אהרן רוזנפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
(כך צריך להיות שם הערך) |
משיח בכיכר (שיחה | תרומות) (הרחבה, עריכה, תמונה) |
||
| (61 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהרן רוזנפלד.jpg|ממוזער|האדמו"ר מפינסק קרלין בערוב ימיו]] | |||
האדמו"ר רבי '''אהרן''' הכהן '''רוזנפלד''' ([[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[כ"ח ניסן]] [[תשס"א]]) היה האדמו"ר מ[[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]. | |||
=תולדות חיים= | |||
נולד ביום [[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות, וצאצא של האדמו"רים הראשונים לבית [[קרלין]]. | |||
לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב מקרלין]], | ==התמונותו לאדמו"רות== | ||
בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו רבי [[אשר מסטולין]]. לאחר [[הסתלקות]] האדמו"ר רבי [[יוחנן פרלוב מקרלין]], שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של האדמו"ר הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (די אלטע קרלינער'ס), וביניהם [[הרב]] [[ישראל גרוסמן]] פנו לרבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים. | |||
לאחר שרבי שמעון בידרמן | לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כאדמו"ר מפינסק-קרלין. | ||
רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] [[כ"ח ניסן]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין. | |||
== חותם על הפסק דין == | == חותם על הפסק דין == | ||
במשך תקופה ממושכת למד ר' אהרון חסידות עם ה[[משפיע]] ר' [[זלמן לנדא]]. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר' זלמן שיחתום על ה[[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] ש[[הרבי]] הוכח כ[[נביא]] ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו ה[[מלך המשיח]]. ר' אהרן חגר את אבנטו וחתם, אך ביקש שלא לפרסם חתימתו. ואכן, חתימתו פורסמה רק לאחר [[הסתלקות]]ו. | |||
לפי גירסה אחרת, היה זה הרב [[ליפש]] שהחתים את האדמו"ר. הוא מספר{{הערה|1=[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1097 שבועון בית משיח 451]}}: אף אז היה הוא ידוע כאוהד חב"ד. אך בפגישתי עמו חיזק עובדה זו וסיפר כי הוא עצמו מפיץ חסידות בסתר... אדמו"ר זה גם ידוע בלמדנותו העצומה, עובדה אשר בזכותה בעיקר נבחר להיות האדמו"ר של חסידות פינסק קארלין. | |||
"התחלנו לשוחח על הענין שלשמו באנו, והוא השיב כי שלושה סימנים בולטים הוא רואה ברבי. ראשית כל: הוגה בתורה: תואר זה כפי שהוא נראה אצל [[הרבי]], הוא דבר שאין לו אך ורע בכל מקום אחר. הוא סיפר כי הסתובב ופגש רבנים ותלמידי חכמים מכל שלושת הדורות האחרונים, ומעולם לא נפגש בדמות כמו זו של הרבי. | |||
"שנית: 'יכוף כל ישראל': הוא אמר כי לדעתו מתבטא הדבר ביחסו של הרבי לכל יהודי בפרטות. הרבי מתעניין תמיד לדעת בדיוק כמה יהודים הניחו [[תפילין]], ושואל אם הייתה אפשרות להביא עוד ילד אחד להשתתף ב[[תהלוכה]]. רואים בבירור את יחסו של הרבי לכל ילד קטן, ול'כל ישראל' כפשוטו. | |||
שלישית: אי אפשר להתעלם מרבבות המופתים ב[[אגרות קודש]], דבר הקובע ברכה לעצמו. | |||
"אלא, שלאחרי כל זאת שאל אותנו כיצד אפשר כיום לאחר ג' תמוז, לחתום על פסק דין ברור כי הרבי הוא [[מלך המשיח]]? לא מדובר פה ב'ווארט' נחמד או ב[[התוועדות]] חסידית, אלא בפסק דין שיש לו תוקף הלכתי, וכיצד זה אפשר לקבוע בוודאות כי הרבי הוא מלך המשיח? אולי זה רבי שמעון בר יוחאי? או צדיק מדור אחר? | |||
"כתשובה לשאלה זו, הראיתי לו את דברי הרבי ב[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15959&st=&pgnum=218&hilite= פרשת ויגש עמוד 206 הערה 6]}}, הוא קרא את הדברים בעיון, וראה כי מדובר בציטוטים הלכתיים. "אכן", אמר לנו, "על זה אפשר לבסס פסק הלכתי, על ה[[רמב"ם]] והירושלמי המצוטטים פה", ובאומרו זאת הודיע על הסכמתו לחתום. אלא שעם כל זאת לא רצה לחתום באותו יום. הוא הסביר לנו כי בגלל פצע שיש לו, לא טבל ב[[מקווה]] באותו יום, וביקש מאתנו לחזור למחרת. | |||
"למחרת הוא אכן טבל ב[[מקווה]], וכשהגענו לבש סירטוק ו[[גארטל]], וחתם בהתרגשות רבה על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח|הפסק דין]]". | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "'''ארחות אהרן'''", ביניהם ספר "'''משנת החינוך'''" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מקרלין לעלוב|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[ב' תשרי]] [[תרפ"ז]] - [[תשס"א]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין}} | |||
[[קטגוריה: | {{חצרות}} | ||
{{מיון רגיל:רוזנפלד, אהרן}} | |||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי פינסק קרלין]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:09, 1 ביולי 2024
האדמו"ר רבי אהרן הכהן רוזנפלד (ב' תשרי תרפ"ז - כ"ח ניסן תשס"א) היה האדמו"ר מפינסק קרלין.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום ב' תשרי תרפ"ז לאביו ר' יצחק מנשה רוזנפלד, שהיה מחשובי החסידות, וצאצא של האדמו"רים הראשונים לבית קרלין.
התמונותו לאדמו"רות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי אהרן הגדול מקרלין ושל בנו רבי אשר מסטולין. לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין, שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כאדמו"ר את נכדו של האדמו"ר הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (די אלטע קרלינער'ס), וביניהם הרב ישראל גרוסמן פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב, כשלוש שנים.
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כאדמו"ר מפינסק-קרלין.
רבי אהרן הסתלק בליל שבת כ"ח ניסן בשנת תשס"א. כממשיך דרכו משמש בנו רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין.
חותם על הפסק דין[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך תקופה ממושכת למד ר' אהרון חסידות עם המשפיע ר' זלמן לנדא. בהזדמנות אחת ביקש ממנו ר' זלמן שיחתום על הפסק דין שהרבי הוכח כנביא ועל כן מצווים אנו לשמוע לו וכי הוא הינו המלך המשיח. ר' אהרן חגר את אבנטו וחתם, אך ביקש שלא לפרסם חתימתו. ואכן, חתימתו פורסמה רק לאחר הסתלקותו.
לפי גירסה אחרת, היה זה הרב ליפש שהחתים את האדמו"ר. הוא מספר[1]: אף אז היה הוא ידוע כאוהד חב"ד. אך בפגישתי עמו חיזק עובדה זו וסיפר כי הוא עצמו מפיץ חסידות בסתר... אדמו"ר זה גם ידוע בלמדנותו העצומה, עובדה אשר בזכותה בעיקר נבחר להיות האדמו"ר של חסידות פינסק קארלין.
"התחלנו לשוחח על הענין שלשמו באנו, והוא השיב כי שלושה סימנים בולטים הוא רואה ברבי. ראשית כל: הוגה בתורה: תואר זה כפי שהוא נראה אצל הרבי, הוא דבר שאין לו אך ורע בכל מקום אחר. הוא סיפר כי הסתובב ופגש רבנים ותלמידי חכמים מכל שלושת הדורות האחרונים, ומעולם לא נפגש בדמות כמו זו של הרבי.
"שנית: 'יכוף כל ישראל': הוא אמר כי לדעתו מתבטא הדבר ביחסו של הרבי לכל יהודי בפרטות. הרבי מתעניין תמיד לדעת בדיוק כמה יהודים הניחו תפילין, ושואל אם הייתה אפשרות להביא עוד ילד אחד להשתתף בתהלוכה. רואים בבירור את יחסו של הרבי לכל ילד קטן, ול'כל ישראל' כפשוטו.
שלישית: אי אפשר להתעלם מרבבות המופתים באגרות קודש, דבר הקובע ברכה לעצמו.
"אלא, שלאחרי כל זאת שאל אותנו כיצד אפשר כיום לאחר ג' תמוז, לחתום על פסק דין ברור כי הרבי הוא מלך המשיח? לא מדובר פה ב'ווארט' נחמד או בהתוועדות חסידית, אלא בפסק דין שיש לו תוקף הלכתי, וכיצד זה אפשר לקבוע בוודאות כי הרבי הוא מלך המשיח? אולי זה רבי שמעון בר יוחאי? או צדיק מדור אחר?
"כתשובה לשאלה זו, הראיתי לו את דברי הרבי בלקוטי שיחות חלק ל"ה[2], הוא קרא את הדברים בעיון, וראה כי מדובר בציטוטים הלכתיים. "אכן", אמר לנו, "על זה אפשר לבסס פסק הלכתי, על הרמב"ם והירושלמי המצוטטים פה", ובאומרו זאת הודיע על הסכמתו לחתום. אלא שעם כל זאת לא רצה לחתום באותו יום. הוא הסביר לנו כי בגלל פצע שיש לו, לא טבל במקווה באותו יום, וביקש מאתנו לחזור למחרת.
"למחרת הוא אכן טבל במקווה, וכשהגענו לבש סירטוק וגארטל, וחתם בהתרגשות רבה על הפסק דין".
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר פטירתו הוציאו החסידים לאור סדרת ספרים נושאי השם "ארחות אהרן", ביניהם ספר "משנת החינוך" שמקובל מאוד בקרב מחנכים במגזר החסידי.
הערות שוליים
| הקודם: האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מקרלין לעלוב |
אדמו"רי פינסק קרלין ב' תשרי תרפ"ז - תשס"א |
הבא: האדמו"ר רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין |
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |