתו הרבנית חיה מושקא עם הרבי שנערכה בי"ד בכסלו באותה השנה. באותה תקופה כבר למדו בישיבה כמה מאות בחורים.

בשנת תרצ"ב נוסדה בישיבת תומכי תמימים בווארשא, מחלקת "מכינה", עבור התלמידים הצעירים יותר.

עד עתה היו בישיבה ב' שיעורים, לתלמידים בגיל 14-17, וה"אולם" למבוגרים יותר הלומדים בפני עצמם. כעת נוספה גם "מכינה" לתלמידים בגיל בר מצוה או פחות.

בשנת תרצ"ד עבר אדמו"ר הריי"צ להתגורר בקביעות בוורשא ואז נפתחו סניפים מהישיבה בשם "אחי תמימים" בכמה מערי השדה שבמדינת פולין.

באותה תקופה כיהנו כראשי הישיבה גם הרב יהודה עבער והרב דובער גרפינקל.

בשנת תרצ"ו, כשעזב אדמו"ר הריי"צ את וורשא עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד לפלישת הצורר הנאצי ימ"ש.

בישיבה זו הוצאו לאור גליונות התמים.

נוסף לישיבה המרכזית בווארשא-אטוואצק, נוסדו יותר מעשרה סניפים, בעיירות שונות ברחבי מדינות פולין, ליטא ולטביא. הם שימשו כמכינות לישיבה הגדולה בווארשא-אטוואצק.

• בשנת תרפ"ו נוסד סניף באטוואצק (שהתקיים רק שנה אחת).
• בשנת תרפ"ז נוסד סניף בווילנא.
• בשנת תרפ"ט נוסד סניף נוסף בלאדז.
• בשנת תר"צ נוסד סניף נוסף בחמעלניק.
• בשנת תרצ"ב נוסדו סניפים נוספים בפאציאנאוו ובריגא ובקאוועל ובבאראנאוויץ (שלושה האחרונים התקיימו רק שנה אחת).
• בשנת תרצ"ה נוסדו סניפים נוספים בגלובאקא ובראציאנז [או ראציאנף].
• בשנת תרצ"ו נוסד סניף נוסף בחעלם.
• בשנת תרצ"ז נוסד סניף נוסף בדאנקרא, שבלטביא.
• בשנת תרצ"ח נוסדו סניפים נוספים בקאלושין, לענטשנא וסטאפניץ.
• בשנת תרצ"ט נוסד סניף נוסף בליווענהאף (ליואני), שבלטביא. בתחלת תש"א התאחדו הסניפים בליווענהאף ובדאנקרא, ועברו לריגא.

בישיבות האלו למדו במשך השנים שלפני המלחמה אלפי תלמידים, שרובם ככולם ניספו בשואה. רק כמאה, או מאה וחמישים מהתלמידים, ניצלו. מהתלמידים האלו שניספו, לא נשאר, כמעט, שום זכר.

ניגוני חב"ד ומחבריהם - ניגון לכתחילה אריבער

כתב: לוי יצחק ל.

ניגון לכתחילה אריבער (נקרא כך על ידי הרבי, או ניגונו של אדמו"ר המהר"ש (או באידיש דעם רבי'נס מוהר"ש ניגון)) - הוא ניגון אותו הלחין אדמו"ר המהר"ש, הניגון היה חביב עליו והושר על ידו תדיר בהזדמנויות שונות: שבת קודש, ימים טובים ויומא דפגרא. גם ברבות מהתוועדויות של הרבי מנגנים ניגון זה, מלבד מביום הולדתו, הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש וכן כשמנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו. שמו של הניגון לקוח מפתגמו של אדמו"ר המהר"ש לכתחילה אריבער. יש הטוענים[1] גם כי תוכן הפתגם מתבטא בתנועות הניגון.

ניגון זה ידוע גם בשם "ניגון איינס צוויי דריי פיר", כיוון שתווי הניגון בחלק השני, הם לפי ארבע תנועות. שם נוסף לניגון, הוא "ניגון אין סוף"[2].

אודות ניגון זה מסופר: בסוף ספר "הון עשיר" - לבעל "משנת חסידים" - יש שיר רשום בתווי נגינה. הרבי מהר"ש קראם, ואמר שהניגון הרשום עורר אותו על ניגון ואז ניגן ניגון זה[3].

ניגון זה הוא ניגון ק"פ בספר הניגונים ונרשם מפי זקני החסידים. הרבי למד את הניגון הזה מפי סבו, רבי מאיר שלמה הלוי ינובסקי, שהיה בעל חוש גדול בנגינה, והיה מה'יושבים' אצל אדמו"ר מהר"ש עצמו.

ישנן מספר הקלטות בהן שומעים את הרבי מנגן את הניגון, ניתן להבחין בכמה שינויים דקים אבל קבועים - בין הנוסח שבספר הניגונים לבין הנוסח של הרבי, כולל שינוי קבוע בבבא הראשונה בניגון. בהתוועדויות הרבי בהם נגנו את סדר ניגוני האדמו"רים[4], היה ניגון זה בא בתורו של אדמו"ר מהר"ש. נוסף על כך, היו מנגנים ניגון זה בהתוועדויות ב' אייר, יום הולדת אדמו"ר מהר"ש ובי"ג תשרי יום הילולא של אדמו"ר מהר"ש, ובתאריכים נוספים אותם היה הרבי מקשר לתוכן של "לכתחילה אריבער".

בצורתו של הניגון כפי הרשום בתווים, תנועת ה'אין סוף' חוזרת על עצמה פעמיים. חידוש מיוחד שהרבי הנהיג בזה: לעיתים הורה בתנועות ראשו לחזור על תנועה זו שוב ושוב. נראה שמספר החזרות לא היה אקראי בבחינת "עד שיבלו שפתותיכם", אלא במספר מכוון: לעיתים קרובות היו חוזרים על תנועה זו עשר פעמים, ובהקלטה אחת נשמע קולו הנוקב של הרבי החוזר עשרים פעמים ברצף על התנועה, ובחזרה שניה על כל הניגון מתחילתו — עשר פעמים נוספות. בבא ראשונה התנועה של "לכתחילה אריבער", קפיצה מעל כל המניעות והעיכובים, ניכרת מיד בפתיחת הניגון, בזינוק אל על - בשונה מניגוני חב"ד אחרים[5], בהם העליה היא עקבית והדרגתית. אפשר לומר, כי שיטתו של אדמו"ר מהר"ש בפתגמו "לכתחילה אריבער" מתבטאת בפתיחה זו.

בבא שניה הכינוי "איינס צוויי דריי פיר" הוא על שם התיבות ה"מרובעות", בעלות ארבעה צלילים עקביים זהים. "ריבוע" מוזיקלי זה מבטא את הגבול, את מסגרת הבריאה, את סדר ההשתלשלות של העולמות. הצליל העקבי הזה הוא הצליל התחתון ביותר בסולמו של הניגון, המבטא את ה"תחתית" של הניגון. — אותה התחתית ממנה דילגו וברחו בפתיחת הבבא. הראשונה.

בבא שלישית לעומת זאת, כינוי ה"אין סוף" מתאים לשיאו של הניגון בטונים הגבוהים, החוזרים על עצמם שוב ושוב, בתנועה זו ניתן להישאר עד אין סוף. זוהי תנועה נגדית אל תנועת הגבול, תנועה שלמעלה מסדר השתלשלות.

הערות שוליים :

1.יחיאל סופר, הסיפור המופלא של מקור ניגון 'לכתחילה אריבער' - מתוך שבועון בית משיח
2.רשימות, חוברת י"ד עמ' 424.
3.ספר התולדות כ"ק אדמו"ר מהר"ש ע' 21.
4.ראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח, שבועות.
5.כמו ניגון ארבע הבבות שהוא בבחינת 'בניין אב' בזה לניגוני חב"ד רבים.

כותרת הכתבה

כתב: כאן יחתום הכותב את שמו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כותרת הכתבה

כתב: כאן יחתום הכותב את שמו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.