משתמש:שמואל חיים/תוארי הסתלקות: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וזהו יעקב אבינו לא מת אלא חי הוא... ולכן זכותו יגן עלינו, דזכות הוא טוהר העבודה המאירה לנו ולבנינו, וחי הוא לעולם|מקור=ספר המאמרים תרפ"ט עמ' 190}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וזהו יעקב אבינו לא מת אלא חי הוא... ולכן זכותו יגן עלינו, דזכות הוא טוהר העבודה המאירה לנו ולבנינו, וחי הוא לעולם|מקור=ספר המאמרים תרפ"ט עמ' 190}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{קצרמר}} | |||
גרסה אחרונה מ־12:26, 30 בדצמבר 2020
לאחר מותו של האדם, נהוג להצמיד לו תוארים המביעים את הסתלקותו, כגון זכרונו לברכה בר"ת - ז"ל, עליו השלום - בר"ת ע"ה.
על רבנים נהוג גם להוסיף זכר צדיק לברכה - בר"ת זצ"ל,זכר צדיק קדוש לברכה (זצוק"ל), "זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא" (זצוקללה"ה). ביטוי נוסף המוצמד לשמותיהם של רבנים הוא "זכותו יגן עלינו אמן" (זיע"א) ביטוי זה נובע מהאמונה שצדיק שעובר לעולם הבא יכול לשמש כמליץ-יושר עלינו.
הרבי היה נוהג להצמיד לאדמו"ר הריי"צ את הכינוי זצוקלל"ה נבג"מ זיע"א, ועל אדמו"ר הרש"ב "אדמו"ר נ"ע" (נשמתו עדן).
הרבי הזכיר באחד ממכתביו על אדמו"ר הזקן ש:"ויהי רצון שיקויים נוסח המסור ומקודש מדורי דורות בכגון דא, זכותו יגן עלינו, ויהיה זה מגינה ומצלי."[1]. הרבי גם ביאר באחד ממכתביו את הביטוי "זיעא" והוסיף שאת הביטוי "זצוקללה" אפשר להגיד על כל צדיק, אולם "זיע"א" יש להגיד על נשיא הדור[2].
הרבי גם הוסיף שיש חובה להוסיף תואר זה על צדיק שנפטר ו""'הקורא רבו בשמו' ללא הוספת תואר – הרי זה ענין חמור""[3]
אדמו"ר הריי"צ ביאר באחת משיחותיו שהביטוי "זיע"א" קשור גם לעניין החיים עצמו:
וזהו יעקב אבינו לא מת אלא חי הוא... ולכן זכותו יגן עלינו, דזכות הוא טוהר העבודה המאירה לנו ולבנינו, וחי הוא לעולם
— ספר המאמרים תרפ"ט עמ' 190
.
