אריה זאב ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(29 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
{{מקורות}}
החסיד ר' '''אריה זאב ליפסקר''' ([[תרס"ו]] - [[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[גרוזיה]] וממייסדי שיכון חב"ד ב[[לוד]].
[[קובץ:אריה ליפסקער.png|ממוזער|250px|הרב ליפסקר]]
החסיד ר' '''אריה זאב ליפסקר''' ([[י"ב טבת]] [[תרס"ו]] - [[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]]) היה משלוחי [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[גרוזיה]] וממייסדי שיכון חב"ד ב[[לוד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרס"ו]] ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי [[חב"ד]].
נולד ב[[י"ב טבת]] [[תרס"ו]] ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי [[חב"ד]].


בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פולטבה]]. בשנת [[תרפ"ו]] מונה ל[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים ראמען]], לאחר מכן היה [[משגיח]] ב[[תומכי תמימים נעוול]] וב[[תומכי תמימים ויטבסק]].
בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]]. בשנת [[תרפ"ו]] מונה ל[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים ראמען]], לאחר מכן היה משגיח ב[[תומכי תמימים נעוול]] וב[[תומכי תמימים ויטבסק]].


בשנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו הגב' מלכה מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).
בשנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מלכה למשפחת מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).


בשנת [[תרצ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.
בשנת [[תרצ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.


בשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
בשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו ב[[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.


הוא תכנן את המוסדות וייסד את [[בית הכנסת]] המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - בית אריה).
היטה כתף להקמת מוסדות חינוך וייסד את [[בית הכנסת]] המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - "בית אריה").


נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]].
נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*חתנו ר' יעקב גרוגמן - לוד
* רעייתו, מלכה - נפטרה [[ה' אלול]] [[תשנ"ה]].
*בנו, ר' [[חיים צבי ליפסקר]] - מראשי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]]
*בתו חיה צביה - נפטרה [[ט' תמוז]] [[תשע"ז]]-, רעיית ר' יעקב גרוסמן - לוד.
*בנו, ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|בערק'ה]], [[כפר חב"ד]]
*בנו, ר' [[חיים צבי ליפסקר]] - מראשי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]].
*בנו, ר' מנחם מן ליפסקר - תל אב
*בנו, ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|בערק'ה]], [[כפר חב"ד]].
*בנו, ר' [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר]] - משלוחי הרבי בפילדלפיה, ארצות הברית.יב.  
*בנו, ר' [[מנחם מן ליפסקר]] - [[תל אביב]].
*בנו, ר' [[אליהו ליפסקר]] - בעל תפילה, מוזיקאי, ובעל מנגן - קראון הייטס.
*בנו, ר' [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר]] - משלוחי הרבי ב[[פילדלפיה]], [[ארצות הברית]].
*בנו, הרב [[בן ציון ליפסקר|בן ציון]], רב העיר ערד.
*בנו, ר' [[אליהו ליפסקר]] - בעל תפילה, מוזיקאי, ובעל מנגן - [[קראון הייטס]].
*בנו, ר' [[ישראל רפאל ליפסקר|ישראל רפאל]] - [[ראשון לציון]].
*בתו מרת בת שבע - נפטרה [[א' תמוז]] [[תשע"ז]]-, רעיית ר' [[פרץ פייגינסון]] - [[קראון הייטס]].
*בנו, ר' [[פתחיה ליפסקר]] - נחלת הר חב"ד.
*בנו, הרב [[בן ציון ליפסקר]], רב העיר [[ערד]].
*בנו, ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת הר חב"ד{{הערה|בעבר - בנצרת עלית.}}.
*בנו, ר' [[ישראל רפאל ליפסקר]] - [[ראשון לציון]].
*בנו, ר' מרדכי (מוטי) ליפסקר - לוד.
*בנו, ר' [[פתחיה ליפסקר]] - [[נחלת הר חב"ד]].
 
*ביתו מרת זהבה - רעיית ר' [[שניאור זלמן פערלאוו]] - [קראון הייטס]
*חתנו ר' יעקב גרוגמן - לוד
*בנו, ר' [[יוסף יצחק ליפסקר (קרית מלאכי)|יוסף יצחק ליפסקר]] - [[נחלת הר חב"ד]]{{הערה|בעבר - ב[[נצרת עלית]].}}.
*חתנו, ר' פרץ פייגינסון - [[קראון הייטס]].
*בתו מרת הניה רבקה - נפטרה [[ט"ו חשוון]] [[תשע"ה]]-, רעיית ר' [[יהושע רסקין (קרית מלאכי)|יהושע רסקין]] - [[נחלת הר חב"ד]].
*חתנו, ר' שניאור זלמן פרלוב - קראון הייטס.
*בנו, ר' [[מוטי ליפסקר|מרדכי (מוטי) ליפסקר]] - לוד.
*חתנו, ר' יהושע רסקין - [[נחלת הר חב"ד]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 43: שורה 43:
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ו]]
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]

גרסה אחרונה מ־17:14, 14 באוגוסט 2024

הרב ליפסקר

החסיד ר' אריה זאב ליפסקר (י"ב טבת תרס"ו - י"ט מנחם אב תשל"ה) היה משלוחי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה וממייסדי שיכון חב"ד בלוד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב טבת תרס"ו בפולטבה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי חב"ד.

בשנת תר"פ נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים פולטובה. בשנת תרפ"ו מונה למשגיח בתומכי תמימים ראמען, לאחר מכן היה משגיח בתומכי תמימים נעוול ובתומכי תמימים ויטבסק.

בשנת תרצ"א נשא את רעייתו מרת מלכה למשפחת מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).

בשנת תרצ"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לשליחות בגרוזיה, ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.

בשנת תש"ו הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו ביציאת רוסיה תש"ו, ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.

היטה כתף להקמת מוסדות חינוך וייסד את בית הכנסת המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - "בית אריה").

נפטר בי"ט מנחם אב תשל"ה.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בעבר - בנצרת עלית.