דביקות – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
 
(13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב|הגדרות לא מדוייקות}}
{{לשכתב|הגדרות לא מדוייקות}}
[[קובץ:תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מר' [[זלמן קליינמן]] על [[חסידים]] בדביקותם]]
[[קובץ:תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור מר' [[זלמן קליינמן]] על [[חסידים]] בדביקותם]]
'''דביקות''' הוא מצב בו אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה.
'''דביקות''' היא סוג של חיבור בין שני דברים, שמובא ב[[חסידות]] להגדיר את החיבור ל[[הקדוש ברוך הוא]].


לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] הביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת ה'|עבודת]] ה[[תפילה]].
ב[[עבודת ה']] של האדם, דביקות היא מצב בה אדם שקוע ב[[מחשבה]] עמוקה על מציאות [[הקב"ה]] ופעולותיו, ושוכח על ה[[עולם הגשמי]] בו הוא חי, כתוצאה מ[[התבוננות]] ב[[אלוקים]]. ב[[תורת החסידות]] מדובר רבות על הדבקות ודרכי ה[[התבוננות]] המובילים אליה.
 
לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] המביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]].
==עניינה==
==עניינה==
הדביקות ענינה קרבה רוחנית להקב"ה הבאה מתוך הרגש של האהבה. זו היא ענין הקרבן שהוא מלשון דביקות, ועל כך מובא כי ה[[מלאך]]
דביקות היא חיבור חיצוני בין שני דברים, כמו שכתוב "כאשר ידבק האזור אל מתני איש{{הערה|ירמיה י"ג י"א}}", שהאזור דבוק לחיצוניות האדם (בשונה מ[[התקשרות]], שהיא קשר פנימי){{הערה|[[ביאורי הזהר (אדמו"ר האמצעי)|ביאורי הזהר]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] תרומה מ"ט, א. ד"ה לעולם יהא אדם עזר"ת. ד"ה פתח רבי שמעון תשל"ד}}.
מיכאל נקרא גם בשם [[כהן גדול]], שמקריב [[נשמה|נשמות]] על גבי המזבח, שמקריבן בדביקות האהבה ש[[משפיע]] בהם. ובפרטיות יותר, ישנם שני בחינות [[כהן גדול]]: הראשון הוא מיכאל, שעניינו הוא [[אהבת עולם]] הנמשכת מבחינת חסד לאברהם, והשני הגבוה יותר הוא בחינת [[אהרון הכהן|אהרן]] [[כהן גדול]] שענינו הוא [[אהבה רבה]] הנמשכת מזקן אהרון שיורד על פי מידותיו.
 
דביקות ב[[עבודת ה'|עבודה]] [[מלמטה למעלה]], היא עבודה ב[[חיצוניות הלב]], שהיא עבודה על פי טעם ודעת, והיא [[התבוננות]] ב[[אלוקות]] [[התלבשות|המלובשת]] ב[[עולמות]]{{הערה|ד"ה לעולם יהא אדם הנ"ל}}. בהמשכה [[מלמעלה למטה]], היא המשכת [[אור אין סוף]] בבחינת [[מקיף]], והיא - בכללות - ההמשכה שעל ידי [[קיום המצוות]] (לעומת ההמשכה שעל ידי [[לימוד התורה]], שהיא המשכה [[פנימיות|פנימית]]{{הערה|אך בפרטיות יותר, על פי המבואר לקמן על שני המדריגות בדביקות, גם בקשר שעל ידי ה[[תורה]] עצמה יש דביקות (שהיא הקשר עם [[גליא שבתורה|חיצוניות התורה]] כפי שנמשכה ב[[השתלשלות]]), והתקשרות (שהיא הקשר עם עצם התורה שלמעלה מ[[השתלשלות]]) - ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל}}).
 
בדביקות עצמה יש שתי מדריגות - שהדבר הוא מציאות לעצמו אלא שדבוק לדבר השני (בדרך זו דבקים ה[[כלים]] ב[[אור אין סוף]]), ויש דביקות ששני הדברים מיוחדים ביחוד עצמי (בדרך זו דביקות ה[[אורות]], ומכיון שהאור הוא התפשטות וגילוי שמחוץ ל[[עצמות|עצם]], גם היחוד שלו נקרא דביקות){{הערה|ד"ה פתח רבי שמעון הנ"ל, ע"פ ד"ה אדם כי יקריב [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו|תרס"ו]]}}.
 
==ב[[עבודת ה']]==
{{ערך מורחב|ערך=[[דביקה חשיקה וחפיצה]]}}
הדביקות ענינה קרבה רוחנית להקב"ה הבאה מתוך הרגש של האהבה. זו היא ענין הקרבן שהוא מלשון דביקות, ועל כך מובא כי ה[[מלאך]] מיכאל נקרא גם בשם [[כהן גדול]], שמקריב [[נשמה|נשמות]] על גבי המזבח, שמקריבן בדביקות האהבה ש[[משפיע]] בהם. ובפרטיות יותר, ישנם שני בחינות [[כהן גדול]]: הראשון הוא מיכאל, שעניינו הוא [[אהבת עולם]] הנמשכת מבחינת חסד לאברהם, והשני הגבוה יותר הוא בחינת [[אהרון הכהן|אהרן]] [[כהן גדול]] שענינו הוא [[אהבה רבה]] הנמשכת מזקן אהרון שיורד על פי מידותיו.


עיקר האהבה היא אתדבקות רוחא ברוחא{{הערה|"בכל משפיע ומקבל כאיש ואשתו, הרי חוזק אמיתת אהבת האשה לאישהּ הוא בא ממה שמאמרת באהבתו אליה, כמובן בכל דברי שבחים והתעוררות אהבה, וזהו הנקרא בזוהר אתדבקות רוחא ברוחא" ([[דרך חיים]] לאדמו"ר האמצעי עמוד 77).}}, כמו שכתוב ישקני מנשיקות פיהו וכו' כנודע. ועל זה נאמר ובכל נפשך, שהם הם כל חלקי הנפש, שכל ומדות ולבושיהם מחשבה דיבור ו[[מעשה]], שעל האדם מוטל לדבוק עם כולם בו יתברך, דהיינו המדות במדותיו יתברך מה הוא רחום וכו'. והשכל בשכלו וחכמתו יתברך הוא [[עיון]] התורה דאורייתא מחכמה נפקא. וכן המחשבה במחשבתו יתברך וה[[דיבור]] בדבר ה' זו הלכה וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך. וה[[מעשה]] הוא [[מעשה]] ה[[צדקה]] להחיות רוח שפלים, כמו שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וכו' כנודע במקום אחר. וזו היא אתדבקות דרוחא ברוחא בתכלית הדביקות והיחוד, כשהיא מחמת אהבה{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ט']]}}.
עיקר האהבה היא אתדבקות רוחא ברוחא{{הערה|"בכל משפיע ומקבל כאיש ואשתו, הרי חוזק אמיתת אהבת האשה לאישהּ הוא בא ממה שמאמרת באהבתו אליה, כמובן בכל דברי שבחים והתעוררות אהבה, וזהו הנקרא בזוהר אתדבקות רוחא ברוחא" ([[דרך חיים]] לאדמו"ר האמצעי עמוד 77).}}, כמו שכתוב ישקני מנשיקות פיהו וכו' כנודע. ועל זה נאמר ובכל נפשך, שהם הם כל חלקי הנפש, שכל ומדות ולבושיהם מחשבה דיבור ו[[מעשה]], שעל האדם מוטל לדבוק עם כולם בו יתברך, דהיינו המדות במדותיו יתברך מה הוא רחום וכו'. והשכל בשכלו וחכמתו יתברך הוא [[עיון]] התורה דאורייתא מחכמה נפקא. וכן המחשבה במחשבתו יתברך וה[[דיבור]] בדבר ה' זו הלכה וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך. וה[[מעשה]] הוא [[מעשה]] ה[[צדקה]] להחיות רוח שפלים, כמו שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וכו' כנודע במקום אחר. וזו היא אתדבקות דרוחא ברוחא בתכלית הדביקות והיחוד, כשהיא מחמת אהבה{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ט']]}}.