תנועת המוסר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←המוסר כיום: עריכה) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תנועת המוסר''' הייתה תנועה שייסד ר' [[ישראל מסלנט]] במזרח-אירופה במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות. הרב סלנטר פעל להקים תנועה שתתמודד מצד אחד עם הסחף האדיר במזרח אירופה לחסידות ומן הצד השני עם ההידרדרות הנוראה למשכילות ואפיקורסיות. | '''תנועת המוסר''' הייתה תנועה שייסד ר' [[ישראל מסלנט]] במזרח-אירופה במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות. הרב סלנטר פעל להקים תנועה שתתמודד מצד אחד עם הסחף האדיר במזרח אירופה לחסידות ומן הצד השני עם ההידרדרות הנוראה למשכילות ואפיקורסיות. | ||
ר' ישראל סלנטר היה מתלמידיו של רבי יוסף זונדל מסלנט שהיה מגדולי תלמידיו של רבי [[חיים מוולוז'ין]]. רבי יוסף זונדל, היה דמות נחבאת אל הכלים, שרבים לא הכירוהו אך | ר' ישראל סלנטר היה מתלמידיו של רבי יוסף זונדל מסלנט שהיה מגדולי תלמידיו של רבי [[חיים מוולוז'ין]]. רבי יוסף זונדל, היה דמות נחבאת אל הכלים, שרבים לא הכירוהו אך תלמידיו העידו כי היה דמות מוסרית משכמה ומעלה, והוא היה מקורב עם גדולי ישראל - ובראשם [[אדמו"ר המהר"ש]]. סביבו בישיבת וולוז'ין התקבץ חוג מוסרי שניתן לראות בו גלגול ראשוני של תנועת המוסר. | ||
כמו אנשי מוסר שקדמו לו, האמין גם הרב ישראל בלימוד ספרי מוסר מסוגים שונים. אולם הוא טען שלא די בכך כדי להניע את האדם לקיים את כל המצוות כראוי, כולל [[מצוות]] שישנה נטייה לזלזל בהן, כמו מצוות שבין אדם לחברו למשל; מסיבה זו - הוא טען - על האדם לחדור אל מעבר לצד השכלי, אל תוך "הכוחות הכהים" שבנפשו. והדרך לכך היא "לימוד מוסר בהתפעלות", תוך חזרה על משפטי מפתח ובניגון מתאים, עד שיחדרו הדברים לתוך טבעו של האדם. פרקטיקה נוספת שפיתח הרב ישראל היא הקמת "בתי מוסר" המיועדים למטרה זו של לימוד מוסר בהתפעלות. | כמו אנשי מוסר שקדמו לו, האמין גם הרב ישראל בלימוד ספרי מוסר מסוגים שונים. אולם הוא טען שלא די בכך כדי להניע את האדם לקיים את כל המצוות כראוי, כולל [[מצוות]] שישנה נטייה לזלזל בהן, כמו מצוות שבין אדם לחברו למשל; מסיבה זו - הוא טען - על האדם לחדור אל מעבר לצד השכלי, אל תוך "הכוחות הכהים" שבנפשו. והדרך לכך היא "לימוד מוסר בהתפעלות", תוך חזרה על משפטי מפתח ובניגון מתאים, עד שיחדרו הדברים לתוך טבעו של האדם. פרקטיקה נוספת שפיתח הרב ישראל היא הקמת "בתי מוסר" המיועדים למטרה זו של לימוד מוסר בהתפעלות. | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
תלמידיו נחלקו בדרך הנחלת המוסר: | תלמידיו נחלקו בדרך הנחלת המוסר: | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
תלמידים בולטים נוספים שהנחילו את תורת המוסר אך לא יצרו אסכולות משלהם: | תלמידים בולטים נוספים שהנחילו את תורת המוסר אך לא יצרו אסכולות משלהם: | ||
*רבי יצחק (איצל'ה) בלאזר, שהוציא את כתבי רבו בספר | *רבי יצחק (איצל'ה) בלאזר, שהוציא את כתבי רבו בספר "אור ישראל", מחבר ספר "כוכבי אור" במוסר ושו"ת פרי יצחק הלמדני. | ||
*רבי נפתלי אמסטרדם. | *רבי נפתלי אמסטרדם. | ||
*רבי אליעזר שולביץ, ראש ישיבת לומז'א הישיבה המוסרית הראשונה באזורי פולין החסידית. | *רבי אליעזר שולביץ, ראש ישיבת לומז'א הישיבה המוסרית הראשונה באזורי פולין החסידית. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בעקבות הפולמוס, התפצלה ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה המוסרית, כשהפורשים הקימו את ישיבת כנסת בית יצחק. | בעקבות הפולמוס, התפצלה ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה המוסרית, כשהפורשים הקימו את ישיבת כנסת בית יצחק. | ||
הפולמוס תואר בספר קצר בשם פולמוס המוסר שיצא לאור כנספח לספר תנועת המוסר, מאת הרב דב כץ. | |||
== המוסר כיום == | == המוסר כיום == | ||
כיום מקובל כמעט בכל הישיבות הליטאיות סדר מוסר בן 30 דקות ואמירת שיחות מוסריות וועדים על ידי רבני הישיבה ובפרט המשגיח. זאת גם בישיבות שלומדות בדרך הלימוד של ה[[חזון איש]] שלא היה מזוהה עם תנועת המוסר, כישיבות סלבודקה וזיכרון מיכאל. | כיום מקובל כמעט בכל הישיבות הליטאיות סדר מוסר בן 30 דקות ואמירת שיחות מוסריות וועדים על ידי רבני הישיבה ובפרט המשגיח. זאת גם בישיבות שלומדות בדרך הלימוד של ה[[חזון איש]] שלא היה מזוהה עם תנועת המוסר, כישיבות סלבודקה וזיכרון מיכאל. | ||
בחלק מכוללי האברכים גם כן מקובל סדר מוסר, אם כי קצר יותר ומעת לעת שיחת מוסר. | בחלק מכוללי האברכים גם כן מקובל סדר מוסר, אם כי קצר יותר ומעת לעת מתקיימת שיחת מוסר. | ||
את שיטתה היחודית של קלם ישנו מכון שמפיץ בספרים ערוכים בלשון דורינו, בשלב זה יצאו שני כרכים בשם '''להתעלות'''. | את שיטתה היחודית של קלם ישנו מכון שמפיץ בספרים ערוכים בלשון דורינו, בשלב זה יצאו שני כרכים בשם '''להתעלות'''. | ||
== | ==יחס החסידות ורבותינו נשיאנו למוסר== | ||
{{ערך מורחב|תורת המוסר}} | {{ערך מורחב|תורת המוסר}} | ||
==לקריאה נוספת== | |||
תנועת המוסר לרב דב כץ, חמשה כרכים. | |||
[[קטגוריה:דרכים בעבודת השם]] | [[קטגוריה:דרכים בעבודת השם]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:06, 12 בנובמבר 2023
תנועת המוסר הייתה תנועה שייסד ר' ישראל מסלנט במזרח-אירופה במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות. הרב סלנטר פעל להקים תנועה שתתמודד מצד אחד עם הסחף האדיר במזרח אירופה לחסידות ומן הצד השני עם ההידרדרות הנוראה למשכילות ואפיקורסיות.
ר' ישראל סלנטר היה מתלמידיו של רבי יוסף זונדל מסלנט שהיה מגדולי תלמידיו של רבי חיים מוולוז'ין. רבי יוסף זונדל, היה דמות נחבאת אל הכלים, שרבים לא הכירוהו אך תלמידיו העידו כי היה דמות מוסרית משכמה ומעלה, והוא היה מקורב עם גדולי ישראל - ובראשם אדמו"ר המהר"ש. סביבו בישיבת וולוז'ין התקבץ חוג מוסרי שניתן לראות בו גלגול ראשוני של תנועת המוסר.
כמו אנשי מוסר שקדמו לו, האמין גם הרב ישראל בלימוד ספרי מוסר מסוגים שונים. אולם הוא טען שלא די בכך כדי להניע את האדם לקיים את כל המצוות כראוי, כולל מצוות שישנה נטייה לזלזל בהן, כמו מצוות שבין אדם לחברו למשל; מסיבה זו - הוא טען - על האדם לחדור אל מעבר לצד השכלי, אל תוך "הכוחות הכהים" שבנפשו. והדרך לכך היא "לימוד מוסר בהתפעלות", תוך חזרה על משפטי מפתח ובניגון מתאים, עד שיחדרו הדברים לתוך טבעו של האדם. פרקטיקה נוספת שפיתח הרב ישראל היא הקמת "בתי מוסר" המיועדים למטרה זו של לימוד מוסר בהתפעלות.
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
תלמידיו נחלקו בדרך הנחלת המוסר:
- שיטת "הסבא מקלם", ר' שמחה זיסל זיו, שהתייחדה בשיטת חינוך קפדנית, ובתביעה למנוחת הנפש, לסדר וניקיון ולמשמעת עצמית חמורה.
- שיטת "הסבא מסלובודקה", ר' נתן צבי פינקל. אסכולת סלובודקה הדגישה את החדרת המוסר דרך השכל וההכרה דווקא. במסגרת זו הדגיש הסבא את עקרון "גדלות האדם" - שהוא גדול יותר אפילו מן המלאכים, וממילא עליו להתנהג בהתאם. עיקרון זה התבטא גם בהקפדה על חזות חיצונית אירופאית מכובדת.
- שיטת "הסבא מנובהרדוק", ר' יוסף יוזל הורוביץ, שהחזיק בשיטה הפוכה מן הקודמת, שהדגישה את שפלות האדם. בספרו "מדרגת האדם" מדגים הסבא עד כמה האדם שפל ומלא "נגיעות", כלומר אינטרסים פרטיים המעכבים בעדו להגיע לאמת. לכן דגלה שיטה זו בשבירת המידות ובהשפלת האדם, כולל על ידי פעולות קיצוניות ולעיתים גם מוזרות. אסכולה זו הדגישה מאוד גם את מידת ה"ביטחון" כלומר ביטחון בקב"ה שיספק את כל צורכי האדם ללא כל השתדלות מצדו.
תלמידים בולטים נוספים שהנחילו את תורת המוסר אך לא יצרו אסכולות משלהם:
- רבי יצחק (איצל'ה) בלאזר, שהוציא את כתבי רבו בספר "אור ישראל", מחבר ספר "כוכבי אור" במוסר ושו"ת פרי יצחק הלמדני.
- רבי נפתלי אמסטרדם.
- רבי אליעזר שולביץ, ראש ישיבת לומז'א הישיבה המוסרית הראשונה באזורי פולין החסידית.
ההתנגדות לתנועת המוסר[עריכה | עריכת קוד מקור]
השינוי של תנועת המוסר, ובפרט המהלך של הכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד הגמרא, נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני הליטאי.
בעקבות הפולמוס, התפצלה ישיבת כנסת ישראל בסלבודקה המוסרית, כשהפורשים הקימו את ישיבת כנסת בית יצחק.
הפולמוס תואר בספר קצר בשם פולמוס המוסר שיצא לאור כנספח לספר תנועת המוסר, מאת הרב דב כץ.
המוסר כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיום מקובל כמעט בכל הישיבות הליטאיות סדר מוסר בן 30 דקות ואמירת שיחות מוסריות וועדים על ידי רבני הישיבה ובפרט המשגיח. זאת גם בישיבות שלומדות בדרך הלימוד של החזון איש שלא היה מזוהה עם תנועת המוסר, כישיבות סלבודקה וזיכרון מיכאל.
בחלק מכוללי האברכים גם כן מקובל סדר מוסר, אם כי קצר יותר ומעת לעת מתקיימת שיחת מוסר.
את שיטתה היחודית של קלם ישנו מכון שמפיץ בספרים ערוכים בלשון דורינו, בשלב זה יצאו שני כרכים בשם להתעלות.
יחס החסידות ורבותינו נשיאנו למוסר[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תורת המוסר |
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
תנועת המוסר לרב דב כץ, חמשה כרכים.