משה יהודה לייב רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (ביטול גרסה 436363 של 38.125.100.21 (שיחה))
תגית: ביטול
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ממונקאטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
[[קובץ:ממונקאטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר]]
רבי '''משה יהודה לייב רבינוביץ''' (נולד בכ"ה בכסלו ה'תש"א), הוא האדמו"ר הנוכחי '''ממונקאטש'''.  
רבי '''משה יהודה לייב רבינוביץ''' (יליד שנת [[תש"א]] - 1940), הוא האדמו"ר הנוכחי '''ממונקאטש'''.  


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד לאביו רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, שהיה בן אחר בן ל[[יעקב יצחק מפשיסחה|יהודי הקדוש]] וכיהן כאדמו"ר ממונקאטש. בשנות השואה גורש לאוקראינה עם אביו, בעל הנתינות הפולנית. לאחר שניצלו מטבח ההמונים שביצעו פורעים אוקראינים במגורשים היהודים בקמניץ-פודולסקי, הצליחו לחזור לבודפשט ולהתאחד עם שאר המשפחה. חסידי מונקאטש בירושלים ראו את אביו כציוני והוא הפסיק לשמש באדמו"רות. לאחר חתונתו התמנה לאדמו"ר בחיי אביו. ממשיך את דרכו של סביו, אב אמו רבי [[חיים אלעזר ממונקאטש]] בעל המנחת אלעזר. את מוסדות מונקאטש פתח בעיר [[בורו פארק]], שם מתנוססים מוסדותיו, בנין בית המדרש הגדול ובו כוללי הלכה, ישיבת מונקאטש, בית חינוך לבנות, תלמוד תורה ועוד. כמו כן הקים את מוסדותיו בעיר [[בני ברק]], תלמוד תורה ובית מדרש.
נולד ב[[כ"ה בכסלו]] [[ה'תש"א]], לאביו רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, שהיה בן אחר בן ל[[יעקב יצחק מפשיסחה|יהודי הקדוש]] וכיהן כאדמו"ר ממונקאטש. בשנות השואה גורש ל[[אוקראינה]] עם אביו, בעל הנתינות הפולנית. לאחר שניצלו מטבח ההמונים שביצעו פורעים אוקראינים במגורשים היהודים בקמניץ-פודולסקי, הצליחו לחזור לבודפשט ולהתאחד עם שאר המשפחה. חסידי מונקאטש ב[[ירושלים]] ראו את אביו כציוני והוא הפסיק לשמש באדמו"רות. לאחר [[נישואין|חתונתו]] התמנה לאדמו"ר בחיי אביו. ממשיך את דרכו של סביו, אב אמו רבי [[חיים אלעזר ממונקאטש]] בעל המנחת אלעזר. את מוסדות מונקאטש פתח בעיר [[בורו פארק]], שם מתנוססים מוסדותיו, בנין [[בית מדרש|בית המדרש]] הגדול ובו [[כולל|כוללי]] [[הלכה]], ישיבת מונקאטש, בית חינוך לבנות, [[תלמוד תורה]] ועוד. כמו כן הקים את מוסדותיו בעיר [[בני ברק]], [[תלמוד תורה]] ו[[בית מדרש]].


== אצל הרבי ==
== אצל הרבי ==
בא אל הרבי יחד עם האדמו"ר מסטאמר לנחם את הרבי אחרי פטירת הרבנית חנה ודיבר עם הרבי בענין טבילה במקוה של אבל בעריוה"כ.


בעת פטירת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בא אל [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=547&hilite=5d2cdc8e-c6da-4025-8022-3f6192d94944 בניחום אבלים אצל הרבי על פטירת הרבנית]}} ודיברו בשיחה מעמיקה ונודעת על קניית אות [[ספר תורה]] לכל ילד יהודי.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28479 חב"ד אינפו]}} בעקבות שיחה זו נתעוררו הרבה יהודים, מחסידות מונקאטש ומחסידויות אחרות - לקנות אות בספר תורה כתקנת הרבי.
בעת פטירת [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]] בא אל [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=547&hilite=5d2cdc8e-c6da-4025-8022-3f6192d94944 בניחום אבלים אצל הרבי על פטירת הרבנית]}} ודיברו בשיחה מעמיקה ונודעת על קניית [[אות בספר תורה]] לכל ילד [[יהודי]].{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28479 חב"ד אינפו]}} בעקבות שיחה זו נתעוררו הרבה [[יהודים]], מחסידות מונקאטש ומחסידויות אחרות - לקנות [[אות בספר תורה]] כתקנת [[הרבי]].


במעמד סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] שלח את גיסו הרב מרדכי לייב וייס כנציגו לאירוע החשוב. הרב וייס נשא דברי הערצה לרבי והזכיר את הקשר ההדוק ששרר בין חצרות מונקאטש וליובאוויטש במשך שלושה דורות, הוא גם הדגיש שכשהיה גיסו האדמו"ר אצל הרבי לניחום אבלים, הרי למרות המעמד הקשה, הרבה הרבי לדבר איתו שיוציא את ספרי ה'מנחת-אלעזר' ויפיצם בישראל.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 חב"ד אינפו]}}
במעמד סיום ה[[רמב"ם]] בשנת [[תשס"ג]] שלח את גיסו הרב מרדכי לייב וייס כנציגו לאירוע החשוב. הרב וייס נשא דברי הערצה ל[[הרבי|רבי]] והזכיר את הקשר ההדוק ששרר בין חצרות מונקאטש ו[[ליובאוויטש]] במשך שלושה דורות, הוא גם הדגיש שכשהיה גיסו האדמו"ר אצל [[הרבי]] לניחום אבלים, הרי למרות המעמד הקשה, הרבה [[הרבי]] לדבר איתו שיוציא את ספרי ה'מנחת-אלעזר' ויפיצם בישראל.{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=148 חב"ד אינפו]}}


האדמו"ר הוא חתנו של רבי [[אהרן ברנשטיין]] ראש ישיבת חיי עולם, וגיסם של חתניו האחרים; ה[[משפיע]] רבי [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[צמח צדק]] בעיר העתיקה וחבר הנהלת ישיבת [[תורת אמת]] ירושלים, ורבי [[חנניה יוסף אייזנבך]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] [[בני ברק]].  
האדמו"ר הוא חתנו של רבי [[אהרן ברנשטיין]] ראש ישיבת חיי עולם, וגיסם של חתניו האחרים; ה[[משפיע]] רבי [[יוסף צבי סגל]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[צמח צדק]] בעיר העתיקה וחבר הנהלת ישיבת [[תורת אמת]] ירושלים, ורבי [[חנניה יוסף אייזנבך]] ראש [[ישיבה|ישיבת]] [[תומכי תמימים]] [[בני ברק]].
 
==קישורים חיצוניים ==
 
האדמו"ר ממונקאטש שר "אך לאלוקים" בניגון חב"ד. באתר יוטיוב: Purim 5776 In Munkatch (מדקה 1:58).


{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ']] מ[[מונקאטש]] (פתח-תקוה)|רשימה=אדמו"רי [[מונקאטש]]|שנה=|הבא=-}}
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ']] מ[[מונקאטש]] (פתח-תקוה)|רשימה=אדמו"רי [[מונקאטש]]|שנה=|הבא=-}}
שורה 18: שורה 23:
[[קטגוריה:אדמו"רי דינוב]]
[[קטגוריה:אדמו"רי דינוב]]
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]]

גרסה אחרונה מ־00:29, 25 בדצמבר 2022

האדמו"ר

רבי משה יהודה לייב רבינוביץ (יליד שנת תש"א - 1940), הוא האדמו"ר הנוכחי ממונקאטש.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בכ"ה בכסלו ה'תש"א, לאביו רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, שהיה בן אחר בן ליהודי הקדוש וכיהן כאדמו"ר ממונקאטש. בשנות השואה גורש לאוקראינה עם אביו, בעל הנתינות הפולנית. לאחר שניצלו מטבח ההמונים שביצעו פורעים אוקראינים במגורשים היהודים בקמניץ-פודולסקי, הצליחו לחזור לבודפשט ולהתאחד עם שאר המשפחה. חסידי מונקאטש בירושלים ראו את אביו כציוני והוא הפסיק לשמש באדמו"רות. לאחר חתונתו התמנה לאדמו"ר בחיי אביו. ממשיך את דרכו של סביו, אב אמו רבי חיים אלעזר ממונקאטש בעל המנחת אלעזר. את מוסדות מונקאטש פתח בעיר בורו פארק, שם מתנוססים מוסדותיו, בנין בית המדרש הגדול ובו כוללי הלכה, ישיבת מונקאטש, בית חינוך לבנות, תלמוד תורה ועוד. כמו כן הקים את מוסדותיו בעיר בני ברק, תלמוד תורה ובית מדרש.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בא אל הרבי יחד עם האדמו"ר מסטאמר לנחם את הרבי אחרי פטירת הרבנית חנה ודיבר עם הרבי בענין טבילה במקוה של אבל בעריוה"כ.

בעת פטירת הרבנית בא אל הרבי[1] ודיברו בשיחה מעמיקה ונודעת על קניית אות בספר תורה לכל ילד יהודי.[2] בעקבות שיחה זו נתעוררו הרבה יהודים, מחסידות מונקאטש ומחסידויות אחרות - לקנות אות בספר תורה כתקנת הרבי.

במעמד סיום הרמב"ם בשנת תשס"ג שלח את גיסו הרב מרדכי לייב וייס כנציגו לאירוע החשוב. הרב וייס נשא דברי הערצה לרבי והזכיר את הקשר ההדוק ששרר בין חצרות מונקאטש וליובאוויטש במשך שלושה דורות, הוא גם הדגיש שכשהיה גיסו האדמו"ר אצל הרבי לניחום אבלים, הרי למרות המעמד הקשה, הרבה הרבי לדבר איתו שיוציא את ספרי ה'מנחת-אלעזר' ויפיצם בישראל.[3]

האדמו"ר הוא חתנו של רבי אהרן ברנשטיין ראש ישיבת חיי עולם, וגיסם של חתניו האחרים; המשפיע רבי יוסף צבי סגל ראש כולל צמח צדק בעיר העתיקה וחבר הנהלת ישיבת תורת אמת ירושלים, ורבי חנניה יוסף אייזנבך ראש ישיבת תומכי תמימים בני ברק.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

האדמו"ר ממונקאטש שר "אך לאלוקים" בניגון חב"ד. באתר יוטיוב: Purim 5776 In Munkatch (מדקה 1:58).

הקודם:
האדמו"ר רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' ממונקאטש (פתח-תקוה)
אדמו"רי מונקאטש הבא:
-

הערות שוליים