חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}")
 
(10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקע"ד]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו).
הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון נולד ב[[ליובאוויטש]] בשנת [[תקע"ד]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]]. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו{{הערה|1=במהדורה הראשונה של תהלים [[יהל אור]] ([[פולטובה]] [[תרע"ח]]) שנדפסה על ידי הרב [[חיים אליעזר ביכובסקי]] והרב [[חיים מאיר הילמן]] חסידי חב"ד-ליאדי. מובא בהקדמה הסיפור: "פעם אחת חלה [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|בן השלישי]] של אדמו"ר [הצ"צ] (הוא שנקרא אחר כך אדמו"ר דליאדי) ואמרו הרופאים נואש למחלתו. ובאת הרבנית לאדמו"ר ואמרה בנינו ר' זלמן הוא מסוכן ואתה שותק! תיכף לקח התהלים שלו עמדו והלך לחדר החולה וישב אצלו ואמר כמה קפיטליך [[תהלים]] והוריד דמעות, ואחר כך החזיר פניו הקדושים אל פני בנו החולה ואמר לו עליך יש קטרוגים למעלה שאינך מאריך בתפילה, ועל כן קבל עליך שתאריך בתפילה ותתרפא. וקיבל על עצמו. ואז הוסיפו לו שם חיים ונתרפא על ידי כל זה".}}). נשא לאשה את הרבנית חיה בת הרב ישעיה הלוי.


לאחר [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת [[תרכ"ט]] העתיק את מושבו לעיר [[ליאדי]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי).
לאחר [[הסתלקות]] אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת [[תרכ"ט]] העתיק את מושבו לעיר [[ליאדי]], שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי).
שורה 15: שורה 15:
*בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]].
*בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]].
*בתו, [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], אשתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בנישואיו הראשונים.
*בתו, [[שטערנא שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|שטערנא שניאורסון]], אשתו של [[אדמו"ר המהר"ש]] בנישואיו הראשונים.
*חתנו, רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]].
*בתו, מרת ראדא{{הערה|מסמכי אנ"ל (אג"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' קכב).}} אשת בזוו"ר ר' [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]], בן אחיו רבי [[יעקב שניאורסון]]. ובזוו"ש רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]].
*חתנו, [[שניאור שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]], בן אחיו [[יעקב שניאורסון]].
 
==ראו גם==
*[[מכתב לרבי (ניגון)]]


{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=[[תקע"ד]] - [[ד' טבת]] [[תר"מ]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] והאדמו"ר רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק מסיראטשין]]}}
{{סדרה|הקודם=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=[[תקע"ד]] - [[ד' טבת]] [[תר"מ]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] והאדמו"ר רבי [[לוי יצחק מסיראטשין (חתן בן אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק מסיראטשין]]}}
שורה 24: שורה 26:
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בורשה]]
[[קטגוריה:אישים בוורשה]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים בליאדי]]

גרסה אחרונה מ־06:21, 18 בנובמבר 2024

האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון (תקע"ד - ד' בטבת תר"מ) היה בנו השלישי של הצמח צדק. בשנת תרכ"ו כשהתפתחה מחלוקת כביכול, מי ימלא את מקום הצמח צדק בנשיאות חסידות חב"ד, נסע הרב חיים שניאור זלמן לעיר ליאדי, התגורר שם כשנה, עד שביקשוהו חסידי העיירה שיהיה להם לאדמו"רם. כך התייסדה שם חסידות חב"ד ליאדי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב חיים שניאור זלמן שניאורסון נולד בליובאוויטש בשנת תקע"ד לאביו אדמו"ר הצמח צדק ולאמו הרבנית חיה מושקא. הוא היה בנם השלישי ונולד שנה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן ונקרא על שמו (את השם 'חיים' הוסיפו לו בילדותו בעקבות חוליו[1]). נשא לאשה את הרבנית חיה בת הרב ישעיה הלוי.

לאחר הסתלקות אביו אדמו"ר הצמח צדק נשאר בליובאוויטש במשך שלוש שנים, ובשנת תרכ"ט העתיק את מושבו לעיר ליאדי, שם נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - לאדי". בבואו לליאדי אמר: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתגורר בליאדי).

בד' בטבת תר"מ נסתלק, ומנוחתו כבוד בליאדי.

בספר בית רבי נכתב אודותיו ואודות הדימיון בינו לבין זקנו - אדמו"ר הזקן, ומצוין שם כי נולד בשנה הראשונה להסתלקות אדמו"ר הזקן ונקרא על שמו, וכן הוא התגורר בליאדי אחת עשרה שנה - כמו אדמו"ר הזקן, והוא נפטר בן ס"ו שנה - כמו אדמו"ר הזקן, וגם תאריך הפטירה היה בחודש טבת - כמו אדמו"ר הזקן.

לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, ר' יצחק דובער שניאורסון, בעל סידור מהרי"ד, ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסירטשין (צאצא לאדמו"רי רדזימין שבפולין, שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. אך בסוף ימיו עבר לורשה שבפולין ושם נפטר בשנת תרס"ה. לאחר פטירתו של המהרי"ד לא היה ממשיך לחסידות, ורובם עברו לקבל את הנהגת אדמו"ר הרש"ב.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
חסידות חב"ד ליובאוויטש
אדמו"רי ליאדי
תקע"ד - ד' טבת תר"מ
הבא:
האדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון והאדמו"ר רבי לוי יצחק מסיראטשין
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
  1. במהדורה הראשונה של תהלים יהל אור (פולטובה תרע"ח) שנדפסה על ידי הרב חיים אליעזר ביכובסקי והרב חיים מאיר הילמן חסידי חב"ד-ליאדי. מובא בהקדמה הסיפור: "פעם אחת חלה בן השלישי של אדמו"ר [הצ"צ] (הוא שנקרא אחר כך אדמו"ר דליאדי) ואמרו הרופאים נואש למחלתו. ובאת הרבנית לאדמו"ר ואמרה בנינו ר' זלמן הוא מסוכן ואתה שותק! תיכף לקח התהלים שלו עמדו והלך לחדר החולה וישב אצלו ואמר כמה קפיטליך תהלים והוריד דמעות, ואחר כך החזיר פניו הקדושים אל פני בנו החולה ואמר לו עליך יש קטרוגים למעלה שאינך מאריך בתפילה, ועל כן קבל עליך שתאריך בתפילה ותתרפא. וקיבל על עצמו. ואז הוסיפו לו שם חיים ונתרפא על ידי כל זה".
  2. מסמכי אנ"ל (אג"ק כ"ק אדמו"ר הצ"צ ע' קכב).