מנחם מענדל מוויטבסק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "[[אגרת הקודש - פרק " ב־"[[אגרת הקודש - ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (12 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:מצבת ר' מנדל מויטבסק.jpg|250px||ממוזער|ציונו של הרב מנחם מענדל מויטבסק]] | ||
רבי '''מנחם מענדל מויטבסק''' (לעיתים נקרא רמ"מ '''מהורודוק''') ([[ת"צ]]-[[תקמ"ח]]) לפי צוואת רבו [[המגיד ממזריטש]] היה ל"ראש החסידים" לאחר פטירתו. השפעתו הייתה רבה על יהדות [[ליטא]] ו[[רוסיה]] הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. | |||
אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו. | אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
רבי מנחם מענדל נולד ב[[ויטבסק]] לערך בשנת [[ת"צ]] (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעל שם טוב]] ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע. | רבי מנחם מענדל נולד ב[[ויטבסק]] לערך בשנת [[ת"צ]] (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של [[הבעל שם טוב]] ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע. | ||
את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]]. | את רוב תורתו למד מפי [[המגיד ממזריטש]]. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בימי המגיד התגורר ב[[מינסק]]. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו"ר הזקן]]. | בימי המגיד התגורר ב[[מינסק]]. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
== | ==אדמו"ר הזקן והאדמו"ר מהורודוק== | ||
לאחר פטירת ה[[מגיד ממעזריטש]] היה [[אדמו"ר הזקן]], במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל ואף חתם על [[כתב התקשרות]] אליו{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד הסתלקותו, וממילא לכאורה גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}}. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]. | לאחר פטירת ה[[מגיד ממעזריטש]] היה [[אדמו"ר הזקן]], במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל ואף חתם על [[כתב התקשרות]] אליו{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד הסתלקותו, וממילא לכאורה גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד. ומעין זה בשיחת ש"פ לך לך תשי"א. אבל בשיחת ש"פ פקודי תשמ"א מבאר שסוג הנשיאות של רבי מנחם מענדל הוא שונה מהנשיאות של נשיאי חב"ד, בדוגמת [[מלכי ישראל]] ביחס למלכי [[בית דוד]].}}. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי [[יששכר בער מליובאוויטש]]. | ||
כשנשאל פעם | כשנשאל פעם אדמו"ר הזקן על ידי רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]] במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדמו"ר הזקן: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך ר' נחום לשאול: ומה בכך? הוסיף אדמו"ר הזקן: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. אך גם מכך לא התפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדמו"ר הזקן ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד{{הערה|מגדל עוז, עמ' קס קסא, בשם רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] רבה של בויברוסק, תלמיד אדמו"ר הזקן.}}. | ||
בשנת [[תקל"ו]] מינה רבי מנחם מנדל את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא החסידים ב[[רוסיה]]. | בשנת [[תקל"ו]] מינה רבי מנחם מנדל את [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא החסידים ב[[רוסיה]]. | ||
בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם | בשנת [[תקל"ז]] נסע ר' מנחם מענדל יחד עם אדמו"ר הזקן ל[[וילנא]] כדי להסביר ל[[הגאון מוילנא|גאון]] את דבר ה[[חסידות]] ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבלם. בעקבות התחזקות ההתנגדות מצד ה[[מתנגדים]], וברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה המערכה הקשה ב[[ליטא]] ו[[עליית החסידים|לעלות לארץ ישראל]]. הוא עלה בשיירה בה היו גם רבי [[אברהם מקאליסק]] ואדמו"ר הזקן. בדרך ליד נהר הדניעפר (ליד גבול טורקיה), שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש"ס בפעם ה-16 בעיון.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]]. | ||
== בארץ ישראל == | == בארץ ישראל == | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
הם הגיעו לארץ ב[[ה' אלול]] [[תקל"ז]] והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר [[טבריה]]. | הם הגיעו לארץ ב[[ה' אלול]] [[תקל"ז]] והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו ל[[צפת]]. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר [[טבריה]]. | ||
אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי [[שד"ר|שדרי"ם]] ואגרות, ובזמן זה [[אדמו"ר הזקן]] היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם. | אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי [[שד"ר|שדרי"ם]] ואגרות, ובזמן זה [[אדמו"ר הזקן]] היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם. | ||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
[[קובץ:מצבת רבי מנחם מענדיל מויטבסק.jpg|שמאל|ממוזער|200px| | [[קובץ:מצבת רבי מנחם מענדיל מויטבסק.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המצבה המחודשת על קברו של רבי מנחם מענדל ב[[טבריה]]]] | ||
לפני [[הסתלקות | לפני [[הסתלקות]]ו ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה. | ||
נפטר ב[[יום שני]], [[ר"ח אייר]] [[תקמ"ח]] (1788), בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש"ט]]. | נפטר ב[[יום שני]], [[ר"ח אייר]] [[תקמ"ח]] (1788), בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי [[הבעש"ט]]. | ||
ביום חמישי, [[א' אייר]] [[תשע"ג]] שופץ קברו בטבריה לרגל 225 שנה להסתלקותו{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75514 ידיעה באתר חב"ד אינפו].}} | ביום חמישי, [[א' אייר]] [[תשע"ג]] שופץ קברו בטבריה לרגל 225 שנה להסתלקותו{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75514 ידיעה באתר חב"ד אינפו]. {{קישור שבור|כ"ו סיוון תשפ"ד}}}} | ||
== לאחר הסתלקותו == | == לאחר הסתלקותו == | ||
לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת [[תקמ"ח]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] {{ציטוטון|לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש...}}{{הערה|האגרת נדפסה ב[[אגרת הקודש - כ"ז|בפרק כ"ז באגרת הקדש]], ב[[ספר התניא]].}}. | לאחר [[הסתלקות]]ו בשנת [[תקמ"ח]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] איגרת ליושבי [[ארץ הקודש]] {{ציטוטון|לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש...}}{{הערה|האגרת נדפסה ב[[אגרת הקודש - סימן כ"ז|בפרק כ"ז באגרת הקדש]], ב[[ספר התניא]].}}. | ||
[[הרבנית דבורה לאה]] העידה שבנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]]. | [[הרבנית דבורה לאה]] העידה שבנה [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת [[פורטל:בית רבי|בית רבי]]. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
[[קובץ:ספר פרי עץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'פרי עץ']] | [[קובץ:ספר פרי עץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר 'פרי עץ']] | ||
*'''[[פרי הארץ]]''' (קאפוסט תקע"ד). | *'''[[פרי הארץ]]''' (קאפוסט תקע"ד). | ||
*'''פרי עץ''' (ז'יטומיר תרל"ד). | *'''[https://hebrewbooks.org/3681 פרי עץ]''' (ז'יטומיר תרל"ד). | ||
*'''לקוטי אמרים''' (לבוב תרע"א). | *'''[https://beta.hebrewbooks.org/3709 לקוטי אמרים]''' (לבוב תרע"א). | ||
==ניגוניו== | ==ניגוניו== | ||
*[[ניגון השתפכות הנפש]] | *[[ניגון השתפכות הנפש]] | ||
| שורה 54: | שורה 55: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[מנחם זיגלבוים]], '''מרומם ואיש עליה''' - תולדות חייו וקשריו עם אדמו"ר הזקן, תשס"ו. | *[[מנחם זיגלבוים]], '''מרומם ואיש עליה''' - תולדות חייו וקשריו עם אדמו"ר הזקן, תשס"ו. | ||
*'''צדיק אמיתי ואיש אמת''', מגזין 'ובאותו הזמן' חודש אייר תשפ"א עמוד 18 | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 63: | שורה 65: | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]] | ||
[[קטגוריה:אישים בהורודוק]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:49, 14 ביולי 2024
רבי מנחם מענדל מויטבסק (לעיתים נקרא רמ"מ מהורודוק) (ת"צ-תקמ"ח) לפי צוואת רבו המגיד ממזריטש היה ל"ראש החסידים" לאחר פטירתו. השפעתו הייתה רבה על יהדות ליטא ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית.
אישיותו התאפיינה בצניעות רבה. על כל איגרת נהג לחתום בתואר "השפל באמת", וגם על מצבתו לא הסכים שיכתבו דברי הלל, אלא רק את שמו.
תולדות חייםעריכה
רבי מנחם מענדל נולד בויטבסק לערך בשנת ת"צ (1730). אביו רבי משה היה ממקורביו של הבעל שם טוב ואף רבי מנחם מענדל ביקר בביתו כשהיה בן תשע.
את רוב תורתו למד מפי המגיד ממזריטש.
בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע בהורודוק הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי חסידים ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן.
אדמו"ר הזקן והאדמו"ר מהורודוקעריכה
לאחר פטירת המגיד ממעזריטש היה אדמו"ר הזקן, במשך תקופה מסוימת, חסידו של רבי מנחם מנדל ואף חתם על כתב התקשרות אליו[1]. הוא שהה אצלו יחד עם ידידו, מי שהיה גם מלמדו בצעירותו, רבי יששכר בער מליובאוויטש.
כשנשאל פעם אדמו"ר הזקן על ידי רבי מנחם נחום מצ'רנוביל במה היה כוחו של רבינו, ענה לו אדמו"ר הזקן: רבי מנדלי ידע את מחשבותיו של כל אדם. המשיך ר' נחום לשאול: ומה בכך? הוסיף אדמו"ר הזקן: גם ידע מחשבותיו של האדם כל ימי חייו. אך גם מכך לא התפעל רבי מנחם נחום, הוסיף אדמו"ר הזקן ואמר: כשר' מנדלי עבר בבית הרגיש כל מה שחשבו בבית זה מעודו, וכל מה שעתידים לחשוב בו עד עולם. ומכך נתפעל רבי מנחם נחום עד מאוד[2].
בשנת תקל"ו מינה רבי מנחם מנדל את אדמו"ר הזקן לנשיא החסידים ברוסיה.
בשנת תקל"ז נסע ר' מנחם מענדל יחד עם אדמו"ר הזקן לוילנא כדי להסביר לגאון את דבר החסידות ולהסיר חששות מלבו, אולם הגאון סירב לקבלם. בעקבות התחזקות ההתנגדות מצד המתנגדים, וברצותו להימנע ממריבות ומלחמות, החליט לעזוב את שדה המערכה הקשה בליטא ולעלות לארץ ישראל. הוא עלה בשיירה בה היו גם רבי אברהם מקאליסק ואדמו"ר הזקן. בדרך ליד נהר הדניעפר (ליד גבול טורקיה), שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ברוסיה הלבנה וליטא[3], הוא נשאר שנה אחת בעיר[4] ולאחר מכן חזר לרוסיה.
בארץ ישראלעריכה
בחודש אדר תקל"ז עלה לארץ ישראל בראש קבוצת חסידים בת שלוש מאות איש.
הם הגיעו לארץ בה' אלול תקל"ז והתיישבו בתחילה בפקיעין. לאחר מכן עברו לצפת. בשל רדיפות ערבים ותורכים בעיר, וכן מאחר שנדחו מהקהילה הקיימת העתיקו את מושבם לעיר טבריה.
אף ביושבו בארץ-ישראל עמד ר' מנחם מענדל בקשרים מהודקים עם חסידיו בגולה על ידי שדרי"ם ואגרות, ובזמן זה אדמו"ר הזקן היה אוסף כספים בחוץ לארץ עבורם.
פטירתועריכה
לפני הסתלקותו ציווה לאלו שעמדו לידו לצאת מהחדר, "כי הנה ה' נצב עלי". כעבור שעה יצאה נשמתו בקדושה ובטהרה.
נפטר ביום שני, ר"ח אייר תקמ"ח (1788), בהשאירו את בנו יחידו ר' משה. נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי הבעש"ט.
ביום חמישי, א' אייר תשע"ג שופץ קברו בטבריה לרגל 225 שנה להסתלקותו[5]
לאחר הסתלקותועריכה
לאחר הסתלקותו בשנת תקמ"ח שלח אדמו"ר הזקן איגרת ליושבי ארץ הקודש "לנחמם בכפליים לתושיה על פטירת הרב הגאון המפורסם איש אלוקים קדוש..."[6].
הרבנית דבורה לאה העידה שבנה אדמו"ר הצמח צדק היה הראשון שנקרא על שמו של רבי מנחם מנדל מויטבסק במשפחת בית רבי.
הרבי הצמח צדק גם הרבה בשבחו, ואמר ש"כשמדברים על רבי מענדילי צריכים להדליק הרבה נרות, כי הוא היה צדיק אמיתי ואור אמת"[7]
ספריועריכה
- פרי הארץ (קאפוסט תקע"ד).
- פרי עץ (ז'יטומיר תרל"ד).
- לקוטי אמרים (לבוב תרע"א).
ניגוניועריכה
לקריאה נוספתעריכה
- מנחם זיגלבוים, מרומם ואיש עליה - תולדות חייו וקשריו עם אדמו"ר הזקן, תשס"ו.
- צדיק אמיתי ואיש אמת, מגזין 'ובאותו הזמן' חודש אייר תשפ"א עמוד 18
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שוליים
- ↑ ראה שיחת ליל שמח"ת תשמ"ח (סעיף י"ט) שהרבי מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד הסתלקותו, וממילא לכאורה גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד. ומעין זה בשיחת ש"פ לך לך תשי"א. אבל בשיחת ש"פ פקודי תשמ"א מבאר שסוג הנשיאות של רבי מנחם מענדל הוא שונה מהנשיאות של נשיאי חב"ד, בדוגמת מלכי ישראל ביחס למלכי בית דוד.
- ↑ מגדל עוז, עמ' קס קסא, בשם רבי ברוך מרדכי אטינגר רבה של בויברוסק, תלמיד אדמו"ר הזקן.
- ↑ בית רבי ז', ב.
- ↑ בהקדמת בני המחבר ל שולחן ערוך שלו כותבים שבשנה זו חזר על הש"ס בפעם ה-16 בעיון.
- ↑ ידיעה באתר חב"ד אינפו. (הקישור אינו פעיל, כ"ו סיוון תשפ"ד)
- ↑ האגרת נדפסה בבפרק כ"ז באגרת הקדש, בספר התניא.
- ↑ "סיפורי חסידים" לרב שלמה יוסף זוין, על התורה, ע' 561.