התייסדות קהילת חב"ד בפולין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''התייסדות קהילת חב"ד בפולין''' החלה עם הפוגרומים, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד אולם ב[[שואה]] נכחדה הקהילה. | '''התייסדות קהילת חב"ד בפולין''' החלה עם תחילת מסעות הפוגרומים ברחבי פולין, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד בשנים ההם, אולם ב[[שואה]] נכחדה הקהילה. | ||
==התיישבות קהילת חב"ד ב[[ורשה]]== | ==התיישבות קהילת חב"ד ב[[ורשה]]== | ||
ראשון קהילת חב"ד בוורשה היה החסיד רבי [[יוסף יוזיק הורביץ]] שהגיע לשם עקב הפרעות ברוסיה בשנת [[תרנ"ג]]. | |||
הרב הורביץ עמד עד פטירתו בשנת [[תרע"ה]] בראש קהילת חב"ד | הרב הורביץ עמד עד פטירתו בשנת [[תרע"ה]] בראש קהילת חב"ד בוורשה, אחרי פטירתו החליפו אותו בתפקיד בניו וחותניו אשר היו עיקר הקהילה באותו זמן. | ||
כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] בשנת [[תרפ"א]] מונו חתניו של הרב הורביץ הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]] והרב [[זלמן שמוטקין]], לעמוד בראש הישיבה. | |||
הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] היה גם בין החסידים שהגיעו לשם ב[[תרפ"ה]], הרב גוראריה נספה ב[[שואה]] יחד עם כל משפחתו. | |||
===בתי כנסת חב"ד | ===בתי כנסת חב"ד בוורשה=== | ||
בית הכנסת של חסידי חב"ד החל עם מנין קטן של חסידי חב"ד בראשות ר' דוד קנוף בוורשה, אולם עם הגעתו של הרב הורביץ לוורשה הקים מניין נוסף. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב]] לא הסכים זאת ושלח לו מכתב ב[[תרס"ג]] בו הוא מורה לו לאחד את המניינים. | |||
לאחר זמן הוקם בית כנסת נוסף של חב"ד{{הערה|לא ידוע מתי אך ככול הנראה לפני שנת [[תרפ"א]]}} ברחוב פרנציסקאני 30. | לאחר זמן הוקם בית כנסת נוסף של חב"ד{{הערה|לא ידוע מתי אך ככול הנראה לפני שנת [[תרפ"א]]}} ברחוב פרנציסקאני 30. | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
===ישיבת תומכי תמימים ורשה=== | ===ישיבת תומכי תמימים ורשה=== | ||
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ורשה}} | {{ערך מורחב|תומכי תמימים ורשה}} | ||
[[קובץ:תומכי_תמימים_ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם ישיבת תומכי תמימים | [[קובץ:תומכי_תמימים_ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגם ישיבת תומכי תמימים בוורשה]] | ||
ישיבת '''תומכי תמימים ורשה''' נוסדה ביום [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]] [[תרפ"א]]. בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בישיבה חתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]]. בקיץ [[תרצ"ה]] כשעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את ורשה עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד שפרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה. | ישיבת '''תומכי תמימים ורשה''' נוסדה ביום [[ב' ניסן תר"פ|ב' ניסן]] [[תרפ"א]]. בשנת [[תרפ"ט]] נערכה בישיבה חתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]]. בקיץ [[תרצ"ה]] כשעזב [[אדמו"ר הריי"צ]] את ורשה עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד שפרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה. | ||
| שורה 30: | שורה 31: | ||
וכן חפצי ורצוני אשר תבחר מהתלמידי' שי' שיש לך ותלמדם לדבר ברבים, והיינו שתבחר עבורם מאמרים קצרים שילמדום היטיב שיבינו הפנימי ושיהיו רגילים בהם, ותכריחם כי ידברו ברבים.|מרכאות=כן}} | וכן חפצי ורצוני אשר תבחר מהתלמידי' שי' שיש לך ותלמדם לדבר ברבים, והיינו שתבחר עבורם מאמרים קצרים שילמדום היטיב שיבינו הפנימי ושיהיו רגילים בהם, ותכריחם כי ידברו ברבים.|מרכאות=כן}} | ||
==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] | ==ביקור [[אדמו"ר הריי"צ]] בוורשה== | ||
{{ערך מורחב|ביקור ורשה (תרפ"ח)}} | {{ערך מורחב|ביקור ורשה (תרפ"ח)}} | ||
לאחר צאת הרבי הריי"צ מרוסיה בשנת תרפ"ז, קבע הרבי את מושבו בעיר [[ריגה]] שבלטביה. בחודש תשרי תרפ"ח פנו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]], הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] והרב [[יחיאל צבי גוראריה]] אל הרבי במכתב, בו ביקשו שיקבע את מקום מושבו | לאחר צאת הרבי הריי"צ מרוסיה בשנת תרפ"ז, קבע הרבי את מושבו בעיר [[ריגה]] שבלטביה. בחודש תשרי תרפ"ח פנו הרב [[שרגא פייביש זלמנוב]], הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] והרב [[יחיאל צבי גוראריה]] אל הרבי במכתב, בו ביקשו שיקבע את מקום מושבו בוורשה. הרבי הריי"צ השיב להם שההצעה בלתי אפשרית "לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק א' אגרת שלה}}", אך כתב שאי"ה יגיע לביקור בעיר. | ||
במהלך החודשים שלאחר מכן דחה הרבי את הביקור מסיבות שונות{{הערה|ראה למשל אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת שנח}}. הביקור יצא לפועל בכ"ח שבט, אז יצא הרבי, יחד עם בתו [[חנה גוראריה|חנה]] וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], מריגה לכיוון ורשה. בדרכו | במהלך החודשים שלאחר מכן דחה הרבי את הביקור מסיבות שונות{{הערה|ראה למשל אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת שנח}}. הביקור יצא לפועל בכ"ח שבט, אז יצא הרבי, יחד עם בתו [[חנה גוראריה|חנה]] וחתנו הרב [[שמריהו גוראריה]], מריגה לכיוון ורשה. בדרכו לוורשה עצר הרבי במספר עיירות, ביניהם [[דווינסק]] ו[[ווילנה]], והגיע לוורשה בערב ראש חודש אדר. | ||
==הקמת "אגודת החסידים"== | ==הקמת "אגודת החסידים"== | ||
| שורה 74: | שורה 75: | ||
בשנת [[תרצ"א]] אדמו"ר הריי"צ אישר את זה שהוא יעבור לפולין אולם בפועל הוא התמהמה שנתיים ב[[ריגה]] עד שנת [[תרצ"ג]] עקב מצבו הבריאותי. | בשנת [[תרצ"א]] אדמו"ר הריי"צ אישר את זה שהוא יעבור לפולין אולם בפועל הוא התמהמה שנתיים ב[[ריגה]] עד שנת [[תרצ"ג]] עקב מצבו הבריאותי. | ||
בשנת [[תרצ"ג]] היגר אדמו"ר הריי"צ | בשנת [[תרצ"ג]] היגר אדמו"ר הריי"צ לוורשה שבפולין, בעקבות מצבו הבריאותי הוא עבר לעיר [[אטווצק]]{{הערה|שם היה מזג האוויר טוב לבריאות אדמו"ר הריי"צ}} בשנת [[תרצ"ה]]. | ||
==תומכי תמימים אטווצק== | ==תומכי תמימים אטווצק== | ||
| שורה 87: | שורה 88: | ||
==הצלת אדמו"ר הריי"צ== | ==הצלת אדמו"ר הריי"צ== | ||
{{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}} | {{ערך מורחב|הצלת אדמו"ר הריי"צ}} | ||
בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר | בשנת [[תרצ"ט]], מספר ימים לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], הוא עזב את [[אטווצק]] וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב [[יחיאל צבי גוראריה]]. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61242 האדמו"ר בוורשה שלם ובריא] - {{אינפו}}.}} | ||
מבצע זה בא לסיומו ביום [[ט' אדר ב']] [[ת"ש]], אז הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]. | מבצע זה בא לסיומו ביום [[ט' אדר ב']] [[ת"ש]], אז הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]. | ||
===הצלת אנ"ש בפולין=== | ===הצלת אנ"ש בפולין=== | ||
עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית | עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית החל לעזור להצלת יהודים אחרים, ובין השאר בהצלת יהודי פולין וכן הקים את הארגון [[עזרת אחים]] שנועד להציל את אנ"ש שהיו תקועים באירופה. | ||
המאמץ | המאמץ נשא פרי והרבה מחסידי חב"ד ניצלו. | ||
בעקבות השואה קהילת חב"ד בפולין נכחדה בין עם אלו שנפטרו או ברחו. | בעקבות השואה קהילת חב"ד בפולין נכחדה בין עם אלו שנפטרו או ברחו. | ||
גרסה אחרונה מ־19:07, 22 ביולי 2024
התייסדות קהילת חב"ד בפולין החלה עם תחילת מסעות הפוגרומים ברחבי פולין, תקופה קצרה הייתה הקהילה בפולין המרכזית בחב"ד בשנים ההם, אולם בשואה נכחדה הקהילה.
התיישבות קהילת חב"ד בורשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראשון קהילת חב"ד בוורשה היה החסיד רבי יוסף יוזיק הורביץ שהגיע לשם עקב הפרעות ברוסיה בשנת תרנ"ג.
הרב הורביץ עמד עד פטירתו בשנת תרע"ה בראש קהילת חב"ד בוורשה, אחרי פטירתו החליפו אותו בתפקיד בניו וחותניו אשר היו עיקר הקהילה באותו זמן.
כשהוקמה ישיבת תומכי תמימים ורשה בשנת תרפ"א מונו חתניו של הרב הורביץ הרב שרגא פייביש זלמנוב והרב זלמן שמוטקין, לעמוד בראש הישיבה.
הרב יחיאל צבי גוראריה היה גם בין החסידים שהגיעו לשם בתרפ"ה, הרב גוראריה נספה בשואה יחד עם כל משפחתו.
בתי כנסת חב"ד בוורשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הכנסת של חסידי חב"ד החל עם מנין קטן של חסידי חב"ד בראשות ר' דוד קנוף בוורשה, אולם עם הגעתו של הרב הורביץ לוורשה הקים מניין נוסף. אדמו"ר הרש"ב לא הסכים זאת ושלח לו מכתב בתרס"ג בו הוא מורה לו לאחד את המניינים.
לאחר זמן הוקם בית כנסת נוסף של חב"ד[1] ברחוב פרנציסקאני 30.
ישיבת תומכי תמימים ורשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תומכי תמימים ורשה |
ישיבת תומכי תמימים ורשה נוסדה ביום ב' ניסן תרפ"א. בשנת תרפ"ט נערכה בישיבה חתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא. בקיץ תרצ"ה כשעזב אדמו"ר הריי"צ את ורשה עזבו עמו גם התלמידים המבוגרים, ובעיר נשארו רק שלוש הכיתות הצעירות, שהמשיכו להתקיים עד שפרצה המלחמה ונתפזרה הישיבה.
חיזוק קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם מינוי אדמו"ר הריי"צ לאדמו"ר הוא החל לעודד את חסידי חב"ד בפולין וכן לעוררם ללימוד החסידות ודא"ח.
במכתב משנת תרפ"ד הוא כותב לחסידי חב"ד בפולין:
כאשר השי"ת זיכה אותם והנך יושב בעיר ואם בישראל כן ירבו, עליך לדעת כי כר נרחב לפניך ולפעול ולעשות. יום לשנה יחשב, ולילה כיום, תתן דעתך ולבך על הדבר הזה, אשר מלבד זאת כי תנהל את התו"ת ותחזור דא"ח לפני אנ"ש שי' (אשר גם בזה היו צריכים לעשות סדר נכון), הנה עליך החובה והמצוה לבוא כפעם בפעם בהבתי כנסיות לדרוש ברבים דברים קצרים וברורים אשר מתחלה תסדרם בסדר הראוי ... ויעשה זאת בהודעה מקודם, אשר יתראה עם הגבאי ומנהלי הבת"כ וכו', כי בשבת זה בשעה זו חפץ הראש ישיבה דתו"ת לדבר ... וידבר בשעה זו. וצריכים לעשות בזה תעמולה שיהי' הרבה אנשי' יחיו, והיינו לבחור הזמן שהכל באים להתפלל, ולדבר לא יותר מחצי שעה, דברים ברורים ושלא במהירות, כי הלא אינם רגילים כל כך בסגנון הלשון שלנו, ואין זה חילוק באיזה בה"כ שיהי' אם מחסידי רבי זה או אחר, והיינו שלא לכנוס כלל בעניני' כאלו.
וכן חפצי ורצוני אשר תבחר מהתלמידי' שי' שיש לך ותלמדם לדבר ברבים, והיינו שתבחר עבורם מאמרים קצרים שילמדום היטיב שיבינו הפנימי ושיהיו רגילים בהם, ותכריחם כי ידברו ברבים.
ביקור אדמו"ר הריי"צ בוורשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ביקור ורשה (תרפ"ח) |
לאחר צאת הרבי הריי"צ מרוסיה בשנת תרפ"ז, קבע הרבי את מושבו בעיר ריגה שבלטביה. בחודש תשרי תרפ"ח פנו הרב שרגא פייביש זלמנוב, הרב שניאור זלמן שמוטקין והרב יחיאל צבי גוראריה אל הרבי במכתב, בו ביקשו שיקבע את מקום מושבו בוורשה. הרבי הריי"צ השיב להם שההצעה בלתי אפשרית "לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים[2]", אך כתב שאי"ה יגיע לביקור בעיר.
במהלך החודשים שלאחר מכן דחה הרבי את הביקור מסיבות שונות[3]. הביקור יצא לפועל בכ"ח שבט, אז יצא הרבי, יחד עם בתו חנה וחתנו הרב שמריהו גוראריה, מריגה לכיוון ורשה. בדרכו לוורשה עצר הרבי במספר עיירות, ביניהם דווינסק וווילנה, והגיע לוורשה בערב ראש חודש אדר.
הקמת "אגודת החסידים"[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש תשרי תרצ"א התכנסו חסידי חב"ד בפולין בורשה לאסיפה בה הוחלט על הקמת "אגודת החסידים" שתאגד את חסידי חב"ד בפולין , ליטא ולטביה.
בין השאר הוחלט:
השמועה שנתפרסמה אשר אנ"ש שי' דאה"ב מבקשים ומשתדלים ע"ד העתקת משכן כ"ק שליט"א למחנם, הרעידה את נפשינו ... נתאספנו איפוא כהיום באי כח אנ"ש שי' ממדינות פולין, לאטווי' וליטא, להתייעץ ולטכס עצה במה להציל את נפשותינו ... לבקש ולחנן את כ"ק אדמו"ר שליט"א שבל יעזוב אותנו ולהסכים להשאר בתוכינו.
(א) אנ"ש דפולין מוצאים שהמקום היותר מוכשר לקביעת דירתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא מדינת פולין, כמו שכתבו במכתבים לכ"ק לבערלין.
(ב) ליסד ועד קבוע מאוחד מכל ארצות הנ"ל, שידאוג ע"ד החזקת בית חיינו שליט"א, ולסדר ההכנות הנחוצות לקביעת משכן קדשו בתוכינו.
(ג) ליסד אגודת חסידים בכל מדינות אירופה אשר איש את רעהו ידברו, הן בנוגע לימוד דא"ח ברבים ובהרחבת והתפתחות החסידים והחסידות, והן בהנוגע להחזקת בית-חיינו שליט"א, ולבקש את כ"ק אדמו"ר שליט"א לסדר לנו הסדרים והתקנות בזה.
(ד) באי כח אנ"ש שי' ממדינת פולין מבקשים את כ"ק אדמו"ר שליט"א לכבדנו בביאתם למחנינו להרים קרן החסידים והחסידות במדינתינו, ואנחנו מקבלים עלינו לעשות בע"ה ההכנה הדרושה לזה.
א' האזינו, ו' תשרי תרצ"א, ריגא
אשר אנשיל בן נחמה
ארי' ליב בן שרה
שלום בן חי' רבקה קראל
שרגא פייוויש ב"ר יחיאל יהודה ליב ז"ל
אלי' בן ביילא יוכבד ווייץ מווילנא
שניאור זלמן ברד"מ ז"ל
יהודא ליב בן דוואני' תחי'
מרדכי בן שיינע שו"ב
הגירת אדמו"ר הריי"צ לפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]
החל מקיץ תר"צ הפעילה קהילת חב"ד בפולין לחץ על אדמו"ר הריי"צ שיהגר לפולין.
בשנת תרצ"א אדמו"ר הריי"צ אישר את זה שהוא יעבור לפולין אולם בפועל הוא התמהמה שנתיים בריגה עד שנת תרצ"ג עקב מצבו הבריאותי.
בשנת תרצ"ג היגר אדמו"ר הריי"צ לוורשה שבפולין, בעקבות מצבו הבריאותי הוא עבר לעיר אטווצק[4] בשנת תרצ"ה.
תומכי תמימים אטווצק[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – תומכי תמימים אטווצק |
בקיץ תרצ"ה העתיק אדמו"ר הריי"צ את מקום מגורו, מווארשא לעיירה אטוואצק הסמוכה, ויחד אתו העתיקה לשם גם הישיבה המרכזית תומכי תמימים, בבנין בעל 3 קומות, ברחוב סלאָוואַצקעגאָ מספר 1[5].
פרט לבניין המרכזי היו ברשותה של הישיבה עוד כמה בניינים קטנים שנשכרו לחדרי לינה עבור התלמידים[6].
ככל שגדלה הישיבה, הוזקקו להשיג מקומות נוספים ללינת התלמידים. חלק מהתלמידים ישן בפענסאנאט (מלון) של געלבפיש, שהי' קצת מרוחק מבית המדרש, וסמוך יותר לבית אדמו"ר הריי"צ באטוואצק.
הצלת אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – הצלת אדמו"ר הריי"צ |
בשנת תרצ"ט, מספר ימים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא עזב את אטווצק וחזר לוורשה, שם נאלץ לברוח מבית לבית בעקבות הפגזות הגרמנים. לאחר שהנאצים כבשו את ורשה, שהה בביתו של הרב יחיאל צבי גוראריה. באותה תקופה התפרסמו ידיעות, שהתבססו על שמועות, שהנאצים תפסו את אדמו"ר הריי"צ והוציאוהו להורג. כמובן שהיה זה טעות ומיד הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם"[7]
מבצע זה בא לסיומו ביום ט' אדר ב' ת"ש, אז הגיע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית.
הצלת אנ"ש בפולין[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית החל לעזור להצלת יהודים אחרים, ובין השאר בהצלת יהודי פולין וכן הקים את הארגון עזרת אחים שנועד להציל את אנ"ש שהיו תקועים באירופה.
המאמץ נשא פרי והרבה מחסידי חב"ד ניצלו.
בעקבות השואה קהילת חב"ד בפולין נכחדה בין עם אלו שנפטרו או ברחו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פולין
- התייסדות קהילת חב"ד בלטביה
- התייסדות קהילת חב"ד בארצות הברית
- התייסדות קהילת חב"ד בארץ הקודש
- התייסדות קהילת חב"ד ברוסיה הצארית
הערות שוליים
- ↑ לא ידוע מתי אך ככול הנראה לפני שנת תרפ"א
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק א' אגרת שלה
- ↑ ראה למשל אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ב אגרת שנח
- ↑ שם היה מזג האוויר טוב לבריאות אדמו"ר הריי"צ
- ↑ מכותרות נייר המכתבים של הישיבה נראה, שבתחלה חשבו שהעתקת הישיבה לאטוואצק היא רק זמנית. ואחר כך שינו את נייר המכתבים, והשמיטו ממנה את המילה "זמני".
- ↑ הכתובות של כל הבתים ששכרה אז הישיבה נתרפשו בלוח הישיבה לשנת תרח"צ: "די ישיבה דא געפינט זיך אין 4 געביידעס, סלאוואצקעגא גאס 1-3, ריימאנטא נומער 1, און 1א, און ציילט צוזאמען 34 צעמערן".
- ↑ האדמו"ר בוורשה שלם ובריא -
.