יצחק נמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(תיקון) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←תולדות חיים: תיקון) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נמנוב נואם ב[[שבת]] אחדות]] | [[קובץ:נמנוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נמנוב נואם ב[[שבת]] אחדות]] | ||
הרב '''יצחק נמנוב''' הוא מנהל הרוחני ו[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]]. | הרב '''יצחק נמנוב''' (יליד שנת [[תש"ח]], 1948) הוא מנהל הרוחני ו[[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] ב[[צרפת]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
בשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את אשתו מרת פרלה בתו של הרב אברהם פלדמן. | נולד ב[[כ' אדר]] [[תש"ח]] ב[[פריז]] לאביו המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]]. | ||
למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. | |||
בשנת [[תשל"ב]] [[נישואין|נשא]] את אשתו מרת פרלה בתו של הרב [[אברהם פלדמן]]. | |||
בשליחות [[הרבי]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינוא]]. בשלהי [[תשמ"ד]] לאחר פטירתו של אביו הרב [[ניסן נמנוב]] מינה אותו [[הרבי]] למנהל הרוחני של הישיבה. | בשליחות [[הרבי]] הגיע ל[[תומכי תמימים ברינוא]]. בשלהי [[תשמ"ד]] לאחר פטירתו של אביו הרב [[ניסן נמנוב]] מינה אותו [[הרבי]] למנהל הרוחני של הישיבה. | ||
| שורה 13: | שורה 17: | ||
* [[תומכי תמימים ברינוא]] | * [[תומכי תמימים ברינוא]] | ||
{{ | {{מיון רגיל:נמנוב, יצחק}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בברינואה]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים ברינואה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:23, 24 באפריל 2023
הרב יצחק נמנוב (יליד שנת תש"ח, 1948) הוא מנהל הרוחני ומשגיח ראשי בישיבת תומכי תמימים ברינוא בצרפת.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ' אדר תש"ח בפריז לאביו המשפיע ר' ניסן נמנוב.
למד והתחנך בברינוא ומאוחר יותר למד בתומכי תמימים המרכזית 770.
בשנת תשל"ב נשא את אשתו מרת פרלה בתו של הרב אברהם פלדמן.
בשליחות הרבי הגיע לתומכי תמימים ברינוא. בשלהי תשמ"ד לאחר פטירתו של אביו הרב ניסן נמנוב מינה אותו הרבי למנהל הרוחני של הישיבה.
הרב נמנוב שם דגש רב על קבלת עול בחינוך תלמידי התמימים, בדרכו של אביו.