זאב סירוטה (טשקנט-קרית מלאכי): הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (20 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''זאב סירוטה''' היה מותיקי אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]] חסיד | {{פירוש נוסף|נוכחי=מותיקי שכונת נחלת הר חב"ד, ופעיל במבצעי הרבי|אחר=רב צבאי ומנהל התלמוד תורה בקרית מלאכי בשנותיו הראשונות|ראו=[[זאב סירוטה (ניו יורק-קרית מלאכי)]]}} | ||
[[קובץ:ז סירוטה.png|ממוזער|250px|הרב זאב סירוטה]] | |||
הרב '''זאב סירוטה''' ([[תרפ"ט]] - [[כ"א באלול]] [[תשע"ט]]), היה מותיקי אנ"ש ב[[נחלת הר חב"ד]] חסיד חב"ד שעסק רבות ב[[עשרת המבצעים]]. | |||
==קורות חיים== | ==קורות חיים== | ||
נולד ב[[טשקנט]] בשנת [[תרפ"ט]] לאביו ר' [[מרדכי סירוטה]] ולאמו מרת רבקה, מחשובי חסידי [[ברסלב]]. ר' זאב גדל בבית פתוח לאורחים רבים, ובהם חשובי חסידי חב"ד וברסלב ובשנות ילדותו, ר' זאב יחד עם אביו נסעו מידי שנה לקראת [[ראש השנה]] ל[[אומן]], למרות הסכנה שבדבר. | |||
בימי ה[[שואה]] כאשר הגיעו חסידי חב"ד לטשקנט, ר' זאב ואחיו החלו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים טשקנט|תומכי תמימים המקומית]], ועם הזמן בני המשפחה השתלבו בקרב חסידי חב"ד. | |||
ר' זאב התחתן עם רעייתו מרת יהודית לבית אולידורט, ובמסירות נפש חינכו את ילדיהם בדרכי התורה והחסידות{{הערה|על מסירות נפשה של רעייתו מסופר בספר [[סוערות בדממה]].}}. בשנת [[תשל"א]] עלו לארץ הקודש, ולאחר זמן קצר התיישבו ב[[נחלת הר חב"ד]] ובשנים הבאות גב' יהודית ניהלה את בית ספר חב"ד, ור' זאב עבד במפעל גולגוטקס שהוקם והתפתח בעידוד [[הרבי]], ובמשך מספר שנים, נסע מידי שנה לקראת [[פסח]] ל[[ניו יורק]], שם עסק באפיית מצות עם אחיו הרב [[ראובן סירוטה]]. | |||
ר' זאב | ר' זאב היה מסור ונתון לכל ענייני הרבי, ובמשך שנים רבות פעל ב[[מבצעים]], הן בשנים הראשונות בחצי האי סיני, ובשנים הבאות יחד עם מספר חסידים שערכו מבצעים מידי יום שישי ב[[אשקלון]]. | ||
בשנותיו האחרונות התגורר בניו יורק בקירבת בנותיו תחיינה, ובכל השנים, הקפיד מידי יום ביומו, ללמוד ב[[תפארת זקנים לוי יצחק]]. בשנת [[תשע"ט]] חלה הידרדרות במצבו הרפואי ובשבת [[כ"א באלול]] תשע"ט נפטר והוא בן תשעים. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* בנו, ר' זלמן סירוטה שליח ב[[פלורידה]]. | |||
* בתו מרת זלטה, רעיית ר' [[צבי הירש אוקונוב]] - ממנהלי [[פר"י]] – [[קראון הייטס]]. | |||
* בתו, מרת איטה קורוליצקי – קראון הייטס. | |||
* בתו, מרת רחל רעיית החזן ר' [[אברהם פרסמן]] – [[ירושלים]]. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:סירוטה, זאב}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | |||
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:19, 17 בנובמבר 2024
הרב זאב סירוטה (תרפ"ט - כ"א באלול תשע"ט), היה מותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד חסיד חב"ד שעסק רבות בעשרת המבצעים.
קורות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בטשקנט בשנת תרפ"ט לאביו ר' מרדכי סירוטה ולאמו מרת רבקה, מחשובי חסידי ברסלב. ר' זאב גדל בבית פתוח לאורחים רבים, ובהם חשובי חסידי חב"ד וברסלב ובשנות ילדותו, ר' זאב יחד עם אביו נסעו מידי שנה לקראת ראש השנה לאומן, למרות הסכנה שבדבר.
בימי השואה כאשר הגיעו חסידי חב"ד לטשקנט, ר' זאב ואחיו החלו ללמוד בישיבת תומכי תמימים המקומית, ועם הזמן בני המשפחה השתלבו בקרב חסידי חב"ד.
ר' זאב התחתן עם רעייתו מרת יהודית לבית אולידורט, ובמסירות נפש חינכו את ילדיהם בדרכי התורה והחסידות[1]. בשנת תשל"א עלו לארץ הקודש, ולאחר זמן קצר התיישבו בנחלת הר חב"ד ובשנים הבאות גב' יהודית ניהלה את בית ספר חב"ד, ור' זאב עבד במפעל גולגוטקס שהוקם והתפתח בעידוד הרבי, ובמשך מספר שנים, נסע מידי שנה לקראת פסח לניו יורק, שם עסק באפיית מצות עם אחיו הרב ראובן סירוטה.
ר' זאב היה מסור ונתון לכל ענייני הרבי, ובמשך שנים רבות פעל במבצעים, הן בשנים הראשונות בחצי האי סיני, ובשנים הבאות יחד עם מספר חסידים שערכו מבצעים מידי יום שישי באשקלון.
בשנותיו האחרונות התגורר בניו יורק בקירבת בנותיו תחיינה, ובכל השנים, הקפיד מידי יום ביומו, ללמוד בתפארת זקנים לוי יצחק. בשנת תשע"ט חלה הידרדרות במצבו הרפואי ובשבת כ"א באלול תשע"ט נפטר והוא בן תשעים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' זלמן סירוטה שליח בפלורידה.
- בתו מרת זלטה, רעיית ר' צבי הירש אוקונוב - ממנהלי פר"י – קראון הייטס.
- בתו, מרת איטה קורוליצקי – קראון הייטס.
- בתו, מרת רחל רעיית החזן ר' אברהם פרסמן – ירושלים.
הערות שוליים
- ↑ על מסירות נפשה של רעייתו מסופר בספר סוערות בדממה.