יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (קטגוריה)
 
(7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], לאביו אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא היה בן יחיד לאביו.  
נולד בשנת [[תקצ"ה]] ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], לאביו אדמו"ר [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הוא היה בן יחיד לאביו.  


במשך שנים הסתופף בצילו של אדמו"ר הצמח צדק. באחת הפעמים בהם הביא לסבו פ"נ, אמר הצמח צדק: "הוילע רוחניות" = רוחניות בלבד{{הערת שוליים|'בני הצמח צדק' עמ' 353 הערה 3.}}.
במשך שנים הסתופף בצילו של אדמו"ר הצמח צדק. באחת הפעמים בהם הביא לסבו פ"נ, אמר הצמח צדק: "הוילע רוחניות" = רוחניות בלבד{{הערה|'בני הצמח צדק' עמ' 353 הערה 3.}}.


לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הצמח צדק, עבר יחד עם אביו לעיר [[ליאדי]], שם כיהן אביו כאדמו"ר.
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הצמח צדק, עבר יחד עם אביו לעיר [[ליאדי]], שם כיהן אביו כאדמו"ר.


כשהיה בגיל ארבעים וחמש הסתלק אביו, ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]], והוא מילא את מקומו כאדמו"ר בליאדי. לאחר פטירת אביו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו הרב יצחק דובער שניאורסון ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב [[לוי יצחק מסירטשין]]. ר' לוי יצחק היה צאצא לאדמו"רי [[ראדזמין]] שב[[פולין]], עבר לחסידות חב"ד והעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. בסוף ימיו עבר לורשה ושם נפטר בשנת ה'[[תרס"ה]] (1905).
כשהיה בגיל ארבעים וחמש הסתלק אביו, ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]], והוא מילא את מקומו כאדמו"ר בליאדי. לאחר פטירת אביו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו הרב יצחק דובער שניאורסון ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב [[לוי יצחק מסירטשין]]. ר' לוי יצחק היה צאצא לאדמו"רי [[ראדזמין]] שב[[פולין]], עבר לחסידות חב"ד והעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. בסוף ימיו עבר לוורשה ושם נפטר בשנת ה'[[תרס"ה]] (1905).


מהרי"ד הנהיג את עדת החסידים עד הסתלקותו, לאחר כשלושים וחצי שנות נשיאות. לאחר הסתלקותו לא היה ממשיך לחסידות{{הערת שוליים|אך ברבנות כן, בנו הרה"ק ר' שלום שכנא שניאורסאהן בליאדי.}}, ורובם עברו בחזרה לקבל את הנהגת בן דודו של מהרי"ד, [[אדמו"ר הרש"ב]].
מהרי"ד הנהיג את עדת החסידים עד הסתלקותו, לאחר כשלושים וחצי שנות נשיאות. לאחר הסתלקותו לא היה ממשיך לחסידות{{הערה|אך ברבנות כן, בנו הרה"ק ר' שלום שכנא שניאורסאהן בליאדי.}}, ורובם עברו בחזרה לקבל את הנהגת בן דודו של מהרי"ד, [[אדמו"ר הרש"ב]].
   
   
לאחר הסתלקות בן דודו [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|אדמו"ר הרש"ז מקאפוסט]] התקשרו אילו הרבה מ[[חסידי קאפוסט]].
לאחר הסתלקות בן דודו [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|אדמו"ר הרש"ז מקאפוסט]] התקשרו אליו הרבה מ[[חסידי קאפוסט]].


ב[[כ' אייר]] [[עת"ר]] נסתלק, ומנוחתו כבוד בליאדי.
ב[[כ' ניסן]] [[עת"ר]] נסתלק, ומנוחתו כבוד בליאדי.


כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.
כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.
שורה 25: שורה 25:


==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] מליאדי
*בנו, רבי [[שלום שכנא שניאורסון]] ממלא מקום אביו ב[[ליאדי]].
*בנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן הרי"ד)|יהודה לייב שניאורסון]] - רב ב[[הומיל]], [[סיראטין]], [[וויטבסק]]
*בנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן הרי"ד)|יהודה לייב שניאורסון]] - רב ב[[הומיל]], [[סיראטין]], [[וויטבסק]].
*בנו, מר ברוך שניאורסון
*בנו, מר ברוך שניאורסון, סוחר מ[[סמולנסק]].


{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=[[תקצ"ה]] - [[כ' אייר]] [[תר"ע]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=[[תקצ"ה]] - [[כ' אייר]] [[תר"ע]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}
שורה 36: שורה 36:
[[קטגוריה:פרשני התפילה]]
[[קטגוריה:פרשני התפילה]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"ע]]

גרסה אחרונה מ־11:02, 10 בספטמבר 2023

האדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות חב"ד - ליאדי, בעל 'סידור מהרי"ד'.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תקצ"ה בעיירה ליובאוויטש, לאביו אדמו"ר חיים שניאור זלמן בנו של אדמו"ר הצמח צדק. הוא היה בן יחיד לאביו.

במשך שנים הסתופף בצילו של אדמו"ר הצמח צדק. באחת הפעמים בהם הביא לסבו פ"נ, אמר הצמח צדק: "הוילע רוחניות" = רוחניות בלבד[1].

לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק, עבר יחד עם אביו לעיר ליאדי, שם כיהן אביו כאדמו"ר.

כשהיה בגיל ארבעים וחמש הסתלק אביו, בד' בטבת תר"מ, והוא מילא את מקומו כאדמו"ר בליאדי. לאחר פטירת אביו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו הרב יצחק דובער שניאורסון ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו הרב לוי יצחק מסירטשין. ר' לוי יצחק היה צאצא לאדמו"רי ראדזמין שבפולין, עבר לחסידות חב"ד והעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין. בסוף ימיו עבר לוורשה ושם נפטר בשנת ה'תרס"ה (1905).

מהרי"ד הנהיג את עדת החסידים עד הסתלקותו, לאחר כשלושים וחצי שנות נשיאות. לאחר הסתלקותו לא היה ממשיך לחסידות[2], ורובם עברו בחזרה לקבל את הנהגת בן דודו של מהרי"ד, אדמו"ר הרש"ב.

לאחר הסתלקות בן דודו אדמו"ר הרש"ז מקאפוסט התקשרו אליו הרבה מחסידי קאפוסט.

בכ' ניסן עת"ר נסתלק, ומנוחתו כבוד בליאדי.

כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]


משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
האדמו"ר רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון
אדמו"רי ליאדי
תקצ"ה - כ' אייר תר"ע
הבא:
חסידות חב"ד ליובאוויטש
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 
  1. 'בני הצמח צדק' עמ' 353 הערה 3.
  2. אך ברבנות כן, בנו הרה"ק ר' שלום שכנא שניאורסאהן בליאדי.