פעשא לאה לאפיין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (חלוקת קונטרסים העביר את הדף פיגוע הריגת פעשא-לאה לאפיין לשם משתמש:ב. א. א./פיגוע הריגת פעשא-לאה לאפיין: מצטער, זה עדין לא נראה ערך)
 
(44 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבי בהלוויית לאה לאפיין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בהלוויות לאה לאפיין]]
[[קובץ:הרבי בהלוויית לאה לאפיין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בהלוויות לאה לאפיין]]
מרת '''פעשא לאה לאפיין''' ([[תשי"ד]] - [[ב' אדר|ב' אדר א']] [[תשנ"ב]]) הייתה מנשות חב"ד ב[[קראון הייטס]], שנרצחה על [[קידוש ה']] על ידי אפרו אמריקאי בביתה.


==היסטוריה==
==תולדות חיים==
בעקבות [[מהומות קראון הייטס]], בליל [[ב' אדר]] ראשון [[ה'תשנ"ב]] נכנס שחור לבית משפחת לאפיין ב[[קראון הייטס]] ורצח את אם המשפחה, בבית היה גם בנה הקטן
נולדה בשנת [[תשי"ד]] בעיירה ליד יוסטון שב[[טקסס]] לאביה ר' שרגא פייבל{{הבהרה|שם משפחה?}}. משפחתה אז לא שמרה [[תורה]] ו[[מצוות]]. כנערה היא [[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] ונקלטה בקיבוץ. לאחר מכן היא [[חזרה בתשובה]], ועברה ללמוד במכון "נווה ירושלים". לאחר סיום תקופת הלימודים היא חזרה לטקסס, שם נישאה עם ר' חיים דוד לאפיין.
{{להשלים}}


==התייחסות הרבי==
לאחר נישואיה, היא התגוררה עם משפחתה ב[[מוריסטון]], אולם לאחר מכן בהוראת [[הרבי]] היא חזרה לטקסס. בטקסס היא הייתה עורכת גיליון חדשות עבור הפעילות החב"דית. לאחר מספר שנים עברה עם משפחתה ל[[קראון הייטס]].
הרבי יצא להלווייתה של מרת לאפיין והמשיך באופן חריג עד לבנין צא"ח (ההלוויה פנתה ימינה לעבר ביתה של המנוחה), שם נעצר והמתין עשר דקות עד שכל הקהל חלף, ולאחר מכן חזר לחדרו.
===רציחתה===
בצהרי [[ב' אדר א']] [[תשנ"ב]], בהיותה צעירה, נשואה ואם לארבעה ילדים, נכנס אפרו אמריקאי לבית משפחת לאפיין ב[[קראון הייטס]] ורצח את אם המשפחה שעמדה נגדו בגבורה. באתו זמן נכחה בבית גם ביתה הקטנה.


ב[[ט' אדר]] - יום סיום ה'[[שבעה]]' אחרי חזרתו מ[[האוהל]] אמר הרבי [[שיחה]] מיוחדת בעקבות אירוע הרצח המחריד.
[[קובץ:הרבי בהלויית פעשה לאפיין..jpg|ממוזער|[[הרבי]] יוצא ל[[הלוויה|הלווית]] מרת [[פעשא לאה לאפיין]] ברחוב [[קינגסטון]]]]
בשיחה הרבי אמר שמאחורי כזה לא מתאים בימי ההכנה לגאולה, וצריך לטעון אצל הקב"ה ע"כ ולבקש שלא יקרו עוד כאלו דברים מצערים.
למחרת, ביום שישי בצהריים, הובאה למנוחות אחרי הלוויה המונית שבראשה צעד [[הרבי]].
הרבי יצא להלווייתה של מרת לאפיין והמשיך באופן חריג עד לבניין צא"ח (ההלוויה פנתה ימינה לעבר ביתה של המנוחה), שם נעצר והמתין עשר דקות עד שכל הקהל חלף, ולאחר מכן חזר לחדרו.


{{ציטוט|מקור=תורת מנחם תשנ"ב חלק ב'|תוכן=
ב[[ט' אדר]] - יום סיום ה'[[שבעה]]' אחרי חזרתו מ[[האוהל]] אמר הרבי [[שיחה]] מיוחדת בעקבות אירוע הרצח המחריד. זה היה מעמד מרטיט שבו דיבר הרבי בכאב רב. בשיחה אמר הרבי שלא מתאים שמאורע כזה יתרחש בימי ההכנה לגאולה, וצריך לבוא על כך בטענה אל הקב"ה ולבקש שלא יקרו עוד כאלו דברים מצערים.
א. הענין שהזמן-גרמא (אע"פ שלכאורה, אין זה ענין ד"פותחין בברכה") הוא, המאורע דקידוש השם שאירע כאן.


ואם כל ענין שהזמן-גרמא הוא בדיוק - על אחת כמה וכמה בענין של קידוש השם, וקידוש השם ברבים - באמצע שכונה, ולא עוד, אלא, בשכונה שבה נמצא הבית המשולש של נשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר: בית של מעשים טובים, ולימוד התורה, ועבודת התפילה - שאז ודאי הענין הוא ביתר שאת וביתר עוז.
כשנה לאחר מכן בשנת [[תשנ"ג]] הורשע הרוצח בבית המשפט, ונידון למאסר עולם.


ובמילא, לגמרי לא מובן מה קרה כאן?!...
בשנת [[תשס"ח]] נפתחה בקראון הייטס בריכת שחייה לעילוי נשמתה{{הערה|[https://col.org.il/news/36035' ועד הקהל' פותח בריכת שחייה לילדי קראון-הייטס {{col}}]}}.


ואין אל מי לפנות בשאלה, כי כל הנמצאים כאן - או שאינם יודעים באותה מדה שאני לא יודע, או קצת יותר או קצת פחות.
בשנת [[תשע"א]] הוכנס [[ספר תורה]] ל-[[770]] לעילוי נשמתה{{הערה|[https://col.org.il/news/59927 ב-770 הוכנס ספר-תורה לע"נ מרת לאפיין ● גלריה] {{חב"ד און ליין}}.}}.


וממילא, מה יצא לי ומה יצא לכם - מזה שהשאלה נשארת שאלה, ובינתיים הקב"ה מעכב - רחמנא ליצלן, הי' לא תהי' - את הגאולה האמיתית והשלימה (אפילו ל)עוד רגע אחד!
==משפחתה==
*בנה, הרב אברהם לאפיין - (נולד [[תשמ"ז]]), משלוחי הרבי בטקסס ו[[שליח הרבי]] במסגרת '[[חב"ד בקמפוס]]' העולמי ב[[אוניברסיטה]] של מדינת מיזורי, על שם וושינגטון, בעיר קולומביה שבמיזורי.


ב. וכל הדברים הללו (גודל הענין דקידוש השם) אמורים - גם כשזה קורה עם יהודי בכלל, כידוע הסיפור בזה אודות ה"בית-יוסף":
==לקריאה נוספת==
 
*[[משה מרינובסקי]], '''לעילוי נשמתה של אמה''', בתוך שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב]], גיליון מס' 1945.
על הבית-יוסף מסופר, שמלכתחילה הוא הי' במעלה ומדריגה גבוהה כל-כך, עד שהוא הי' ראוי ("ער האט פארדינט") שהקב"ה יזמן לו ענין של קידוש השם, כלומר, שמיתתו תהי' על קידוש שמו ית'. אלא שאח"כ ניטלה ממנו הזכות לכך, מצד מאורע וענין מסויים שהי' לא לפי מעמדו ומצבו של הבית יוסף, לפי מה שציפו ותבעו ממנו.
והנה, הפירוש בזה שניטלה ממנו הזכות הוא - לא שלא נשאר לו מה לעשות... שכן, ע"י שהוא האריך ימים ושנים טובות לאחר-מכן, הוא נעשה למורה הוראה לכל בני ישראל עד סוף כל הדורות! [ואף שישנם ג"כ הגהות הרמ"א, הרי זה נקרא בשם מפת הרמ"א, היינו, שזוהי אך ורק המפה ושעל גבי השולחן - השולחן-ערוך של הבית יוסף].
 
ומזה שאעפ"כ אומרים, שניטלה ממנו הזכות לקידוש השם - מובן, שגם זה שהוא האריך ימים ושנים טובות ונעשה מורה הוראה לכל ישראל עד סוף כל הדורות - אין זה מגיע ("קומט דאס ניט") לגודל הענין דקידוש השם!
 
ג. ועל אחת כמה וכמה - כאשר בהענין דקידוש השם מיתוסף עוד - שהמדובר הוא באם צעירה, שהותירה אחרי' ילדים קטנים, והילדים הקטנים עוד יתגעגעו לאמם במשך כמה וכמה שנים, לאריכות ימים ושנים טובות - באם יתעכב, ח"ו, הענין ד"הקיצו ורננו שוכני עפר", ועד שהם עוד יספרו לילדים שלהם ג"כ - אודות געגועיהם לאמם, אודות מעלותי', ואיך שלאחר-מכן הי' אצלה הענין דקידוש השם ברבים - שאזי השאלה האמורה היא ביתר שאת וביתר עוז!...
 
ומה יוצא מזה שישנה שאלה ללא מענה; בינתיים רואים איך שרחמנא ליצלן - הגאולה האמיתית והשלימה מתעכבת, ועובר עוד רגע ועוד רגע ועוד רגע, ועד שנמצאים כבר לאחרי הפרשה ד"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם גו' ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", וכבר נכנסנו אל הפרשה שלאחרי' - "ואתה תצוה את בני ישראל גו"', אשר, כפרשה זו מודגשת במיוחד האריכות ימים ושנים טובות שצריכה להיות לכאו"א מישראל, כמבואר בספרים, שדבריו של משה רבינו "מחני נא מספרך" (ענין של היפך החיים) נתקיימו בפרשתנו בכך - שזוהי הפרשה היחידה מאז לידת משה רבינו, שהשם "משה" לא הוזכר בה, אלא באופן ד"ואתה"!
 
וממילא מובן, שהקב"ה מוכרח (כביכול) לתת לכל יהודי, ולכל בני ישראל - אריכות ימים ושנים טובות!!
 
ומה שהקב"ה רוצה נחת-רוח ממסירת-נפש וכו', הרי מספיקה המסירת-נפש של יהודי הנמצא בגלות, והוא נמצא בגלות מתוך ידיעה שזהו המשך של 19 מאות שנה בגלות - ועדיין לא בא!!...
 
וכך עובר - עוד יום ועוד יום, עוד שבוע ועוד שבוע, ועוד רגע ועוד רגע, וכשאומרים "עד מתי ועד מתי" – אז מ'שרייט "עד מתי" און מ'זאגט "עד מתי" און מ'טראכט "עד מתי", וכו' וכו' - הנה מה שיוצא בפועל הוא, שמתווסף בפועל עוד ענין של קידוש השם בפשטות!!...
 
נלקחה עוד נשמה יהודית, ולא עוד, אלא, שהיא נלקחה מילדי', שבנוגע לאמא, הרי מסירת-נפש זו - שהיא מפקירה את ילדי', והיא מוסרת את חינוכם לאחרים - היא מסירת-נפש גדולה יותר מהמסירת-נפש שלה בעצמה – מסירת-נפש למעלה ממסירת-נפש!!!
 
ד. וכמדובר כמה פעמים, מה יצא מזה שנאמר עוד טענה ושוב טענה ("נאך א מאל א טענה און ווידער א מאל א טענה"), ועד שכבר לא יודעים - מה עוד אפשר לעשות:
ניסו כבר באופן של שמחה; ניסו כבר באופן של שמחה דשישים יום רצופים של אדר, ו"בריא מזלי"', וכו' וכו'; ניסו כבר בכל האופנים - ועדיין לא בא!...
 
עדיין אין את הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות!!!...
 
ומה יצא מזה שאני אומר זאת עוד פעם ושוב ושוב ("נאך א מאל און ווידער א מאל"), ואח"כ יחזרו על כך, ויכתבו זאת – עדיין אין את הגאולה האמיתית והשלימה בפועל!!!...
 
ובמילא, איזו תועלת תצא מכל הטענות ומענות וכו', בה בשעה, שהקב"ה, כביכול...
- אין מה לדבר בנוגע להקב"ה, כי איננו זקוק למישהו שימליץ עליו המלצות, ושילמד עליו זכות, ("ער וועט זיך אליין איינקערן") הוא יסתדר בעצמו...
 
ויהי רצון, שה"הסתדרות" הראשונה תהי' ("אז דער ערשטער "איינקער" זאל זיין") - בביאת הגאולה תיכף ומיד ממש, וממילא נחסוך לשאול שאלות, ולהקשות קושיות, ונחסוך להגיע למסירת-נפש בפשטות - של יהודי בכלל, ועאכו"כ מסירת נפש של אמא לילדים חיים [ - שיאריכו ימים ושנים טובות], ועד שלא יודעים מתי היא תתראה איתם שוב, נשמה בגוף, וכמדובר כמה פעמים.
 
ה. ועוד, והוא העיקר, שאין להאריך בדברים אלו כמ"ש "על כן יהיו דבריך מעטים", כי "ברוב דברים גו'", יכול להיות איזה ענין שלא כדבעי, וממילא - מה יצא לי מזה, מה יצא לכם מזה, ומה יצא לכל הסביבה מזה.
 
ויהי רצון, שנחסוך את הדיבור בענינים אלו כיון שתיכף ומיד תהי' הגאולה האמיתית והשלימה, ו"הקיצו ורננו שוכני עפר", ומכיון שהצדיקים יקומו ראשונים בתחיית המתים כולל האשה שנהרגה על קידוש השם - היא תתראה עם ילדי' תיכף ומיד, ואזי היא תוכל להמשיך בחינוכם מתוך שמחה וטוב לבב, ויהי רצון - שזה יהי' תיכף ומיד ממש, ו"לא עיכבן אפילו כהרף עין"}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/136440 כך זה היה: הרצח הנורא המחאות הסוערות - ושיחת הרבי הנוקבת ● וידאו] {{col}}
*[https://col.org.il/news/95099 24 שנה לרצח שזעזע את חב"ד: השיחה שהרבי הקדיש לנרצחת] {{col}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74664 תמונות ויומן מההלווייה] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[https://photos.google.com/share/AF1QipN869cuov_eEZqDxsISZA8p9XcVrRWMC7jJsCediSyAIY4QKjYF-9ISO3tiYoSH-w?key=Mm91enVkM1NsTXZwZ2VSUzJZNU5MUk41amVIbDRn גלריית תמונות מההלווייה] {{רבי דרייב}}
*[https://col.org.il/files/uploads/crop/2022/02/61ff956861784_1644139880_news_images_gallery.jpg תמונת המצבה] {{תמונה}}


*[https://col.org.il/news/11624627  27 שנה לרצח הגב' פאשה לאה לאפין ע"ה ● וידאו] {{col}}
{{הערות שוליים}}
[https://col.org.il/news/95099| 24 שנה לרצח שזעזע את חב"ד: השיחה שהרבי הקדיש לנרצחת] {{col}}
{{מיון רגיל:לאפיין, פעשא לאה}}
{{קצרמר}}
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:נשים]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
[[קטגוריה:אירועים והיסטוריה חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שהרבי השתתף בהלוייתם]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]]

גרסה אחרונה מ־06:42, 27 ביוני 2024

הרבי בהלוויות לאה לאפיין

מרת פעשא לאה לאפיין (תשי"ד - ב' אדר א' תשנ"ב) הייתה מנשות חב"ד בקראון הייטס, שנרצחה על קידוש ה' על ידי אפרו אמריקאי בביתה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה בשנת תשי"ד בעיירה ליד יוסטון שבטקסס לאביה ר' שרגא פייבל[דרושה הבהרה]. משפחתה אז לא שמרה תורה ומצוות. כנערה היא עלתה לארץ ישראל ונקלטה בקיבוץ. לאחר מכן היא חזרה בתשובה, ועברה ללמוד במכון "נווה ירושלים". לאחר סיום תקופת הלימודים היא חזרה לטקסס, שם נישאה עם ר' חיים דוד לאפיין.

לאחר נישואיה, היא התגוררה עם משפחתה במוריסטון, אולם לאחר מכן בהוראת הרבי היא חזרה לטקסס. בטקסס היא הייתה עורכת גיליון חדשות עבור הפעילות החב"דית. לאחר מספר שנים עברה עם משפחתה לקראון הייטס.

רציחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בצהרי ב' אדר א' תשנ"ב, בהיותה צעירה, נשואה ואם לארבעה ילדים, נכנס אפרו אמריקאי לבית משפחת לאפיין בקראון הייטס ורצח את אם המשפחה שעמדה נגדו בגבורה. באתו זמן נכחה בבית גם ביתה הקטנה.

הרבי יוצא להלווית מרת פעשא לאה לאפיין ברחוב קינגסטון

למחרת, ביום שישי בצהריים, הובאה למנוחות אחרי הלוויה המונית שבראשה צעד הרבי.

הרבי יצא להלווייתה של מרת לאפיין והמשיך באופן חריג עד לבניין צא"ח (ההלוויה פנתה ימינה לעבר ביתה של המנוחה), שם נעצר והמתין עשר דקות עד שכל הקהל חלף, ולאחר מכן חזר לחדרו.

בט' אדר - יום סיום ה'שבעה' אחרי חזרתו מהאוהל אמר הרבי שיחה מיוחדת בעקבות אירוע הרצח המחריד. זה היה מעמד מרטיט שבו דיבר הרבי בכאב רב. בשיחה אמר הרבי שלא מתאים שמאורע כזה יתרחש בימי ההכנה לגאולה, וצריך לבוא על כך בטענה אל הקב"ה ולבקש שלא יקרו עוד כאלו דברים מצערים.

כשנה לאחר מכן בשנת תשנ"ג הורשע הרוצח בבית המשפט, ונידון למאסר עולם.

בשנת תשס"ח נפתחה בקראון הייטס בריכת שחייה לעילוי נשמתה[1].

בשנת תשע"א הוכנס ספר תורה ל-770 לעילוי נשמתה[2].

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים