פתיחת התפריט הראשי

הבדלים בין גרסאות בדף "אבן (מצוות)"

 
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(9 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
"אבנים" - כינוי לכל מעשה טוב, כגון: מצוה, או עשיית דברי רשות לשם שמים, או עשיה באופן של "[[בכל דרכיך דעהו]]".
+
[[קובץ:Geo_variadas.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אבנים, משמשים כ[[משל]] למעשים טובים]]{{פירוש נוסף|נוכחי=אבן ככינוי למצוות|אחר=פירושים נוספים באבן|ראו=[[אבן|אבן (פירושונים)]]}}
 +
'''אבנים''' משמשים ככינוי לכל מעשה טוב, כגון: [[מצווה]], או עשיית דברי רשות לשם שמים, או עשיה באופן של "[[בכל דרכיך דעהו]]".
  
ונקראים "[[אבן (גשמית)|אבנים]]" משתי סיבות:
+
==השם "אבנים"==
 
+
 
 +
המצוות נקראות "[[אבן (גשמית)|אבנים]]" משתי סיבות:
 +
 
א) כי המעשה הטוב - מצוה וכו', הרי זה משמש כאבן בניה וכנידבך נוסף בבנית "בתים" המרכיבים את "עיר אלקינו" - "בנין ירושלים", שהכונה בזה - עשיית העולם התחתון ל"דירה" לה' ית'.  
 
א) כי המעשה הטוב - מצוה וכו', הרי זה משמש כאבן בניה וכנידבך נוסף בבנית "בתים" המרכיבים את "עיר אלקינו" - "בנין ירושלים", שהכונה בזה - עשיית העולם התחתון ל"דירה" לה' ית'.  
  
 
ב) כי המצוות שנתלבשו בדברים גשמיים הרי הם כאבנים טובות שאף על פי שהם בסוג ה[[דומם]], מכל מקום מצד שמזדככים, הרי הם מאירים ונעשית מהם עטרה ותכשיט על הראש.
 
ב) כי המצוות שנתלבשו בדברים גשמיים הרי הם כאבנים טובות שאף על פי שהם בסוג ה[[דומם]], מכל מקום מצד שמזדככים, הרי הם מאירים ונעשית מהם עטרה ותכשיט על הראש.
  
כך המצוות המעשיות אף על פי שמלובשים בדברים גשמיים, הריהם מזדככים ונעשים [[תר"ך עמודי אור]] הממשיכים אור ה[[כתר]] שלמעלה מהחכמה]].
+
כך המצוות המעשיות אף על פי שמלובשים בדברים גשמיים, הריהם מזדככים ונעשים [[תר"ך עמודי אור]] הממשיכים אור ה[[כתר]] שלמעלה מה[[חכמה]].
 +
 
 +
==שני מיני אבנים==
  
 
גם במצוות כמו [[אבן (אות)|באתיות התורה]] שני מיני אבנים הם:
 
גם במצוות כמו [[אבן (אות)|באתיות התורה]] שני מיני אבנים הם:
שורה 21: שורה 26:
 
והנה הלבנים אף על פי שמשמשים אף הם לבניה חיובית ב"עיר אלקינו", אך להיותם דברי רשות שאין בהם קדושה מצד עצמם, אלא תלויים ברצון וכונת האדם שיעשם לשם שמים, לכן הם מצד עצמם - אלמלא רצון וכונת האדם לשם שמים - עלולים לשמש גם בניה ל[[קליפה]] - "ערי מסכנות לפרעה", "בנין צור" - הבאה לידי ביטוי בהתנהגות חומרית שאינה לשם שמים, לפיכך צריך האדם להזהר בזהירות יתרה בדברי הרשות - שיהיו לשם שמים.  
 
והנה הלבנים אף על פי שמשמשים אף הם לבניה חיובית ב"עיר אלקינו", אך להיותם דברי רשות שאין בהם קדושה מצד עצמם, אלא תלויים ברצון וכונת האדם שיעשם לשם שמים, לכן הם מצד עצמם - אלמלא רצון וכונת האדם לשם שמים - עלולים לשמש גם בניה ל[[קליפה]] - "ערי מסכנות לפרעה", "בנין צור" - הבאה לידי ביטוי בהתנהגות חומרית שאינה לשם שמים, לפיכך צריך האדם להזהר בזהירות יתרה בדברי הרשות - שיהיו לשם שמים.  
  
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
+
{{סגל}}
 +
 
 +
[[קטגוריה:מצוות]]
 +
[[קטגוריה:תורת החסידות]]

גרסה אחרונה מ־06:22, 21 באוקטובר 2020

אבנים, משמשים כמשל למעשים טובים

אבנים משמשים ככינוי לכל מעשה טוב, כגון: מצווה, או עשיית דברי רשות לשם שמים, או עשיה באופן של "בכל דרכיך דעהו".

השם "אבנים"עריכה

המצוות נקראות "אבנים" משתי סיבות:

א) כי המעשה הטוב - מצוה וכו', הרי זה משמש כאבן בניה וכנידבך נוסף בבנית "בתים" המרכיבים את "עיר אלקינו" - "בנין ירושלים", שהכונה בזה - עשיית העולם התחתון ל"דירה" לה' ית'.

ב) כי המצוות שנתלבשו בדברים גשמיים הרי הם כאבנים טובות שאף על פי שהם בסוג הדומם, מכל מקום מצד שמזדככים, הרי הם מאירים ונעשית מהם עטרה ותכשיט על הראש.

כך המצוות המעשיות אף על פי שמלובשים בדברים גשמיים, הריהם מזדככים ונעשים תר"ך עמודי אור הממשיכים אור הכתר שלמעלה מהחכמה.

שני מיני אבניםעריכה

גם במצוות כמו באתיות התורה שני מיני אבנים הם:

א) האבן הטבעית העשויה בידי שמים.

ב) הלבנה העשויה בידי אדם - על ידי השריפה באש, שאף היא נקראת בשם אבן.

כך גם במצוות והמעשים הטובים יש להבחין בין המצוות שנצטוינו בתורה במפורש, הרי הם בחינת אבנים העשויים בידי שמים, וזו מדריגה גבוהה בקדושה.

ובין הלבנים - מעשה ידי אדם, הרומז על דברי הרשות הנעשים לשם שמים ברצון האדם, והיא למטה במדריגת הקדושה מהמצוות.

והנה הלבנים אף על פי שמשמשים אף הם לבניה חיובית ב"עיר אלקינו", אך להיותם דברי רשות שאין בהם קדושה מצד עצמם, אלא תלויים ברצון וכונת האדם שיעשם לשם שמים, לכן הם מצד עצמם - אלמלא רצון וכונת האדם לשם שמים - עלולים לשמש גם בניה לקליפה - "ערי מסכנות לפרעה", "בנין צור" - הבאה לידי ביטוי בהתנהגות חומרית שאינה לשם שמים, לפיכך צריך האדם להזהר בזהירות יתרה בדברי הרשות - שיהיו לשם שמים.

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")