מרדכי דב טברסקי (הורנסטייפל): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה:משפחת טברסקי באמצעות HotCat)
 
(13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חשיבות}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר מהורנסטייפל|אחר=אדמו"ר מטומושפול|ראו=[[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=אדמו"ר מהורנסטייפל|אחר=אדמו"ר מטומושפול|ראו=[[מרדכי דב טברסקי (טומושפול)]]}}
{{דמות
|שם=מרדכי דב טברסקי
|תמונה=-ספר רבינו הקדוש מהארנסטייפל (cropped).jpg
|תאריך לידה=[[כ"ט כסלו]] [[ת"ר]]
|תאריך פטירה=[[כ"ב אלול]] [[תרס"ג]]
}}
רבי '''מרדכי דב טברסקי''' ([[כ"ט בכסלו]] ה'[[ת"ר]] – [[כ"ב באלול]] ה'[[תרס"ג]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון ל[[חסידות הורנסטייפל|שושלת הורנסטייפל]], ונינו של [[אדמו"ר האמצעי]].
רבי '''מרדכי דב טברסקי''' ([[כ"ט בכסלו]] ה'[[ת"ר]] – [[כ"ב באלול]] ה'[[תרס"ג]]) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון ל[[חסידות הורנסטייפל|שושלת הורנסטייפל]], ונינו של [[אדמו"ר האמצעי]].


== ביוגרפיה ==
== תולדות חיים ==
נולד ב[[הורניסטייפל]] שב[[אוקראינה]] בכ"ט בכסלו ה'ת"ר, לרבי משולם זוסיא אוירבך מטלומאץ'{{הערה|בן רבי יחיאל מיכל אוירבך בן רבי צבי מנחם אוירבך מ[[אניפולי]] בן רבי [[משולם זושא מאניפולי]]}} ולרבנית שטערנא פייגא בתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מטשערקאס, חתנו של אדמו"ר האמצעי.  
נולד ב[[הורניסטייפל]] שב[[אוקראינה]] בכ"ט בכסלו ה'ת"ר, לרבי משולם זוסיא אוירבך מטלומאץ'{{הערה|בן רבי יחיאל מיכל אוירבך בן רבי צבי מנחם אוירבך מ[[אניפולי]] בן רבי [[משולם זושא מאניפולי]]}} ולרבנית שטערנא רחל בתו של רבי [[יעקב ישראל טברסקי]] מטשערקאס, חתנו של [[אדמו"ר האמצעי]].  


בגיל שש או תשע שנים התייתם רבי מרדכי דב מאמו. אביו התחתן בשנית ועבר להתגורר בגליציה, והוא נשאר עם שתי אחיותיו בהארניסטייפל להתחנך אצל סבו רבי יעקב ישראל גדלו וחנכו, ולכן כונה שם משפחתו 'טברסקי'. נישא לרייצא בתו השמינית של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]]. אירוסי הזוג נערכו בהיותם בני שלוש עשרה שנה כשאביה של הכלה טרם ראה את חתנו. חתונתם נערכה בהוסיאטין.
לאחר פטירת אמו בילדותו אביו התחתן בשנית ועבר להתגורר בגליציה, והוא נשאר עם שתי אחיותיו אצל סבו שגדלו וחנכו, ומאז כונה שם משפחתו 'טברסקי'. נשא את רייצא בתו השמינית של רבי [[חיים הלברשטאם|חיים]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]].  


שנתיים אחרי חתונתו, עקר זקינו את מגוריו מהארניסטייפעל ועבר לגור בטשערקאס, והוא הצטרף אל סבו.
שנתיים לאחר חתונתו, עבר סבו להתגורר בטשערקאס, והוא הצטרף אליו.


בהוראת סבו{{הערה|היה זה כאשר סבו נפל למשכב, והוא אמר לו: "צא להארניסטייפעל, הגיעה שעתך למלוך, וכבר אמרו חז"ל אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא, אם יש את נפשך שאחיה עוד בהכרח עלינו להפרד". היה זה בהיותו אברך בן עשרים ושלוש שנים בלבד. לאחר מכן הבריא סבו והמשיך להנהיג את העדה בטשערקאס עוד שבע עשרה שנים.}} החל רבי מרדכי דב בשנת [[תרכ"א]] לנהוג באדמו"רות בהורניסטייפל שם התקבצו סביבו חסידים רבים. לאחר פטירת סבו ב[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] נהרו אליו חסידים רבים מחסידי צ'רקס. כן הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו.
בהוראת סבו{{הערה|היה זה כאשר סבו נפל למשכב, והוא אמר לו: "צא להארניסטייפעל, הגיעה שעתך למלוך, וכבר אמרו חז"ל אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא, אם יש את נפשך שאחיה עוד בהכרח עלינו להפרד". היה זה בהיותו אברך בן עשרים ושלוש שנים בלבד. לאחר מכן הבריא סבו והמשיך להנהיג את העדה בטשערקאס עוד שבע עשרה שנים.}} החל רבי מרדכי דב בשנת [[תרכ"א]] לנהוג באדמו"רות בהורנסטייפל שם התקבצו סביבו חסידים רבים. לאחר פטירת סבו ב[[י"ג באלול]] [[תרל"ו]] נהרו אליו חסידים רבים מחסידי [[צ'רקס]].


הקפיד מאוד שלא יצלמו אותו.
הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו והקפיד מאוד שלא יצלמו אותו.


בשנת תרנ"ח קרא פעם אחת לבניו ואמר להם אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז"ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר, באותו זמן היה מצב בריאותו הולך ופוחת.  
בשנת תרנ"ח קרא פעם אחת לבניו ואמר להם {{ציטוטון|אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז"ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר}}, באותו זמן חלה הדרדרות במצבו הרפואי.  


בכל שנה היה נוהג לנסוע לטשערקאס ליום ההילולא של זקינו שחל ביום י"ג אלול, וכמנהג בית טשערנאביל חלץ נעליו בפתח האהל, וכשסיים תפילתו חפש את נעליו ולא מצאם, באותו רגע נשתנו פניו. במוצאי שבת כ"ב אלול שנת תרס"ג ישב אל שלחנו לכתוב תשובה ולאחר מכן ישב לקבל חסידים שבאו לשחר פניו ב"קויטלעך" לפני ימים הנוראים, אחרי שסעד מלוה מלכה לקח שנית את התשובה ותיקן את יום הכתיבה במקום "אור ליום א'" כתב "מוצאי שבת", ונכנס לחדרו וקרוב לחצות נפטר בגיל 63 שנים בלבד.
בכל שנה היה נוהג לנסוע לטשערקאס ליום ההילולא של זקינו, וכמנהג בית טשרנוביל חלץ נעליו בפתח האהל, וכשסיים תפילתו חיפש את נעליו ולא מצאם, באותו רגע נשתנו פניו. במוצאי שבת [[כ"ב באלול]] [[תרס"ג]] ישב אל שלחנו לכתוב תשובה ולאחר מכן ישב לקבל חסידים שבאו לשחר פניו ב"קויטלעך" לפני ימים הנוראים, אחרי שסעד מלוה מלכה לקח שנית את התשובה ותיקן את יום הכתיבה במקום "אור ליום א'" כתב "מוצאי שבת", ונכנס לחדרו וקרוב לחצות נפטר בגיל 63 שנים בלבד.


בנו רבי יהודה לייב בן-ציון טברסקי מילא את מקומו.
בנו רבי יהודה לייב בן-ציון טברסקי מילא את מקומו.
שורה 56: שורה 61:
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]]
[[קטגוריה:אדמו"רי בית צ'רקס]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]

גרסה אחרונה מ־22:20, 29 באוגוסט 2023

מרדכי דב טברסקי
לידה כ"ט כסלו ת"ר
פטירה כ"ב אלול תרס"ג

רבי מרדכי דב טברסקי (כ"ט בכסלו ה'ת"רכ"ב באלול ה'תרס"ג) היה האדמו"ר הראשון לשושלת הורנסטייפל, ונינו של אדמו"ר האמצעי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בהורניסטייפל שבאוקראינה בכ"ט בכסלו ה'ת"ר, לרבי משולם זוסיא אוירבך מטלומאץ'[1] ולרבנית שטערנא רחל בתו של רבי יעקב ישראל טברסקי מטשערקאס, חתנו של אדמו"ר האמצעי.

לאחר פטירת אמו בילדותו אביו התחתן בשנית ועבר להתגורר בגליציה, והוא נשאר עם שתי אחיותיו אצל סבו שגדלו וחנכו, ומאז כונה שם משפחתו 'טברסקי'. נשא את רייצא בתו השמינית של רבי חיים מצאנז.

שנתיים לאחר חתונתו, עבר סבו להתגורר בטשערקאס, והוא הצטרף אליו.

בהוראת סבו[2] החל רבי מרדכי דב בשנת תרכ"א לנהוג באדמו"רות בהורנסטייפל שם התקבצו סביבו חסידים רבים. לאחר פטירת סבו בי"ג באלול תרל"ו נהרו אליו חסידים רבים מחסידי צ'רקס.

הרבה להתכתב עם גדולי האדמו"רים בדורו והקפיד מאוד שלא יצלמו אותו.

בשנת תרנ"ח קרא פעם אחת לבניו ואמר להם "אמש ראיתי את דודי ר' דוד'ל מטאלנא ז"ל בחלום, ואמר לי כי שמע כרוז בשמים שצריכים שמה לשני ר' מאטעלעך, אלא שהפציר בעדי להחיותני עוד חמש שנים, באשר כאן עלי אדמות צריכים לי יותר", באותו זמן חלה הדרדרות במצבו הרפואי.

בכל שנה היה נוהג לנסוע לטשערקאס ליום ההילולא של זקינו, וכמנהג בית טשרנוביל חלץ נעליו בפתח האהל, וכשסיים תפילתו חיפש את נעליו ולא מצאם, באותו רגע נשתנו פניו. במוצאי שבת כ"ב באלול תרס"ג ישב אל שלחנו לכתוב תשובה ולאחר מכן ישב לקבל חסידים שבאו לשחר פניו ב"קויטלעך" לפני ימים הנוראים, אחרי שסעד מלוה מלכה לקח שנית את התשובה ותיקן את יום הכתיבה במקום "אור ליום א'" כתב "מוצאי שבת", ונכנס לחדרו וקרוב לחצות נפטר בגיל 63 שנים בלבד.

בנו רבי יהודה לייב בן-ציון טברסקי מילא את מקומו.

תולדותיו נדפסו בספר "רבינו הקדוש מהארנסטייפל"[3].

אדמו"ר הריי"צ מונה אותו בין נכדי הרב מטשערקאס[4].

צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בתו שטרנא פייגה, אשת רבי נחום זלמן שניאורסון מצ'רקס (נכדו של דודו רבי יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק) מאוורוטש).
  • בתו חיה מלכה, אשת רבי משה גוטרמן מקייב בנו של רבי דוד מסאווראן.
  • בנו רבי אהרן אלימלך שניאור זלמן, חתן רבי משה הורוביץ מרוזבדוב, שימש כאדמו"ר באיגנטובקה שברוסיה ואחר כך בקרוסנא שבגליציה.
  • בתו שרה מרים, אשת רבי שלום אליעזר הלברשטאם מראצפרט.
  • בנו רבי חיים משה צבי, חתן רבי מנחם נחום טברסקי מרחמסטריווקה, שימש כאדמו"ר אחר פטירת אביו.
  • בנו רבי בן ציון יהודה לייב, ממלא מקום אביו בהורנסטייפל, חתן רבי יצחק יואל רבינוביץ' מקונטיקוזיבה.
  • בתו יוכבד רבקה, אשת רבי אלישע הלברשטאם מגורליץ.
  • בנו רבי ברוך דוד מקלינקוביץ', חתן רבי שלמה זלמינא מראשקוב.
  • אסתר הנדל, אשת רבי חיים ישעיה שניאורסון בנו של רבי שלום דובער שניאורסון (מרציצה).

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • עמק שאלה - שו"ת
  • עמק החכמה על התורה - פלפולים
  • פלא יועץ על התורה ומועדים - תורת החסידות
  • חיבור לטהרה הלכות נטילת ידיים ומקוואות
  • תורי זהב - הלכות רבית

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • צבי בריננער, רבינו הקדוש מהארנסטייפל, מכון "זיכרון משה", בני ברק, שבט תשע"ז, ספר מיוחד לתולדותיו.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' כא-סא.
  • צבי בריננער, רבינו הקדוש מראצפערט, מכון "זיכרון משה", בני ברק תשס"ח, עמ' לו-מא, שלה-שמה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. בן רבי יחיאל מיכל אוירבך בן רבי צבי מנחם אוירבך מאניפולי בן רבי משולם זושא מאניפולי
  2. היה זה כאשר סבו נפל למשכב, והוא אמר לו: "צא להארניסטייפעל, הגיעה שעתך למלוך, וכבר אמרו חז"ל אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא, אם יש את נפשך שאחיה עוד בהכרח עלינו להפרד". היה זה בהיותו אברך בן עשרים ושלוש שנים בלבד. לאחר מכן הבריא סבו והמשיך להנהיג את העדה בטשערקאס עוד שבע עשרה שנים.
  3. על ידי הרב צבי בריננער, בהוצאת מכון "זיכרון משה" בני ברק שבט תשע"ז.
  4. אגרת שסא