מאיר זאיאנץ: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר זאיינץ.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב מאיר | [[קובץ:מאיר זאיינץ.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב מאיר זאיאנץ]] | ||
הרב '''מאיר | הרב '''מאיר זאיאנץ'''{{הערה|נכתב גם זאיינץ}} ([[תרצ"ב]] – [[ג' בסיוון]] [[תשפ"א]]) היה גביר חב"די, מראשי הקהילה החרדית ב[[פאולו]], [[ברזיל]]. מראשי התורמים להדפסת ספרי ה[[ליקוטי שיחות]] של [[הרבי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בבחרותו למד בישיבת 'תומכי תמימים' בניו יורק וזכה להיות פעמים רבות ב[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ואצל [[הרבי]]. | בבחרותו למד בישיבת 'תומכי תמימים' בניו יורק וזכה להיות פעמים רבות ב[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ואצל [[הרבי]]. | ||
התחתן בשנת [[תשי"ד]] עם מרת זיסל בת ר' שלמה | התחתן בשנת [[תשי"ד]] עם מרת זיסל בת ר' שלמה בראווער שהיה יד ימינו של רבי [[יואל טייטלבוים]] בעל ה'ויואל משה' מסאטמר ולאחר החתונה חזר להתגורר לצד אביו בברזיל. | ||
היה בקשר עם אדמו"רים שונים, האדמו"ר רבי יהודה מסטוצ'ין, האדמו"ר מסקווער, האדמו"ר מקלויזנבורג, האדמו"ר מסאטמר, ועוד. | היה בקשר עם אדמו"רים שונים, האדמו"ר רבי יהודה מסטוצ'ין, האדמו"ר מסקווער, האדמו"ר מקלויזנבורג, האדמו"ר מסאטמר, ועוד. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==אצל הרבי== | ==אצל הרבי== | ||
[[קובץ:מאיר זאיינץ מוסר לקוש.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב מאיר זאינץ מוסר לרבי חלק חדש ב[[לקוטי שיחות]] שתרם את הוצאתו לאור]] | [[קובץ:מאיר זאיינץ מוסר לקוש.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרב מאיר זאינץ מוסר לרבי חלק חדש ב[[לקוטי שיחות]] שתרם את הוצאתו לאור]] | ||
באחת השנים הקליט את הרבי, והעתיק 5 אלף עותקים, הרב [[חודקוב]] קרא לו ואמר שכיון שלא קיבל רשות ועשה את זה מסיבות עסקיות, עליו למסור כל | באחת השנים הקליט את הרבי, והעתיק 5 אלף עותקים, הרב [[חודקוב]] קרא לו ואמר שכיון שלא קיבל רשות ועשה את זה מסיבות עסקיות, עליו למסור כל התקליטים ל[[מרכז לעניני חינוך]]{{הבהרה|מה נעשה בסוף?}}{{מקור}}. | ||
בהיותו ב[[יחידות]] שאל אותו הרבי מה | בהיותו ב[[יחידות]] שאל אותו הרבי מה תוכניתו לחיים, וענה שבדעתו לגור ב[[ארצות הברית]]. הרבי אמר לו "אתה צריך לחזור לברזיל והמקום שלך הוא ברזיל". | ||
היה מראשי התורמים להדפסת ה[[ליקוטי שיחות]]. וקיבל על כך קירובים גדולים מהרבי. עד שההקדשה היחידה שהייתה בחוברות הליקוטי שיחות הייתה שלו, לאור הסכם שעשה עם הרבי. (אף קרה פעם שהרבי, שרצה לשים בליקוטי שיחות הקדשה ל[[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו]], ביקש רשות מר' מאיר){{הערה|מתוך הספר אדמו"רי חב"ד ויהדות ברזיל}}. | היה מראשי התורמים להדפסת ה[[ליקוטי שיחות]]. וקיבל על כך קירובים גדולים מהרבי. עד שההקדשה היחידה שהייתה בחוברות הליקוטי שיחות הייתה שלו, לאור הסכם שעשה עם הרבי. (אף קרה פעם שהרבי, שרצה לשים בליקוטי שיחות הקדשה ל[[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו]], ביקש רשות מר' מאיר){{הערה|מתוך הספר אדמו"רי חב"ד ויהדות ברזיל}}. | ||
מדי שנה היה מבטיח לפני ראש השנה סכום כמה יתן ל[[ | מדי שנה היה מבטיח לפני ראש השנה סכום כמה יתן ל[[וועד להפצת שיחות]] והיה מכניס אותו להרבי, והרבי היה מברך אותו על כך, ופעם הרבי ביקש ממנו להוסיף, הרבי ביקש ממנו שימשיך בזה, בשנים האחרונות חדל לתרום לועד להפצת שיחות מאחר שעל ספריהם כתוב התואר מלך המשיח על הרבי{{מקור}}. | ||
נפטר ב[[ערב שבת קודש]] [[פרשת במדבר]] [[ג' סיוון]] [[תשפ"א]]. | נפטר ב[[ערב שבת קודש]] [[פרשת במדבר]] [[ג' סיוון]] [[תשפ"א]]. לאחר כשבועיים ארונו הועבר ארצה, שם נטמן לבסוף. | ||
==תרומותיו למוסדות תורה וחסידות== | ==תרומותיו למוסדות תורה וחסידות== | ||
ר' מאיר נודע כתורם גדול בכלל העולם התורני, בין תרומותיו: | ר' מאיר נודע כתורם גדול בכלל העולם התורני, בין תרומותיו: | ||
* בנין | * בנין לישיבת 'לפלגות ראובן' בירושלים, המשתייכת לחוגי '[[העדה החרדית]]' וחסידי [[סאטמר]]. | ||
* תרם בקביעות לישיבת לוצרן בשוויץ, המשתייכת לזרם הליטאי. | * תרם בקביעות לישיבת לוצרן בשוויץ, המשתייכת לזרם הליטאי. | ||
* [[מקוה]] שב[[רמת שלמה#בית הכנסת בצורת 770|בית הכנסת של קהילת חב"ד ברמת שלמה]] ירושלים. | * [[מקוה]] וכן חלק נכבד מביהכנ"ס שב[[רמת שלמה#בית הכנסת בצורת 770|בית הכנסת של קהילת חב"ד ברמת שלמה]] ירושלים. | ||
*היה מהתומכים של [[היכל מנחם בורו פארק]], וברבים מספרי [[חסידות מבוארת]] מופיע עמוד הקדשה הוקרה לפועלו. | *היה מהתומכים של [[היכל מנחם בורו פארק]], וברבים מספרי [[חסידות מבוארת]] מופיע עמוד הקדשה הוקרה לפועלו. | ||
*תרם בקביעות למכון [[אור החסידות]]. | *תרם בקביעות למכון [[אור החסידות]]. | ||
* תרם בקביעות לספרי מכון היכל מנחם שבירושלים | |||
==ספרו חיים של ברכה== | |||
[[קובץ:05חים של ברכה.png|ממוזער|שמאל|250px|כריכת הספר חיים של ברכה]] | |||
בשנת [[תשע"ח]] סיים לכתוב אוטוביוגרפיה (בעריכת ר' [[אהרן דב הלפרין]]), והוציאה לאור בשם חיים של ברכה. בין הדברים נסקרו בהרחבה שנותיו הראשונות בברזיל, היחידיות אצל הרבי הריי"צ והרבי, עסקיו עם אדמו"רים שונים כולל עם חצר [[סאטמר]], ובו פרק מיוחד העוסק בחלקו בתמיכה בהדפסת הלקוטי שיחות, והיחס המיוחד שזכה מהרבי בעקבות כך | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, הרב [[מרדכי | *אחיו, הרב [[מרדכי זאיאנץ]] - [[משפיע]] בקהילת חב"ד [[פאולו]]. | ||
*אחיו, הרב [[לייבל | *אחיו, הרב [[לייבל זאיאנץ]] - [[צעירי אגודת חב"ד#ברזיל|צעירי אגודת חב"ד]] ב[[ברזיל]]. | ||
*אחיו, הרב ישראל | *אחיו, הרב ישראל זאיאנץ, ברזיל. - מחשובי אנ"ש בפאולו, ואחד מהתורמים ללקו"ש. | ||
*בנו, הרב ישראל | *בנו, הרב ישראל אפרים מנשה זאיאנץ - פאולו ברזיל. | ||
*בנו, הרב יוסף משה | *בנו, הרב יוסף משה זאיאנץ - פאולו ברזיל. | ||
*חתנו, הרב אלימלך שרגא שפירא. | *חתנו, הרב אלימלך שרגא שפירא. | ||
*חתנו, הרב | *חתנו, הרב לוי יצחק אוזדבא - רבה של בעל אובר, ניו יורק. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''מאיר עיני שניהם''', פעילותו להפצת החסידות וההמשך על ידי צאצאיו, שבועון כפר חב"ד 1960 עמוד 58 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 58: | שורה 61: | ||
[[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | [[קטגוריה:גבירים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בברזיל]] | [[קטגוריה:אישים בברזיל]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ב]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים המרכזית 770]] | ||
[[קטגוריה:משפחת זאיאנץ]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:09, 16 באוגוסט 2023
הרב מאיר זאיאנץ[1] (תרצ"ב – ג' בסיוון תשפ"א) היה גביר חב"די, מראשי הקהילה החרדית בפאולו, ברזיל. מראשי התורמים להדפסת ספרי הליקוטי שיחות של הרבי.
תולדות חייםעריכה
נולד בפולין לאביו הרב שמחה יצחק זאיאנץ וזוגתו מרת חוה נעכא בשנת תרצ"ב.
בבחרותו למד בישיבת 'תומכי תמימים' בניו יורק וזכה להיות פעמים רבות ביחידות אצל אדמו"ר הריי"צ ואצל הרבי.
התחתן בשנת תשי"ד עם מרת זיסל בת ר' שלמה בראווער שהיה יד ימינו של רבי יואל טייטלבוים בעל ה'ויואל משה' מסאטמר ולאחר החתונה חזר להתגורר לצד אביו בברזיל.
היה בקשר עם אדמו"רים שונים, האדמו"ר רבי יהודה מסטוצ'ין, האדמו"ר מסקווער, האדמו"ר מקלויזנבורג, האדמו"ר מסאטמר, ועוד.
היה ממייסדי בית הספר לבנות בית יעקב, בפאולו, ובמשך 50 שנה היה נשיא בית הספר, וזאת בהוראת הרבי ותחת הדרכותיו. בית הספר הוא לכלל הבנות החרדיות בעיר, וקיבל תמיכה אף מהאדמו"ר מסאטמר הרב יואל טייטלבוים.
אצל הרביעריכה
באחת השנים הקליט את הרבי, והעתיק 5 אלף עותקים, הרב חודקוב קרא לו ואמר שכיון שלא קיבל רשות ועשה את זה מסיבות עסקיות, עליו למסור כל התקליטים למרכז לעניני חינוך[דרושה הבהרה][דרוש מקור].
בהיותו ביחידות שאל אותו הרבי מה תוכניתו לחיים, וענה שבדעתו לגור בארצות הברית. הרבי אמר לו "אתה צריך לחזור לברזיל והמקום שלך הוא ברזיל".
היה מראשי התורמים להדפסת הליקוטי שיחות. וקיבל על כך קירובים גדולים מהרבי. עד שההקדשה היחידה שהייתה בחוברות הליקוטי שיחות הייתה שלו, לאור הסכם שעשה עם הרבי. (אף קרה פעם שהרבי, שרצה לשים בליקוטי שיחות הקדשה לאביו, ביקש רשות מר' מאיר)[2].
מדי שנה היה מבטיח לפני ראש השנה סכום כמה יתן לוועד להפצת שיחות והיה מכניס אותו להרבי, והרבי היה מברך אותו על כך, ופעם הרבי ביקש ממנו להוסיף, הרבי ביקש ממנו שימשיך בזה, בשנים האחרונות חדל לתרום לועד להפצת שיחות מאחר שעל ספריהם כתוב התואר מלך המשיח על הרבי[דרוש מקור].
נפטר בערב שבת קודש פרשת במדבר ג' סיוון תשפ"א. לאחר כשבועיים ארונו הועבר ארצה, שם נטמן לבסוף.
תרומותיו למוסדות תורה וחסידותעריכה
ר' מאיר נודע כתורם גדול בכלל העולם התורני, בין תרומותיו:
- בנין לישיבת 'לפלגות ראובן' בירושלים, המשתייכת לחוגי 'העדה החרדית' וחסידי סאטמר.
- תרם בקביעות לישיבת לוצרן בשוויץ, המשתייכת לזרם הליטאי.
- מקוה וכן חלק נכבד מביהכנ"ס שבבית הכנסת של קהילת חב"ד ברמת שלמה ירושלים.
- היה מהתומכים של היכל מנחם בורו פארק, וברבים מספרי חסידות מבוארת מופיע עמוד הקדשה הוקרה לפועלו.
- תרם בקביעות למכון אור החסידות.
- תרם בקביעות לספרי מכון היכל מנחם שבירושלים
ספרו חיים של ברכהעריכה
בשנת תשע"ח סיים לכתוב אוטוביוגרפיה (בעריכת ר' אהרן דב הלפרין), והוציאה לאור בשם חיים של ברכה. בין הדברים נסקרו בהרחבה שנותיו הראשונות בברזיל, היחידיות אצל הרבי הריי"צ והרבי, עסקיו עם אדמו"רים שונים כולל עם חצר סאטמר, ובו פרק מיוחד העוסק בחלקו בתמיכה בהדפסת הלקוטי שיחות, והיחס המיוחד שזכה מהרבי בעקבות כך
משפחתועריכה
- אחיו, הרב מרדכי זאיאנץ - משפיע בקהילת חב"ד פאולו.
- אחיו, הרב לייבל זאיאנץ - צעירי אגודת חב"ד בברזיל.
- אחיו, הרב ישראל זאיאנץ, ברזיל. - מחשובי אנ"ש בפאולו, ואחד מהתורמים ללקו"ש.
- בנו, הרב ישראל אפרים מנשה זאיאנץ - פאולו ברזיל.
- בנו, הרב יוסף משה זאיאנץ - פאולו ברזיל.
- חתנו, הרב אלימלך שרגא שפירא.
- חתנו, הרב לוי יצחק אוזדבא - רבה של בעל אובר, ניו יורק.
לקריאה נוספתעריכה
- מאיר עיני שניהם, פעילותו להפצת החסידות וההמשך על ידי צאצאיו, שבועון כפר חב"ד 1960 עמוד 58
